שיחת נשים
מאת nerissa(אחרת)
3 ביוני 2003
"הלו"
"היי. מה קורה, אחותי?"
"סוף סוףףף.. נו? ספרי, ספרי, ספרי.."
"מה לספר בדיוק??"
"אל תרגיזי אותי! ספרי כבר! איך היה? מה עשית לו? איך הוא הגיב הפעם??"
"יווו.. איזו סקרנית! ואם בא לי למתוח אותך קצת?"
"רעה אחת! נו כבר. ספרי! עוד מעט האדון חוזר. הוא צריך להיכנס כל רגע..."
"טוב, טוב קרציה.. (אנחה) מאיפה להתחיל? אה. כן. אילצתי אותו הפעם להתפשט בחוץ ולהחזיק את הבגדים מקופלים בקפידה על שתי ידיים פרושות קדימה. ייבשתי אותו חמש דקות ככה בחוץ."
"את לא נורמלית! בקור הזה???? הוא יהיה חולה בסוף בגללך."
"חתיכת פולניה שכמותך (צחוק ברקע..) את רוצה לשמוע או להעיר???"
"אוף. טוב. שותקת. ספרי כבר. מה עשיתם הפעם?"
"אה. הדברים הרגילים. השפלות.. הצלפות.. הלשון שלו עבדה שעות נוספות.. אבל הפעם גם זיינתי לו את הצורה."
"זיינת? את מתכוונת ש.."
"כן, כן. התחת שלו עשה הכרה עם סטרפי."
"אוי. למה יש לי הרגשה שהתחת יכאב לי מאוד היום?? הוא יוציא עלי את כל מה שאת עושה לו שם. מפלצת.. (צחקוק) אם הוא רק היה יודע – הוא היה מתתתת..שניה.. מישהו בדלת.. (שפופרת מונחת.. נקישות נעליים.. שקשוק מפתח.. חריקת דלת..)
שלום אהובי.
שלום אישה. אני מת מעייפות. מה את עושה?
באמצע שיחה עם חברה. כבר מסיימת
מי זו הפעם?
אילנית. אתה לא מכיר. מישהי מהחוג לקרמיקה.
סיימי את השיחה. אני רעב, מת לכוס קפה ואני צריך פינוק.
כן יקירי. מיידי
אני יודע שאני יקירך. לא צריך לשמוע את זה בכל פעם.
את יודעת איך לפנות אלי, מובן??
כן אדוני. סליחה אדוני. כבר מסיימת את השיחה.
יפה. אני נכנס למקלחת. עד שאני יוצא הכל מוכן. ברור?
כן אדוני
"הלו. אילנית, מצטערת. בעלי חזר מהעבודה. נוכל לדבר מאוחר יותר?"
"עבודה my ass . הוא בטח יאכל בעמידה היום. אה . כן. השארתי עבורך סימן קטן בירך השמאלית שלו. מבפנים. מתנה."
"תודה אילנית."
"מתה עליך, אחותי. ובפעם הבאה תקריצי לי שם אחר, אוקיי? ה-אילנית הזה סתם שם."
"אין בעיה, אילנית. גם אני אוהבתותך. ביי. נדבר מאוחר יותר"
"ביי נשמה"
"היי. מה קורה, אחותי?"
"סוף סוףףף.. נו? ספרי, ספרי, ספרי.."
"מה לספר בדיוק??"
"אל תרגיזי אותי! ספרי כבר! איך היה? מה עשית לו? איך הוא הגיב הפעם??"
"יווו.. איזו סקרנית! ואם בא לי למתוח אותך קצת?"
"רעה אחת! נו כבר. ספרי! עוד מעט האדון חוזר. הוא צריך להיכנס כל רגע..."
"טוב, טוב קרציה.. (אנחה) מאיפה להתחיל? אה. כן. אילצתי אותו הפעם להתפשט בחוץ ולהחזיק את הבגדים מקופלים בקפידה על שתי ידיים פרושות קדימה. ייבשתי אותו חמש דקות ככה בחוץ."
"את לא נורמלית! בקור הזה???? הוא יהיה חולה בסוף בגללך."
"חתיכת פולניה שכמותך (צחוק ברקע..) את רוצה לשמוע או להעיר???"
"אוף. טוב. שותקת. ספרי כבר. מה עשיתם הפעם?"
"אה. הדברים הרגילים. השפלות.. הצלפות.. הלשון שלו עבדה שעות נוספות.. אבל הפעם גם זיינתי לו את הצורה."
"זיינת? את מתכוונת ש.."
"כן, כן. התחת שלו עשה הכרה עם סטרפי."
"אוי. למה יש לי הרגשה שהתחת יכאב לי מאוד היום?? הוא יוציא עלי את כל מה שאת עושה לו שם. מפלצת.. (צחקוק) אם הוא רק היה יודע – הוא היה מתתתת..שניה.. מישהו בדלת.. (שפופרת מונחת.. נקישות נעליים.. שקשוק מפתח.. חריקת דלת..)
שלום אהובי.
שלום אישה. אני מת מעייפות. מה את עושה?
באמצע שיחה עם חברה. כבר מסיימת
מי זו הפעם?
אילנית. אתה לא מכיר. מישהי מהחוג לקרמיקה.
סיימי את השיחה. אני רעב, מת לכוס קפה ואני צריך פינוק.
כן יקירי. מיידי
אני יודע שאני יקירך. לא צריך לשמוע את זה בכל פעם.
את יודעת איך לפנות אלי, מובן??
כן אדוני. סליחה אדוני. כבר מסיימת את השיחה.
יפה. אני נכנס למקלחת. עד שאני יוצא הכל מוכן. ברור?
כן אדוני
"הלו. אילנית, מצטערת. בעלי חזר מהעבודה. נוכל לדבר מאוחר יותר?"
"עבודה my ass . הוא בטח יאכל בעמידה היום. אה . כן. השארתי עבורך סימן קטן בירך השמאלית שלו. מבפנים. מתנה."
"תודה אילנית."
"מתה עליך, אחותי. ובפעם הבאה תקריצי לי שם אחר, אוקיי? ה-אילנית הזה סתם שם."
"אין בעיה, אילנית. גם אני אוהבתותך. ביי. נדבר מאוחר יותר"
"ביי נשמה"
