בטוח יותר מאחורי הדלת
מאת בזיק
19 בדצמבר 2005
העברתי עוד ערב על הספה והתנוונתי לי מול הטלוויזיה כאשר נשמעה דפיקה בדלת. מן העבר השני מצאתי בחורה נאה, שהציגה את עצמה כסוקרת ושאלה אם תוכל לשאול אותי מספר שאלות. לרוב אני מסלק סוקרים, אך היא הייתה ללא ספק נאה, ובעצם לא עשיתי שום דבר מיוחד, ומספרים שלעיתים אגדות מתגשמות (אפילו שלא האמנתי בכך), אז הרשיתי לה להיכנס.
היא רצתה לשאול אותי לגבי הרגלי הלבוש שלי: מה אני לובש, היכן אני קונה... לא הייתי מרוכז יותר מדי בשאלות שלה, ולרוב עניתי כלל בלי לחשוב על התשובות שלי. הייתי עסוק בלסקור אותה בגניבה, אפילו שאני די משוכנע שהיא שמה לב לכך. מעבר לכך שהיא אחזה בתיקייה ורשמה על גביה את רישומיה, היא לבשה חצאית לבנה וחולצה מכופתרת, על ראשה היה שער בלונדיני חלק שהגיע על לכתפיה. נהניתי להביט בו זז כאשר היא הניעה את ראשה. השיחה בינינו גלשה מעבר לשאלות של הסקר, ובעצם ניהלנו שיחה די נחמדה. בשלב מסוים היא ביקשה להביט בארון הבגדים שלי. הסברתי כי הוא נמצא בחדר השינה, והיא מיד קמה וסימנה כי היא מעוניינת להביט.
כאשר היא הייתה בדרכה החוצה החלטתי לאזור אומץ ולשאול אותה אם נוכל להיפגש, אך היא הקדימה אותי, ושאלה אם תוכל לבקר שוב בעוד כשעה. כמובן שהסכמתי וכך נפרדנו. חשבתי לעצמי שאולי בכל זאת אגדות מתגשמות. רצתי למקלחת והתחלתי לספור את הדקות.
השעה חלפה לה והדקות אשר הגיעו אחריה נראו לי כה ארוכות. התחלתי לחשוב לעצמי שאולי היא סתם שיחקה בי. במחשבה שנייה, היא בחורה מאוד סקסית, אולי בחורה היא לא באמת המילה ההולמת, אישה צעירה וסקסית, מגיעה לבושה לה כך בחצאית מושכת. הבטתי ברגליה ללא הרף, כיצד היא סיכלה אותן פעם לימין ופעם לשמאל. יכולתי לשמוע את רחש הגרביונים שלה כאשר עשתה זאת. אולי לא מצא חן בעיניה כיצד שהבטתי בה וזו הייתה הדרך שלה... דפיקה בדלת. הבטתי בשעון, עברו בסך הכול עשר דקות.
פתחתי את הדלת ומצאתי אותה שוב מן העבר השני. מאוד שמחתי על כך שהיא חזרה. היא נראתה בדיוק כמו קודם, רק שהפעם במקום קלסר קטן בידיים, היה לה תרמיל קטן על הגב. "נו, לא תזמין אותי להיכנס? " פשוט שכחתי את עצמי לרגע. "אתה נראה לי מתוח." ניסיתי להכחיש אבל לא ממש הצלחתי לומר משהו, כך שכל מה שיצא היה נענוע של הראש ותנועת יד. ורד (כן, זהו שמה) פשוט עקפה אותי והחלה צועדת לכיוון חדר השינה. "בוא, אני אעסה לך מעט את הגב. זה ירגיע אותך." הבטתי בה צועדת על העקבים הללו שלה, מניעה את הישבן שלה מצד לצד בתוך החצאית הלבנה הזו, כאשר שמתי לב שאני עדיין אוחז בידית הדלת. סגרתי את הדלת ומיהרתי להצטרף אליה.
ורד חיכתה לי בחדר, כולה חיוכים, עומדת מול המראה הגדולה ומעריכה את עצמה. היא הסתובבה אליי וניגשה לפרום את כפתורי חולצתי. "אולי תסיר את החולצה ותשכב על המיטה?" כל שנותר לי לעשות היה להסיר אותה, מאחר וכאשר שלחתי את ידיי, מצאתי כי היא כבר הספיקה לפתוח את הכפתורים. אני לא רגיל לקבל כזו תשומת לב מנשים, בטח לא מכאלו מושכות. לא שיש סיבה שאני יכול לחשוב עליה, זה פשוט לא קורה. די התרגשתי מכל העניין, ולמען האמת רעדו לי הידיים (גם הרגליים, שמחתי כי אני לובש מכנסיים שאולי מסתירים זאת). ניסיתי להסתיר את הידיים. חשבתי לעצמי שככל שאקדים לשכב את בטני יגדלו הסיכויים שלי להסתיר את הרעד. וכך נשכבתי על המיטה, ולמעשה הערב קיבל תפנית אשר לא העליתי כלל על דעתי כאפשרית עד לאותו הרגע.
ניסיתי להראות רגוע ושליו. נשכבתי על המיטה, הנחתי את ידיי לצידי גופי והמתנתי. לא הייתי צריך להמתין זמן רב. הרגשתי את המזרון זז כאשר ורד טיפסה על המיטה, וכאשר היא החליקה את גופה וישבה על ירכיי. העיסוי שלה היה נחמד, לא מדהים, אך לא ממש היה אכפת לי. הייתי "מרוכז" מדי במה שעומד להתרחש.
חשבתי על הזקפה שלי שגורמת לי אי נוחות כאשר אני שוכב כך, ועוד במכנסיים. ניסיתי לחשוב מה עליי לעשות כעת, כאשר ורד החלה מניעה את האגן שלה במעלה רגליי. היא לא עצרה עד אשר ישבה על הגב התחתון שלי. יכולתי להרגיש את ישבניה על גבי וגם את הרטיבות. לפתע נפל לי האסימון: היא יושבת עליי כך ללא תחתונים. הייתי נלהב ועם זאת, שוב, לא יודע מה עליי לעשות כעת. ורד החלה לעסות את גבי גבוה יותר ויותר, ותוך כדי כך החלה נשענת קדימה. יכולתי לחוש את החזה שלה נמרח על גבי. היא לקחה את ידיי והעבירה אותן מצידיי גופי לחזית. לפתע וללא התראה מוקדמת, משהו השתנה, משהו לא היה כל כך נוח. הבטתי בידיי ומצאתי אותן אזוקות לראש המיטה. ניסיתי לקום, ניסיתי להשתולל, אך ורד פשוט הניחה את שתי ידיה על כתפיי ולחצה את גופי מטה, כך שבין ישיבתה על גבי, הלחץ שלה על כתפיי, והאזיקים, כמה שניסיתי להשתחרר ממצב זה, לא ממש היה לי סיכוי.
לאחר כדקה או שתיים של מאבק, החלה לדעוך לה הפאניקה וגם די התעייפתי מהמאמץ. כך ששכבתי על המזרון מתנשף ומנסה לאגור את כוחותיי מחדש. "ששש....." היה הדבר הראשון ששמעתי מורד. "אני יכולה לשחרר לך את הכתפיים מבלי שתשתגע?" שאלה. הנהנתי בראשי והצלחתי לפלוט "כן" בין ההתנשפויות. היא באמת שחררה את הלחץ מעל כתפיי והתיישבה. לקחתי אוויר כדי לומר לה הרבה יותר מכך. פתחתי את פי כדי למלא את ריאותיי אוויר, כאשר לפתע נתחב לשם מעין כדור, ורגע לאחר מכן יכולתי לחוש את הרצועה מהדקת אותו למקומו בעורפי. לאחר מכן הגיע לו כיסוי העיניים. ורד קמה לה. נותרתי לבדי.
קשה לי להעריך כמה זמן עבר, אך לבטח לא עבר זמן רב כמו שהוא הרגיש כרב. התחלתי לחוש כאבים מן האזיקים. ניסיתי להבין כיצד הגעתי למצב הזה, האשמתי את הזקפה שלי, שאותה מזמן איבדתי. ורד חזרה. יכולתי לשמוע אותה צועדת, ולאחר מכן חשתי אותה שוב מטפסת על המיטה ומתיישבת עליי. "אני מניחה שהאזיקים לא כל כך נוחים לך?" ניסיתי לדבר אך זה לא ממש עבד, כך שהנהנתי כמיטב יכולתי בתנוחה בה שכבתי. "אני מוכנה להסיר אותם, כמובן אין לי כל כוונה לשחרר אותך" - אמרה זאת בעודה מלטפת את ראשי - "פשוט אמיר אותם במשהו מעט יותר נוח. רוצה?" שוב הנהנתי. "טוב, אך יהיה לכך מחיר, אל תאבק בי ובעוד כמה דקות יהיה לך יותר נוח." באמת שלא היה לי מושג על מה היא מדברת, אך התחלתי לחוש אי נוחות, וחוץ מזה, איזו ברירה הייתה לי?
היא קמה מעליי ודחפה את ידיה מתחת לגופי ומתחת לאגן. הבנתי את הרמז והרמתי את גופי. וכך היא החלה להפשיט אותי, החלה ולא הפסיקה עד אשר הייתי עירום כולי. הרגשתי כיצד כל ראשי מתחמם מרוב שהסמקתי. "אתה נראה לי נבוך. לא נורא, עוד מעט תהיה שוב לבוש." ורד הורתה לי כיצד להניע את רגלי, ויכולתי להרגיש שהיא מחליקה על רגלי גרב, ולאחר מכן חזרה על כך גם ברגל השנייה. היא פישקה את רגליי וקשרה אותן כך שנותרתי מפושק.
"באמת שיתפת פעולה יפה, מגיע לך פרס קטן." היא שוב התיישבה על גבי והפעם הסירה את כיסוי העיניים. "אני רוצה שתראה מה אני עושה, כדי לחסוך לך מחשבות על בריחה." לפני שהסירה את האזיקים, היא הלבישה על ידיי אזיקים מעור שביניהם שרשרת קצרה ממתכת, דבר שנתן לי מעט חופש תנועה. אך לכל צמיד שכזה היה סוגר שעליו הרכיבה ורד מנעול קטן. לא משהו מתוחכם, אך לא אחד שאצליח לפרוץ במצב כפי שהייתי. כעת ורד עמדה לצד המיטה, מביטה בי מביט בה עם החיוך הזה שכבש אותי לפני פחות משעה. "שימי לב." שימי?
היא שלחה את שתי ידיה אל עבר כפות רגליי. חששתי שהיא עומדת כעת לדגדג אותי, אך במקום זאת יכולתי להרגיש כיצד הגרב מתחילה להתארך עוד ועוד, עד שהיא כיסתה חצי מהירך. היא התיישרה והביטה בי, הביטה כיצד ההבנה של מה שקרה הרגע חלחל פנימה. כבשתי את פניי בתוך המזרון בזמן שהיא חזרה על התהליך עם רגלי השנייה. כיסוי העיניים חזר, ולמען האמת, די שמחתי שהוא חזר. באופן משונה קיומו די עזר לי להתמודד עם המבוכה. מאותו רגע, ורד לא חדלה לדבר אליי בלשון נקבה.
ורד קשרה קולר לצווארי וקשרה אותו גם כן לראש המיטה. הרצועה הייתה רפויה. לא יכולתי לחשוב מדוע עשתה כך, אך מייד התחוורה לי הסיבה. היא התירה את רגליי וקשרה אותן בסיכול. לאחר מכן ישבה שוב על גבי ואמרה: "אני עומדת כעת לשחרר את ידייך ולקשור אותן מאחוריי גבך. אני רוצה להראות לך משהו." היא הסירה את כיסוי העיניים והניחה דבר מה ורוד למול עיניי. לקח לי כמה שניות עד שהצלחתי להבין מה אני רואה. זה היה דילדו ורוד. ורד חיכתה עד אשר אבין מה נמצא מול אפי והמשיכה, "אם תאבקי בי, לאחר שתפסידי שוב, אני אמלא אותך בוורוד הזה." לא נאבקתי בה בזמן שהיא התירה את ידיי וקשרה אותן שוב מאחוריי גבי. גם לא נאבקתי כאשר היא סובבה אותי על גבי. גם לו רציתי לא יכולתי לעשות הרבה, מאחר וצווארי היה קשור לראש המיטה.
"אז ככה נראה הזין שלך. באמת תהיתי מה אני אמצא." היא הניחה את ידה עליו. "מה? אין לך עבורי זקפה?" רגע לאחר מכן יכולתי לחוש את נשימתה החמה ומגע לשונה. לא לקח הרבה זמן עד שהתחלתי להגיב. באמת שלא רציתי. באמת. אבל כנראה שהגוף שלנו, הגברים, נועד לסחוב את איבר המין ולא להיפך. לאחר שהצליחה להוציא ממני את ההתחלה, רק ידיה עבדו, במגע רך ומלטף. יכולתי לחוש כמה פעמים כי אני עומד לגמור, אך לא זכיתי לעונג הזה. נשימתי נעשתה כבדה, וכמו בקסם, שוחררתי מן הכדור שחסם את פי במשך זמן כה רב. היה לי הרבה מה להגיד, אך לא די אוויר ומחשבה צלולה כדי לומר זאת באותו הרגע.
יכולתי לחוש כיצד מפעם לפעם טפטפתי, ומייד לאחר מכן הופיע מגע בד רך, אך לא הצלחתי לגמור, ולא עזר לי כמה שניסיתי להניע את ירכיי או את האגן. באחת הפעמים שהייתי בטוח שאני עומד לגמור, ונאנחתי כמו מטורף, פי היה פתוח לרווחה ונתחב לתוכו משהו מבד, ואחריו לא איחר להגיע סרט דביק שסגר על פי.
קר, כל כך קר... זה קרח. היא הניחה קרח על האיבר שלי. לא ידעתי מה לעשות. הכל קרה כל כך מהר. מיותר לומר שהזין שלי מיהר להתכווץ. ורד צחקה. ממש צחקה. ניסיתי לקום, לברוח. אבל הרצועה לצווארי מהר מאוד הזכירה לי את מקומי. יכולתי לחוש את ידיה של ורד על גופי ועל הזין שלי. "אל תדאגי, זה לא יקרה שוב. לא תהיה לך זקפה נוספת הערב, לפחות לא כל עוד את לובשת את החגורה הזו." ושוב הצחוק הזה. חשתי כל כך חשוף.
"את יודעת מה יש לך בפה?" היא לא באמת המתינה שאענה לה. "אלו התחתונים שלי." משהו היה מוזר, היא הכניסה לי בד לפה, אבל היה בפי טעם שונה משל בד. הבנתי בערך תוך כדי שהיא הסבירה לי. "כן, את מרגישה נכון, הספגתי אותם לפני כן בכל מה שנזל ממך. אני הולכת להפוך אותך לאישה אמיתית."
"את לא מאמינה לי ?" ורד התיישבה עליי, בדיוק היכן שהייתה יושבת לו הייתה רוצה להחדיר אותי לעצמה. "מה את מרגישה ?" בדרך כלל הייתי חש את משקלה על הזין שלי. אך הפעם, מאחר והיא משכה אותו אל בין רגליי, כל שיכולתי לחוש היה את משקלה על בטני התחתונה. היא החלה מורחת עליי איפור. בהתחלה התנגדתי, אך כמה צביטות מיד החזירו אותי למוטב. כאשר היא החליטה שהגיע הזמן, היא הסירה את כיסוי העיניים והורתה לי להשאיר אותן עצומות, כך שהיא תוכל לסיים את מלאכת האיפור. "כן. כן. בדיוק כפי שמרגישה ונראית אישה" - והחלה צוחקת. לקח לה זמן רב לחדול.
כנראה שעשיתי הבעה חדורת החלטה מאחר והצביטה בפטמה לא אחרה לבוא. היא הייתה ארוכה וכואבת. "עד עכשיו לא הכאבתי לך. וכעת אני מתכוונת להלביש אותך, שזה אומר לשחרר חלקים ממך. תכירי בכך שהפסדת. רק יכאב לך פחות."
היא שיחררה את רגליי והלבישה אותי בחצאית. לאחר מכן נעלה על רגליי נעליים. יכולתי רק לנחש כי אלו נעליי עקב. וכמובן שלאחר כל אלה, רגליי שוב היו קשורות. כעת היא התירה את הקולר לצווארי ועזרה לי התיישב. ורד ישבה מאחוריי ותמכה בי. "אני עומדת כעת להתיר את ידייך. אם תנסי למשוך את ידייך לאחור או להסיר את כיסוי העיניים, שלא לדבר על לסרב לי, אני פשוט אקום ואלך. אשאיר אותך כך. אני בטוחה כי לאחר שתסירי את מחסום הפה ותזעקי לעזרה היא תגיע במהרה. אבל רק תחשבי כיצד ימצאו אותך." ובתום מילים אלו, ידיי שוחררו.
אוה, כמה שחיכיתי לרגע הזה. אבל הכרת ההפסד גם לא אחרה להגיע. "תושיטי את ידייך לפנים." יכולתי לחוש את החזייה מולבשת עליי ונרכסת מאחוריי גבי. היא הושיטה לי חולצה והורתה לי ללבוש אותה. לאחר מכן שוב קשרה את ידיי מאחוריי גבי. "כמה שאת טובה. אישה כה צייתנית, ולרגע חששתי שיהיה קשה לאלף אותך." היא התירה את רגליי ועזרה לי לרדת מן המיטה ולעמוד. היא נאלצה לתמוך בי כדי שלא אפול. "אני יודעת שקשה לך להתאזן על העקבים, ועוד עם עיניים עצומות", וכך היא הסירה את כיסוי העיניים, וראיתי את ורד לראשונה מאז שנשכבתי על המיטה.
כאשר הכרתי אותה בתחילה הערב (זה נראה לפתע כל כך מזמן), היינו כמעט באותו הגובה, היא התנשאה מעליי בסנטימטר או שניים. כעת היא הייתה גבוהה ממני באופן הרבה יותר משמעותי. הבטתי כלפיי מטה וראיתי שהיא נעלה מגפיים שחורות על עקבים גבוהים, גרביונים שחורים וחצאית לטקס שחורה והדוקה. המשכתי להרים את עיניי ונתקלתי בבטן המדהימה שלה ומעלייה "חולצה" עם מחשוף נדיב. השיער שלה היה לפתע שחור ולא בלונדיני. יותר מכל דבר אחר במראה שלה, זה בלבל אותי. משונה כיצד עובד מוח האדם.
היא חייכה ואמרה: "איך שכחתי!". היא אחזה בידיה פאה בלונדינית וקירבה אותה אל ראשי. התחלתי לנוע, אך מבט אחד הספיק לי. "כמה שאת כוסית, אני רוצה שתראי." ורד העמידה אותי לצד המיטה. לפני כן היא העבירה את המראה הגדולה כך שתהיה מן העבר השני של המיטה. יכולתי לראות במראה שתי נשים, האחת לבושה כולה בשחור, והשנייה בחולצה מכופתרת ובחצאית לבנה. חיפשתי את עצמי במראה. חיפשתי שוב. הנעתי את ראשי, והבחורה הבלונדינית הניעה את ראשה. ורד מילאה את החזייה שהלבישה עליי כך שהיה נראה שיש לי חזה אמיתי. היא גם ציירה שפתיים על הסרט הדביק שחסם את פי. עמדתי שם והבטתי בהלם ובחוסר אונים מוחלט. "אמרתי לך שאני אעשה ממך אישה." יכולתי עוד לחוש את טעם הזרע בפי, ובאמת די הרגשתי כמו אישה כאשר עמדתי כך מול המראה. הרכנתי את ראשי בהכנעה ופשוט עמדתי שם.
ורד החלה ללטף את גופי. בסבלנות. ברוך. היא נעמדה מאחוריי ולחצה מעט על גופי. נעתי מעט קדימה. שוב לחצה על גופי, נעתי עוד קדימה, והפעם יכולתי לחוש את המיטה כנגד רגליי. ורד החלה לוחצת עם ברכה על ירכיי שאפריד אותן. "נו? את באמת רוצה שאכריח אותך?" רגלה השנייה לא אחרה להגיע.
וכך, כאשר היא עמדה עם רגליה בין רגליי, החלה מרחיבה את הפישוק שלי יותר ויותר, תוך שהיא מלטפת את גופי ומקפידה לתת תשומת לב ראויה ל"שדיים" שלי. לא יכולתי להסב את עיניי מן המראה. "אני רוצה שתביטי היטב מה עומד לקרות כעת." היא פשוט דחפה אותי, אפילו לא התאמצה. נפלתי מן המותניים קדימה, כאשר המראה בדיוק לפניי, וורד עומדת מאחוריי קורנת מאושר.
"זוכרת את זה?" שאלה, בעודה מציגה את הדילדו הוורוד מתחילת הערב. ניסיתי לעמוד, להתחמק, אך ורד רק הניחה את ידה על גבי והצמידה אותי למזרון. "אני אסלח לך הפעם, אבל אני יכולה להיות נחמדה ובאותה המידה לא נחמדה." היא הרימה את ידה שוב והפעם היא אחזה בידה שפופרת. "לערב יש רק סיום אחד. מה שיקרה בדרך תלוי רק בך." היא פתחה את הריצ'רץ' של החצאית ומשכה אותה כלפי מעלה. "איזו אישה חרמנית את, אפילו לא לבשת תחתונים." היא מרחה מן השפופרת באזור פי הטבעת והחלה נוגעת בי בעדינות.
למען האמת, לאחר שנרגעתי זה היה די נחמד. ואז היא החלה מחדירה את האצבע שלה לתוכי. "אל תכווצי. תשחררי, רק יכאב לך אם תתנגדי." ניסיתי להשתחרר. זה לא כאב כפי שציפיתי. תחושת המילוי הזו הפתיעה אותי. לא היה לי מושג מה אני עומד לחוש. היא החדירה את האצבע שלה יותר עמוק. יכולתי לחוש את הזקפה שלי מתעוררת, כלואה. איזו הרגשה משונה, כאילו שהיצר בא מבפנים ואין לו לאן ללכת.
הבטתי לסירוגין בדמויות שלנו במראה: בי, כה חסר אונים, ובה, מחדירה את האצבע שלה לתוכי. היא הפסיקה, משכה לאט את ידה לאחור, הביטה בי וחייכה. בידה היא אחזה כעת באותו דילדו ורוד שבו איימה עליי בתחילת הערב. "אין לך מה לפחד, את כבר לא בתולה." היא מרחה עוד מאותה משחה והחלה מחדירה לתוכי את הדילדו. לאט לאט. לא האמנתי כי ניתן לחוש יותר מלא מכפי שחשתי מהאצבע שלה, אך זה הרגיש כאילו אין לו סוף. לאט לאט היא החדירה יותר ויותר ממנו לתוכי עד שלבסוף חשתי כמה טפיחות על אחוריי. "לקחת את זה יפה, כעת מגיע לך פרס." ורד החלה מושכת את הדילדו כלפי חוץ ושוב פנימה, בתנועות איטיות אך מלאות. היה לי קשה מאוד בעיקר עם העובדה שהזין שלי ממש נאבק ברתמה שהולבשה עליו. לבסוף הגיעה לה הדחיפה שלא הייתה אחריה משיכה.
שכבתי כך שעון על המיטה, מתנשף. כל כך מתנשף. "כעת את מוכנה לדבר האמיתי." מה? איזה אמיתי? מוכן למה? מה נשאר עוד? ורד הסירה את החצאית שלה, אני יודע זאת מאחר והיא נזרקה על המיטה בסמוך לראשי. הדילדו נשלף מתוכי, והרגשתי אותו מוחדר שוב לאחר כמה שניות (לפחות כך חשבתי). אלא שהפעם ורד הניחה את ידיה על מותניי, והדחיפה פנימה המשיכה כאשר ידיה על מותניי. היא לבשה סטראפ און. היא דפקה אותי כמו שגבר דופק אישה. היא החלה לאט, והגבירה קצב ורד שלחה יד אחת ושיחררה את מחסום הפה שלי. כל כך שמחתי שהיא עשתה זאת, התנשפתי כל כך חזק והייתי זקוק להרבה אוויר. רגע לאחר מכן ידה שיחררה את הרתמה שכה הגבילה אותי. הזקפה שלי, שכה חיכתה להשתחרר, הגיעה מיד. ורד נענעה אותי די בפראות והחלה גונחת. הגמירה שלי לא אחרה להגיע, וזה פשוט יצא ויצא. כל הגוף שלי נהיה לפתע רפוי ופשוט התמוטטתי על המיטה. ורד חדלה, ולאט הוציאה את הסטראפ מתוכי, הניחה יד אחת על גבי והאזינה לנשימות שלי. יכולתי ממש להרגיש כיצד היא מחייכת לעצמה בסיפוק.
ראיתי את המנעולים שסגרו על הצמידים נזרקים על המיטה, ולאחר מכן פתק נייר. ורד צעדה באיטיות מלכותית לכיוון דלת הכניסה לחדר, נעמדה במשקוף בפרופיל, וסובבה את ראשה לעברי. יכולתי לראות את הצורה המדהימה שלה. הסטראפ-אופן היה עדיין היה עלייה, כאילו מזדקר לו כך מתוך גופה. "תתקשר אלי מחר כאשר הבגדים יהיו נקיים ומגוהצים" - ויצאה מהחדר. לאחר כמה שניות, היא חזרה. "במחשבה שנייה. תתקשרי אליי מחר. תקפידי להתקשר כאשר את לבושה כך."
היא רצתה לשאול אותי לגבי הרגלי הלבוש שלי: מה אני לובש, היכן אני קונה... לא הייתי מרוכז יותר מדי בשאלות שלה, ולרוב עניתי כלל בלי לחשוב על התשובות שלי. הייתי עסוק בלסקור אותה בגניבה, אפילו שאני די משוכנע שהיא שמה לב לכך. מעבר לכך שהיא אחזה בתיקייה ורשמה על גביה את רישומיה, היא לבשה חצאית לבנה וחולצה מכופתרת, על ראשה היה שער בלונדיני חלק שהגיע על לכתפיה. נהניתי להביט בו זז כאשר היא הניעה את ראשה. השיחה בינינו גלשה מעבר לשאלות של הסקר, ובעצם ניהלנו שיחה די נחמדה. בשלב מסוים היא ביקשה להביט בארון הבגדים שלי. הסברתי כי הוא נמצא בחדר השינה, והיא מיד קמה וסימנה כי היא מעוניינת להביט.
כאשר היא הייתה בדרכה החוצה החלטתי לאזור אומץ ולשאול אותה אם נוכל להיפגש, אך היא הקדימה אותי, ושאלה אם תוכל לבקר שוב בעוד כשעה. כמובן שהסכמתי וכך נפרדנו. חשבתי לעצמי שאולי בכל זאת אגדות מתגשמות. רצתי למקלחת והתחלתי לספור את הדקות.
השעה חלפה לה והדקות אשר הגיעו אחריה נראו לי כה ארוכות. התחלתי לחשוב לעצמי שאולי היא סתם שיחקה בי. במחשבה שנייה, היא בחורה מאוד סקסית, אולי בחורה היא לא באמת המילה ההולמת, אישה צעירה וסקסית, מגיעה לבושה לה כך בחצאית מושכת. הבטתי ברגליה ללא הרף, כיצד היא סיכלה אותן פעם לימין ופעם לשמאל. יכולתי לשמוע את רחש הגרביונים שלה כאשר עשתה זאת. אולי לא מצא חן בעיניה כיצד שהבטתי בה וזו הייתה הדרך שלה... דפיקה בדלת. הבטתי בשעון, עברו בסך הכול עשר דקות.
פתחתי את הדלת ומצאתי אותה שוב מן העבר השני. מאוד שמחתי על כך שהיא חזרה. היא נראתה בדיוק כמו קודם, רק שהפעם במקום קלסר קטן בידיים, היה לה תרמיל קטן על הגב. "נו, לא תזמין אותי להיכנס? " פשוט שכחתי את עצמי לרגע. "אתה נראה לי מתוח." ניסיתי להכחיש אבל לא ממש הצלחתי לומר משהו, כך שכל מה שיצא היה נענוע של הראש ותנועת יד. ורד (כן, זהו שמה) פשוט עקפה אותי והחלה צועדת לכיוון חדר השינה. "בוא, אני אעסה לך מעט את הגב. זה ירגיע אותך." הבטתי בה צועדת על העקבים הללו שלה, מניעה את הישבן שלה מצד לצד בתוך החצאית הלבנה הזו, כאשר שמתי לב שאני עדיין אוחז בידית הדלת. סגרתי את הדלת ומיהרתי להצטרף אליה.
ורד חיכתה לי בחדר, כולה חיוכים, עומדת מול המראה הגדולה ומעריכה את עצמה. היא הסתובבה אליי וניגשה לפרום את כפתורי חולצתי. "אולי תסיר את החולצה ותשכב על המיטה?" כל שנותר לי לעשות היה להסיר אותה, מאחר וכאשר שלחתי את ידיי, מצאתי כי היא כבר הספיקה לפתוח את הכפתורים. אני לא רגיל לקבל כזו תשומת לב מנשים, בטח לא מכאלו מושכות. לא שיש סיבה שאני יכול לחשוב עליה, זה פשוט לא קורה. די התרגשתי מכל העניין, ולמען האמת רעדו לי הידיים (גם הרגליים, שמחתי כי אני לובש מכנסיים שאולי מסתירים זאת). ניסיתי להסתיר את הידיים. חשבתי לעצמי שככל שאקדים לשכב את בטני יגדלו הסיכויים שלי להסתיר את הרעד. וכך נשכבתי על המיטה, ולמעשה הערב קיבל תפנית אשר לא העליתי כלל על דעתי כאפשרית עד לאותו הרגע.
ניסיתי להראות רגוע ושליו. נשכבתי על המיטה, הנחתי את ידיי לצידי גופי והמתנתי. לא הייתי צריך להמתין זמן רב. הרגשתי את המזרון זז כאשר ורד טיפסה על המיטה, וכאשר היא החליקה את גופה וישבה על ירכיי. העיסוי שלה היה נחמד, לא מדהים, אך לא ממש היה אכפת לי. הייתי "מרוכז" מדי במה שעומד להתרחש.
חשבתי על הזקפה שלי שגורמת לי אי נוחות כאשר אני שוכב כך, ועוד במכנסיים. ניסיתי לחשוב מה עליי לעשות כעת, כאשר ורד החלה מניעה את האגן שלה במעלה רגליי. היא לא עצרה עד אשר ישבה על הגב התחתון שלי. יכולתי להרגיש את ישבניה על גבי וגם את הרטיבות. לפתע נפל לי האסימון: היא יושבת עליי כך ללא תחתונים. הייתי נלהב ועם זאת, שוב, לא יודע מה עליי לעשות כעת. ורד החלה לעסות את גבי גבוה יותר ויותר, ותוך כדי כך החלה נשענת קדימה. יכולתי לחוש את החזה שלה נמרח על גבי. היא לקחה את ידיי והעבירה אותן מצידיי גופי לחזית. לפתע וללא התראה מוקדמת, משהו השתנה, משהו לא היה כל כך נוח. הבטתי בידיי ומצאתי אותן אזוקות לראש המיטה. ניסיתי לקום, ניסיתי להשתולל, אך ורד פשוט הניחה את שתי ידיה על כתפיי ולחצה את גופי מטה, כך שבין ישיבתה על גבי, הלחץ שלה על כתפיי, והאזיקים, כמה שניסיתי להשתחרר ממצב זה, לא ממש היה לי סיכוי.
לאחר כדקה או שתיים של מאבק, החלה לדעוך לה הפאניקה וגם די התעייפתי מהמאמץ. כך ששכבתי על המזרון מתנשף ומנסה לאגור את כוחותיי מחדש. "ששש....." היה הדבר הראשון ששמעתי מורד. "אני יכולה לשחרר לך את הכתפיים מבלי שתשתגע?" שאלה. הנהנתי בראשי והצלחתי לפלוט "כן" בין ההתנשפויות. היא באמת שחררה את הלחץ מעל כתפיי והתיישבה. לקחתי אוויר כדי לומר לה הרבה יותר מכך. פתחתי את פי כדי למלא את ריאותיי אוויר, כאשר לפתע נתחב לשם מעין כדור, ורגע לאחר מכן יכולתי לחוש את הרצועה מהדקת אותו למקומו בעורפי. לאחר מכן הגיע לו כיסוי העיניים. ורד קמה לה. נותרתי לבדי.
קשה לי להעריך כמה זמן עבר, אך לבטח לא עבר זמן רב כמו שהוא הרגיש כרב. התחלתי לחוש כאבים מן האזיקים. ניסיתי להבין כיצד הגעתי למצב הזה, האשמתי את הזקפה שלי, שאותה מזמן איבדתי. ורד חזרה. יכולתי לשמוע אותה צועדת, ולאחר מכן חשתי אותה שוב מטפסת על המיטה ומתיישבת עליי. "אני מניחה שהאזיקים לא כל כך נוחים לך?" ניסיתי לדבר אך זה לא ממש עבד, כך שהנהנתי כמיטב יכולתי בתנוחה בה שכבתי. "אני מוכנה להסיר אותם, כמובן אין לי כל כוונה לשחרר אותך" - אמרה זאת בעודה מלטפת את ראשי - "פשוט אמיר אותם במשהו מעט יותר נוח. רוצה?" שוב הנהנתי. "טוב, אך יהיה לכך מחיר, אל תאבק בי ובעוד כמה דקות יהיה לך יותר נוח." באמת שלא היה לי מושג על מה היא מדברת, אך התחלתי לחוש אי נוחות, וחוץ מזה, איזו ברירה הייתה לי?
היא קמה מעליי ודחפה את ידיה מתחת לגופי ומתחת לאגן. הבנתי את הרמז והרמתי את גופי. וכך היא החלה להפשיט אותי, החלה ולא הפסיקה עד אשר הייתי עירום כולי. הרגשתי כיצד כל ראשי מתחמם מרוב שהסמקתי. "אתה נראה לי נבוך. לא נורא, עוד מעט תהיה שוב לבוש." ורד הורתה לי כיצד להניע את רגלי, ויכולתי להרגיש שהיא מחליקה על רגלי גרב, ולאחר מכן חזרה על כך גם ברגל השנייה. היא פישקה את רגליי וקשרה אותן כך שנותרתי מפושק.
"באמת שיתפת פעולה יפה, מגיע לך פרס קטן." היא שוב התיישבה על גבי והפעם הסירה את כיסוי העיניים. "אני רוצה שתראה מה אני עושה, כדי לחסוך לך מחשבות על בריחה." לפני שהסירה את האזיקים, היא הלבישה על ידיי אזיקים מעור שביניהם שרשרת קצרה ממתכת, דבר שנתן לי מעט חופש תנועה. אך לכל צמיד שכזה היה סוגר שעליו הרכיבה ורד מנעול קטן. לא משהו מתוחכם, אך לא אחד שאצליח לפרוץ במצב כפי שהייתי. כעת ורד עמדה לצד המיטה, מביטה בי מביט בה עם החיוך הזה שכבש אותי לפני פחות משעה. "שימי לב." שימי?
היא שלחה את שתי ידיה אל עבר כפות רגליי. חששתי שהיא עומדת כעת לדגדג אותי, אך במקום זאת יכולתי להרגיש כיצד הגרב מתחילה להתארך עוד ועוד, עד שהיא כיסתה חצי מהירך. היא התיישרה והביטה בי, הביטה כיצד ההבנה של מה שקרה הרגע חלחל פנימה. כבשתי את פניי בתוך המזרון בזמן שהיא חזרה על התהליך עם רגלי השנייה. כיסוי העיניים חזר, ולמען האמת, די שמחתי שהוא חזר. באופן משונה קיומו די עזר לי להתמודד עם המבוכה. מאותו רגע, ורד לא חדלה לדבר אליי בלשון נקבה.
ורד קשרה קולר לצווארי וקשרה אותו גם כן לראש המיטה. הרצועה הייתה רפויה. לא יכולתי לחשוב מדוע עשתה כך, אך מייד התחוורה לי הסיבה. היא התירה את רגליי וקשרה אותן בסיכול. לאחר מכן ישבה שוב על גבי ואמרה: "אני עומדת כעת לשחרר את ידייך ולקשור אותן מאחוריי גבך. אני רוצה להראות לך משהו." היא הסירה את כיסוי העיניים והניחה דבר מה ורוד למול עיניי. לקח לי כמה שניות עד שהצלחתי להבין מה אני רואה. זה היה דילדו ורוד. ורד חיכתה עד אשר אבין מה נמצא מול אפי והמשיכה, "אם תאבקי בי, לאחר שתפסידי שוב, אני אמלא אותך בוורוד הזה." לא נאבקתי בה בזמן שהיא התירה את ידיי וקשרה אותן שוב מאחוריי גבי. גם לא נאבקתי כאשר היא סובבה אותי על גבי. גם לו רציתי לא יכולתי לעשות הרבה, מאחר וצווארי היה קשור לראש המיטה.
"אז ככה נראה הזין שלך. באמת תהיתי מה אני אמצא." היא הניחה את ידה עליו. "מה? אין לך עבורי זקפה?" רגע לאחר מכן יכולתי לחוש את נשימתה החמה ומגע לשונה. לא לקח הרבה זמן עד שהתחלתי להגיב. באמת שלא רציתי. באמת. אבל כנראה שהגוף שלנו, הגברים, נועד לסחוב את איבר המין ולא להיפך. לאחר שהצליחה להוציא ממני את ההתחלה, רק ידיה עבדו, במגע רך ומלטף. יכולתי לחוש כמה פעמים כי אני עומד לגמור, אך לא זכיתי לעונג הזה. נשימתי נעשתה כבדה, וכמו בקסם, שוחררתי מן הכדור שחסם את פי במשך זמן כה רב. היה לי הרבה מה להגיד, אך לא די אוויר ומחשבה צלולה כדי לומר זאת באותו הרגע.
יכולתי לחוש כיצד מפעם לפעם טפטפתי, ומייד לאחר מכן הופיע מגע בד רך, אך לא הצלחתי לגמור, ולא עזר לי כמה שניסיתי להניע את ירכיי או את האגן. באחת הפעמים שהייתי בטוח שאני עומד לגמור, ונאנחתי כמו מטורף, פי היה פתוח לרווחה ונתחב לתוכו משהו מבד, ואחריו לא איחר להגיע סרט דביק שסגר על פי.
קר, כל כך קר... זה קרח. היא הניחה קרח על האיבר שלי. לא ידעתי מה לעשות. הכל קרה כל כך מהר. מיותר לומר שהזין שלי מיהר להתכווץ. ורד צחקה. ממש צחקה. ניסיתי לקום, לברוח. אבל הרצועה לצווארי מהר מאוד הזכירה לי את מקומי. יכולתי לחוש את ידיה של ורד על גופי ועל הזין שלי. "אל תדאגי, זה לא יקרה שוב. לא תהיה לך זקפה נוספת הערב, לפחות לא כל עוד את לובשת את החגורה הזו." ושוב הצחוק הזה. חשתי כל כך חשוף.
"את יודעת מה יש לך בפה?" היא לא באמת המתינה שאענה לה. "אלו התחתונים שלי." משהו היה מוזר, היא הכניסה לי בד לפה, אבל היה בפי טעם שונה משל בד. הבנתי בערך תוך כדי שהיא הסבירה לי. "כן, את מרגישה נכון, הספגתי אותם לפני כן בכל מה שנזל ממך. אני הולכת להפוך אותך לאישה אמיתית."
"את לא מאמינה לי ?" ורד התיישבה עליי, בדיוק היכן שהייתה יושבת לו הייתה רוצה להחדיר אותי לעצמה. "מה את מרגישה ?" בדרך כלל הייתי חש את משקלה על הזין שלי. אך הפעם, מאחר והיא משכה אותו אל בין רגליי, כל שיכולתי לחוש היה את משקלה על בטני התחתונה. היא החלה מורחת עליי איפור. בהתחלה התנגדתי, אך כמה צביטות מיד החזירו אותי למוטב. כאשר היא החליטה שהגיע הזמן, היא הסירה את כיסוי העיניים והורתה לי להשאיר אותן עצומות, כך שהיא תוכל לסיים את מלאכת האיפור. "כן. כן. בדיוק כפי שמרגישה ונראית אישה" - והחלה צוחקת. לקח לה זמן רב לחדול.
כנראה שעשיתי הבעה חדורת החלטה מאחר והצביטה בפטמה לא אחרה לבוא. היא הייתה ארוכה וכואבת. "עד עכשיו לא הכאבתי לך. וכעת אני מתכוונת להלביש אותך, שזה אומר לשחרר חלקים ממך. תכירי בכך שהפסדת. רק יכאב לך פחות."
היא שיחררה את רגליי והלבישה אותי בחצאית. לאחר מכן נעלה על רגליי נעליים. יכולתי רק לנחש כי אלו נעליי עקב. וכמובן שלאחר כל אלה, רגליי שוב היו קשורות. כעת היא התירה את הקולר לצווארי ועזרה לי התיישב. ורד ישבה מאחוריי ותמכה בי. "אני עומדת כעת להתיר את ידייך. אם תנסי למשוך את ידייך לאחור או להסיר את כיסוי העיניים, שלא לדבר על לסרב לי, אני פשוט אקום ואלך. אשאיר אותך כך. אני בטוחה כי לאחר שתסירי את מחסום הפה ותזעקי לעזרה היא תגיע במהרה. אבל רק תחשבי כיצד ימצאו אותך." ובתום מילים אלו, ידיי שוחררו.
אוה, כמה שחיכיתי לרגע הזה. אבל הכרת ההפסד גם לא אחרה להגיע. "תושיטי את ידייך לפנים." יכולתי לחוש את החזייה מולבשת עליי ונרכסת מאחוריי גבי. היא הושיטה לי חולצה והורתה לי ללבוש אותה. לאחר מכן שוב קשרה את ידיי מאחוריי גבי. "כמה שאת טובה. אישה כה צייתנית, ולרגע חששתי שיהיה קשה לאלף אותך." היא התירה את רגליי ועזרה לי לרדת מן המיטה ולעמוד. היא נאלצה לתמוך בי כדי שלא אפול. "אני יודעת שקשה לך להתאזן על העקבים, ועוד עם עיניים עצומות", וכך היא הסירה את כיסוי העיניים, וראיתי את ורד לראשונה מאז שנשכבתי על המיטה.
כאשר הכרתי אותה בתחילה הערב (זה נראה לפתע כל כך מזמן), היינו כמעט באותו הגובה, היא התנשאה מעליי בסנטימטר או שניים. כעת היא הייתה גבוהה ממני באופן הרבה יותר משמעותי. הבטתי כלפיי מטה וראיתי שהיא נעלה מגפיים שחורות על עקבים גבוהים, גרביונים שחורים וחצאית לטקס שחורה והדוקה. המשכתי להרים את עיניי ונתקלתי בבטן המדהימה שלה ומעלייה "חולצה" עם מחשוף נדיב. השיער שלה היה לפתע שחור ולא בלונדיני. יותר מכל דבר אחר במראה שלה, זה בלבל אותי. משונה כיצד עובד מוח האדם.
היא חייכה ואמרה: "איך שכחתי!". היא אחזה בידיה פאה בלונדינית וקירבה אותה אל ראשי. התחלתי לנוע, אך מבט אחד הספיק לי. "כמה שאת כוסית, אני רוצה שתראי." ורד העמידה אותי לצד המיטה. לפני כן היא העבירה את המראה הגדולה כך שתהיה מן העבר השני של המיטה. יכולתי לראות במראה שתי נשים, האחת לבושה כולה בשחור, והשנייה בחולצה מכופתרת ובחצאית לבנה. חיפשתי את עצמי במראה. חיפשתי שוב. הנעתי את ראשי, והבחורה הבלונדינית הניעה את ראשה. ורד מילאה את החזייה שהלבישה עליי כך שהיה נראה שיש לי חזה אמיתי. היא גם ציירה שפתיים על הסרט הדביק שחסם את פי. עמדתי שם והבטתי בהלם ובחוסר אונים מוחלט. "אמרתי לך שאני אעשה ממך אישה." יכולתי עוד לחוש את טעם הזרע בפי, ובאמת די הרגשתי כמו אישה כאשר עמדתי כך מול המראה. הרכנתי את ראשי בהכנעה ופשוט עמדתי שם.
ורד החלה ללטף את גופי. בסבלנות. ברוך. היא נעמדה מאחוריי ולחצה מעט על גופי. נעתי מעט קדימה. שוב לחצה על גופי, נעתי עוד קדימה, והפעם יכולתי לחוש את המיטה כנגד רגליי. ורד החלה לוחצת עם ברכה על ירכיי שאפריד אותן. "נו? את באמת רוצה שאכריח אותך?" רגלה השנייה לא אחרה להגיע.
וכך, כאשר היא עמדה עם רגליה בין רגליי, החלה מרחיבה את הפישוק שלי יותר ויותר, תוך שהיא מלטפת את גופי ומקפידה לתת תשומת לב ראויה ל"שדיים" שלי. לא יכולתי להסב את עיניי מן המראה. "אני רוצה שתביטי היטב מה עומד לקרות כעת." היא פשוט דחפה אותי, אפילו לא התאמצה. נפלתי מן המותניים קדימה, כאשר המראה בדיוק לפניי, וורד עומדת מאחוריי קורנת מאושר.
"זוכרת את זה?" שאלה, בעודה מציגה את הדילדו הוורוד מתחילת הערב. ניסיתי לעמוד, להתחמק, אך ורד רק הניחה את ידה על גבי והצמידה אותי למזרון. "אני אסלח לך הפעם, אבל אני יכולה להיות נחמדה ובאותה המידה לא נחמדה." היא הרימה את ידה שוב והפעם היא אחזה בידה שפופרת. "לערב יש רק סיום אחד. מה שיקרה בדרך תלוי רק בך." היא פתחה את הריצ'רץ' של החצאית ומשכה אותה כלפי מעלה. "איזו אישה חרמנית את, אפילו לא לבשת תחתונים." היא מרחה מן השפופרת באזור פי הטבעת והחלה נוגעת בי בעדינות.
למען האמת, לאחר שנרגעתי זה היה די נחמד. ואז היא החלה מחדירה את האצבע שלה לתוכי. "אל תכווצי. תשחררי, רק יכאב לך אם תתנגדי." ניסיתי להשתחרר. זה לא כאב כפי שציפיתי. תחושת המילוי הזו הפתיעה אותי. לא היה לי מושג מה אני עומד לחוש. היא החדירה את האצבע שלה יותר עמוק. יכולתי לחוש את הזקפה שלי מתעוררת, כלואה. איזו הרגשה משונה, כאילו שהיצר בא מבפנים ואין לו לאן ללכת.
הבטתי לסירוגין בדמויות שלנו במראה: בי, כה חסר אונים, ובה, מחדירה את האצבע שלה לתוכי. היא הפסיקה, משכה לאט את ידה לאחור, הביטה בי וחייכה. בידה היא אחזה כעת באותו דילדו ורוד שבו איימה עליי בתחילת הערב. "אין לך מה לפחד, את כבר לא בתולה." היא מרחה עוד מאותה משחה והחלה מחדירה לתוכי את הדילדו. לאט לאט. לא האמנתי כי ניתן לחוש יותר מלא מכפי שחשתי מהאצבע שלה, אך זה הרגיש כאילו אין לו סוף. לאט לאט היא החדירה יותר ויותר ממנו לתוכי עד שלבסוף חשתי כמה טפיחות על אחוריי. "לקחת את זה יפה, כעת מגיע לך פרס." ורד החלה מושכת את הדילדו כלפי חוץ ושוב פנימה, בתנועות איטיות אך מלאות. היה לי קשה מאוד בעיקר עם העובדה שהזין שלי ממש נאבק ברתמה שהולבשה עליו. לבסוף הגיעה לה הדחיפה שלא הייתה אחריה משיכה.
שכבתי כך שעון על המיטה, מתנשף. כל כך מתנשף. "כעת את מוכנה לדבר האמיתי." מה? איזה אמיתי? מוכן למה? מה נשאר עוד? ורד הסירה את החצאית שלה, אני יודע זאת מאחר והיא נזרקה על המיטה בסמוך לראשי. הדילדו נשלף מתוכי, והרגשתי אותו מוחדר שוב לאחר כמה שניות (לפחות כך חשבתי). אלא שהפעם ורד הניחה את ידיה על מותניי, והדחיפה פנימה המשיכה כאשר ידיה על מותניי. היא לבשה סטראפ און. היא דפקה אותי כמו שגבר דופק אישה. היא החלה לאט, והגבירה קצב ורד שלחה יד אחת ושיחררה את מחסום הפה שלי. כל כך שמחתי שהיא עשתה זאת, התנשפתי כל כך חזק והייתי זקוק להרבה אוויר. רגע לאחר מכן ידה שיחררה את הרתמה שכה הגבילה אותי. הזקפה שלי, שכה חיכתה להשתחרר, הגיעה מיד. ורד נענעה אותי די בפראות והחלה גונחת. הגמירה שלי לא אחרה להגיע, וזה פשוט יצא ויצא. כל הגוף שלי נהיה לפתע רפוי ופשוט התמוטטתי על המיטה. ורד חדלה, ולאט הוציאה את הסטראפ מתוכי, הניחה יד אחת על גבי והאזינה לנשימות שלי. יכולתי ממש להרגיש כיצד היא מחייכת לעצמה בסיפוק.
ראיתי את המנעולים שסגרו על הצמידים נזרקים על המיטה, ולאחר מכן פתק נייר. ורד צעדה באיטיות מלכותית לכיוון דלת הכניסה לחדר, נעמדה במשקוף בפרופיל, וסובבה את ראשה לעברי. יכולתי לראות את הצורה המדהימה שלה. הסטראפ-אופן היה עדיין היה עלייה, כאילו מזדקר לו כך מתוך גופה. "תתקשר אלי מחר כאשר הבגדים יהיו נקיים ומגוהצים" - ויצאה מהחדר. לאחר כמה שניות, היא חזרה. "במחשבה שנייה. תתקשרי אליי מחר. תקפידי להתקשר כאשר את לבושה כך."
