יום בעבודה

לא מזמן התחלתי לעבוד בחברה גדולה, חברת היי טק. העבודה די משעממת אבל כבר בימי הראשונים שמתי לב לאחת העובדות. קוראים לה מירב, והיא בעצם ראש צוות, היא לא יפהפיה אבל היא גבוהה ורזה, ויודעת להתלבש - תמיד מקפידה על ההופעה. היא נראית מרשים והיא יודעת את זה. למרות שיש לי חברה, וחיי מין מספקים, לא הייתי מסוגל לעמוד בפיתוי לעבור על פני משרדה כמה פעמים ביום - רק כדי לראות אותה. לא חלמתי אפילו לפתוח איתה בשיחה, הרי אני עובד זוטר ואילו היא מנהלת. בנוסף, היא תמיד שופעת בטחון עצמי ויצא לה שם של קוטלת גברים. כל מה שנותר לי היה לחלוף על פניה ולגנוב איזה מבט חטוף (תמיד להשפיל מבט אם היא מסתכלת עליי) ולפנטז. כך במשך כמה חודשים.

במסגרת תפקידי אני נותן שירות למספר מחלקות בחברה ולפני שבועיים גם התחלתי לעבוד גם עם המחלקה של מירב. אך כמובן שלא היה לי שום קשר ישיר עמה (הכל מתבצע דרך המנהלים), אבל אתמול, עשיתי טעות קטלנית ומחקתי חצי מהמערכת מה שגרם להשבתה של חצי חברה. אנשים היו עצבניים ורק חיפשו את מי להאשים, ואילו אני התפללתי שהיום ייגמר ואוכל להתחפף הביתה. לקראת שבע בערב בעוד כולם עסוקים בלנסות ולתקן את המחדל, קיבלתי מייל : "פגישה בשעה 21:00 אצלי במשרד, למטרת ברור - מירב". רק אני הייתי בין המכותבים.

ידעתי שאני הולך "לקבל על הראש". זה ביאס אותי גם כי תיכננתי ללכת הביתה מוקדם וגם כי לא בא לי לחטוף צעקות ובטח לא מבחורה שהיא אפילו לא המנהלת שלי. בשעה תשע, כמו ילד טוב התייצבתי ליד המשרד של מירב מכין תרוצים ושאנן. הדלת הייתה פתוחה, והמשרד ריק, אז חיכיתי בחוץ. בעמידה. בערך כעבור חמש דקות, הופיעה מירב. למרות שהיא כמעט 1.80 היא ידעה ללבוש חצאיות מיני, והן ישבו עליה פצצה. היא לבשה חצאית מיני ירקרקה עם חולצה שחורה מכופתרת, ומגפים. מגפים שחורות בלי עקב שטיפסו עד מעל לברך. מרשימה.

מירב חלפה על פניי כמעט בלי להרגיש בי, יכולתי להריח אותה, היא נכנסה למשרד, התיישבה, וכעבור כדקה אמרה לי "'כנס!". נכנסתי. "סגור ת'דלת!". מילאתי כמעט אוטומטית את הפקודה. התכוונתי לשבת באחד משני הכסאות כשאמרה "לא הוריתי לך לשבת". היא דיברה בשקט, לא הסתכלה לעברי בכלל -רק בהתה במסך המחשב שלה. קפאתי במקום.

"רק שיהיה ברור, אני אשאל את השאלות ואני מצפה לתשובות קצרות וברורות. ברור?"
"בטח ברור," אמרתי תוך כדי גיחוך. כל הסיטואציה נראתה לי מוגזמת, סה"כ עשיתי טעות מקצועית שנבעה מחוסר ידע. אבל אותה זה לא שיעשע בכלל כנראה. "משעשע אותך כל העסק?" שאלה.
"האמ..."
"סתום ת'פה!" צרחה. היא קמה בפתאומיות, ונעה לעברי במהירות מרוב הפתעה נצמדתי לקיר שמאחורי, כשמירב עומדת מולי, פניה סנטימטרים מפניי. היא כמעט בגובה שלי כך שהרגשתי שאני צריך להרים את הראש כדי להביט בעיניה.

"שמתי לב שאתה עובר לי מול המשרד עשרים פעם ביום. אתה חוצפן אתה יודע? נראה לך שאתה בליגה שלי?"
"תראי אנ..." ניסיתי לענות אך לא ממש הבנתי למה היא מתכוונת, כל העסק התחיל להלחיץ אותי.
"שתוק! אפס!" אמרה נחרצות. "אני יודעת שאתה דלוק עליי. כל מה שהולך לקרות ביננו יקרה בדיוק כמו שאני רוצה. ברור?"
וואוו... יכול להיות שהפנטזיה שלי הולכת להתגשם? "בטח! מה שתרצי..." אמרתי לה. זו הייתה טעות.
"אתה לא מבין מה זו תשובה קצרה וברורה?" היא צרחה כשהיא עומדת מולי "אתה מתכוון לשתף פעולה או לא?"
"אני לא ממש בטוח למה את מתכוונת..." מילמלתי.
"כן או לא?!"
"כן."
"יפה. אתה מתחיל להבין."

היא פנתה מעליי ניגשה אל דלת המשרד ונעלה אותה. נהניתי להסתכל עליה נעה. כל כך אצילית תנועות חלקות ונמרצות, היה לה גוף מדהים. היה שבה ונעמדה מולי. לפתע הרגשתי את כף ידה חופנת את מפשעתי. "אני מקווה שיש שם עם מה לעבוד... אל תזוז מהקיר." לא זזתי. היא שוב הסתובבה ופנתה לעבר השולחן שלה. היא לקחה משם סרגל מתכת. וחזרה אליי.

"עמוד ישר!" היא הרימה את הסרגל וזקפה את סנטרי. "תוריד חולצה! מהר!" תוך שנייה הייתי בלי חולצה. היא החלה לגעת בי עם הסרגל. תחילה בבבטן, ואז באזור החזה, בפטמות, התחלתי להאנח, הרגשתי ממש מגורה ואזור המפשעה שלי החל להתנפח. "אני לא רוצה לשמוע אותך!" אמרה. גנחתי. זו הייתה טעות, היה הצליפה בי עם הסרגל מיד, על המותן השמאלית. לא היה לי סיכוי להתגונן התכווצתי לצד שמאל, אך מירב היא נצמדה אליי ולחש בצורה מאיימת: "תעמוד זקוף ואל תזוז בלי הוראה ממני." לא יודע למה אבל הזדקפתי מיד. "תפשוט את המכנסיים והתחתונים." עשיתי את זה בלי לחשוב. למרות שהרגשתי מושפל, הייתי מחורמן כמו שלא הייתי בחיים ורק חשבתי כבר על איך אני הולך לתקוע אותה כאן במשרד. היא כנראה קלטה את זה כי היא התקרבה אליי ותפסה לי את הזין שכבר עמד כמו מטורף.

"אתה בטח חושב שאתה הולך לעשות חיים אה?" אמרה בזלזול. "אנחנו עוד נראה מי יעשה חיים...", וספלאש! הרגשתי איך היא מכה אותי עם הסרגל על הירך הימנית, מרוב הפתעה קפצתי כאילו נשך אותי נחש, אבל מירב החזירה אותי למקום ע"י משיכה בזין שלי שעדיין היה ביד שלה. הייתי מסוחרר לגמרי, שכחתי כבר מזה שרציתי לחזור הביתה מוקדם ומאיפה אני נמצא כל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא למה אני נותן לאשה הזו לשלוט בי בצורה כזו. עמדתי שם עירום ורועד מהקור, מהמכות, מהחרמנות, והכי משפיל היה לחשוב, שהיא רואה את כל זה, ונהנית לראות אותי ככה.

"אתה ממש עדין... קר לך?" שאלה בזלזול. "'סתובב עם הפנים לקיר! ידיים מאחורי הגב!" לרגע היססתי, וספלאש! היא היכתה עם הסרגל בבטן התחתונה קרוב קרוב לזין. "מהר!" צרחה. מיהרתי להסתובב. ספלששש!הרגשתי אלף עקיצות על הישבנים שלי. זה כאב אבל זה היה כאב מגרה. הרגשתי אותה נצמדת אליי מאחור ודוחפת את הסרגל בין הקיר לגוף שלי - מחפשת את הזין. ביד אחת משכה את שערי לאחור ובשניה החלה להצליף קלות בזין הזקור שלי, הגוף נטה להתכווץ כלפי הקיר אך כיוון שהיא החזיקה אותי בשיער, ובחוזקה, התנועעתי ככה, מתפתל בינה ובין הקיר ונאנק מכאב ועונג.

לפתע היא שוב התרחקה ממני תוך שהיא אומרת "אל תעז להסתובב", ויכולתי לשמוע אותה פותחת מגירה בשולחן ומוציאה משם משהו עם צליל מתכתי. אח"כ שמעתי אותה מדליקה את המערכת ואת לד זפלין מתחלילים לנסר. היא הלבישה את האזיקים על פרקי ידי, ואמרה: "אני אוהבת להשפיל אפסים כמוך. אתה חושב שאתה משהו מיוחד אבל אתה סתם פחדן. עכשיו אתה בידיים שלי ואני אהפוך אותך לחתלתול כנוע".

היא משכה אותי בשיער והשכיבה אותי עם הבטן על השולחן שלה. יכולתי להרים את הראש ולראות הנוף מבעד לחלון. "נכון שאתה אפס?" שאלה. לא מיהרתי לענות כי לא הייתי בטוח מה התשובה הנכונה. ספאשששששש! הרגשתי את הסרגל על התחת והתפתלתי מכאבים.
"נכון?" צרחה עליי כשהיא רוכנת קרוב לראשי.
"כן" יבבתי כמעט בצרחה. ספאששששששש! התחת שלי עוד פעם התרומם באוויר.
"כן מה?" היא צעקה.
"כן, גבירתי."

מירב רכנה אל עבר קרסוליי והפרידה אותם זה מזה בחדות. הרגשתי איך היא קושרת כל קרסול לרגל של השולחן. "זה בשביל שתפסיק להתפתל כמו איזה נקניק." שכבתי שם קשור כמה דקות עד שבאה ונעמדה מולי. היא הייתה ערומה מלבד המגפיים המדהימות שלה והיה לה גוף בנזונה. היא משכה בשערות ראשי כך שנאלצתי לקמר את גבי, והצמידה את פניי למפשעה שלה. יכולתי להריח את הכוס שלה ולהרגיש - שהיא חמה. התחלתי ללקק את שער הערווה שלה אבל אז היא שוב הצליפה בי, ואמרה "אתה מרשה לעצמך יותר מדי! כל פעולה שלך תתבצע רק בהוראה שלי."

היא שוב חזרה אל מאחורי והחלה להצליף בי בכח כשמדי פעם היא מכה את האשכים והזין ומדי פעם מלטפת את הישבן ורוכנת עליי עם החזה, זה היה כואב ומשפיל ומענג. לא יכולתי לזוז או לצפות מתי תבוא מכה או מתי ליטוף. צרחתי עם כל הצלפה והתחת כבר בער לי. מדי פעם היתה שולחת יד ומשחקת לי בזין ובאשכים נהנית לראות אותי מתפתל. היא העבירה את הסרגל בחריץ בין הישבנים והתעכבה באזור פי הטבעת, כל השולחן רעד מההתפתלויות שלי אבל הייתי קשור חזק ברגליים וכל פעם שניסיתי להתרומם ממצב של רכינה לעמידה מירב הדפה אותי בעוצמה כזו שהייתי נדבק לשולחן, ומיד מצליפה בי בעוצמה.

כשכבר חשבתי שאני הולך להתעלף מתערובת של כאב ועונג, היא הדליקה סיגריה ונעמדה ביני בין החלון. נהניתי מקימורי גופה על רקע הנוף הלילי שנשקף מאחוריו. שערה היה פרוע מכל הפעילות ואגלי זיעה נצצו על גופה המלכותי.

"כעת אני ארשה לך ללקק אותי". בתחילה היא הפנתה אלי את התחת שלה והצמידה את פני אליו כשהיא מורה לי ללקק. אחרי שליקקתי את כל הזיעה משני הישבנים והחריץ (הייתה לי ברירה?) הסתובבה, הרימה את סנטרי בידה כך שיכולתי להיישיר מבט אל תוך פניה ואמרה: "כדאי לך לעשות עבודה טובה עכשיו". היא הרימה את רגל שמאל שלה על השולחן ממש ליד כתפי וחשפה את הכוס, כשהדגדגן מבצבץ מתוכו. היא הצמידה בתנועה אחת את פניי לאגן שלה והתחלתי לללק ולמצוץ את הכוס שלה, מרגיש איך זזה קדימה ואחורה מעליי. השתדלתי לתת לה את המציצה הטובה ביותר שיכולתי ואני יודע שהייתי בסדר כי שמעתי אותה נאנקת.

כעבור כמה דקות שנראו לי כנצח היא ניתקה את האגן מפני ופנתה שוב אל מאחורי השולחן. הרגשתי איך היא משחררת את החבלים שעל הקרסוליים. "עמוד". נעמדתי הכי מהר שיכולתי למרות הכאב. היא ניגשה לפינת החדר והביאה משם כסא פשוט בלי ידיות. היא הניחה את הכסא מאחורי, באה ונעמדה מולי, חייכה ודחפה אותי לתוך הכסא. היא לקחה את החבלים שהיו ליד השולחן ושוב קשרה את קרסוליי לרגליי הכסא. אח"כ ניגשה למגירה והוציאה משם מעין ריתמה מעור שבמרכזה כדור אדום. "פתח את הפה!" אמרה ודחפה את הכדור לתוך פי. היא קשרה את הריתמה מאחורי הראש, ומשם משכה חבל אל אחת הרגליים של הכסא. אח"כ קשרה גם את ידי לכסא וכך ישבתי שם מתוח כולי על כסא העץ ראשי משוך לאחור ומבטי מופנה לתקרה, צמוד לכסא ולא יכול לזוז.

כשסיימה נעמדה מעליי עם ידיים שלובות ואמרה: "ככה אני אוהבת לראות אותכם, חסרי אונים, אתה צעצוע המין שלי עכשיו." לא יכולתי אפילו להזיז את הראש. מירב התחילה להסתובב סביבי, לגעת בי בזין לצבוט לי את הפיטמות, ללטף את החזה והצוואר - להקניט ולענג אותי עד שהזין שלי שב והזדקר במלוא הדרו. לבסוף הגיע הרגע שכבר לא יכולתי לחכות לו - מירב רכנה אל עבר אוזני ולחשה: "אל תעיז לגמור בלי אישור", ואז הניפה את רגלה מעל ברכיי אחזה את הזין שלי בידה והתיישבה עליי. חשבתי שאני מתפוצץ. עצמתי את עיני בעוצמה. נאחנתי וגנחתי עד כמה שיכולתי בעוד היה נעה קדימה ואחורה עם האגן על ירכי כשהזין שלי עמוק בפנים. היא כנראה הייתה מנוסה כיוון שידעה איך להתנועע באופן כזה שלא אגמור מיד. הכוס שלה היה כל כך רטוב וחלק שלא ידעתי להבדיל מתי באמת יש מגע ומתי אני מדמיין.

לאט לאט גם היא התחילה להתקדם לכיוון האורגזמה, ותנועותיה הפכו יותר מהירות ויותר קצובות, היא זרקה את ראשה לשמאל ולימין ואחורה וגנחה והרגשתי איך השיער שלה מצליף בי כשאני מחזיק בכל הכח כדי לא לגמור, כעת החלה לעלות ולרדת כשהיא מצמידה בעוצמה את האגן שלה לירכי, היא אחזה במשענת הכסא, וממש דפקה אותי לתוכו, בשניה שהרגשתי שאני כבר לא יכול יותר, שמעתי אותה מוציאה מעין יללה - גניחה והרגשתי איך כל הגוף שלה נמתח ואז התפוצצתי כמו שלא התפוצצתי מאז הפעם הראשונה שהבאתי ביד. הרגשתי את הגוף המתוח והנוקשה שלה קורס ברעידות על גופי ושדיה נחים על חזי כשמדי פעם היא מניעה קדימה את האגן וסוחטת עוד זרע מהזין שלי, וגלי רעד חולפים בכל גופה. כעבור מספר רגעים היא קמה מעליי בלאות והחלה להתיר את החבלים.

"אתה היית בסדר גמור...." אמרה. התלבשנו בשתיקה. כשכבר הייתי לבוש פניתי לכיוון הדלת פתחתי אותה ושאלתי, "רצית עוד משהו?" השאלה הפתיעה אותה אבל זה לא ממש הפריע לי. "אל תהיה חוצפן," אמרה. "פעם הבאה לא אהיה סלחנית כ"כ לגבי טעויות כאלה. שים לב שזה לא יקרה שוב." כשכבר הייתי עם רגל בחוץ שמעתי אותה ספק שואלת ספק אומרת "אולי שבוע הבא אצווה עלייך לבוא שוב."
"בוודאי," עניתי לה, "בכיף". אבל שבוע הבא אני כבר אדאג שמירב תהיה קשורה לשולחן עם התחת מורם והמבט צופה לנוף.