בשר חי

חשופים זה לזו במחשבותינו,
קרובים זה לזו בגופנו
רחוקים זה מזו.
קירבה גופנית רחוקה מכמהותינו.

חלקיקי אויר זעירים טבועים ברצונותינו.
לנשוק על שפתותיה לא תיתן,
לא! היא אמרה, תתחנן!
המרחק הוא כה קטן למפגש שפתותינו.

אח! על לחיי התרצתה,
חלקיקי האויר על אדמומיות פני לוחצים.
בידי האחת אמשוך בחוזקה את שערה,
אוי, הנה הוא צווארה.

בידי השניה אסבוב את זרועה,
הנה שם כנוע ורופס, מאחורי גבה.
את שפתותיה אחמוד לדעת
עכשיו זהו הזמן למגע!

בידה האחרת תכניע את צווארי.
כמה היא נרגשת למשמע נאקותי,
טרם היגשמתי את כיסופיי.
את שיניה הצחורות נעצה בשפתי.

אחיזתה בצווארי מתהדקת.
...בעיניה
נשימתי דועכת.
אצווה עליה "עד הסוף!"