ההתמסרות שהצליחה להחסיר לי פעימה.

זה היה יום שישי חמים, השמש שמתחילה להתאושש בימים האחרונים שלחה את קרניה לכל עבר ואי אפשר היה להתעלם מגודלה מכוחה ומחומה.

לאחרונה, הלילות שלי קצת נודדים מפאת הרצון העז לחבק אותך ולהסתכל לך עוד פעם בעיניים היפות והטובות שלך. השמש כל בוקר מכאיבה לי יותר ויותר באישונים אני מרגיש תשוש וחלש ורק מחכה לראות אותך שוב.

אף פעם לא חשבתי שאשן כל כך מעט.

הצצתי החוצה, והשמש כבר שקעה.
ידעתי שבקרוב אראה אותך והתמלאתי אנרגיות חדשות. חיכיתי לזה. רציתי את זה. חלמתי על זה וזה קרה.

את הופעת.

קפאת לרגע. היססת. לא ממש ידעת מה לעשות. יכולתי לראות בעיניים שלך את האושר הכי גדול, של הנה, שוב זה עומד לקרות; אבל אני עמדתי שם במרחק נגיעה ושתקתי.

כל שניה שעברה ראיתי איך את הופכת מאדם בטוח ויציב לאדם כנוע ומפוחד שמחכה להוראה חדה וברורה.
עדיין לא אמרתי כלום. התחלתי לראות ניצנים של בקשה: "תיגע בי כמו אתמול".

בליבי הרגשתי שזה לא מספיק לי. אני יודע שאת חלק ממני, חלק מאושר גדול. אני יודע בדיוק איפה לגעת ומה לומר ואיך להקשיב לך, אבל הערב החלטתי לא לעשות אף אחד מאלה.

העיניים הנוצצות שלך לא ידעו מה מחכה להן.

השיער השחור והמבריק שלך היה אסוף בסרט שהרים אותו מעט ויצר מראה מאוד מרשים. לא יכלתי שלא לראות את כתפיות החזיה הלבנה שלך מבצבצות מתחת לגופיה שחורה וסקסית שהבליטה את עצמות החזה שלך. הגוף שלך כל כך מושלם שקשה שלא לבהות בו בלי לשים לכך לב. הגוף החלק והיפה שלך היה כלוא בתוך בגדים, שלא רצית אותם בכלל על גופך כעת. אבל לא העזת לבקש.

ניסית להתקרב וכעסתי. הבטחתי לעצמי שהערב לא אגע בך.

הערב את תוכיחי לי אם באמת שווה לחכות לך כל יום.
את תוכיחי לי אם באמת שווה לא לישון כל לילה.
את תוכיחי לי אם באמת אם את שלי לנצח.

החדר היה קצת חשוך. הדלקת שלושה נרות שיצרו אור נעים שליטף את הגוף שלך.

רציתי שתסבלי בשבילי.

לא רציתי להכאיב לך בעצמי, הלילה הוא הלילה שלך!

ישבתי והבטתי בה עומדת ומעט מפוחדת.

"אני רוצה שתכאיבי לעצמך" אמרתי.
"תכאיבי לעצמך בשבילי, שאדע שאת שלי."

היא לקחה את אחד הנרות שדלק כבר די זמן בכדי להכיל כמות מכובדת של שעווה.

עמדה מולי עם ראש מושפל ונר ביד, הרימה את הראש גבוה לאחור, עצמה את העיניים. הבחנתי ביד שלה שאוחזת בנר מתחילה לרעוד. ראשה מוטה לאחור וגופה הפך לא יציב. היא הרימה את הנר, וטיפטפה בעדינות על עצם החזה, תוך אנחה קלה של כאב שעשה לה נעים יחד עם המבט שלי.

השעווה נזלה על החזה שלה והתחילו להווצר נקיקים של שעווה על גופה, שעברו בין שדיה, דרך החזיה שלה, והחלו מחממים גם את איזור הבטן.
זה היה לה נעים. זה היה לי נעים.

ביקשתי ממנה לפשוט את חולצתה ואת חזייתה. היא עמדה חשופת חזה מקסים ואדמדם. "המשיכי", אמרתי.

היא אחזה בנר והרימה את הראש לאחור.
השעווה התחילה להכאיב לה. היא הורידה את ראשה והחלה לרשום את שמי על גופה בעזרת השעווה.
היא היתה גאה כשעשתה את זה, כאילו חלק ממני כן מתייחס אליה אפילו כשאין מגע.

"זה לא מספיק לי!" אמרתי. "תכאיבי לעצמך בשבילי!"

היא הביטה בי, אמיצה וגאה, ואמרה: "אני צריכה לצאת מהחדר בשביל זה."
חשבתי לעצמי: זה מפחיד אותה מידי? אולי לעצור כאן? אבל לא אמרתי כלום. הבטתי על הדלת והיא יצאה. נשארתי שם לבד בחדר. הרגשתי לרגע שהציד הופך להיות הניצוד. כעבור דקה היא חזרה.

"אני רוצה לסבול בשבילך" אמרה וידה מאחורי גבה.
שתקתי לשניה ואמרתי: "תעשי את זה".

לא ידעתי מה יש בידה ומה היא מסתירה,אבל חשבתי בליבי, המתוקה הזו לא תפגע בעצמה יותר ממה שאני מרשה לעצמי.

היא לאט לאט העבירה את היד קדימה וראיתי הבזק לשניה, כאילו נוסף עוד נר בחדר.

הסתכלתי שוב וראיתי, לא האמנתי למה שראיתי.
היא אחזה סכין שחורה, גדולה וחדה בידה והסתכלה לי בעיניים.

חששתי. אני דואג לשפחה שלי.
הרגשתי מעט שהיא הלכה רחוק מידי, אבל נתתי לה להמשיך.

ואז עינייה הביטו לרגע בתקרה והיא אמרה:
"אני אכאיב לעצמי בשבילך." "אעשה הכל בשבילך", אמרה.

היא אחזה בסכין ביד ימין והחלה מלטפת את זרועה השמאלית בעזרת גב הסכין.
לא יכולתי שלא לראות אותה רועדת. פוחדת אבל אמיצה. היא תמיד ידעה שאני שם בשבילה.

היא סובבה את הסכין. והחלה שורטט בעדינות את זרועה. לכל אורכה.
קיותי שהיא לא תמשיך. הרגשתי קצת לא "נכון".

ככה אני שלך לנצח אמרה, והחלה לפצוע את עצמה לכל אורך הזרוע. פס אחרי פס. נאנקת מכאבים צפיתי בה וליבי החל לפעום בחוזקה. הרגשתי שאין לי אויר כשראיתי אותה מתקפלת מכאב ועדיין לא מפסיקה לאחוז בסכין ולפצוע את עצמה ביסודיות מוחלטת שכזו.

היא התרוממה והסכין נפלה לה מעצמה על הרצפה. עשיתי את זה בשבילך אמרה. רק בשבילך.

הסתכלתי עליה גאה מתמיד ואמרתי. "את שלי, תמיד תהיי שלי". הבטנו אחד בשני. והיא יצאה מהחדר.

בערב הזה הבנתי מה פירוש המילה התמסרות. הבנתי כמה אדם יכול להיות חשוב לאדם אחר. הבנתי מהי אהבת אמת, תשוקת אמת, הרגשתי הכי טוב בעולם לדעת שיש לי אותך.

תודה על כל מה שאת עושה בשבילי.
תודה על מה שאת הופכת אותי להיות לך.
את חלק מחיי, את חלק מנשמתי.
תודה לך d.

אני תמיד אשמור עלייך.
החונק.