שיר אחד ביום

מאת מקמרפי(אחר){ush ואושה} 28 בדצמבר 2004

שורה מצלצלת מבריק
נחבר לה המשך
זאת תהא אלומתנו הייחודית בעולם
האמת העירומה - חסר בה יופי
לא ימצא לה מחסה

כל אדם - מצא לו את הטוב ביותר
התלקח בטוב הזה וזרום ממוקד
אולי זה טובי
על כל כך הרבה וויתרתי

שיר מורכב ממילים
מילים מגדירות מציאות, הוויה, תחושות עצמים
תוחמות אותם
מתאמצות להיות מדעיות
אך את מי הן מרמות?!
דווקא אותנו
החכמים ביותר
אשפי המילים
אותם הטיפשים מזמן התמכרו לתחושות
אין להם צורך לנשום את המילים
כמונו

טיפשים?
מיהם באמת הטיפשים?
אלו המתיימרים ומזיעים להגדיר
או אותו עלוב נפש מתעטף בזוהמתו הפרטית
לו היא כל רכושו
וחיוך התמיד נסוך על זריחת פניו

לשיר אין סוף
גם אין מסקנה
עוד מילים
עוד 5 דקות גם הן תישטפנה בנהר הזיכרון
תצלולנה כבולות למשקולות החיים
"המעשה"
הגענו לנקודה אחרת?
או אשלייה
זאת אותה נקודה?