ההרמון (סיפור בהמשכים) - חלק ראשון
מאת nerissa(אחרת)
12 בדצמבר 2004
ידו של ג'רארד ליטפה את כתפו החלקה של קורי, גולשת באיטיות אל כף ידו. אצבעותיהם השתלבו בעוד לשונותיהם המשיכו בגישושן האחת אחר השניה. ירכו קשת השרירים של ג'רארד, חדרה אל בין ירכיו של קורי, מתחככת באברו הקשה שנלחץ אל מול מכנס המשי הצמוד. שני הגברים הצעירים נצמדו בתאווה האחד לשני, שוכחים לחלוטין את סביבתם.
קורי - בחור בהיר שיער ועיניים, מחלפותיו הזהובות פרושות על הכרים, חזהו הרחב והחלק לחוץ אל חזהו של ג'רארד - היה חסר הניסיון מבין השניים. הלהט שבקע ממאהבו המיס את שרידי המבוכה שהיתה בו, מאפשרת לאצבעותיו הסקרניות והתאוותניות של ג'רארד לסרוק כל מילימטר בגופו הגדול. ג'רארד היה אף הוא גבה קומה, שיערו החום קלוע בצמה עבה, עיניו השחורות בוחנות את תגובותיו של מאהבו הצעיר, הטרי.
הוא חשק בקורי עד כאב, עוד מן היום הראשון שהובא לכאן. הוא נראה כל כך יפה, כל כך אבוד, כל כך... ג'רארד רצה עוד באותו הרגע לעטוף אותו בחיבוק מגן אבל ידע כי יאלץ לחכות בסבלנות. זה היה מסוכן מדי. האמזונות עמדו על המשמר.
נשימתו של קורי נעצרה בעונג כשלשונו של ג'רארד גלשה מטה לאורך חזהו, מלחלחת את מעט השיער שהקיף את טבורו של קורי, מגששת הלאה אל האיבר הזקור שקיבל את שפתיו של ג'רארד בשמחה. לשונו של הגבר כהה השיער טיילה על העטרה הלחה, המתוחה, מתענגת על טעמה של טיפה שקופה חסרת סבלנות שנפלטה מהחריץ בקצה הזין. שפתיו הרכות והמלאות של ג'רארד עטפו את האיבר האדמדם, סוחטות אנקות הנאה מהבחור הצעיר שהתפתל תחת מגעו. גופו הגדול של קורי רעד תחת מגע השפתיים המלטפות, היונקות.
"בהמות!" שריקת השוט קטעה את העונג וקריאת כאב כעוסה נמלטה מבין השפתיים שאך לפני רגע עטפו את אברו של קורי. קורי פקח עיניים בפחד, מביט אל מאהבו הנאנק מכאב בסמוך לו. לאור הפתיליות זהר פס מדמם לאורך ישבנו של ג'רארד.
קורי התכווץ אל מול הכרים, מצפה לאבחת הכאב המיועדת לו, אבל היא לא הגיעה. זרועה השרירית של האמזונה שעמדה מעליו נעצרה.
"אותך אני לא רוצה לצלק, טינופת, אבל שבוע בצינוק יחזירו אותך למסלול!" האמזונה הראשית סימנה לעברן של שתי שומרות שעמדו במרחק מה מהם והן התקרבו אליו, גוררות אותו בכוח מהכרים.
"אם תפגעו בו אני אחסל אתכן," הספיק לשמוע את לחישתו של ג'רארד ומייד אחריה את צווחתו של השוט. בעוד שתי השומרות גוררות אותו מפינת האהבים שלהם ואל מחוץ לאולם, עדיין שמע את זעקותיו של ג'רארד תחת שוטה של האמזונה הראשית וידע כי לא יראה אותו יותר לעולם.
***
קורי נולד בכפר קטן, ילד שלישי למשפחת איכרים, משפחה ישרת דרך של עובדי אדמה קשיי יום. בהגיעו לגיל חמש נלקח ממשפחתו כשהוא מצווח, מביט בעד עיניים דומעות באביו, חמש נשותיו ושלוש אחיותיו המתרחקים ממנו לעד. הוא נלקח אל מרתפי ארמון המלוכה לצורך חינוך והשבחה עד הגיעו לגיל הפריון.
במרכז ההשבחה פגש לראשונה את האמזונות - שומרות הארמון וההרמון. הן היו גדולות ממדים, כעורות ואכזריות. שם גם פגש לראשונה ילדים נוספים בני גילו. הילדים הגדולים יותר הושבחו בנפרד מהם בחדרים האחרים של מרתפי הארמון. האמזונות הקפידו על קבוצות הגיל ולא אפשרו להם לתקשר. הותר להם לשחק ולתקשר רק עם בני גילם ומי שהפר את החוקים נענש בחומרה. הימצאותם של ילדים ונערים אחרים בקרבת מקום הקסימה אותו. הוא מעולם לא פגש ילדים זכרים בני גילו.
ימיו עברו עליו באכילת מזון ההשבחה, התעמלות, פיתוח וטיפוח הגוף, בדיקות רפואיות בלתי פוסקות ולימודי תורת העינוגים. הוא שנא את הלימודים האלה. רק המחשבה על מגע עם אישה הבחיל אותו כשנחו עיניו על האמזונות. במשך הזמן הבין את ייעודו. הוא נבחר כמרביע למלכה, כממשיך הגזע האנושי.
המאה העשרים וחמש מצאה עולם עם מספר גברים מועט מאוד בעקבות סדרת מלחמות עקובה מדם. הגברים הפוריים היו נדירים מאוד וגבר אחד שירת לפעמים כעשרים נשים. זה היה התא המשפחתי הממוצע. הגברים לא עמדו במשימה ותוחלת חייהם היתה קצרה מאוד ועמדה על 25 שנים. העולם חולק לעשרים אזורים עיקריים כשעל כל אזור שלטה מלכה. לכל מלכה היה הרמון גברים שנבחרו בקפידה וגודלו על מנת להרביע אותה כמה שיותר. למלכה ניתן השלטון לתקופה של שלושים וחמש שנות פוריות, לאחריהן הומלכה אחת מבנותיה. כל מלכה ילדה בממוצע שלושים ילדים במהלך שלטונה.
למרביעים נאסר לבזבז את זרעם לשווא. יחסי מין שלא עם המלכה - דינם היה מוות. הם חונכו לשליטה עצמית מלאה, שרידיה של טנטרה קדומה. הותר להם לאונן וגם זאת תחת השגחה מלאה. הם חונכו להגיע לאורגזמה מבלי לשפוך זרעם ובמידה ולא שלטו בעצמם - הוענשו קשות ונכלאו בצינוק. אוננות נאסרה לאלתר על השופכים. בגיל עשרים הועבר קורי אל ההרמון.
כשפסע בינות לעמודי השיש הגבוהים, הצמחייה המטופחת, מפלי המים התכולים והשטיחים הרכים היה נרגש. לא בגלל ההרבעה הקרובה, אלא בגלל המפגש עם מאות הגברים שאכלסו את ההרמון. כשנפתחו השערים אל אולמות ההרמון, היכה ריח חדש, מסתורי ומשכר בנחיריו. הוא נשם אותו עמוקות ופסע הלאה בעקבות שתי האמזונות שהובילו אותו אל בית המרחץ.
אוויר מהביל ומבושם קיבל את פניו כשנפתחו שערי בית המרחץ. שני גברים חשופי חזה ולבושים מכנסי משי צבעוניים פתחו את הדלתות, חיוך ברכה מבליח בעיניהם. האמזונות דחקו בו פנימה, והדלתות נסגרו מאחוריו.
שני הגברים הצעירים בחנו את קורי, מבטם הסקרני מעביר צמרמורת מסתורית לאורך גבו. הוא הרגיש איך פניו מאדימות לנוכח עיניהם החוקרות. השניים החליפו מבט בינהם ופרצו בצחוק.
"בוא. הכל יהיה בסדר. אנחנו נטפל בך," אמר אחד מהם כשהוא מניח יד מרגיע על כתפו של קורי. קורי פסע פנימה פונה אל הבריכה המהבילה והריחנית, רדודת המים. שני הגברים משני צדדיו החלו להפשיטו מבגדיו ולאחר מספר שניות עמד הבחור הנבוך עירום על שפת הבריכה, כשעיני מלוויו סורקות אותו.
"לא רע. לא רע בכלל," אמר האדמוני שעמד לצידו השמאלי. "המלכה תהיה מרוצה."
"לכל הרוחות המלכה," אמר בלחש הגבר שמימינו. "א-נ-י מרוצה."
הצבע בלחיו של קורי העמיק. הוא שלח רגלו לפנים, מבקש לחמוק אל מימיה המגינים של הבריכה. "לא כל כך מהר," עצר אותו האדמוני. "תוכל להיכנס אל המים רק לאחר שנקרצף מעליך כל פיסת זוהמה שאספת במרתפים," אמר, נימת גועל עולה מקולו. "בוא אל הקיטון. אנחנו נקרצף ונשטוף אותך. רק לאחר מכן תוכל להיכנס ואנחנו נכין את שאר הדברים."
שאר הדברים... קורי תמה מה עוד צפוי לו בבית המרחץ מידיהם של שני הגברים, כשפסע בעקבותיהם אל קיטון הרחצה.
קורי - בחור בהיר שיער ועיניים, מחלפותיו הזהובות פרושות על הכרים, חזהו הרחב והחלק לחוץ אל חזהו של ג'רארד - היה חסר הניסיון מבין השניים. הלהט שבקע ממאהבו המיס את שרידי המבוכה שהיתה בו, מאפשרת לאצבעותיו הסקרניות והתאוותניות של ג'רארד לסרוק כל מילימטר בגופו הגדול. ג'רארד היה אף הוא גבה קומה, שיערו החום קלוע בצמה עבה, עיניו השחורות בוחנות את תגובותיו של מאהבו הצעיר, הטרי.
הוא חשק בקורי עד כאב, עוד מן היום הראשון שהובא לכאן. הוא נראה כל כך יפה, כל כך אבוד, כל כך... ג'רארד רצה עוד באותו הרגע לעטוף אותו בחיבוק מגן אבל ידע כי יאלץ לחכות בסבלנות. זה היה מסוכן מדי. האמזונות עמדו על המשמר.
נשימתו של קורי נעצרה בעונג כשלשונו של ג'רארד גלשה מטה לאורך חזהו, מלחלחת את מעט השיער שהקיף את טבורו של קורי, מגששת הלאה אל האיבר הזקור שקיבל את שפתיו של ג'רארד בשמחה. לשונו של הגבר כהה השיער טיילה על העטרה הלחה, המתוחה, מתענגת על טעמה של טיפה שקופה חסרת סבלנות שנפלטה מהחריץ בקצה הזין. שפתיו הרכות והמלאות של ג'רארד עטפו את האיבר האדמדם, סוחטות אנקות הנאה מהבחור הצעיר שהתפתל תחת מגעו. גופו הגדול של קורי רעד תחת מגע השפתיים המלטפות, היונקות.
"בהמות!" שריקת השוט קטעה את העונג וקריאת כאב כעוסה נמלטה מבין השפתיים שאך לפני רגע עטפו את אברו של קורי. קורי פקח עיניים בפחד, מביט אל מאהבו הנאנק מכאב בסמוך לו. לאור הפתיליות זהר פס מדמם לאורך ישבנו של ג'רארד.
קורי התכווץ אל מול הכרים, מצפה לאבחת הכאב המיועדת לו, אבל היא לא הגיעה. זרועה השרירית של האמזונה שעמדה מעליו נעצרה.
"אותך אני לא רוצה לצלק, טינופת, אבל שבוע בצינוק יחזירו אותך למסלול!" האמזונה הראשית סימנה לעברן של שתי שומרות שעמדו במרחק מה מהם והן התקרבו אליו, גוררות אותו בכוח מהכרים.
"אם תפגעו בו אני אחסל אתכן," הספיק לשמוע את לחישתו של ג'רארד ומייד אחריה את צווחתו של השוט. בעוד שתי השומרות גוררות אותו מפינת האהבים שלהם ואל מחוץ לאולם, עדיין שמע את זעקותיו של ג'רארד תחת שוטה של האמזונה הראשית וידע כי לא יראה אותו יותר לעולם.
***
קורי נולד בכפר קטן, ילד שלישי למשפחת איכרים, משפחה ישרת דרך של עובדי אדמה קשיי יום. בהגיעו לגיל חמש נלקח ממשפחתו כשהוא מצווח, מביט בעד עיניים דומעות באביו, חמש נשותיו ושלוש אחיותיו המתרחקים ממנו לעד. הוא נלקח אל מרתפי ארמון המלוכה לצורך חינוך והשבחה עד הגיעו לגיל הפריון.
במרכז ההשבחה פגש לראשונה את האמזונות - שומרות הארמון וההרמון. הן היו גדולות ממדים, כעורות ואכזריות. שם גם פגש לראשונה ילדים נוספים בני גילו. הילדים הגדולים יותר הושבחו בנפרד מהם בחדרים האחרים של מרתפי הארמון. האמזונות הקפידו על קבוצות הגיל ולא אפשרו להם לתקשר. הותר להם לשחק ולתקשר רק עם בני גילם ומי שהפר את החוקים נענש בחומרה. הימצאותם של ילדים ונערים אחרים בקרבת מקום הקסימה אותו. הוא מעולם לא פגש ילדים זכרים בני גילו.
ימיו עברו עליו באכילת מזון ההשבחה, התעמלות, פיתוח וטיפוח הגוף, בדיקות רפואיות בלתי פוסקות ולימודי תורת העינוגים. הוא שנא את הלימודים האלה. רק המחשבה על מגע עם אישה הבחיל אותו כשנחו עיניו על האמזונות. במשך הזמן הבין את ייעודו. הוא נבחר כמרביע למלכה, כממשיך הגזע האנושי.
המאה העשרים וחמש מצאה עולם עם מספר גברים מועט מאוד בעקבות סדרת מלחמות עקובה מדם. הגברים הפוריים היו נדירים מאוד וגבר אחד שירת לפעמים כעשרים נשים. זה היה התא המשפחתי הממוצע. הגברים לא עמדו במשימה ותוחלת חייהם היתה קצרה מאוד ועמדה על 25 שנים. העולם חולק לעשרים אזורים עיקריים כשעל כל אזור שלטה מלכה. לכל מלכה היה הרמון גברים שנבחרו בקפידה וגודלו על מנת להרביע אותה כמה שיותר. למלכה ניתן השלטון לתקופה של שלושים וחמש שנות פוריות, לאחריהן הומלכה אחת מבנותיה. כל מלכה ילדה בממוצע שלושים ילדים במהלך שלטונה.
למרביעים נאסר לבזבז את זרעם לשווא. יחסי מין שלא עם המלכה - דינם היה מוות. הם חונכו לשליטה עצמית מלאה, שרידיה של טנטרה קדומה. הותר להם לאונן וגם זאת תחת השגחה מלאה. הם חונכו להגיע לאורגזמה מבלי לשפוך זרעם ובמידה ולא שלטו בעצמם - הוענשו קשות ונכלאו בצינוק. אוננות נאסרה לאלתר על השופכים. בגיל עשרים הועבר קורי אל ההרמון.
כשפסע בינות לעמודי השיש הגבוהים, הצמחייה המטופחת, מפלי המים התכולים והשטיחים הרכים היה נרגש. לא בגלל ההרבעה הקרובה, אלא בגלל המפגש עם מאות הגברים שאכלסו את ההרמון. כשנפתחו השערים אל אולמות ההרמון, היכה ריח חדש, מסתורי ומשכר בנחיריו. הוא נשם אותו עמוקות ופסע הלאה בעקבות שתי האמזונות שהובילו אותו אל בית המרחץ.
אוויר מהביל ומבושם קיבל את פניו כשנפתחו שערי בית המרחץ. שני גברים חשופי חזה ולבושים מכנסי משי צבעוניים פתחו את הדלתות, חיוך ברכה מבליח בעיניהם. האמזונות דחקו בו פנימה, והדלתות נסגרו מאחוריו.
שני הגברים הצעירים בחנו את קורי, מבטם הסקרני מעביר צמרמורת מסתורית לאורך גבו. הוא הרגיש איך פניו מאדימות לנוכח עיניהם החוקרות. השניים החליפו מבט בינהם ופרצו בצחוק.
"בוא. הכל יהיה בסדר. אנחנו נטפל בך," אמר אחד מהם כשהוא מניח יד מרגיע על כתפו של קורי. קורי פסע פנימה פונה אל הבריכה המהבילה והריחנית, רדודת המים. שני הגברים משני צדדיו החלו להפשיטו מבגדיו ולאחר מספר שניות עמד הבחור הנבוך עירום על שפת הבריכה, כשעיני מלוויו סורקות אותו.
"לא רע. לא רע בכלל," אמר האדמוני שעמד לצידו השמאלי. "המלכה תהיה מרוצה."
"לכל הרוחות המלכה," אמר בלחש הגבר שמימינו. "א-נ-י מרוצה."
הצבע בלחיו של קורי העמיק. הוא שלח רגלו לפנים, מבקש לחמוק אל מימיה המגינים של הבריכה. "לא כל כך מהר," עצר אותו האדמוני. "תוכל להיכנס אל המים רק לאחר שנקרצף מעליך כל פיסת זוהמה שאספת במרתפים," אמר, נימת גועל עולה מקולו. "בוא אל הקיטון. אנחנו נקרצף ונשטוף אותך. רק לאחר מכן תוכל להיכנס ואנחנו נכין את שאר הדברים."
שאר הדברים... קורי תמה מה עוד צפוי לו בבית המרחץ מידיהם של שני הגברים, כשפסע בעקבותיהם אל קיטון הרחצה.
