כשאני על ארבע (סיפור בהמשכים) - חלק ראשון

השעה היתה בסביבות 22:00 ואני ישבתי לי בביתי, צופה להנאתי בטלוויזיה ומתרווח על הכורסא כשלפתע צילצל הטלפון. לא ידעתי מי זה כבר יכול להיות עד שעל צג הטלפון הופיע "הגבירה".

קולי נדם לרגע, אך לחצתי על המקש הירוק ועניתי, "שלום לך גבירתי".
"שלום לך, עבד אהבה שלי. אני רוצה שתתפנה מעיסוקיך ותגיע לביתי בהקדם האפשרי."
"כן גבירתי, אני יוצא לדרך."

בעודי מתארגן לא שכחתי את הקולר החדש שקנתה במיוחד בשבילי לפני שבוע. היה זה קולר שמותאם במיוחד לראשי. כן,מלכתי יודעת לפנק כשצריך וביום פינוק לקחה אותי לסיבוב בעיר וקנתה לי קולר חדש ועוד עזרים מועילים לכלבלב.
כשהגעתי אליה, התקשרתי בנוהל הקבוע ממש כשהייתי בפתח ביתה. כשענתה לי אמרה, "תיכנס, הדלת פתוחה. אחרי שאתה נכנס, שים את הקולר החדש עליך, אני רוצה שתחנוך אותו. תישאר אך ורק עם תחתונים, תרד על ארבע ותמתין לי."

ליבי החל לפעום בחוזקה, צפיתי את הבאות. כשניכנסתי עשיתי בדיוק כמבוקשה. הורדתי את כל בגדי וקיפלתי אותם בצד ממש כמו שציוותה עליי בפעמים הקודמות, ירדתי על ארבע, שמתי את הקולר הדוק לצווארי והמתנתי בסבלנות.

"עבד?"
"כן, גבירתי."
"עשית בדיוק מה שביקשתי?"
"כן גבירתי."
"אתה עם הקולר?"
"כן, גבירתי."
אני כבר מגיעה כלבלב שלי."

קולות של עקבים דקים נשמעו בחדר והם החלו מתקרבים אליי. הרגשתי שבעוד רגע ליבי יתפוצץ מהתרגשות. למול עיני ראיתי זוג מגפיים שחורים ומהממים(למלכתי חוש טעם משובח). הגשתי לה את הקולר שלי ואמרתי, "התגעגעתי אלייך גבירתי."
"מצוין. עכשיו תוכל להראות לי בדיוק כמה התגעגעת אליי, כלבלב שלי."

מלכתי תפסה את הקולר וציוותה: "רגלי, כלב!" מיד נצמדתי למגפיה השחורים והרגשתי את כף ידה מלטפת את ראשי בעדינות. "יופי כלב טוב ומחונך שלי, תנבח!" וכמו כלבלב מאולף התחלתי לנבוח, תוך שהיא מוליכה אותי לרגליה בתוך ביתה המלכותי.