מכתב שנגנז
מאת לפלפונת(לא בעסק)
6 באפריל 2005
היי אדוני,
רציתי לספר לך על התקופה הקשה שאני נמצאת בה כעת.
חלק ממני רוצה לפנות אליך ישירות ולא מעל דפים אלו אך במצב שאני נמצאת בו היום, אני לא מוסגלת לספר לך פנים מול פנים, לכן בחרתי בדרך זו.
טוב לי מאוד להיות במחיצתך, להיות שלך ואיתך, כשאני איתך מרגישה כולי שלך, חלק בלתי נפרד ממך, אך כשנפרדים, כשיוצאים מהחדר מרגישה עם עצמי רע מאוד והתחושה וההרגשה של "הלבד" מכרסמת בי ואוכלת אותי כל פעם מחדש.
אני מאוד רוצה להרגיש אוהבת ונאהבת, אני נקשרת אליך מאוד, אתה מאוד חסר לי.
תמיד אמרת לי את המגבלות: שאתה נשוי ואף פעם לא תעזוב אותה, גם חלילה אין לי כוונה לזה. לא הולכת אותי שולל, היית אמיתי איתי מההתחלה, אבל קשה לי מאוד להתמודד עם זה.
אני מאוד רוצה להיות איתך שלך ובשבילך ולא להיפרד ממך, אבל אני חושבת שהפסקה ביחסים שלנו תוכל לעזור לי להשתחרר, להוריד ממני את המסיכות ששמרתי עליהן כל כך הרבה שנים. כל חיי חייתי בבריחה מתמדת, לא יכולתי להתמודד עם דברים רבים.
בתור האדון שלי, אם אני באמת יקרה וחשובה לך כמו שאתה אומר לי, צריך להיות לך איכפת ממני ותרשה לי לקבל ממך את ההפסקה ביחסים בינינו.
לא הבאתי אותה כדי שתחליף אותי אלא כי כל רצונותייך הם רצונותיי - לרצות אותך.
אדוני, אתה מאוד חשוב לי, אני זוכרת שאני משוייכת לך ותמיד הייתי נאמנה לך, אבל אני חייבת את המרחב שלי עכשיו, כדי להתמודד עם האני העצמי שלי. אני חייבת לגלות מי אני, להוריד את המסיכה ממני, להיפתח לעצמי, לדעת להכיר את עצמי.
נפרדת, בנאמנות ובסגידה מלאה לך.
רציתי לספר לך על התקופה הקשה שאני נמצאת בה כעת.
חלק ממני רוצה לפנות אליך ישירות ולא מעל דפים אלו אך במצב שאני נמצאת בו היום, אני לא מוסגלת לספר לך פנים מול פנים, לכן בחרתי בדרך זו.
טוב לי מאוד להיות במחיצתך, להיות שלך ואיתך, כשאני איתך מרגישה כולי שלך, חלק בלתי נפרד ממך, אך כשנפרדים, כשיוצאים מהחדר מרגישה עם עצמי רע מאוד והתחושה וההרגשה של "הלבד" מכרסמת בי ואוכלת אותי כל פעם מחדש.
אני מאוד רוצה להרגיש אוהבת ונאהבת, אני נקשרת אליך מאוד, אתה מאוד חסר לי.
תמיד אמרת לי את המגבלות: שאתה נשוי ואף פעם לא תעזוב אותה, גם חלילה אין לי כוונה לזה. לא הולכת אותי שולל, היית אמיתי איתי מההתחלה, אבל קשה לי מאוד להתמודד עם זה.
אני מאוד רוצה להיות איתך שלך ובשבילך ולא להיפרד ממך, אבל אני חושבת שהפסקה ביחסים שלנו תוכל לעזור לי להשתחרר, להוריד ממני את המסיכות ששמרתי עליהן כל כך הרבה שנים. כל חיי חייתי בבריחה מתמדת, לא יכולתי להתמודד עם דברים רבים.
בתור האדון שלי, אם אני באמת יקרה וחשובה לך כמו שאתה אומר לי, צריך להיות לך איכפת ממני ותרשה לי לקבל ממך את ההפסקה ביחסים בינינו.
לא הבאתי אותה כדי שתחליף אותי אלא כי כל רצונותייך הם רצונותיי - לרצות אותך.
אדוני, אתה מאוד חשוב לי, אני זוכרת שאני משוייכת לך ותמיד הייתי נאמנה לך, אבל אני חייבת את המרחב שלי עכשיו, כדי להתמודד עם האני העצמי שלי. אני חייבת לגלות מי אני, להוריד את המסיכה ממני, להיפתח לעצמי, לדעת להכיר את עצמי.
נפרדת, בנאמנות ובסגידה מלאה לך.
