טועם את נאקת פטמותיו

טועם את נאקת פטמותיו

אורז את השגרה, מקפל ומניח אותה בתאים האחרים, האחוריים של המוח. פותח את תא האני האמיתי שלי ומשחרר מתוכו את כמוסת הקשיחות והסדיזם. מכניס לתיק כמה אביזרים של כאב, שולח מבט אחרון אל עיניי היורקות זימה, נועל את הרוך מעבר לדלת ויוצא אל המטרה.

מצלצל בפעמון. הוא ניצב שם מוכן כתמיד. גוף חשוף למגעיי. עיניים בורקות ומשדרות התמסרות. לוחש לו נשיקה המרעידה את שפתיו וניגש לסלון. מניח את תיק הטיפולים, מוותר על גינונים של 'תפשיט אותי' ומתחיל להתקלף מהכלום שאני לובש. דגמ"ח צבאי וחולצת טריקו שחורה. נעליים וגרביים. נשאר בתחתונים. לוגם מן הדייאט קולה מעביר צמרמורת על הזין שלי ויודע, מרגיש, שאני מת לזיין אותו. אבל שותק. בשלב זה לפחות.

נוטל את התיק. רמז למעבר לחדר האחר. לחדר השינה. הכיסוי השחור כבר פרוש על המיטה הרחבה. נרות דולקים, מאירים את האווירה ומעירים את החשקים. שולף "צעצוע" חדש. מצנח. מצנח עשוי עור, המתהדק סביב האשכים ושלוש שרשראות ברזל משתלשלות ממנו כלפי מטה ומתחברות אל אבזם מתכתי. מצמיד לאשכיו את המצנח. תולה משקולת אחת. ועוד אחת מוצאת עצמה תלויה גם היא וביחד, מתנדנדות הן על פי תפעולן של אצבעותיי.

הוא מתאים את נשימותיו למעיכות ידי. לנגיסות שיניי על פטמותיו הזקורות להפליא. שולף עשרים מטר של חבלים. שחור ולבן. קושר את הקצוות ומאחד ביניהם. מעטר את גופו בנוסחאות הנדסיות של משולשים, מעוינים ומרובעים. בין סבוב אחד למשנהו, מן הבטן אל הגב, מחליק הצלפה על ישבנו. טועם את נאקת פטמותיו. מושך בזין שלו, ומתגאה בזקפתו המרהיבה, כשהראש כבר מתכנן את הקשירה שלו. מצייר לאורכו איקסים מחבל לבן. מותח אותו, אך לא מצמיד אותו לגופו. משאיר אותו תלוי באוויר. את קצות החבל קושר למשולש השחור שעל הבטן התחתונה.

אוחז בשוט ומעניק לו את הכאב, אותו הוא מקבל בהתרגשות. על הישבן. על הפטמות. על הזין התלוי. מועך את האשכים בעוצמה וגופו מתנועע בקצב סיפוקי. מחליף שוט. מצליף על גבו ועל ירכיו. לוקח את המחבט ומנענע את אשכיו במחול הצלפות. הוא גומע את התחושות. נועל את קיומו ומתנתק. נכנס אל גן ההזיות.

בשובו אל זרועותיי, אני מורה לו לשכב על הגב. משחרר את המצנח ואורז את אשכיו המגולחים בחבל. תכולה של ארבעה נרות שבת מומסים, יוצרים מעין פטרייה לבנה על האשכים ומפאת התנוחה, נוצרים נטיפים בקצה התחתון שלהם. נקודות שעווה בצבע כחול מעטרים את אותה הפטרייה ומשלימים את הציור.

אני מניח לשעווה להתקרר. נוגס בפטמות ומצליף בהן. ממולל אותן. לשוני מתגרה בשפתיו. שולח יד אל האשכים, לחוש את התקשחות השעווה ואת התקררותה. נפרד מפטמותיו בנשיכה אדירה ונוטל את הרישעון. מעביר אותו בליטוף קל על השעווה. מתגרה באי יכולתו לדעת מתי תנחת עליו ההפתעה. והיא נוחתת. הצלפה שמפוצצת את השעווה. מבקעת את השכבות העבות. עוצרת את נשימתו. המחבט והשוט נרתמו גם הם למשימה, עד להשלת כל השעווה ולגילוי האשכים.

לפתע נידמו האשכים כחלקים יותר. נעימים יותר לכף ידי המועכת. שיניי חורשות עליהם בנשיכות קלות עד בינוניות ותפארת זקפתו נמחצת בסיבובי תופת מענג. להנאתי. אני מושיט לו את ידיי ועוזר לו לעמוד על רגליו. מתיר את גופו מן החבלים. בין התרה להתרה מרביץ באיבריו את תורת הכאב. הוא נכנס להתקלח. אני מדליק סיגריה וממלא את מוחי במנת דמיון עשירה.

מורה לו לשכב שוב על הגב. שולף מהתיק עוד "צעצוע" חדש. אזיקי עור לידיים ולרגליים, מחוברים יחדיו בטבעת ברזל. מעטר את רגליו. מושך אותן כלפי מעלה ואוזק את פרקי ידיו. הרגליים והידיים מחוברות. הישבן מונף אל על. מטיס אותו בהצלפות אל ענני כבשים ומתקרב אל פניו. שולף את הזין שלי ונותן לפיו לסגוד לו. לענג לי אותו. מוציא אותו ודוחף אותו לתוך קונדום. בא אל פתח פי ישבנו וחודר באחת. מזיין את הגירוי שלו. נואף בתוך תוכו. מוחק לו את הריחוף ונותן לו לחוש את כאב הבעילה.

הוא שוב נכנס למקלחת. אני מוסיף עוד מנת דמיון לתאי מוחי ושואף את עשן הסיגריה. מעניק לו הפסקה של ליטופים. של נגיעות קטנות המביעות את תודתי על התמסרותו הכול יכולה. נוגע לו ברעידות ההתרגשות וחש את דפיקות פעימותיו המסתלסלות אל אובדן החושים. נוגע בהתפתלויות נשימותיו. שוזר אותן אחת לאחת בכף ידי ומאחה את רסיסיהן בליטוף.

כאשר חש אני שגופו מוטל שוב על מרחב המציאות, אני נושך את פטמותיו על מנת לאמת את שובו אל הכאב. מחייך אל עוויתות העונג שלו, מתיישב על הכיסא ומדליק סיגריה. הוא רוכן על ארבע, על המיטה ומגיש לי את חור ישבנו למסע מרתק של ידי בתוך איבריו הפנימיים.

כפפה. וזלין נוזלי. מגע מרכך. מגע מפשק. בעזרת היד השנייה חבטות על האשכים התלויים לראווה. ארבע אצבעות מפרידות את שני חלקי העכוזים. החמישית חומקת פנימה אף היא. נבלעת אל להט הפתיחה. מאגרף בתוכו את כף ידי, מוציא ומכניס ומרחיב את הפתח. שושנת העומקים מתגלה לעיניי. נפתחת. מתכווצת ומתרחבת בקצב האגרוף החודר והמרפה לסירוגין.

כפפה ליד השנייה. שתיהן מטפלות בחור ההולך ונפער למולי. מווזלן את הדילדו השחור והגדול. מחדיר את קצהו אל הפתח והוא מחליק פנימה בגלישה, כמו שנכנס הוא למערבולת. אני מסובב והוא מסתחרר לעומק הפתוח. שולף אותו ומחדיר את ידי. אצבעותיי נוגעות בקירות הלחים. מלטפות. לא מתקדמות. לא מתפרצות. בוחנות את המרחב ומטיילות להן לאט ובהנאה בשדות הגניחה שלו.

מתכופף ונוגס באחד העכוזים. הפתאומיות וההפתעה גורמות לו להתכווץ. התכווצותו מתבייתת על פרק ידי. התחושה הזו... התחושה הזו מטריפה אותי. המגע הזה של פי הטבעת על פרק ידי... הלפיתה הזו... ידי ממשיכה במסע. מגיעה לפתחים עמוקים יותר. מסובב אותה בפנים. נוגע... בוחן... חש את הדפיקות בכף ידי. מורח וזלין על המשך פרק ידי. מחדיר עוד טיפה.

מטפס אל החור העליון. אצבעותיי, כעוורות נעות בתוכו. מרחיב בעדינות את המיקום ומעלים בעומקו חלק קטן מפרק ידי. היד השנייה אוחזת את אשכיו. חופנת. מועכת ומשחררת. מלטפת ושוב מועכת, ככל שידי הראשונה חודרת עמוק יותר. מוציא מעט את היד, המפנה מקום להחדרת כף היד השנייה. בסיבובים עיסויים היא מתעמקת פנימה. מוציא אותה. הראשונה שוב גולשת לעומקים. באיטיות מפרגנת, מחדיר עד כשלושה ס"מ לפני המרפק.

נפרד מאיבריו הפנימיים בהחלקה איטית החוצה. לוחש לפתחו איגרוף של תודה ומתיישב על הכיסא. מסיר את הכפפות ומלטף את עכוזיו. את גופו. הוא מתרומם. הבד האדום רטוב. ולא מזיעה. הוא מגלה שאיבד את השליטה גם על השתן שלו. אני מנשק אותו ומניח לו להיכנס שוב למקלחת. מלווה אותו במבטי ההערכה עצומה. נכנס אחריו ורוחץ את הידיים. מתיישב לי ולוגם מן הקולה ומעשן את הסיגריה של אחרי.

הוא חוזר ונשכב על המיטה. אני נשכב לידו ומחבק אותו. עיניו ההזויות מתחבקות עם שתיקת מבטיי. אני עוצם לו אותן בנשיקה ושולח יד לאורך גופו. עד לזין ולאשכים. מעביר מגע רך וחם וידי גולשת אל בין ירכיו. משם מטפסת שוב אל האשכים ולפתע מועך... הוא פוקח את עיניו המבשרות: 'כולי שלך'.

אני לובש ארשת של רופא. מכסה את ידיי בכפפות. הוא נשכב על הגב ומכין את כניעתו לדקירות. אני מחטא את האזור שמעל לזין שלו, ממש מתחת לבטן. מחטא גם את הזין שלו. מעביר שתי מחטים דרכו עד לבטן ומקבע אותו שם. תוקע עשרים מחטים בעיגולים צפופים ומחטא את בטנו העליונה. שלשות של מחטים בצורת שיבולים, כאשר כל מחט חודרת פעמיים בצורה שטוחה.

מוריד את הכפפה וכרית אצבעי מטיילת מעל לחזהו. מעל לעורו. משדרת וכמעט לא נוגעת. מרגיעה ומהפנטת אותו אל ההתנתקות. אני נשכב לידו. מעביר את לשוני על פטמתו, כאשר האצבע מסובבת עצמה סביב הפטמה השנייה. מתקרב אל אוזנו. משמיע לו את מנגינת נשימותיי ולוחש לו לשקוע אל הנעימה. אומר לו שאני איתו. יד ביד. שומר ומגן עליו. מבשר לו שהוא לא קיים. לא כאן. שהוא שומע רק את נשימותיי.

הוא עוצם את המציאות. אני אוחז את נישמתו ומוביל אותה אל טהרת הריחוף. אצבעי מתמקדת באזורים אליהם אני לוקח אותו, שם, במעבה העננים, לשוט על ספינה הזויה. על רחפת. על גל של יקום אחר. אני לוחץ על הדוושה. מגביר את זרימת האנדרופינים שבגופו על ידי סיבוב המחטים. מוסיף עוד עשר מחטים לאזור שמעל הזין שלו ונוגע באשכיו. ברכות. מניח עליהם את שיניי בנגיעות מטריפות.

עכשיו אני רוצה לחבק אותו. אני נזכר בהבטחתי להיות איתו יד ביד במחוזות האור האחרים. לא נותן לעצמי לאבד את המציאות ואוחז בשליטה בציפורני האדון שבי. מוציא את המחטים. שולף את הכפפה ונשכב לידו. מצמיד את הפטמה שלי לפטמה שלו. מעביר את לשוני על שפתיו בליקוקי תאווה ופורש את זרועותיי לקראת נחיתתו. הוא מבצע נחיתה אנוסה הישר אל חיבוקי. פוקח את עיניו ומנסה לשכנע אותי, שהוא לא היה על המיטה. ריחף מעליה. והוא חוזר על האמירה ואני, שרואה את תגובותיו, מאמין לו. אוחז את ידיו השמוטות מלֵאוּת המסע והוריתי לו לחבק אותי. שיחוש את העוצמה המגנה. שידע, שיש מי שמחכה לו בשובו מן המסע המטהר.

אני משחרר את שובו מתוך זרועותיי, אוחז בכף ידו ומניח אותה עם כפותיי לצידי גופי. אופה לי עוגה של עננים ונח על מרקם הקצפת שלה. עוצם את עיניי כשחיוכי הדומספייס מצטיירים על פניי. דאגתו האילמת רוחשת סביב גופי. שפתיו לופתות את הזין שלי ולשונו מענגת את אשכיי. אני מזדקר. מודה לו בנשיקה לוהטת. לוגם מן הקפה, אוחז בפטמותיו ועשן הדמיון שב להציף את מוחי.