רכונה מעל מכסה מנוע

השעה הייתה שבע בערב, הוא התקשר.
ביקש שאגיע לגני יהושע על שפת הירקון, בדיוק בשבע ושלושים.
נתן הוראות ביגוד, מיקום מדויק לחניית הרכב, וניתק את השיחה.

אני דוהרת ברכב, עוקפת את כולם כמו נהגת-שוֹדִים מדופלמת, הלב הולם בפראות.
מעיפה מבט במראה הקדמית, בודקת את פניי. הן משולהבות רק מהמחשבות.

מגיעה בדיוק בשבע עשרים ושמונה דקות.עוצרת ליד סבך השיחים הרחק במגרש החנייה.

הוא אמר שאצא מהרכב כשאגיע, ואעמוד בגבי לסבך השיחים, רכונה מעל מכסה המנוע של המכונית. רק אז הוא יצלצל לנייד להתריע על בואו.

יצאתי מהרכב.
עמדתי בדיוק במקום הנכון, רכונה.
סנדלים של Nine West, 12 ס"מ על עקב כמו עיפרון
ירכונים שחורים
מיני שחור קצר.
בלי תחתונים.

הנייד מצלצל.
רחש נשמע מכיוון סבך השיחים.
הנשימה שלי כבדה והלב שלי דוהר כמו סוסים במדבר סהרה.
הוא על הקו. מבקש שלא אסתובב. הוא מאחוריי. כמעט נושף לי בעורף.

אני רכונה על מכסה המנוע. המרפקים שעונים עליו.
תוך שניות אני מרגישה את הידיים שלו מתחת לחצאית, בודקות את מצב הנוזלים.
הגוף שלי רועד כולו.
האיבר הקשוח שלו עדיין לכוד במכנסיים והוא מתחכך באחוריי כמו מטורף
בלי לשחרר.

"זונה טובה שלי", הוא לוחש לי באוזן ואני נמסה כמו קוביית שוקולד על מחבת לוהט.
רק מילים כאלה יכולות לגרום לי למיני-אורגזמה...
הוא לא מוריד מכנסיים.
שולף את הזין שלו מתוך החנות הפתוחה ודוחף אותו עמוק באבחה חדה, מפלח אותי כמו בכידון ואני ממלטת צרחת עונג, מעורבת בהפתעה.

אצבע נוספת שלו נכנסת לי לתחת והנמלים רוחשות לי מתחת לעור.
שורשי השערות שלי אומרים שירה והתודעה מתבלבלת לרגע.
הוא מושך בשיער השחור הארוך
וביד נוספת מתעללת בשדיי, בפטמותיי
ממולל
צובט
מלטף
מענג

ומתחיל לזוז בתנועת ג'יירו של מטוס בסחרור.
הכוס שלי מקבל ויברציות כמעט לא מוכרות, מקבל חיים משלו, מאותת על שכרון חושים מעולם אחר.

ואז,

אז אני רואה את אלוהים בצורת אורגזמה רבת-צבעים, קולות, ריחות, זעקות, לחישות, נשיקות, נשיכות.

הוא מקפל אותי לתוכו. מעתיר אלפי סליחות ונשיקות.

ואני,

מרוגשת, מפויסת, סוערת ורגועה.

כל כך מחכה כבר לאיתות הבא.