בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תנוחת עובר

מאת Queencie​(שולטת)     5 באפר 05 1897
מקיצה משרעפיי, מנסה לשחזר אם נרדמתי או רק ריחפתי בין ערפילי ההכרה, מרגישה את הזרמים החמים של העונג מעקצצים עדיין לאורך ירכיי. אם הם עדיין עוברים בי, עולה בי המחשבה, לא ייתכן שממש ישנתי. אני ממשיכה ועוקבת אחרי הזרמים הנעימים, יורדת אט אט עד קרסוליי, עליהם אני מרגישה את משקלו של גוף חמים מכורבל, מתרפק, מתמסר, אוהב.

לא פלא שהוא מכורבל ככה לרגליי, אני חושבת לעצמי כשאני מתרוממת לישיבה, נזהרת שלא להזיז את רגליי, שלא להעירו. מאמצת את עיניי באור העמום הנכנס דרך חרכי התריס. הוא נראה כה פגיע בתנוחת העובר שלו. ידי מושטת ללטפו, אך עוצרת באויר בדרכה אל ראשו, הוא ודאי מותש, אני מהרהרת, עדיף שלא להפריע את שנתו, מוטב לאפשר לו את המנוחה והרגיעה שהוא כל כך זקוק להן כעת.

ריח נרות הפצ'ולי הכבויים מתערבב בריח הסיגריות. הבזק של זיכרון מציף אותי. גבו וישבנו החלקים והשריריים שספגו מאות הצלפות מהשוט המלכותי שלי שזנבותיו טבלו בשמן עיסוי, אדמומיים ומבריקים מהשמן. כורע על ברכיו, ראשו בין ידיו, בתנוחת תפילה מוסלמית, ישבנו מורם עדיין, מופנה אליי, כאילו לא די לו במה שחווה זה עתה. החור שבין פלחי ישבנו פעור כמערה אפלה, עדות לכיבוש הפולשני העמוק, המכאיב ועם זאת המענג, מזמין, קורא לי לשוב ולטבוע בתוכו.

טיפות השעווה שעל הסדין הן תזכורת לטפטוף הצבעוני שכיסה את חזהו רק לפני שעה קלה. עדיין רואה בעיני רוחי את גופו המתפתל תחתיי עת רשמתי על עורו בטיפות של שעווה אדומה כדם: "הכלבה של Q".

"הכלבה שלי," אני ממלמלת לעצמי, עוצמת את עיניי ורואה אותו שוב זוחל על ארבעותיו, מתקרב אל רגליי היחפות, מצמיד את מצחו לרצפה וממתין להוראה. וכשזו ניתנת הוא מתנפל על אצבעותיי בתאווה, מלקק אותן אחת אחת וביניהן, שקוע במלאכתו מרוכז בעינוגי. ישבנו הזקור מעורר עקצוץ בכפות ידיי, והן נוחתות עליו בהפלקות מצלצלות שמזעזעות את גופו. אך ככלבה נאמנה הוא לא עוצר בליקוקיו כל עוד לא ניתנה ההנחיה.

"הכלבה שלי," אני מביטה בקערת המים הריקה שעל הרצפה, ממנה ליקק את כל תכולתה, כשידי בין רגליו מועכת צובטת ומועכת את אשכיו. מלא גאווה על שעמד במשימה בכבוד מפוקפק, הוא נובח אליי בשמחה ומכשכש בזנבו.

"הכלבה שלי," אני מחייכת למראה הגבר הנאה המכורבל לרגליי בתנוחת עובר, שלפני שעה קלה היה לבוש בבגדי אישה סקסיים, מצבטים צמודים לפטמותיו הכהות, שפתון אדום מבריק מרוח על שפתותיו, והוא מענטז לצלילי מוזיקה מזרחית שביקשתי ממנו לנגן על נגן התקליטורים. עיניו מושפלות לקול צחוקי המתגלגל, בעוד גופו מסור לשעשע ולרצות אותי.

"הכלבה שלי," הלחלוחית על המזרן תחתיי והצמרמורות של שיאי העונג שעדיין עוברות עכשיו לאורך גבי, מחזירים אותי לדקות הארוכות בהן עמל בסבלנות אין קץ על עינוג מקדשי. הוא עומד על הרצפה על ברכיו הדואבות, ואני שוכבת בנינוחות בקצה המיטה הרכה, ירכיי סוגרות על ראשו, שוקיי על גבו. לשונו עולה ויורדת במהירות על גולת הכותרת של מקדשי, מטיילת על מפתחו ודפנותיו, והוא בולע כל טיפת לחות, יונק כל סנטימטר בבשרו. וכשאני נעמדת מעליו בפישוק, מצמידה את ישבני לפניו, גולשת לשונו לחריץ ישבני, לרימינג ממושך ומענג.

"הכלבה שלי," אני שומעת את מילמולי התודה שלו מהדהדים בראשי, לאחר שספג את נוזליי באהבה, שתה מכוסי את השמפניה המלכותית ולא שכח להודות לי על הכבוד שנפל בחלקו כשליקק את שפתיי המקדש ואת שפתיו שלו.

"הכלבה שלי," אני רואה שוב בעיני רוחי איך להוראתי הוא נשכב על גבו, מרים את אגנו, כשראשו מורם גם הוא, נתמך על ידי, ואיך בשאגת שחרור מהדהדת הוא מתיז את נוזלי תשוקתו כהר געש מתפרץ. מבטו הזגוגי מלבין בנוזליו, פניו נוצצות בברק שמנוני וחיוך של אושר וסיפוק מטפס ועולה על שפתיו הלחות.

"הכלבה שלי," רק בקושי אני עוצרת את עצמי מלמשוך אותו שוב אל חזי. שם הניח לפני דקות ספורות את ראשו, מתרפק, מתפרק, מתמסר. אצבעותיי מלטפות את שערו ולחיו, עוברות על תנוך אוזנו, על לסתו, על שפתותיו, על סנטרו. זרועי מאמצת את גופו אל ליבי כשהוא לוחש: "אני אוהב אותך, מלכתי". ראשו צונח לאחור בתשישות, גופו מתרפה כמו מתמוסס לצידי, עיניו נעצמות, ובתנועה ארוכה מלטפת הוא מתכרבל לרגליי ומחבק את קרסוליי. המהום של פינוק נפלט מחזהו, כשהוא שוקע אל מנוחתו.

לא פלא שהוא מכורבל ככה לרגליי, אני חושבת לעצמי כשאני מתבוננת בגבר המכונס לתנוחת עובר לרגליי. האור החודר דרך חרכי התריס מתגבר ומרמז שהשחר עולה. ידי מושטת באוויר ללטפו, אך עוצרת בדרכה אל ראשו. "אני אוהבת אותך, כלבה שלי," אני לוחשת.

קלייר​(נשלטת){Simone D.B}
כל כך
אוהב ויפה. מרגש.
05/04/05 14:13
en1
יפה
כל כך עוטף ונוגע. אהבתי מאוד.
05/04/05 22:39
חתולת הלילה
מאוד!
מאוד מצא חן בעיני, מאוד רגיש, מאוד אוהב, ומאוד מיוחד מעצם היותו שזור כזיכרון ולא כפעולה בזמן הווה. מאוד!
05/04/05 22:55
רמיס
מדהים
אחד הסיפורים המדהימים שנכתבו באתר זה.המשיכי לכתוב סיפורים!
05/04/05 23:24
The Chief​(שולט)
לו יהי!!!
איזה תאור איזה ירידה לפרטים ללקק את האצבעות ....שלא יגמר לעולם! תודה לך על סיפור מרתק ומדהים כאחד
06/04/05 00:42
*מאלפת הכלבים*​(שולטת)
דמעות התרגשות בעייני..
רגיש,נוגע..והמון דברים שפשוט חשים במקום הכי פנימי ועמוק , ואי אפשר לתאר במילים..אוהבת בלי סוף}{
06/04/05 10:38
עומר.
וואו כל כך מחרמן ויפה
כתבת בצורה הכי יפה שניתן לתאר ממש מחרמן לקרוא את זה ונותר רק לקנא בכלבלב המאושר באדם:)
06/04/05 14:25
Olive
כתיבה מדהימה
הסיפור מעלה בי תמונה של לנון בתנוחת עובר ליד יוקו. משהו מתמסר וכנוע. ישר כח
07/04/05 14:34
עובד אלילה​(נשלט)
סיפור טוב מאוד
.
08/04/05 02:00
זיקית
מממ
נהדר. מאוד נהניתי, יקירה }{
08/04/05 12:29
מוביוס​(נשלט)
מושלם
קראתי, שבתי וקראתי שלוש פעמים. כל תמונה. כל צליל. אני מקווה למצוא השראה דומה לזו שנחה עלייך בכתיבת הטקסט הזה. כמה תנוחות עובר וגם אני שם... :-)
11/04/05 18:30
de29​(נשלט)
מדהים
כתיבה מהפנטת, סיפור שהוא פיוט. אין מילים
18/06/05 01:56