מתחננת לגמור
מאת מאסטר יקיר(שולט)
31 באוקטובר 2005
... ואחרי...
דמעות של ייחום זולגות משפתיי הכוס הבוער שלך ומציפות את לחיי
ירכייך האדומות מכאב ההצלפות המטריפות. את נדרשת לאסוף את
פרי התשוקות שלך באצבעך וללקק בתאווה, כמו כלבה, שעדיין לא הגיעה לסיפוקה.
את מושיטה אצבע ענוגה אל הצוף המתגבר ומתפרץ ובתנועות מגרות,
כיאה לזונה המנסה לפתות עוד זין אל פיתחה, את מעבירה את האצבע מירכייך
אל פתח הכוס הנוטף ומשם אל לשונך המתענגת על הטעם.
אני מביט בך, מרוצה מהציות הבלתי מעורער שלך. מוקסם מיכולתך להוציא מתוכך
את כל השרמוטה שאת רוצה, מוכנה ומסוגלת להיות שלי ובשבילי,
ופוקד עלייך לפתוח במסכת תחינות.
את רועדת. שוקקת רטיבות ומתחננת. מספרת לי עד כמה את כלבה
הסובלת מעודף חרמנות, "שהרי רק מעצם המחשבה עליך, מאסטר שלי, אני מרטיבה..."
את ממשיכה. מנסה לְרָצות את הנאתי וברגע, הופכת להיות הכי זונה שיש.
מילותייך הלוחשות ותנועותייך המפתלות את ייחומך המתגבר, נוגעות לי עמוק בהנאה,
אך החלטתי שעלייך לטעום את כאב האיפוק ומורה לך להמשיך ולהתחנן.
ואת, כלבה צייתנית, מפזרת את ריחות הייחום שלך בחלל המייחל להסניף ביחד איתך
את האורגזמה המבעבעת בנפתולי הכוס הרוטט שלך, המפריש רעידות זנותיות.
אני בוחן את סף הנאתי. בודק את רף מוכנתי לראותך מביאה את עצמך לגמירה.
אני שואל אותך אם את רוצה לגמור, כאילו שאני לא מבחין באותן דמעות הייחום
הזולגות משפתיי הכוס הכואב שלך. את אוזרת את כל תחינותייך ומייללת אותן
בהתלקחות של תאווה אדירה.
אני פוקד עלייך לזחול אל הכלוב. כן, כמו כלבה, כמו שאת אוהבת להיות בשבילי.
כמו שאני אוהב אותך. את זוחלת כמו שלא זחלת מעולם. עכוזייך מונעים
על ידי הרטיבות שלך, המותירה סימני ייחום לאורך שביל הזחילה.
את משמיעה נהימות נבחניות ומתייצבת על ארבע בתוך הכלוב.
אני שולח רגל וסוגר את הדלת.
"יפה לך, כלבה שלי", אני לוחש כשעיניי בוחנות את החור הפעור של התחת האדום שלך.
את מודה בלחישה, המתחננת שאתן לך את האות לאונן. אני מקפיד על תנוחתך בתוך הכלוב.
דואג שיהיה לך נוח, כלבה שלי. מורה לך לפשק רגליים. חזק. כדי שתהיי פתוחה לחלוטין.
את מתפשקת וחושפת בפניי את כל הפתחים שנועדו לשרת ולענג אותי.
"תקשיבי היטב, כלבה...!" אני קובע בטון בלתי מתפשר.
את מושיטה באיטיות את ידך אל הכוס המפעפע שלך ואני מתחיל לספור.
בספרה אחת את מתחילה לאונן.
בשתיים את מגבירה את הקצב.
בשלוש את מתחילה להשמיע קולות של כלבה מיוחמת
ובארבע...
בארבע, על פי שליטתי על הסיפוקים שלך, את צורחת את הגמירה שלך
בהיסטריה של רעד ופיתולים, כמו שלימדתי אותך להיות הזונה המסופקת שלי.
אני מאשר לך לצאת מהכלוב. לזחול אל המזרן עליו ניצבת זיקפתי.
שדייך העטורים בצבעי האדום, צהוב, סגול, כחול ושחור ובסימני אצבעותיי,
מתנגשים זה בזה והמראה המלבב הזה מגביר את הגירוי שלי.
"תניחי כאן את ראשך, כלבה", אני פוקד, כשגופך משתרע על השטיח.
אני מסובב את גופי לתנוחה צידית ומכוון את פיך אל תאוותי.
"קחי את הזין שלי בפה, זונה שלי, תענגי אותו, כעת תורי לגמור!"
דמעות של ייחום זולגות משפתיי הכוס הבוער שלך ומציפות את לחיי
ירכייך האדומות מכאב ההצלפות המטריפות. את נדרשת לאסוף את
פרי התשוקות שלך באצבעך וללקק בתאווה, כמו כלבה, שעדיין לא הגיעה לסיפוקה.
את מושיטה אצבע ענוגה אל הצוף המתגבר ומתפרץ ובתנועות מגרות,
כיאה לזונה המנסה לפתות עוד זין אל פיתחה, את מעבירה את האצבע מירכייך
אל פתח הכוס הנוטף ומשם אל לשונך המתענגת על הטעם.
אני מביט בך, מרוצה מהציות הבלתי מעורער שלך. מוקסם מיכולתך להוציא מתוכך
את כל השרמוטה שאת רוצה, מוכנה ומסוגלת להיות שלי ובשבילי,
ופוקד עלייך לפתוח במסכת תחינות.
את רועדת. שוקקת רטיבות ומתחננת. מספרת לי עד כמה את כלבה
הסובלת מעודף חרמנות, "שהרי רק מעצם המחשבה עליך, מאסטר שלי, אני מרטיבה..."
את ממשיכה. מנסה לְרָצות את הנאתי וברגע, הופכת להיות הכי זונה שיש.
מילותייך הלוחשות ותנועותייך המפתלות את ייחומך המתגבר, נוגעות לי עמוק בהנאה,
אך החלטתי שעלייך לטעום את כאב האיפוק ומורה לך להמשיך ולהתחנן.
ואת, כלבה צייתנית, מפזרת את ריחות הייחום שלך בחלל המייחל להסניף ביחד איתך
את האורגזמה המבעבעת בנפתולי הכוס הרוטט שלך, המפריש רעידות זנותיות.
אני בוחן את סף הנאתי. בודק את רף מוכנתי לראותך מביאה את עצמך לגמירה.
אני שואל אותך אם את רוצה לגמור, כאילו שאני לא מבחין באותן דמעות הייחום
הזולגות משפתיי הכוס הכואב שלך. את אוזרת את כל תחינותייך ומייללת אותן
בהתלקחות של תאווה אדירה.
אני פוקד עלייך לזחול אל הכלוב. כן, כמו כלבה, כמו שאת אוהבת להיות בשבילי.
כמו שאני אוהב אותך. את זוחלת כמו שלא זחלת מעולם. עכוזייך מונעים
על ידי הרטיבות שלך, המותירה סימני ייחום לאורך שביל הזחילה.
את משמיעה נהימות נבחניות ומתייצבת על ארבע בתוך הכלוב.
אני שולח רגל וסוגר את הדלת.
"יפה לך, כלבה שלי", אני לוחש כשעיניי בוחנות את החור הפעור של התחת האדום שלך.
את מודה בלחישה, המתחננת שאתן לך את האות לאונן. אני מקפיד על תנוחתך בתוך הכלוב.
דואג שיהיה לך נוח, כלבה שלי. מורה לך לפשק רגליים. חזק. כדי שתהיי פתוחה לחלוטין.
את מתפשקת וחושפת בפניי את כל הפתחים שנועדו לשרת ולענג אותי.
"תקשיבי היטב, כלבה...!" אני קובע בטון בלתי מתפשר.
את מושיטה באיטיות את ידך אל הכוס המפעפע שלך ואני מתחיל לספור.
בספרה אחת את מתחילה לאונן.
בשתיים את מגבירה את הקצב.
בשלוש את מתחילה להשמיע קולות של כלבה מיוחמת
ובארבע...
בארבע, על פי שליטתי על הסיפוקים שלך, את צורחת את הגמירה שלך
בהיסטריה של רעד ופיתולים, כמו שלימדתי אותך להיות הזונה המסופקת שלי.
אני מאשר לך לצאת מהכלוב. לזחול אל המזרן עליו ניצבת זיקפתי.
שדייך העטורים בצבעי האדום, צהוב, סגול, כחול ושחור ובסימני אצבעותיי,
מתנגשים זה בזה והמראה המלבב הזה מגביר את הגירוי שלי.
"תניחי כאן את ראשך, כלבה", אני פוקד, כשגופך משתרע על השטיח.
אני מסובב את גופי לתנוחה צידית ומכוון את פיך אל תאוותי.
"קחי את הזין שלי בפה, זונה שלי, תענגי אותו, כעת תורי לגמור!"