סיפור לשעת לילה מאוחרת

היה זה מאותם ימים חמים ומהבילים, המזגן טרטר, והאויר עמד מלכת.
השעה הייתה כבר 10.30 בערב, ונירית הייתה צריכה להיות כבר מזמן בבית.
אני הייתי חסר סבלנות, ויותר מזה מודאג, לא מתאים לה לאחר.
פתאום דפיקות בדלת. אני כבר מכיר את עוצמת הדפיקות שלה, והבנתי שהיא הגיעה.
פתחתי את הדלת, ונירית נכנסה.
אני כבר הייתי מוכן עם חגורת העור, וביקשתי הסברים.
מהגמגום שלה הבנתי שהיא איחרה בגלל חברתה הטובה יעל, ולא הייתי צריך יותר.
"תתפשטי!", אמרתי שכולי כועס, "מיד".
נירית התפשטה בדיוק תוך עשר שניות, כנראה שהיא ידעה מה מחכה לה.
"למקום כלבה", אמרתי, והיא מייד ירדה על ארבע כשפניה מופנים אלי, וישבנה הלבן בולט למעלה.
"תתחילי לספור כלבה", אמרתי, והתחלתי להצליף.
בדרך כלל הייתי מצליף בהתחלה דיי חלש, אולם הדאגה שלי וחוסר הוודאות בזמן שחיכתי לה, עשו את שלהם.
הצלפה ראשונה על הישבן הלבן שלה, והיא קופצת, כאילו הכיש אותה נחש.
פס אדום נשאר על ישבנה הלבן.
הצלפה שנייה בצד השני, וגם כאן השאיר אחריו השוט סימן אדום.
"מה אומרים כלבה?", "תודה אדוני", היא אמרה.
"את יודעת שאני לא אוהב שמאחרים..." והצלפה שלישית, יותר חזק... "סליחה אדוני, אני לא אאחר שוב".
"כן בטח, אני מכיר את הכלבה שלי, צריכה קצת רע בשביל להרגיש טוב."
ואז התחלתי בסדרת הצלפות. בין כל הצלפה אני מזכיר לה על מה היא נענשת.
הגעתי כבר להצלפה העשרים, כל ישבנה הפך לאדום, איזה מראה מלבב, ישבן שרק לפני כמה רגעים היה לבן בתולי - הפך לאדום כולו.
"את יודעת בכמה דקות איחרת?", "סליחה אדוני, שלושים דקות אדוני" אמרה תוך שהיא נאנקת מכאב.
"אז אנחנו רק בעשרים הצלפות, נשארו לך עוד עשר", אני מזכיר לה. "על כל דקת איחור - הצלפה".
המשכתי להצליף בה בחוזקה עד שממש הרגשתי את שרירי ידי כואבים מעוצמת ההצלפות... "שלושים אדוני...תודה".

ראיתי דמעות בעיניה, מעוצמת הכאב והפחד כנראה. התחלתי ללטף לה את התחת האדום שלה ולהרגיע אותה.
לקחתי כמה קוביות קרח והתחלתי מעביר אותם על ישבנה הלוהט.
היא נרגעה קצת, ואז לקחתי את הנר האדום - נר די גדול עם כמות גדולה של שעווה.
התחלתי לשפוך ולצייר על ישבנה ממש ציורים. היא ניתרה ממקומה איך שהרגישה את המגע הלוהט של השעווה בישבנה הבוער.
אמרתי לך לא לזוז. "נכון, ידיים אחורה מייד כלבה."
היא הושיטה מייד את ידיה לאחור. לקחתי אחד מהחבלים וקשרתי לה את הידיים מאחורי הגב שלה.
"ראש למקום!" ציוותי. והיא כמו כלבה טובה שיודעת את מקומה - הכניסה את ראשה בין רגליי. "עכשיו נראה אותך זזה כלבה רעה", אמרתי.
לקחתי שוב את הנר האדום, שהספיק כבר לאגור כמות נכבדה של שעווה אדומה, ושפכתי את כל השעווה על ישבנה האדום והלוהט גם ככה.
השעווה נזלה בין ישבניה ולתוך החריץ שלה, מה שהביא אותה להשתולל בין רגליי.
"אני רואה שאת לא מבינה", אמרתי בכעס.
"כשאני אומר לא לזוז, זה לא לזוז אפילו אם כואב לך."
"לקום מהר כלבה! נראה לי שאת צריכה להבין את זה יותר בכאב."
שחררתי את ידיה מהחבלים וקשרתי אותה עם ידיים למעלה לתקרה.
"לפשק רגליים מהר כלבה". קשרתי לה את הרגליים מפושקות, ממש כמו שאני אוהב. כל הכוס שלה היה פתוח ורטוב.
"מה זה?!" אמרתי כשאני מעביר אצבע על הרטיבות שנזלה לה כבר עד הירכיים, "נהנת הכלבה?"
ואני כמו תמיד, לא עומד בפיתוי של הכוס של הכלבה שלי, שפתוח לרווחה רטוב, וממש מת לקבל משהו.
"מה את חושבת שהכוס שלך ירגיש משהו היום?!". "לא..לא.. היום רק הצלפות וכאבים. שלא תתרגלי לאחר לפגישות."
לקחתי את זוג המצבטים, אלו עם בורג הכוונון לעוצמת הלחיצה. פתחתי כמובן את הברגים לסגירה מקסימלית. תפסתי בפיטמות שלה, מועך אותם ואז סוגר על הפימה עם המצבט. כאב חד עבר לה מהפיטמה ישר למטה. אני מכיר כבר את הכלבה שלי, כאב חזק בפיטמות,ישר מכניס אותה לאקסטזה.
לקחתי את סל אטבי הכביסה והתחלתי לקשט לה את הכוס. איזה מראה צבעוני ויפה זה היה. שמתי ארבע אטבים על כל שפה בכוס שלה ועוד אחד בדיוק במרכז.
לקחתי את שוט הרכיבה - זה עם הקצה הקטן, והתחלתי להצליף בה בדיוק מירבי. כל הצלפה לאטב, עד שהוא נופל לרצפה.
היא כבר הייתה במצב של כאב גדול מעורבב בהנאה, ועשתה רושם שהיא מגיעה לשיא הספיגה שלה.
לקחתי את מקל הנוצות שלי והתחלתי מעביר אותו הלוך ושוב מלמעלה ועד לחריץ ישבנה.
היא התחילה שוב להשמיע קולות הנאה. שוב הכנסתי אצבע ובדקתי את מצב הרטיבות שלה. "ממממ ממש נוטף. כמו שהאדון שלך אוהב".
התרתי אותה מהידיים והשארתי את רגליה כבולות בפיסוק. לקחתי קצת מהרטיבות שלה באצבע והעברתי לכל אורך ישבנה. מתעכב בחור ישבנה.
היא ישר הרימה את הישבן שלה למעלה, כאילו אומרת לי "בוא, בוא, תכנס".
אני כבר הייתי לוהט מתשוקה ואפילו לא הורדתי את מכנסיי. רק פתחתי את הכפתור העליון והרוכסן.
שלפתי אותו, הרטבתי אותו בנוזליה, והשארתי את ראש הזין ממש בפתח הישבן שלה. היא התחילה להזיז את ישבנה לעברי, מתה לקבל אותו.
השארתי את המשחקים לפעם אחרת וישר הכנסתי לה את כל הזין. היא צרחה מכאב,
"מה חשבת שתהני אחרי שגרמת לאדונך לחכות לך בדאגה?!". חיוך של סיפוק עולה על שפתותי.
אני כבר מזמן הייתי מוכן להתפוצץ. ממש תוך כמה שניות. הוצאתי אותו מהר. תפסתי אותה בשערותיה, ויריתי את כל המטען החם והדביק על כל פרצופה.
היא הייתה דיי המומה בהתחלה ואז ראיתי את מבט האכזבה על פניה.
"כן כלבה, הבנת נכון, היום את הולכת לישון בלי שום גמירה - ככה חרמנית ורטובה."
"אולי זה יזכיר לך לא לאחר אף פעם."