עוד על הורסת

"כשזה שם - אתה יודע...", "כשתרגיש - תדע", אלה הן רק חלק מהקלישאות שמתייחסות לתופעה של עצמת רגשות. האמת היא שזה די מעצבן כשאתה נמצא מהצד הלא נכון של הרגש, ואתה רק מייחל לדעת האם אתה כבר שם, ואיך בדיוק תדע, ומה לעזאזל המשמעות של "כשתהיה, תדע", וכו' וכו'... עד לאותו רגע שבו פתאום אתה יודע, וזאת מסיבה אחת פשוטה: אתה שם, וזה באמת, כמו שהבטיחו.

וככה צ'וטטתי, שוחחתי, התכתבתי, החלפתי תמונות, הוצלפתי, שימשתי רהיט, נוצלתי מינית, והכל קרה, אבל לא הייתי שם... התחושות היו מאוד מאומצות. מאוד רציתי והשתדלתי ורק התקרבתי, עד שהגיע הרגע - שעד היום אני לא יודע למה זכיתי בו, מה עשיתי שמצא חן כל כך בעיני אלוהי העבדים, והתגלגלתי למרגלותיה של הורסת. ומאז העצמה גדלה, הבהירות מתרחבת, השקיפות מתחזקת, והקלישאה הופכת מציאות וחיים.

אני שייך. אני רכוש של גבירה שנולדה להיות כזו. ואני מרגיש את הצורך לבטא את זה כאן, למרות שלא נתבקשתי ואני תוהה האם זה יכול לעניין מישהו. אבל מכיוון שאין מקום נכון יותר מהאתר הזה להתבטא בנושא, יבורכו ממציאיו.