סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מלחמה

מאת nerissa​(אחרת)     6 ביוני 2003
נועצת ציפורניים שבורות
בשרידי שפיות התאווה
לא מוותרת..
השבלוניות מכבידה עוגנה
ואני לא מוותרת..
מוסכמות וחינוך עבר
כביצה טובענית לרגליי
..לא מוכנה לוותר
הגיון מחודד, מחשבות יתר
כשמן תחת צעדיי היחפים
ואני לא אוותר!

בצווחת זעם, אצבעותיי זבות דם
מטפסת מעלה
על קירות מציאות אפרוריים
מסרבת להיכנע
משתוקקת להיכנע..

מגעך
נשיקותיך
ליטופיך
שולחים אלי כבלי הצלה
הנהון
חיוך
זיק מבט מרוצה
מחזקים שריריי ורוחי

אט אט
ייאוש של זיוף
מתחלף באורגזמה של אמת
אני באה, מאסטר
אני באה
רק עזור לי עוד קצת..

amy_​(נשלטת)
נריסה
מאוד אהבתי. תיאור ברור ומדוייק של תחושותייך.המשפט שהכי תפס אותי: "מסרבת להכנע, משתוקקת להכנע". עכשיו הוא ישב לי בראש...
6 ביוני 2003, 12:35
מאסטר יקיר​(שולט)
מדהים!!!
איך התגעגעתי לכתיבה שלך!!! והעוצמה... תמיד יותר ויותר חזקה! השימוש שאת עושה במלים להביע את מלוא וכנות תחושותייך... שוב ושוב מקפיצים את לבי לשחקים! }{
7 ביוני 2003, 12:34
lihi
נריסה
התחברתי לכח המילים. העוצמה,ברגע הקדוש של איבוד הזמן,כן אני מרגישה,כמתואר בדברייך
7 ביוני 2003, 12:38
Little cub
מגעך נשיקותיך ליטופיך שולחים אליי כבלי הצלה מהדהד בי!! כתבת מהמם!
26 ביולי 2019, 9:36