שיר
מאת PhiDiAs
28 בדצמבר 2004
אנשים כמו זוהרים מהלכים בין הטיפות
אושר נפלא זורם משל היה מים בנהרות.
דמות משחקת את עצמה ואחרת מריעה
ורק הזיכרון של מה שאין, ומה שאולי היה.
געגוע למגע ,לקרבה, להתרגשות,
אפילו געגוע לחרון לאיבה, להתגוששות.
געגוע למשהו, כלשהו, להתרחשות.
ציפיה לתחושה, לשמחה להתגשמות.
כל הנחלים זורמים ואינם חוזרים.
כל האהבות מתחילות ולעולם מסתיימות.
כל השבילים מובילים ותמיד נגמרים.
כל התקוות לבסוף תמיד מתגשמות.
אושר נפלא זורם משל היה מים בנהרות.
דמות משחקת את עצמה ואחרת מריעה
ורק הזיכרון של מה שאין, ומה שאולי היה.
געגוע למגע ,לקרבה, להתרגשות,
אפילו געגוע לחרון לאיבה, להתגוששות.
געגוע למשהו, כלשהו, להתרחשות.
ציפיה לתחושה, לשמחה להתגשמות.
כל הנחלים זורמים ואינם חוזרים.
כל האהבות מתחילות ולעולם מסתיימות.
כל השבילים מובילים ותמיד נגמרים.
כל התקוות לבסוף תמיד מתגשמות.