סתיו של כיסופים
מאת *סחלב פראי*(נשלטת)
12 בנובמבר 2004
כבר כמה ימים עברו
מאז נפגשנו.
ונראה לי, שנצח כבר חלף
כי כיסופיי אליך כבר כה אדירים...
בחוץ הסתיו משרה את ניחוחותיו
עלי זהב בניצוחה של רוח קרירה נעימה
מתבדרים זה בזה, מקשטים את המדרכה
הכל נראה כל כך מלא חיים
וזה רק ממלא את ליבי בעוד כיסופים...
המבט שלך, החיוך שלך, עיניך החמות
המגע שלך,
הכאב שלי,
העונג... שלנו.
עוד רפרוף קל של שפתייך על עורי
עוד חיבוק חמים ומתוק
להיות קשורה, על רצפה קרה
עירומה, חסרת שליטה ואונים
מניחה לך להובילני לשם
אל נקודה של אור שמשותפת רק לשנינו...
בדי העצים מרשרשים כעת
טיפה קטנה ומהוססת של גשם ניחתת
כמו אותה דמעה שלא מזמן מחית מלחיי
באצבעותיך האוהבות
הגשם מתחזק, וכך גם כיסופיי
זהו הסתיו היפה ביותר שחוויתי מעולם
וזוהי רק ההתחלה... אני יודעת.
מאז נפגשנו.
ונראה לי, שנצח כבר חלף
כי כיסופיי אליך כבר כה אדירים...
בחוץ הסתיו משרה את ניחוחותיו
עלי זהב בניצוחה של רוח קרירה נעימה
מתבדרים זה בזה, מקשטים את המדרכה
הכל נראה כל כך מלא חיים
וזה רק ממלא את ליבי בעוד כיסופים...
המבט שלך, החיוך שלך, עיניך החמות
המגע שלך,
הכאב שלי,
העונג... שלנו.
עוד רפרוף קל של שפתייך על עורי
עוד חיבוק חמים ומתוק
להיות קשורה, על רצפה קרה
עירומה, חסרת שליטה ואונים
מניחה לך להובילני לשם
אל נקודה של אור שמשותפת רק לשנינו...
בדי העצים מרשרשים כעת
טיפה קטנה ומהוססת של גשם ניחתת
כמו אותה דמעה שלא מזמן מחית מלחיי
באצבעותיך האוהבות
הגשם מתחזק, וכך גם כיסופיי
זהו הסתיו היפה ביותר שחוויתי מעולם
וזוהי רק ההתחלה... אני יודעת.