אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

"סד" מגיח בחזרה

מאת Gods and monsters​(לא בעסק)     15 בספט 05 1336
יושב ביפו על הספסל
שלושה תותחים מופנים אל הים
השמש מפציעה באור חדש
מחזיק את הכוס מלאת המים ונזכר.

הגעתי למקום בשעה אחת עשרה ועשרים, המרתף למבינים.
בחוץ כבר המתינו אנשים, לבושים בבגדים המתאימים.
בשעה היעודה התחלתי יורד במדרגות, משלם את הדרוש וניכנס לאפלה.
המקום כמו כל באר עם קהל אחר.
עד השעה אחת זה היה מסיבת זרגים בעיקר, רק בנים.
כל אחד מנסה לשדר אלימות, הי! אני מסוכן! אני שולט!
זה כל כך היה מצחיק שכמעט צחקתי להם בפנים על כל המבטים הרציניים/מסוכנים.
אוחזים בבירות הזולות עם הלבוש השחור.
עיניהם מתרוצצות למצוא זיק תגובה מאיזו מלצרית בשמלה הדוקה.

"אתה אחד מאנשי האבטחה?" שאלה אותי המלצרית.
"לא", עניתי בחיוך. "למה את חושבת שאני אחד כזה?"
"אתה נראה כזה!" ענתה.
שיט עלתה המילה בראשי, גם אני משדר אלימות?
לא אני משדר כוח, החלטיות ובעיקר ביטחון עצמי, הרגעתי את עצמי.
זה הרגל ישן של ישיבות ארוכות ודיונים של פרויקטים
מי שנראה יותר חזק, בטוח בעצמו, מנצח. אפילו אם הוא מבלף.
ואני כיצד אני מרגיש?
לתדהמתי - חזק הייתה התשובה הפנימית. בהחלט חזק בביטחוני.
ולמה?
מהסיבה שסביבי לא היה אחד עם שליטה עצמית.

"למה אתה פה?" שאלה.
"מחדש את כישורי" עניתי ונזכרתי.
לפני כעשרים שנה גם הייתי בסצנה הזו אבל במקום אחר, בניו יורק.
באותה התקופה, לפני הניקוי של ג'וליאני,
ניתן היה למצוא בתפוח הגדול כל סוג של תאווה ואיסור.
לא היה אינטרנט, לא סלולארי, עולם אחר. מפה לאוזן
כניסה לבודדים מיוחדים, שם "סד" נוצר, שם הווייתי שונתה.
למזלי החינוך לשליטה שקיבלתי היה מאנשים נאורים ומיוחדים
אשר הראו לי כיצד ניתן לקיים מערכת יחסים עם משמעויות השליטה
בכבוד והערכה.

עדייך המילה "בכבוד" נמצאת אצלי בשימוש רב, להערכת כישורים נעלים, רגשות טובים ואנשים אשר מפיצים אור של חיים נפלאים.

השלב הראשון היה בניית הביטחון העצמי ואחר כיצד להוביל ולתמוך בצד החלש של הקשר.
במהלך חיי אחר כן, ראיתי זוגות רבים אשר סיגלו להם את האיזון בין
זה ששולט - מחליט את ההחלטות החשובות בבית מטפל בחשבונות הבנק וכו'
וזה שנתמך - בפעולה יותר סבילה לגבי אורח החיים שלהם.
להפתעתי גם בזוגות שבהם יש שני אנשים עם קריירות מצליחות
גם להם יש איזון מיוחד של "מי עושה מה והשני לא נכנס לו בדברים"
נדיר למצוא את הזן התואם כולו בכל הדברים.

"אז מה אתה אוהב לעשות?" שאלה המלצרית,
הבטתי מסביבי ולא ידעתי מה לענות, "לקשור" עניתי – משקר.
"אהה, טוב. אז הערב תוכל ללמוד דברים חדשים" ענתה והסתלקה.
ניגשתי לבאר וביקשתי את המשקה הרגיל שלי.
לא היה לה, הברמנית הלכה למחסן בכדי להביא בקבוק שניראה ישן
"בכוס קפואה" דרשתי - "אין" ענתה המלצרית.
"אז תדליקי את הראש", הסברתי.
היא לא הבינה ולכן רוקנתי את השוט בלגימה אחת.
לקראת אחת וחצי התחיל להיכנס קהל יותר מעורב למקום.
אנשים התחילו בסשנים במקומות שונים.
כל כך מוזר ושונה
שום דבר לא נגע בי
לא המסטר המבוגר עם הרוסייה הקטנה
שמשך את פטמותיה הקטנות עם אטבי כביסה, והעביר חבל מסביב כוסה ומתח אותה למעלה.
לא המסטר עם הזקן
שאונן לבחורה המתולתלת בעלת החזה הגדול, בעודו מכה בחוזקה את שדיה האחוזים במצבטי ברזל קטנות.
לא העבד עם המסכה
אשר הוצלף על ידי שלוש נערות וניתלה על כננת במרכז המועדון.
לא הנערה הגבוהה בעלת השיער השחור
אשר תור של גברים נוטפי ריר של אלימות יוצרים חבט בישבנה.
לא העבד החרדי עם כיפה וכיסוי ראש דוקרני
אשר ליקק כל הערב את נעלי מלכתו הנראית משועממת.
זה לא מה שלמדתי! זה לא מה שעשיתי!
גועל!
משקה שני ושוב היא לא מצליחה להבעיר
לא! אין כאן תשוקה, לא בשבילי!
ואז קלטתי אותה.
נשענת לא מביטה עלי, אבל מולי.
החושים התחדדו, האלכוהול פעל את קסמו.
זו היא! לא כמו בתמונה, כמובן אבל חייבת להיות היא!
חושים ישנים התעוררו, ניגשתי החלטי.
"שלום את...?"
"כן." עם חיוך, ענתה "אני "G&M. – "שלום" והגשתי את ידי.
מגע חם ועדין.

דיברנו קצת על עצמנו (חסוי)
ועל הידרדרות המקום
שתינו ייגר, שוב הברמנית לא הצליחה להבעיר (אבודה)
באותה השעה (שתיים לערך) המקום היה מפוצץ בחרמנים מזדמנים
לא קוד לבוש ולא בטיח, כל אחד מנסה ליראות את ההתעללות, גועל!
"עולים לקומה השנייה?" הצעתי.
עלינו במדרגות דוחקים אנשים
בחדר הראשון מצד ימין מצאנו ספה נמוכה שם ישבנו.
שלחתי יד והצמדתי אותה אלי, את לשוני שלחתי במורד אוזנה
עצרתי לרגע וגמרתי את המשקה המתוק שבכוס מעבירו על לשוני
זרקתי את הכוס הריקה לפינת החדר, היא צחקקה.
היא סובבה אלי את ראשה ואני מחצתי את שפתיה בנשיקה חודרנית עמוקה
מעביר ללשונה מעט מהמתוק שלשוני ספגה. עיניה נעצמו מרוב התשוקה.
הרמתי אותה אלי והכנסתי את רגלי בין רגליה.
משפשף עם פרק הברך את כוסה במכנס העור ההדוק.
הנשיקה הצרפתית נעשתה לוהטת ולוהטת גופה מחפש מועך את עצמו על ברכי
מחפש עוד לחץ על הכוס המגורה.
את חזה הרענן מחצתי בידי האחת בעוד השנייה לא נותנת לראשה לנתק מגע משפתי הבועלות את פיה.
הרגשתי את נשימתה המהירה על לחיי, את רצון גופה לעוד ולכן הסרתי את ידי מראשה
והכנסתי לה מכה חזקה בישבן המכוסה עור מעובד.
פלק
בתגובה השמיע גרונה המחובר לגרוני "אאוו" חלוש.
עוד אחד פלק
ועוד צמד מהיר על שני הישבנים פלק, פלק.
האנחות שלה רק אישרו את ריגושה, לכן החלטתי לעבור לשלב הבא.

אינני חסיד כל המכשירים, החבקים והמצבטים
אבל אני תמיד מצויד בנשק האולטימטיבי לחינוך
חגורת עור עבה עם אבזם בינוני כסוף.
הרחקתי אותה ממני, בחנתי את פניה ואמרתי בקול שקט
"הורידי ממני את החגורה".
כאשר סיימה להוציא את החגורה ממכנסי
קיפלתי אותה לשניים, הצגתי אותה מול עיניה ומתחתי, פפץ עור פוגע בעור.
הכנסתי מחדש את החגורה לאבזם יוצר עניבה.
בדקתי שהסוגר בצד ההפוך שלא ינעל או ישרוט את צווארה הענוג.
הלבשתי את העניבה על צווארה ומשכתי אותה לנשיקה חודרנית חדשה.
לשוני שוב חדרה עמוק לפיה ברכי מחצה את דגדגנה.
אבל הפעם בידי האחת השתמשתי בחגורה הנשרכת על גבה הענוג
להלקות את ישבנה המורם, פלק, פלק
מצמיד את ראשה יותר.
בשלב מסוים עזבתי את החגורה והכנסתי את ידי לכוון כוסה הרטוב
נגיעה קלה באזור השפתיים החיצוניות הראו לי את גודל תשוקתה
הרטיבות שמילאה את ידי עזרה לי בחיפוש הדגדגן החצוף
גיריתי אותו בעדינות, משכיח ממנה שידי השמאלית עזבה את ראשה ועברה לאחוז בחגורה.
פלק, פלק שתי הפלקות מהירות על הישבן
"אאוו" ענתה משפתיים האוחזות את לשוני.
בינתיים אחת מחברותיה חזרה והפריעה
"מתי את מחזירה אותי הביתה?"
"בואי לשירותים", אמרתי לה, "אני רוצה 'לטעום' אותך".
היא הלכה אחרי ללא מילה.

בשירותים הורדתי את מיכנס העור שלגופה והרמתי את רגלה השמאלית על האסלה.
כוסה המושלם עמד מגולח למשעי לפני.
מושלם
ממתין
מגורה
נוטף
שלחתי את לשוני
וליקקתי בעוצמה את הדגדגן המגורה.
היא אחזה בראשי הרטוב מזיעה, נתמכת מתרגשת מעוצמת הגירוי.
לאחר כמה ליקוקים ארוכים החדרתי לנרתיקה את אצבעותיי
מגרות וחודרות לוחצות על נקודת הג`י.
בשלב מסוים היא כמעט איבדה את שיווי המשקל
לכן הנחתי לה לחזור לאיתנה מהרצפה.
במבט מרוכז לפני הורידה את מכנסיי ותחתוניי
את אברי היא הכניסה לפי מוצצת שואבת
מעמידה, מזקיפה.
חדרתי לתוכה מלפנים בוטש את נרתיקה הגמיש
או שלא באמת כבר לא יכולתי להבחין מרטיבות
מחשבה עברה לי בראש לגמור?
לא אני לא רוצה לגמור! אני רוצה להתחיל!
היא רצתה שאחדור שוב
לא הסכמתי
תשמרי משהו לאחר כך.

"תתלבשי," אמרתי והתחלתי להתלבש
על ישבנה וגבה נשיקות נתתי בעוד היא מתכופפת לאסוף את מכנסיה.
לבסוף מצצתי וליקקתי את טבורה המושלם כשהתרוממה.
ויצאנו מתא השירותים.
החברה של כבר המתינה בחוץ לטרמפ – "כבר שלוש וחצי" אמרה.
ירדנו יד ביד במדרגות, נשיקה עוצמתית אחרונה
"לכי", אמרתי והפניתי את הגב.
כאשר הגעתי לבאר היא לא הייתה שם.
מים הרבה ביקשתי מהמלצרית גופי נוטף מזיעתה וזיעתי.
ארבע כוסות גדולות חיסלתי אחת אחרי השנייה
את האחרונה לקחתי איתי לצפות בזריחה.

לסיום אני אומר: שלום חבר ישן מעברי, ומביט בראי.
שנים שלא ראיתי אותך. אותו מבט חודר, החלטיות.

שלום חבר.

עקרבית​(נשלטת)
זה כתוב מאוד יפה,
אבל לא הבנתי את ה2 משפטים האחרונים.
16/09/05 01:15
nerissa​(נשלטת)
ברוך שובך, "סד"
כותב מוכשר ומחרמן שכמותך :)
16/09/05 07:46
MagicUser​(לא בעסק)
עברית
חבל רק ששגיאות דקדוק הורסות את הכל. "יוצרים בישבנה חבט"? מישהו מוכן להסביר את המשפט הזה? מעבר נוסף לפני פרסום היה יכול למנוע שגיאות מביכות שכאלה.
16/09/05 16:36
טיטאן​(שולט)
בשירותים...?
פנטזיה חביבה, במיוחד כאשר גודלו של תא השירותים הממוצע בדאנג'ן מאפשר בקושי להשתין בעמידה זקופה.
18/09/05 15:53
מאסטר יקיר​(שולט)
גועל גועל תרדוף
את כל מה שראית במועדון סיכמת במילה אחת: גועל! ואתה מציין, ציטוט מדבריך: "...זה לא מה שלמדתי! זה לא מה שעשיתי!..." ואני שואל אותך מה כן למדת? לזיין בשירותים? להסתכל על גברים ולפנטז שרק אתה "...משדר כוח, החלטיות ובעיקר ביטחון עצמי..." מה שבטוח, את האימרה: "אם אין אני לי מי לי?" אתה מיישם נהדר על עצמך.
18/09/05 19:01