ידיעת ההכרח

המוות הזה
הרעב הנאנק בפנים
הימים, השעות הרגעים החסרים
רעיונות וזכרונות מחוררים
ההתמכרות לכאב הנשמה
לשינה
לחיטוט

כמות אנרגיה שהייתה מעלה צחוק בז על פניו של השפן
והוא בכלל ארנב
אני השפן

חיבוק
חיבוק
כל עולמי תמורת חיבוק
ורק תשתקי
בלי מילים עוד
את המנה שלי בבקשה

כי עם כל החורים והסיכות והשינה אין כבר משמעות
רק להקרע מהמזוכיזם הנוח ולחיות
ולהיות שלם, בטוח וקוהרנטי
להפוך כבר את הפירמידה
למלא את מדרגת הבטחון הבסיסי
אז יהיה ניתן לדבר באמת על בדלי משמעות

(תודה לך על מתנות החוכמה והצניעות)