אני רוצה שתשלוט בי
מאת אילנה 78(מתחלפת)
11 בנובמבר 2005
אני רוצה שתשלוט בי, אני מוכנה להפקיד את עצמי בידיך, לתת לך את הזכות לקבוע עבורי. אבל תבין אותי שזה לא פשוט, זה לא בא לי כל כך בקלות.זה לא עובד כך, שאתה אומר, פוקד עלי "כשאת חוזרת, תנשקי לי את הזין." אין יותר חרמנית ממני שתעשה את זה בלי שום קשר לשליטה. אין יותר מפנקת ממני שתנשק, תלטף ותרד לך ללא קשר לשליטה. אבל אתה לא יכול לצפות ממני להיות סאבית/שפחה/נשלטת/ צייתנית בלי להשקיע בי קודם.
אני רוצה להרגיש חסרת אונים, תלויה בך בכל, אבל הדרך היא לא דרך אלא תהליך, ובראש ובראשונה צריך לבנות אמון הדדי. אני סומכת עליך שתשמור עלי, שתגן עלי שתדאג לי, שתכבד אותי ושתהיה גאה בי, במי שאני ובמה שאני מוכנה לעשות בשבילנו. אני רוצה להרגיש ולהיות חלק מחייך. תהיה תקופה שתעשה הכל כדי לגרום לי להרגיש כמו מלכה: תפנק אותי בכל הדרכים, בדברים הכי קטנים - פרח קטן, הכנת קפה בבוקר, לישון מחובקים, הכרות עם עולמך, עם החברים וכל מה שחשוב לך, הכרות עם עולמי, עם חבריי, טיול וכו'.
התקופה הזו לא תיגמר ברגע שתשלוט בי, את ההרגשה הזו אני רוצה כל הזמן, אומנם המינונים שונים, אבל אני רוצה להרגיש עד כמה אני מיוחדת בשבילך. אתה יודע ואתה תדע שאני נהנית מכאב, לא יותר מדי חזק - אבל במידה הנכונה, שאני מכורה לספנקים. אני רוצה את זה, ואני מצפה לזה. אני אגיד לך את זה, אתה לא תצטרך לנחש איך, כמה ואיפה ובעיקר מתי.
אתה שואל את עצמך מתי תהיה השולט, הקובע. זה יתחיל ככה: בזמן שאתה מלטף אותי, מנשק בלהט ומתחרמן ממני, תרצה שארד לך, שאפנק אותך ואני אתנגד, כחלק מהמשחק, ואז זכותך להכאיב לי, כדי שאענג אותך. כשלא אוכל לספוג יותר את הכאב, אני אכנע ואעשה את מה שתפקוד עלי. אם אתנגד תכאיב לי שוב. לא צריך מילת ביטחון כי אתה תקרא אותי, תדע מתי להפסיק או שאני אגיד לך מתי להפסיק ואז תפסיק. אני לא מפחדת מהיסחפות, זה אפילו חלק מהעניין. הגבולות יהיו ברורים לשנינו עוד קודם, ופריצתם תתבצע בהסכמה מלאה.
בפעם הראשונה אני רוצה וזקוקה שזה יהיה בדרך שלי. בהמשך אהיה מוכנה לזרום בקצב שלך. הדרך שלי היא כזו: אני מגיעה אליך הביתה, אתה שותה בירה, אני עם כוס היין האדום (מרלו) הקבוע שלי ביד. אנחנו מפטפטים על החיים, על סקס, על שליטה, על עבודה. בקול סמכותי אתה אומר לי לרדת על ארבע ואני מחייכת וצוחקת לך בפרצוף, אתה תופס אותי בשיער ובכוח מוריד אותי על ארבע. אני מנסה להתנגד ולא מצליח לי כי אתה יותר חזק ממני, מכניע. אין לי אפשרות לזוז, אתה עלי. אני לא מפסיקה להיאבק, מקבלת סטירה, זה לא עוצר אותי מלנסות לברוח. עוד סטירה, אני נלחמת בכל כוחי, אתה לא מרפה ממני. זה מאוד מעייף להתנגד כל כך הרבה זמן. ברגע שנרגעתי, אתה מבהיר לי את החוקים החדשים:
"את יכולה להתנגד כמה שתרצי, בסוף תעשי את מה שאגיד לך. את כאן כדי לספק אותי, מבחינה מינית ומבחינת כאב. אני אוהב להכאיב לא לשם הכאב אלא לשם חינוך. אם תתנגדי זה יכאב לך ואני איהנה מזה, ואני כבר רואה עד כמה איהנה איתך." אתה מרים לי את חצאית המיני השחורה ומתחיל לתת לי ספנקים, זה קצת כואב, לא יותר מדי, אבל אני חזקה וגאה, לא מצייצת, לא מראה לך שום סימן כדי שתהנה. כשאתה שבע מהספנקים, אתה קם הולך לכיוון השירותים לא לפני שאתה אומר לי להתפשט ולחכות על המיטה.
שאני אתפשט? מה קרה? אני אמורה לעשות את כל העבודה? לא בא בחשבון. אני לוקחת בקבוק בריזר מהמקרר, שותה לי בכיף ומחכה במיטה ל"אדון". אתה מגיע, רואה אותי מחייכת, יושבת בנחת. אתה מנסה לחטוף ממני את הבקבוק, ואני עונה לך ב"חוצפה" שאני צמאה. שוב אתה תופס אותי מהשיער ביד אחת, ואוחז בבקבוק ביד השנייה."אם את צמאה, אז תשתי עד הסוף." אני אמורה לסיים את כל הבקבוק בשלוק אחד, קצת נחנקת אבל זה נגמר. אני נושמת לרווחה.
אתה נעלם לרגע עם הבקבוק לכיוון השירותים, שוטף אותו, חוזר ומניח אותו על השידה. אתה ניגש אלי, תופס את ידיי וכובל אותן באזיקים.
"אני עכשיו אזיין אותך עם הבקבוק."
"זה לא ייכנס."
"את זה נברר עכשיו."
"אתה מטורף."
"את צודקת, חבל שאת מנסה אותי."
ואתה פשוט מזיין אותי עם הבקבוק. זה גורם לי לצריבה בכוס, לכאב מסוים. לא מסתירה את הכאב בהבעות פניי, רואה חיוך מסוים על שפתיך.
"להפסיק?" אתה שואל אותי
"כן, תפסיק."
"אני רוצה לראות אותך מכניסה אצבעות לכוס שלך."
אני לא מגיבה, אתה נותן לי סטירה, עוד אחת, אני מקרבת את היד לכיוון הכוס. "תכניסי." אני מלטפת מבחוץ, בעדינות, קשה להיענות לפקודה שלך. סטירה יותר חזקה. אני מכניסה את האצבעות שלי לתוך הכוס שלי. "תאונני. חזק, מהר, עמוק. עכשיו."
אני מאוננת. בכל פעם שאני מורידה קצב אני מקבלת סטירה, כדי להזכיר לי מה עלי לעשות. אתה מזהיר אותי לא לגמור. אני כבר דלוקה, מגורה, חרמנית בטירוף ולא מתייחסת.
"תפסיקי מיד." (שוט ביד, סטירה בלחי.) ידי מתרחקת בלי שאשים לב.
"את מוכנה לדבר האמיתי?"
"אני לא אמצוץ לך."
"או קיי. את עוד לא מוכנה. פשוט תגידי לי מתי כן, קחי את הזמן שלך."
טון דיבור הרגוע מלחיץ אותי.אתה לא מצווה, לא מכריח, פשוט בא לכיווני והופך אותי על הבטן, גורר אותי לקצה של המיטה כך שאעמוד על ארבע ומוציא שוט, שוט זנבות. אתה מראה לי אותו ומתחיל להצליף. זה לא כזה כואב כמו שחשבתי, אפשר להגיד שאתה משתדל ומגביר את העוצמה בהדרגתיות.
אני סופגת, מופתעת מסף הכאב שלי. חשבתי שבכלל אין לי סף כאב ואני עומדת יפה בזה, אבל עכשיו זה מתחיל לכאוב. אני צועקת, אתה ממשיך, אני מבקשת ממך להפסיק... אתה ממשיך.זה כבר יותר מדי, אתה שובר אותי. אני מתחננת, אומרת לך שאעשה כל דבר ובלבד שיפסיק. אתה מפסיק. שברת אותי הכנעת אותי.
"את מוכנה עכשיו למצוץ או שעוד לא?" עיני מושפלות, ראשי נע מעלה ומטה לאות הסכמה. אתה מלטף את ראשי, מנשק אותי על שפתיי ומכניס את הזין שלך לתוך הפה שלי. בשניות הראשונות אני רק מחזיקה אותו בתוך הפה, לא עושה כלום, לא מגיבה, ואז אתה תופס אותי בראש ושואל אם אני רוצה להמשיך לקבל הצלפות - אם לא, שפשוט אראה לך.
אני מתאמצת על מנת לספק אותך, יורדת לך בכל הכוח ומלטפת את הזין שלך בכל מקום עם הלשון במשך דקות ארוכות. "אני לא אגמור לך בפה מהסיבה הפשוטה שעוד בכלל לא הספקתי לזיין אותך היום." אתה מוציא את הזין מפי, משכיב אותי במהירות על המיטה, עולה עלי וחודר. הכוס שלי כל כך רטוב שהחדירה היא מהירה. אתה מזיין אותי חזק, עמוק, עד הסוף.
אני לא מתאפקת צורחת, גונחת, נהנית. "תפתחי יותר את הרגלים, זונה!" אני פותחת, כבר לא מתנגדת, ולא עוצרת את האורגזמה שמגיעה. אני צורחת בכל כוחי ואתה גומר מייד אחרי. אתה מחבק ומנשק אותי, אני גם מחבקת אותך חזק. אתה אומר לי תודה מקרב לב, אני אומרת תודה לך.
אני רוצה להרגיש חסרת אונים, תלויה בך בכל, אבל הדרך היא לא דרך אלא תהליך, ובראש ובראשונה צריך לבנות אמון הדדי. אני סומכת עליך שתשמור עלי, שתגן עלי שתדאג לי, שתכבד אותי ושתהיה גאה בי, במי שאני ובמה שאני מוכנה לעשות בשבילנו. אני רוצה להרגיש ולהיות חלק מחייך. תהיה תקופה שתעשה הכל כדי לגרום לי להרגיש כמו מלכה: תפנק אותי בכל הדרכים, בדברים הכי קטנים - פרח קטן, הכנת קפה בבוקר, לישון מחובקים, הכרות עם עולמך, עם החברים וכל מה שחשוב לך, הכרות עם עולמי, עם חבריי, טיול וכו'.
התקופה הזו לא תיגמר ברגע שתשלוט בי, את ההרגשה הזו אני רוצה כל הזמן, אומנם המינונים שונים, אבל אני רוצה להרגיש עד כמה אני מיוחדת בשבילך. אתה יודע ואתה תדע שאני נהנית מכאב, לא יותר מדי חזק - אבל במידה הנכונה, שאני מכורה לספנקים. אני רוצה את זה, ואני מצפה לזה. אני אגיד לך את זה, אתה לא תצטרך לנחש איך, כמה ואיפה ובעיקר מתי.
אתה שואל את עצמך מתי תהיה השולט, הקובע. זה יתחיל ככה: בזמן שאתה מלטף אותי, מנשק בלהט ומתחרמן ממני, תרצה שארד לך, שאפנק אותך ואני אתנגד, כחלק מהמשחק, ואז זכותך להכאיב לי, כדי שאענג אותך. כשלא אוכל לספוג יותר את הכאב, אני אכנע ואעשה את מה שתפקוד עלי. אם אתנגד תכאיב לי שוב. לא צריך מילת ביטחון כי אתה תקרא אותי, תדע מתי להפסיק או שאני אגיד לך מתי להפסיק ואז תפסיק. אני לא מפחדת מהיסחפות, זה אפילו חלק מהעניין. הגבולות יהיו ברורים לשנינו עוד קודם, ופריצתם תתבצע בהסכמה מלאה.
בפעם הראשונה אני רוצה וזקוקה שזה יהיה בדרך שלי. בהמשך אהיה מוכנה לזרום בקצב שלך. הדרך שלי היא כזו: אני מגיעה אליך הביתה, אתה שותה בירה, אני עם כוס היין האדום (מרלו) הקבוע שלי ביד. אנחנו מפטפטים על החיים, על סקס, על שליטה, על עבודה. בקול סמכותי אתה אומר לי לרדת על ארבע ואני מחייכת וצוחקת לך בפרצוף, אתה תופס אותי בשיער ובכוח מוריד אותי על ארבע. אני מנסה להתנגד ולא מצליח לי כי אתה יותר חזק ממני, מכניע. אין לי אפשרות לזוז, אתה עלי. אני לא מפסיקה להיאבק, מקבלת סטירה, זה לא עוצר אותי מלנסות לברוח. עוד סטירה, אני נלחמת בכל כוחי, אתה לא מרפה ממני. זה מאוד מעייף להתנגד כל כך הרבה זמן. ברגע שנרגעתי, אתה מבהיר לי את החוקים החדשים:
"את יכולה להתנגד כמה שתרצי, בסוף תעשי את מה שאגיד לך. את כאן כדי לספק אותי, מבחינה מינית ומבחינת כאב. אני אוהב להכאיב לא לשם הכאב אלא לשם חינוך. אם תתנגדי זה יכאב לך ואני איהנה מזה, ואני כבר רואה עד כמה איהנה איתך." אתה מרים לי את חצאית המיני השחורה ומתחיל לתת לי ספנקים, זה קצת כואב, לא יותר מדי, אבל אני חזקה וגאה, לא מצייצת, לא מראה לך שום סימן כדי שתהנה. כשאתה שבע מהספנקים, אתה קם הולך לכיוון השירותים לא לפני שאתה אומר לי להתפשט ולחכות על המיטה.
שאני אתפשט? מה קרה? אני אמורה לעשות את כל העבודה? לא בא בחשבון. אני לוקחת בקבוק בריזר מהמקרר, שותה לי בכיף ומחכה במיטה ל"אדון". אתה מגיע, רואה אותי מחייכת, יושבת בנחת. אתה מנסה לחטוף ממני את הבקבוק, ואני עונה לך ב"חוצפה" שאני צמאה. שוב אתה תופס אותי מהשיער ביד אחת, ואוחז בבקבוק ביד השנייה."אם את צמאה, אז תשתי עד הסוף." אני אמורה לסיים את כל הבקבוק בשלוק אחד, קצת נחנקת אבל זה נגמר. אני נושמת לרווחה.
אתה נעלם לרגע עם הבקבוק לכיוון השירותים, שוטף אותו, חוזר ומניח אותו על השידה. אתה ניגש אלי, תופס את ידיי וכובל אותן באזיקים.
"אני עכשיו אזיין אותך עם הבקבוק."
"זה לא ייכנס."
"את זה נברר עכשיו."
"אתה מטורף."
"את צודקת, חבל שאת מנסה אותי."
ואתה פשוט מזיין אותי עם הבקבוק. זה גורם לי לצריבה בכוס, לכאב מסוים. לא מסתירה את הכאב בהבעות פניי, רואה חיוך מסוים על שפתיך.
"להפסיק?" אתה שואל אותי
"כן, תפסיק."
"אני רוצה לראות אותך מכניסה אצבעות לכוס שלך."
אני לא מגיבה, אתה נותן לי סטירה, עוד אחת, אני מקרבת את היד לכיוון הכוס. "תכניסי." אני מלטפת מבחוץ, בעדינות, קשה להיענות לפקודה שלך. סטירה יותר חזקה. אני מכניסה את האצבעות שלי לתוך הכוס שלי. "תאונני. חזק, מהר, עמוק. עכשיו."
אני מאוננת. בכל פעם שאני מורידה קצב אני מקבלת סטירה, כדי להזכיר לי מה עלי לעשות. אתה מזהיר אותי לא לגמור. אני כבר דלוקה, מגורה, חרמנית בטירוף ולא מתייחסת.
"תפסיקי מיד." (שוט ביד, סטירה בלחי.) ידי מתרחקת בלי שאשים לב.
"את מוכנה לדבר האמיתי?"
"אני לא אמצוץ לך."
"או קיי. את עוד לא מוכנה. פשוט תגידי לי מתי כן, קחי את הזמן שלך."
טון דיבור הרגוע מלחיץ אותי.אתה לא מצווה, לא מכריח, פשוט בא לכיווני והופך אותי על הבטן, גורר אותי לקצה של המיטה כך שאעמוד על ארבע ומוציא שוט, שוט זנבות. אתה מראה לי אותו ומתחיל להצליף. זה לא כזה כואב כמו שחשבתי, אפשר להגיד שאתה משתדל ומגביר את העוצמה בהדרגתיות.
אני סופגת, מופתעת מסף הכאב שלי. חשבתי שבכלל אין לי סף כאב ואני עומדת יפה בזה, אבל עכשיו זה מתחיל לכאוב. אני צועקת, אתה ממשיך, אני מבקשת ממך להפסיק... אתה ממשיך.זה כבר יותר מדי, אתה שובר אותי. אני מתחננת, אומרת לך שאעשה כל דבר ובלבד שיפסיק. אתה מפסיק. שברת אותי הכנעת אותי.
"את מוכנה עכשיו למצוץ או שעוד לא?" עיני מושפלות, ראשי נע מעלה ומטה לאות הסכמה. אתה מלטף את ראשי, מנשק אותי על שפתיי ומכניס את הזין שלך לתוך הפה שלי. בשניות הראשונות אני רק מחזיקה אותו בתוך הפה, לא עושה כלום, לא מגיבה, ואז אתה תופס אותי בראש ושואל אם אני רוצה להמשיך לקבל הצלפות - אם לא, שפשוט אראה לך.
אני מתאמצת על מנת לספק אותך, יורדת לך בכל הכוח ומלטפת את הזין שלך בכל מקום עם הלשון במשך דקות ארוכות. "אני לא אגמור לך בפה מהסיבה הפשוטה שעוד בכלל לא הספקתי לזיין אותך היום." אתה מוציא את הזין מפי, משכיב אותי במהירות על המיטה, עולה עלי וחודר. הכוס שלי כל כך רטוב שהחדירה היא מהירה. אתה מזיין אותי חזק, עמוק, עד הסוף.
אני לא מתאפקת צורחת, גונחת, נהנית. "תפתחי יותר את הרגלים, זונה!" אני פותחת, כבר לא מתנגדת, ולא עוצרת את האורגזמה שמגיעה. אני צורחת בכל כוחי ואתה גומר מייד אחרי. אתה מחבק ומנשק אותי, אני גם מחבקת אותך חזק. אתה אומר לי תודה מקרב לב, אני אומרת תודה לך.
