סוקובוס

תום הלך ברחוב הליכה של סתם כשפתאום ראה אותה מולו. במבט לאחור הבין שלא היה בה שום פרט מדהים, אבל עובדה היא שלא יכל להסיר את עיניו. לכששמה לב שהוא בוהה בה, והיא שמה לב לזה כמעט מייד, סימנה לו לבוא אחריה. תום לא יכל להתנגד גם לו רצה בכך ולפיכך המשיך אחריה. כעבור הליכה קצרה הגיעו לבניין רב קומות היא נכנסה והוא אחריה. היא לחצה על כפתור המעלית ואמרה "אומרים שכלבים לא יכולים להבין את המעלית, וכשהם נכנסים מחדר אחד לחדר שני ומוצאים את עצמם אל מול חדר שלישי, הם משתגעים".

תום רצה לאמר שזה מאד מעניין, אך....
"ששש..." היסתה אותו. "ועכשיו אם הלכת אחריי כמו כלבלב ברצועה תמשיך בבקשה להתנהג ככזה."
"אבל....."
"ששש.." היסתה אותו. "קדימה למדרגות."

היא נכנסה למעלית שתוזמנה כאילו לפי רצונה ופלטה מעבר לכתפה "קומה 12".
לא הייתה לתום ברירה. הוא הרגיש טיפש. הוא הרגיש שהוא מכניס את עצמו לבוץ עמוק. היה לו ברור שהוא הולך לסבול והזיון שייחל לו החל דועך בדמיונו.
כשהגיע לבסוף לקומה המתאימה מצא אותה עומדת בפתח דירה, נשענת קמעה על המשקוף.

"אני מבינה שאתה גם מטומטם," אמרה, "ממתי כלבלבים הולכים על שתים?"
הוא הרגיש עצמו קטן למרות שהיה מטר שמונים וחמישה סנטימטר, הוא הרגיש מושפל. הוא הרגיש שהיא יורקת לו בפנים, וההרגשה הפכה מוחשית הרבה יותר כשהיא עשתה זאת. תום רצה לברוח אבל רגליו משכו אותו אחריה.

הוא נכנס לדירה אחרי שסימנה לו לעשות כך בתנועת ידה.
"אתה רוצה לשתות? " שאלה, "אני יכולה לתת לך מיץ תפוזים".
הוא היסס וזה עלה לו בסטירה. "תענה כשאני שואלת אותך" גערה בו.
"לא" הוא ענה מבלי לחשוב.
"בטוח?" שאלה ושוב הוא ענה בלאו.
היא מזגה את המיץ לכוס זכוכית אדומה והגישה לו בחן. הוא שתה עד לחצי הכוס.
"תודה לך", אמר.
היא הלכה אל פנים הדירה והוא נמשך אחריה כבכבלי קסם.

היא נכנסה לחדר עם אח, התיישבה על הכורסה ולא אמרה דבר.הוא נכנס בהיסוס אחריה והתכוון לשבת בכורסה לידה אך היא סימנה לו לשבת על הרצפה.
מצוותה התקיימה והיא אמרה ברוך "אכפת לך לשמש לי כשרפרף עיסוי ?" בלי להבין למה, הוא ענה בחיוב. אחרי הדרכה איך להתיישב, היא הניחה על ברכיו את כפות רגליה וביקשה שינקה אותן. כשהתכוון לנקות אותן בידו ואף הניח עליהן את ידו, היא הפטירה "לשון".

הוא ליקק את אצבעותיה אחת אחת ואחר כך ביניהן ועיסה את כף הרגל באגודליו.
עיסה ועיסה ועיסה.
"תפסיק" ציוותה לפתע והובילה אותו לחדר שני.
"תתפשט" ציוותה כשהיא מפתיעה אותו בשנית.
"אבל..." ניסה לאמר.
"תשתוק" ציוותה בשלישית וכדי להסביר היטב הוסיפה גם סטירת לחי.

הוא התפשט והיא קשרה לעיניו בד שמנע ממנו לראות. כשהסיר גם את תחתוניו היא הלבישה עליו מחסום פה. "על ארבע" דרשה והוא ירד לארבע. "ככה היית צריך לעלות במדרגות, ברור לך?!"
"כן", ענה.
"כן מה?" שאלה.
"כן" ענה שוב.
"כן מה, אפסון?"
"כן... מלכתי.." הוא הרים את ראשו בשאלה ובהיסוס.
היא זיכתה אותו בליטוף ואמרה "עכשיו על זה שעלית במדרגות שלא כפי שדרשתי תאלץ לשאת בעונש, ברור לך?"
"כן, גבירתי", ענה נפחד.

היא הרכיבה עליו קולר מחובר לשרשרת והובילה אותו לחדר האמבטיה. היא דחפה אותו לאמבטיה בגסות וסובבה את ברז המים החמים. המים ניתזו עליו מלמעלה כהקלה לעומת החרסינה הקרה. פתאום שם לב שזקפתו חזקה במיוחד והתחיל להבין שהוא נהנה מכל העניין.מבלי שניתנה לו שהות להבין את רגשותיו שמע אותה מתקרבת.

"שכב על הגב" ציוותה "ותיישר רגליים, זבל." הוא נשכב והיא הפסיקה את זרם המים. כעבור מספר שניות הזרם התחדש, אך היה קצת פחות חם. הוא חשב שזה זרם מוזר, דק משהו, וכשהזרם הגיע לפיו הוא הבין שלא מים זורמים עליו וקפץ בבעתה.

"תחזור לשכב," אמרה בשקט והוא חזר מיד כאילו נדחף. "אתה גם תשתה את זה, ברור לך?" שאלה.
"כן מלכתי," אמר.

היא שטפה את כל גופו במי הזהב שלה, ואז התכופפה והתיישבה בכל כובד משקלה על פניו. הוא נמחץ והיא ציוותה "תשתה אפס". הוא התעלם מהכאב שנבע מכובד משקלה ושתה, והודה בינו לבין עצמו שהשתן שלה טעים. הזרם היה מהיר והוא לא הספיק לשתות הכל ועל כן התיז על עצמו את הנוזל החמים.

היא קמה שטפה עצמה ואחר גם אותו. "על ארבע, עבד" ציוותה. תום נעמד על ארבעותיו במהירות. היא נעמדה מאחוריו התקרבה לעכוזו החלק למשעי, ליטפה אותו בידה, הצליפה בו באצבעותיה, עיסתה אותו בכריות אצבעותיה ושרטה אותו בציפורניה הארוכות. תום השתדל שלא לזוז אך עוויתות של הנאה מהולה בכאב הקשו עליו את הפעולה הפשוטה. ואז הרגיש ליטוף עדין בחור ישבנו. אצבעה ליטפה את חורו בעדינות. זרמים עברו בו, שרק בדיעבד הבין שהם זרמים של עונג.

היא יצקה על ידה מעט שמן ועיסתה את חור ישבנו בשתי אצבעותיה, שורטת אותו קלות לסירוגין. לאחר עיסוי ארוך תום הרגיש אצבע נדחפת לתוכו וגופו נדרך. היא הכתה בו באחוריו מכות נמרצות. "תרגע," אמרה, "זה לא יכאב מדי", ובעודו מחשב כמה זה "מדי", אצבעה חדרה לכל עומקה אל גופו. הוא נדרך וזרמים עברו בו. היא הכתה את ישבנו באגרופה עד שרפה חורו.

אצבעה החלה לצאת לאט ולהיכנס שוב בשיגול עדין של ישבנו של תום. בתום זיון קצר הוציאה את אצבעה.
"נראה שחור ישבנך, תום, ולא ידע אצבעות עד כה", אמרה "אך נראה לי שיוכל להכיל יותר מאצבע, אתה מוכן ליותר?"
תום ניסה להמהם "לא" מבעד למחסום בחוסר הצלחה.
"זה כן ?" שאלה, "כן, אין ספק שאתה מתכוון לכן".

כמו משום מקום הפיע בידה פקק תחת. לאחר ששימנה אותו הביאה את הפקק לתוך גופו לאט לאט. ישבנו של תום כאב דאב ושרף, אך כשהפקק נכנס לתחת ונשאר תקוע הרגיש הקלה. "ועכשיו, כלבלב," לחשה, "תלקק אותי".

היא עברה אל לנגד פניו בעוד הוא עדיין על ארבעותיו והתיישבה, תום ליקק את מפשעתה והתענג על טעמה. תום היה בקיא במלאכת ליקוק הפות על כל נסתרותיה וניסה לזכות בהערכתה של מלכתו. הוא ליקק את שפתותיה ליקוקים עדינים ורטובים, אחר ליקק את דגדגנה בקצה לשונו משחק איתו בעדינות במשך שעה ארוכה.

"תגביר את הקצב, אפס," גערה בו, "תלקק כמו שצריך". תום חש מושפל. תמיד האמין שהוא מכיר טוב את רזיה של הצלילה, ועכשיו ברגע אחד נגוזו תקוותיו להרשים את מלכתו ולהסב לה עונג. אך לא נראה היה שהיא מתכוונת לתת לו שהות למחשבה. היא תפסה את שיערו הארוך ומשכה את ראשו למקדשה. הוא הוציא לשונו וליקק את דגדגנה כשראשו נע מלמעלה למטה. אחר תפס בשפתיו את דגדגנה, משך אותו והטה ראשו מצד לצד בפראות, ואז שוב הניע את ראשו מעלה ומטה כלשונו משתרבבת ומעסה, ושפתו עוקבת אחרי לשונו, ומלטפת בעדינות דגדגנה. היא התחילה לרעוד, משכה בחוזקה בשערותיו ודחקה את פניו חזק אל מקדשה עד ש... השפריצה.

פניו התמלאו במיציה והוא ניגב את פניו בגב ידו. "אל תזוז", ציוותה בקשיחות מבעד לרפיונה, "תיכף אני אטפל בך". תום לא זז וכעבור דקה היא קמה התקרבה אליו ושאלה "אתה אוהב כאב נכון?" תום ניסה למחות אך היא לא שעתה לניסיונותיו. היא הסירה ממנו את מחסום הפה. "תסתובב", אמרה, "תגיש לי את ישבנך". תום כמעט ששכח את הפקק שסותם את ישבנו, אך כשהסתובב שוב הרגיש את הפקק שבתוכו. היא שלפה את הפקק ממנו בתנועה סיבובית ואיטית, הסירה את מחסום עיניו וליקקה את הפלאג אל נגד עיניו.

"היה לך נעים?" שאלה "אתה אוהב שמזיינים אותך בתחת?"
הוא השפיל מבטו. "כן" ענה.
"כן, מה?" התלקחה.
"כן, מלכתי," ענה.
"מאוחר מדי אפס," זעמה, "אתה תשלם על זה".

תום השפיל מבטו בפחד וחיכה לבאות. היא הביאה אלת פלסטיק שאורכה כאמה והיכתה אותו בגבו. "תודה לי על כל מכה אפס" ציוותה, "ותספור". היא הכתה אותו בצלעותיו.
"אחד, מלכתי. תודה לך."
"אחת אידיוט," גערה בו. "לא אחד."
"כן, מלכתי," ענה.

היא הכתה אותו בישבנו. "אחת מלכתי, תודה לך". היא הכתה בשנית. "שתיים, מלכתי. תודה לך." היא הכתה אותו בשלישית. "שלוש, מלכתי, תודה לך."
"עכשיו הסבל האחרון שלך אפס," אמרה, "מוכן?"
"כן, מלכתי," ענה.

סכין קטנה הופיעה בידה יש מאין והיא חתכה אותו בחזהו בתנועה מהירה. ארבע טיפות דם הופיעו שם מיד. היא חיכתה מעט. הצמידה את שפתותיה אל החתך ושאבה את נוזל החיים. היא הגישה לו את שפתיה והם התנשקו בלהט, נשיקה בטעם דמו, בטעם של ברזל.

ולפתע, בלי הזהרה מוקדמת היא בעטה בצלעותיו בטירוף מגלגלת אותו על גבו. כאב חד פשה בצידו, כאב שנשכח מיד כשהתיישבה על איברו במהירות, מחדירה אותו לקירבה, עולה ויורדת ומפעילה בגאונות את שרירי נרתיקה כך שתוך שתי דקות הוא גמר.

היא נעמדה, חפנה את מפשעתה כאילו שומרת את זרעו בפנים, ובלהבת אש ובנוגה מסנוור נעלמה. תום קם, הסתכל סביב ונאנח. מחזיק בישבנו הדואב דידה אל מחוץ לחדר האמבטיה, התמוטט בכורסא ונרדם. כעבור שעתיים התעורר והבין שהיא לא תחזור ובעצם אף אחד לא יגיע לכאן. תום השתחווה והודה לה בליבו. ופתאום הבליחה בו המחשבה, "אם אף אחד לא גר כאן..." ומיד הבחין ברהיטים היקרים ובגודלו של ביתו החדש.

***
(succubus - באגדות ימה"ב, הסוקובוס היא שד ממן נקבה הבאה לגברים, בעיקר נזירים, בחלומם, מפתה אותם, אוספת זרע ושואבת אנרגיה, לעתים קרובות עד למצב של תשישות או אף מוות.)