הסאבית המשתפרת: תסריט אפשרי

אתה אומר לי: כן, אז כן.
אתה אומר לי: לא, אז לא.
אני אומרת לי, כאילו לך, שעכשיו אני שלך:
בוא תעשה בגופי, בוא תעשה לי, תעשה לי מה שאתה רוצה! אני שלך-שלך, אני בידיך, אני לך.
אתה שואל מה זה עושה לי.
אם אני מתכוונת באמת.
אני אומרת שזה עושה לי טוב, טוב... אני מנסה להגיד שזה כל כך טוב לי, שאני לא מצליחה לדבר כמו שצריך, אבל כבר לא מצליחה,
ואני מקבלת סטירה כבדה.
אבל אתה מחייך.
אני מתרפה כשאתה מחייך.
אתה מחייך כשאני מתרפה.

חלוקת העבודה הושלמה: אתה מחויך ואני רפויה.
אני לגמרי שלך. אני מתאבדת עליך ברצון רב, באהבה קשה מאוד, בחוסר אהבה מוחלט. אני מתרוקנת בכוונה מלאה ומדויקת.
אני מנסה להבין למה אתה אוהב אותי ככה.
אתה אומר לי, כלומר אני אומרת לי בשמך, לא לנסות להבין.

אתה אומר לי להפסיק לנסות לשלוט מלמטה, ואת אכן מטה, ילדונת. זאת לא גאווה. זו עיקשות של פרד שלא מבין את מהות הדרך. גאווה תהיה לקבל את מי שאת, ומה שיש בך, וליהנות מזה.
אני זוכרת בעל פה.

אני לא יודעת אם לומר "לעזאזל".