אהבה ושנאה

בריחוף חרישי ונחבא
פילסה את דרכה
דוממת פגועה מנוצחת
ריחפה אל מבצרה

וקנאה ניצבה זקופה
כמו גם האגו שר צבאה
חרבותיהם נוטפות דם
גאים בנצחון צבאם

הלעד תהי מובסת אחותי היקרה
קיבלה את פניה השנאה
מוחה את דמעותיה בליטוף של נחמה
תני לי ואלמדך את אמנות המלחמה

בגוף כבד ולב דואב
מצאה מנוחתה פושטת איבריה
בין קירות גבוהים עטופי שלווה
פניה עוטי עצב ועיניה עצומות

עת נרדמה עם חשיכה
יצאה השנאה את מבצרן
רכובה על סוס שחור
דהרה אל החיים
גיא המלחמה

ידה אחזה בחרב
גופה עטוף באפלה
תרה אחר הנקמה
תיקום היא את דמה של אחותה
אהבה