שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ההתמסרות שהצליחה להחסיר לי פעימה.

מאת החונק​(שולט)     29 ביול 05 1911
זה היה יום שישי חמים, השמש שמתחילה להתאושש בימים האחרונים שלחה את קרניה לכל עבר ואי אפשר היה להתעלם מגודלה מכוחה ומחומה.

לאחרונה, הלילות שלי קצת נודדים מפאת הרצון העז לחבק אותך ולהסתכל לך עוד פעם בעיניים היפות והטובות שלך. השמש כל בוקר מכאיבה לי יותר ויותר באישונים אני מרגיש תשוש וחלש ורק מחכה לראות אותך שוב.

אף פעם לא חשבתי שאשן כל כך מעט.

הצצתי החוצה, והשמש כבר שקעה.
ידעתי שבקרוב אראה אותך והתמלאתי אנרגיות חדשות. חיכיתי לזה. רציתי את זה. חלמתי על זה וזה קרה.

את הופעת.

קפאת לרגע. היססת. לא ממש ידעת מה לעשות. יכולתי לראות בעיניים שלך את האושר הכי גדול, של הנה, שוב זה עומד לקרות; אבל אני עמדתי שם במרחק נגיעה ושתקתי.

כל שניה שעברה ראיתי איך את הופכת מאדם בטוח ויציב לאדם כנוע ומפוחד שמחכה להוראה חדה וברורה.
עדיין לא אמרתי כלום. התחלתי לראות ניצנים של בקשה: "תיגע בי כמו אתמול".

בליבי הרגשתי שזה לא מספיק לי. אני יודע שאת חלק ממני, חלק מאושר גדול. אני יודע בדיוק איפה לגעת ומה לומר ואיך להקשיב לך, אבל הערב החלטתי לא לעשות אף אחד מאלה.

העיניים הנוצצות שלך לא ידעו מה מחכה להן.

השיער השחור והמבריק שלך היה אסוף בסרט שהרים אותו מעט ויצר מראה מאוד מרשים. לא יכלתי שלא לראות את כתפיות החזיה הלבנה שלך מבצבצות מתחת לגופיה שחורה וסקסית שהבליטה את עצמות החזה שלך. הגוף שלך כל כך מושלם שקשה שלא לבהות בו בלי לשים לכך לב. הגוף החלק והיפה שלך היה כלוא בתוך בגדים, שלא רצית אותם בכלל על גופך כעת. אבל לא העזת לבקש.

ניסית להתקרב וכעסתי. הבטחתי לעצמי שהערב לא אגע בך.

הערב את תוכיחי לי אם באמת שווה לחכות לך כל יום.
את תוכיחי לי אם באמת שווה לא לישון כל לילה.
את תוכיחי לי אם באמת אם את שלי לנצח.

החדר היה קצת חשוך. הדלקת שלושה נרות שיצרו אור נעים שליטף את הגוף שלך.

רציתי שתסבלי בשבילי.

לא רציתי להכאיב לך בעצמי, הלילה הוא הלילה שלך!

ישבתי והבטתי בה עומדת ומעט מפוחדת.

"אני רוצה שתכאיבי לעצמך" אמרתי.
"תכאיבי לעצמך בשבילי, שאדע שאת שלי."

היא לקחה את אחד הנרות שדלק כבר די זמן בכדי להכיל כמות מכובדת של שעווה.

עמדה מולי עם ראש מושפל ונר ביד, הרימה את הראש גבוה לאחור, עצמה את העיניים. הבחנתי ביד שלה שאוחזת בנר מתחילה לרעוד. ראשה מוטה לאחור וגופה הפך לא יציב. היא הרימה את הנר, וטיפטפה בעדינות על עצם החזה, תוך אנחה קלה של כאב שעשה לה נעים יחד עם המבט שלי.

השעווה נזלה על החזה שלה והתחילו להווצר נקיקים של שעווה על גופה, שעברו בין שדיה, דרך החזיה שלה, והחלו מחממים גם את איזור הבטן.
זה היה לה נעים. זה היה לי נעים.

ביקשתי ממנה לפשוט את חולצתה ואת חזייתה. היא עמדה חשופת חזה מקסים ואדמדם. "המשיכי", אמרתי.

היא אחזה בנר והרימה את הראש לאחור.
השעווה התחילה להכאיב לה. היא הורידה את ראשה והחלה לרשום את שמי על גופה בעזרת השעווה.
היא היתה גאה כשעשתה את זה, כאילו חלק ממני כן מתייחס אליה אפילו כשאין מגע.

"זה לא מספיק לי!" אמרתי. "תכאיבי לעצמך בשבילי!"

היא הביטה בי, אמיצה וגאה, ואמרה: "אני צריכה לצאת מהחדר בשביל זה."
חשבתי לעצמי: זה מפחיד אותה מידי? אולי לעצור כאן? אבל לא אמרתי כלום. הבטתי על הדלת והיא יצאה. נשארתי שם לבד בחדר. הרגשתי לרגע שהציד הופך להיות הניצוד. כעבור דקה היא חזרה.

"אני רוצה לסבול בשבילך" אמרה וידה מאחורי גבה.
שתקתי לשניה ואמרתי: "תעשי את זה".

לא ידעתי מה יש בידה ומה היא מסתירה,אבל חשבתי בליבי, המתוקה הזו לא תפגע בעצמה יותר ממה שאני מרשה לעצמי.

היא לאט לאט העבירה את היד קדימה וראיתי הבזק לשניה, כאילו נוסף עוד נר בחדר.

הסתכלתי שוב וראיתי, לא האמנתי למה שראיתי.
היא אחזה סכין שחורה, גדולה וחדה בידה והסתכלה לי בעיניים.

חששתי. אני דואג לשפחה שלי.
הרגשתי מעט שהיא הלכה רחוק מידי, אבל נתתי לה להמשיך.

ואז עינייה הביטו לרגע בתקרה והיא אמרה:
"אני אכאיב לעצמי בשבילך." "אעשה הכל בשבילך", אמרה.

היא אחזה בסכין ביד ימין והחלה מלטפת את זרועה השמאלית בעזרת גב הסכין.
לא יכולתי שלא לראות אותה רועדת. פוחדת אבל אמיצה. היא תמיד ידעה שאני שם בשבילה.

היא סובבה את הסכין. והחלה שורטט בעדינות את זרועה. לכל אורכה.
קיותי שהיא לא תמשיך. הרגשתי קצת לא "נכון".

ככה אני שלך לנצח אמרה, והחלה לפצוע את עצמה לכל אורך הזרוע. פס אחרי פס. נאנקת מכאבים צפיתי בה וליבי החל לפעום בחוזקה. הרגשתי שאין לי אויר כשראיתי אותה מתקפלת מכאב ועדיין לא מפסיקה לאחוז בסכין ולפצוע את עצמה ביסודיות מוחלטת שכזו.

היא התרוממה והסכין נפלה לה מעצמה על הרצפה. עשיתי את זה בשבילך אמרה. רק בשבילך.

הסתכלתי עליה גאה מתמיד ואמרתי. "את שלי, תמיד תהיי שלי". הבטנו אחד בשני. והיא יצאה מהחדר.

בערב הזה הבנתי מה פירוש המילה התמסרות. הבנתי כמה אדם יכול להיות חשוב לאדם אחר. הבנתי מהי אהבת אמת, תשוקת אמת, הרגשתי הכי טוב בעולם לדעת שיש לי אותך.

תודה על כל מה שאת עושה בשבילי.
תודה על מה שאת הופכת אותי להיות לך.
את חלק מחיי, את חלק מנשמתי.
תודה לך d.

אני תמיד אשמור עלייך.
החונק.

Ana Goge
קראתי את זה פעם.
וכמו אז, גם עכשיו, קראתי את זה בנשימה אחת עצורה מההתחלה ועד הסוף./ ההתמסרות./ תודה.
29/07/05 19:42
מישלי
לא אהבתי...
כתוב יפה ובאלגנטיות, אבל עשה לי בחילה !!!
29/07/05 22:26
en1
אהבתי
ממסמר.
30/07/05 12:17
זרה מוכרת
אממממ...
כתוב יפהפה ועוצר נשימה התמסרות יפהפיה שלה אם כי מבחינתי זה קצת עבר את הגבול האפשרי במילים "פס אחרי פס" ההתמסרות שלה הוכחה כבר בחיתוך הראשוני
30/07/05 12:34
חתולת הלילה
גם לי
גם לי היא הצליחה להחסיר פעימה. זה המקום אליו צריך ללכת כדי להוכיח? רק לי מהדהד "חבל מאוד"? בלי זה לא יכולת לדעת? באמת? והסיפור כסיפור- יופי. באמת.
30/07/05 13:57
_זילפה​(נשלטת)
התמסרות למאסטר
התרגשתי, בחוויה שלי, ההתמסרות אמיתית למאסטר מתחילה כאשר איננו כופה את רצונו והשיפחה מוסרת עצמה אליו מבחירה, בשלמות. התמסרות זו שאיננה מובלת על ידי השליט יכולה להווצר רק ממקום של כניעה ומסירות שכולה מתוך נפשה של השיפחה. אותי מרגשת התמסרות לא ממקום של חוסר אישיות או חולשה - אלה ממקום של העוצמה האישית של השיחפה שניתנת מרצונה , מיוזמתה לשליט ראוי. כל כך מתגעגעת למאסטר שהיה שלי.... זילפה, שיפחה חרופה
31/07/05 08:00
באה מאהבה-41​(נשלטת){חתול לבן}
אם מאסטר שלי היה...
נותן לי להגיע למצב כזה של התמסרות, מיד אחרי זה הייתי משחררת אותו. זו לא הוכחה לכלום, בטח שלא להתמסרות מוחלטת.
31/07/05 14:16
שרוניתלי(האה)
גם אני החסרתי פעימה.
אבל היה לי קשה מאד. גם לדעתי התמסרות לא דורשת הוכחה בפגיעה פיזית כזאת. אהבתי מאד מאד את האהבה והרוך שיש לו אליה. גם הספיקות שלו וגם העובדה שהיה שם לעצור בה בכל רגע.
01/08/05 10:05
Gaia​(נשלטת)
רגש ועומק רב יש בך......
ונפלא שמצאת בת זוג מדהימה שכזו, אך יקירי כמה הדרך עוד ארוכה ,ללמוד ולהפנים שהעוצמה שלך איננה נובעת משום דבר חיצוני, רק מתוכך אתה. יכולת הביטוי שלך מרגשת מאוד. תודה.
01/08/05 14:03
venus in our blood​(שולטת)
מהפנט
התמסרות מדהימה, מרגש בטירוף.
01/08/05 18:07
BIG-DOM​(שולט)
יפה פשןט יפה
מקסים כיף לקרוא
02/08/05 09:03
dian
היתמסרות אמיתית
ההיתמסרות הזו נבע מהרצון שלה, לעשות זאת, הרי ידעה עד כמה היא כבר שלו ושגם היא בחרה בו לאדונה. מהעוצמה ,בעצם זו היתה הדרך שלה להוכיח יותר לעצמה בצורה פיזית שהיא שייכת לו. באהבה אין גבולות, היא עוברת לפעמים את גבולות ההיגיון. באש ובמים . ; }} אני יותר כאבתי.
02/08/05 16:59
Terra incognita​(נשלטת)
מהמם
מהמם. שאיפה שלי להיות מסוגלת לעשות דבר כזה יום אחד ולאהוב ולרצות מישהו ברמות האלה מהמם. (וגם הסיפור כסיפור יפה :) ממש מרגישים לא נשמתי...)
02/08/05 18:42
להבה חשופה
מממממממממ
קראתי . התרשמתי . תמהתי, מדוע אדון ש"אמור" לשמור על הסאבית שפחה נשלטת -מחק המיותר , מפני פגיעה .. נותר עומד בצד , בעודה . חותכת עצמה כמה כמה וכמה ,פעמים . האם אין גבול שהאדון "אמור" לדעת אותו {פעם אחת לא תספיק להראות התמסרות }. ולהפסיק המשה לטובת בריאותה וטובתה של הסאבית שפחה נשלטת , שלו ?!@!@!
25/09/05 08:10
JANE DOH​(לא בעסק)
לאדם כזה לא היתי קוראת שולט
היתי קוראת לו גבר עצלן ורשלן - שולט הוא מעולם לא היה. אדם שמתרשל ברמה כזו של רשלנות פושעת, שנותן למישהי שהיא כביכול תחת חסותו לפגוע בעצמה כדי לחפות על האגו הקטן והנפוח שלו? פשוט איכסה.
13/04/09 15:28
כלבה סקסית​(נשלטת){זונה משויי}
כלבה סקסית
לא אהבתי כלל. ואיני חושבת זאת נקראת התמסרות . התמסרות מתחילה בראש ולא בגוף
09/05/09 01:16
מישלי
5 שנים מאז תגובתי הקודמת....
הרבה מים עברו בנהר של החיים שלי, גישות שהשתנו, חוויות שעברתי, המקום שלי היום... קראתי שוב... והתכווצה לי הבטן, שוב... שולט - תפקידו קודם לשלוט בעצמו ("חששתי. אני דואג לשפחה שלי. הרגשתי מעט שהיא הלכה רחוק מידי, אבל נתתי לה להמשיך.... קיותי שהיא לא תמשיך. הרגשתי קצת לא "נכון".") איך כל זה מסתדר עם: "אני תמיד אשמור עלייך." ? .... רק תהיות ומחשבות שלי....
05/08/10 19:46
מישלי
תגובתי השלישית... (עברו עוד שנתיים)
קראתי שוב ואני כבר לא נבחלת, הבטן שלי כבר לא מתכווצת, ואני כבר אפילו לא תוהה. קראתי את תגובתי הראשונה (מלפני ההתמסרות) ונדמה לי שכמוני, מי שלא חווה, לא יכול להבין. ואז את זו השניה (מתוך כדי), שבה יכולתי לראות רק מתוך האקווריום. היום אני מסוגלת לראות את מה שיש מעבר להתמסרות הטוטאלית, את טירוף הדעת, את שכרון המעמקים והחושים. היום אני מבינה את מה שכתבת.
05/09/12 23:06