רגעים קשים

יום מעונן וקצת סגרירי
יום שקט וקצת אפרורי
לרחוב היא יצאה לבושה במעיל
אחוזה בסיגריה ועל עקבים
איפורה מרוח לכל הכיוונים
ניכר שבכתה הרבה פעמים
פגשתי אותה ברחוב
שערה פרוע, עינייה אדומות
שפתיה נראו כאילו צוירו בדם
כזו יפה היא הייתה
היא הסתכלה עליי כאילו
אומרת: "אני כלום, אני פיסת זבל"
לקחתי את ידה והובלתי אותנו
למקום שקט, למקום מסתור
שם נישקתי אותה והחלה לבכות.
יום מעונן וקצת סגרירי
יום מעונן וקצת אפרורי.