שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נעלם

מאת Lolita​(שולטת)     24 ביוני 2003
יא חתיכת נבלה רקובה
עלוקה מוצצת דם
איך אתה נעלם לי ככה
מתנדף
איפה אתה בין כל הברזלים, העורות
הסימנים האדומים החרוטים על גופך לעולמים
איפה אתה מרחף
מעל עולם שכולו טוב
עולם אדום, אפור שחור
עולם שרדפת בדם יזע ודמעות
גם אני שם
מרגיש אותי?
בפנים
בתוך גופך
נשמתך
בועלת את התמימות
מכלה כל טיפת אנושיות
כל פירור של שפיות מתאדה מגופך כשאני מתקרבת
אני רואה הכל
משחררת את השד
ממלאה את החלל
יותר כואב מזה אין!
ואתה בשלך
לא אומר מילה
לא מניד עפעף
פניך זוהרות
ליבך מתמלא
עולה על גדותיו
אתה שייך
אתה אהוב
אתה שלי.

amy_​(נשלטת)
וואו!
נשארתי עם פה פתוח.
26 ביוני 2003, 8:59
דוכיפת​(נשלט)
נעלם,אך קיים
אני שלך,אם רק תרצי וגם אם לא, זה גורלי. נוצותי מרוטות וכך גם שכלי. זוחל,מתחנן, משועבד בגופי וגם את נשמתי כבלת בעבותות אהבה של כאב והכנעה לקרסולך האלוהי. זוחל למרגלותיך, מיבב בתקווה כלב פודל נכנע צפור נובחת בהרבה תחינה,בקשה,תקווה
26 ביוני 2003, 13:29