פנטזיה ראשונית
מאת -אש-
29 בדצמבר 2005
בוחנת את עצמי פעם אחרונה במראה. המראה האדוק השמרני, חצאית לבנה ארוכה, חולצה שחורה עם מחשוף קל, נעלי עקב שחורות לא מחמיאות במיוחד. לא פלא שחושבים שאני בחורה דתייה, שמרנית. רק שמתחת הגוף חשוף לחלוטין. הוא אמר: "בלי חזייה, בלי תחתונים, בלי גרביונים, שהגוף שלך יהיה מגורה ורגיש, מוכן עבורי".
אני מתכוננת לגל הקור שעומד לאפוף אותי עם היציאה החוצה, אני צריכה להגיע אליו והשעה כבר מאוחרת. מגיעה לכניסה של היישוב וממתינה. הרוח חודרת מבעד לחצאית, הכוס מתכווץ מהקור, הפטמות כבר מזמן נהיו קשות כאבנים קטנות, ואני מחכה. מכונית לבנה עוצרת, הנהג מביט לעברי: "דרומה", אני מודה לו ועולה, מתיישבת כך שהחצאית נאספת מסביבי, משתדלת שלא לחשוף שום חלק מהירכיים.
אני מרגישה לפתע במבטו, נח עליי: "מה את מנסה להסתיר בדיוק?" הוא שואל, אני מסתכלת עליו במבט נבוך, לא כל כך יודעת כיצד להגיב. הוא ממשיך: "הרי אני יודע שאת זונה קטנה, את לא צריכה לשחק שום משחק איתי". המילים נעצרות בגרוני, אני לא יודעת מה לומר והראש מסתובב, כאשר הוא מושיט לי מכתב, אני מזהה את כתב ידו של האדון.
"זונה קטנה שלי,
היום החלטתי שאני רוצה שתגיעי אליי עם על הלקוח הראשון שלך, הרי תמיד ידעת שאת הזונה שלי ושל מי שאחליט, והגיע הזמן ליישם זאת. אבל יש לו הוראות מדויקות, הוא לא יכול לגעת בך עד אשר אתם מגיעים אליי. אני מצפה ממך לדאוג לזאת".
אני קוראת את המכתב מספר פעמים. הלב מתחיל להלום, הראש מתמלא במחשבות מבולבלות, והכוס, הכוס שלו מתחיל להירטב. אני שולחת מבט לעבר הנהג, מנסה לאמוד אותו במבטי, מה יקרה אם הוא יחליט ללכת כנגד ההוראות של האדון? אבל אני מרגיעה את עצמי, האדון שלי לא ירצה שאף אחד יפגע בכלבה שלו. הנסיעה ממשיכה תוך כדי שהוא ממטיר עלי שאלות: "כמה זמן את כבר זונה?, מה את יודעת לעשות באופן מיוחד? לקבל בתחת כבר קיבלת?" וכו'. אני מרגישה נבוכה, אבל מנסה הראות שלווה, אומרת לו שאני לא יכולה לשוחח על זאת ללא רשות האדון שלי, הוא מנסה להושיט יד ולגעת בי, ואני מתחמקת, מפתלת את גופי כך שמגעו מרפרף על גבי במקום על שדי. אני מכסה את עצמי במעילי, נחושה בדעתי לא לאפשר לו להמרות את פי האדון. הוא מגחך קלות, משועשע, ומרפה לא ממשיך. השימה שלי נעצרת כל פעם שאני מבחינה בידו זעה לכיוון ההילוכים, מקווה שהוא לא מתכוון להמשיך הלאה, והוא משתהה מדי פעם, כאילו נהנה מהמתח שהוא משרה עליי.
אנחנו מגיעים, הוא מחנה את האוטו, ושנינו יורדים, אני נזהרת לשמור על מרחק ממנו כאשר לפתע אני מרגישה את שיערי נלפת מאחור, ואני ממוסמרת לגוף שמאחורי. אני לא צריכה להסתובב כדי לדעת, ולהרגיש את אנחת הרווחה וההקלה שמתפשטת בכל גופי, זהו האדון. כל גופי מתרפה מהמתח שנוצר, אני בידיו. הוא אוחז בי בחוזקה, ציפורניו ננעצות בכתפיי. אני נצמדת אליו, שואבת ממנו את השלווה והביטחון, יודעת שמכאן והלאה אני תחתיו, תחת פיקודו והוראותיו, ואני נרגעת, משתחררת לקראת החוויה העתידית, לקראת הריצוי של האדון.
אנחנו עולים לכיוון הדירה, אני מהלכת אחרי צעדיו של האדון, הלקוח מלפנינו. מגיעים לדירה, האדון פותח את הדלת: "לכי לשירותים ותתארגני. תירגעי ותחזרי לכאן תוך חמש דקות", הוא מצווה, מכיר אותי, יודע שאני חייבת את החמש דקות האלו לאסוף את עצמי ולהתמכר סופית, שוב לרצונותיו שהופכים להיות רצונותיי.
אני מהדסת החוצה לאט, לאחר חמש דקות, לסלון החשוך. יש נורת פלורוסנט שבוהקת בחוזקה באמצע החדר. אנחנו בעיצומו של ניהול עסקה, לא יהיו כאן נרות ואווירה רומנטית. האדון יושב על הכורסא שלו, והלקוח יושב מולו, על הספה, מחייך חיוך של חרמנות. אני מגיעה לאדון, הוא זורק מבט לעבר רגליו, ואני כורעת ישר על ארבע, נצמדת אליו. הוא מלטף את ראשי, ומסביר ללקוח את פרטי העסקה: "יש דבר חשוב מאוד שאתה צריך להבין, אין לך פה מולך זונה רגילה שמחליטה מה היא כן מוכנה לעשות ומה לא, הכל נתון להחלטתי. אם אני אחליט שהיא תמצוץ לך, היא תעשה את זה; אם אני אחליט שאתה יכול לדפוק אותה, היא תפתח את הרגליים. אבל אם אני אחליט, שאני לא מוכן שהזונה שלי תעשה משהו או שאתה תשתמש בה לפי רצונותיך, הכל נפסק, מובן?" הלקוח מהנהן במהירות מרובה, אני כבר יכולה לראות במבט שאני מגניבה אליו, את הזקפה שהשתלטה עליו, "אה כן ועוד דבר אחד, אני נשאר כאן לאורך כל העסקה" מוסיף ואומר האדון.
הלקוח זורק אליו עוד מבט אחד לפני שהוא עט לעברי. אני קמה לאט ומתקרבת אליו, כל הזמן חשה ומתחממת ממבטו של האדון, העיניים שלו שרואות הכל, אותי, דרכי יודעות בדיוק איזו השפעה יש לדבריו עליי. אני הרי כבר כל כך רטובה, רק מלחשוב על כך שהאדון שלי גאה כל כך בגוף שלו שהוא מוכן לתת אותו לשימוש של אחר, יודעת שהוא ייהנה מלראות כיצד משתמשים בשפתיים שלו, בשדיים שלו, בכוס שלו, ובעכוז שלו.
הלקוח מושך אותי לעברו ומתחיל להפשיט אותי בחפזון, ממשש בלהיטות ובגסות את גופי, גופו. הוא מושך מעליי את החולצה כמעט קורע אותה, ושדיי נחשפים עם הכתמים היפים של כחול, צהוב וירוק שנותרו עדות למגעו המכאיב והמענג של האדון. הלקוח לא שם לב. הוא עסוק בלהעביר את פיו ולשונו על הגוף, כמעט בולע אותו. הוא צובט וממשש. כל אותו זמן אני עומדת ללא תגובה, לא זעה מיוזמתי, מחכה להוראותיו של האדון. הלקוח מוריד את החצאית ודוחף את אצבעותיו לכוס: "איזו נימפומנית את, ממש חתיכת זונה, הכוס שלך ממש רטוב". הוא הרי לא יכול לדעת שנוכחותו שווה כקליפת שום מבחינתי. כל ישותי מתנקזת לעברו של האדון, שהוא ייהנה, שיהיה גאה בכלבה שלו בזונה שלו.
"תתחילי למצוץ לו", האדון מורה, ואני מפעילה את גופי בהחלטיות שמפתיעה את הלקוח, דוחפת אותו לכיוון הספה, מפשיטה אותו ממכנסיו ומתחתוניו, לוקחת את הזין שלו לפי, ומדמיינת את הזין היפה של האדון בפי, עוצמת את עיני ומתחילה למצוץ כאילו היה זה הזין של האדון אותו אני מענגת. אני פותחת את פי עד הסוף, מוציאה את הלשון כמו שהוא לימד אותי ואוספת את כולו. הלקוח נאנק, תופס בשערי ומתחיל להניע אותו בפראות, בכאב, ממלמל שכזו זונה עוד לא הייתה לו. אני מתעלמת מדבריו וממשיכה למצוץ בחרדת קודש כמעט, נחושה לגרום לאדון שלי הנאה.
לפתע אני חשה בסטירה על פניי, אני קופצת. ומפנה את מבטי לעבר האדון: "מישהו נתן לך רשות להכאיב לרכוש שלי, לזונה שלי? " הוא שואל בקול מתון. הלקוח שולח לו מבט ואומר: "נו בחיית, אחי, היא בסך הכל זונה, מה אתה מתרגש?" אני רואה את האדון שלי נדרך. "בואי לפה, כלבונת" הוא אומר לי. אני מרפה מהזין של הלקוח מייד וזוחלת לעבר האדון, מסתופפת תחת חסותו. הלקוח נראה כאילו התעורר בפתאומיות: "נו, מה קרה לך?" הוא רוטן: "לפחות תן לי לדפוק אותה, שאני אוכל לגמור". אני חשה באדון חוכך בדעתו, מתלבט אם לאפשר לו, ואז אני רואה חיוך זדוני ויפה מתפשט על פניו. "טוב" הוא אומר , "נאפשר לך לדפוק את הזונה היפה שלי, אבל, בתנאי אחד, אני אקשור את כפות הרגליים שלך והידיים שלך, כדי שלא תוכל בטעות, (הוא מטעים את המילה בסרקסטיות ) שוב להרביץ לה, הרי מובן לך שרק אני יכול להכאיב לה, לא?" הלקוח נראה מופתע, חושב כמה שניות, בזמן הזה האדון פותח את רגליי לרווחה כך שהכוס שלי הוא מול עיניו, האדון דוחף את אצבעותיו פנימה, וביד השנייה לופת את הפטמות שלי בחוזקה, אני נאנחת מההנאה, מהכאב שהוא יודע להרעיף עליי, ופי נבלע בנשיקה עמוקה.
אני שומעת את אנחותיו קצרות הנשימה של הלקוח, והוא פולט במהירות: "בסדר, אני מוכן". האדון קם במהירות, משטיח את הלקוח על גבו, ומוציא את אזיקי המתכת שלו. הוא קושר את רגליו ואת ידיו של הלקוח, והוא נראה כמו דג מפרפר, עם הזין שלו שעומד. "עלי עליו" מצווה אדון, ואני עולה ומכניסה את הזין שלו לתוכי. "תתחילי לנוע, ואל תפסיקי עד שאני אומר לך, כלבה שלי, ואל תשכחי כמובן שאת לא יכולה לגמור בלי רשות." אני מתחילה לנוע מעל הלקוח באיטיות קלה, חושבת על כך שהייתי רוצה שזה יהיה האדון שדופק אותי, כאשר לפתע אני מרגישה את האדון מאחורי, בזמן שאני נעה מעל הלקוח, הוא דוחף אצבע לישבן שלי, שלו. תחושת העונג מתחילה להעפיל ולערפל אותי. אני חשה את הלקוח מתנענע מתחתיי, מנסה מתוך אינסטינקט להזיז את ידיו.
אני חשה שהוא על סף גמירה, כאשר אני נשלפת מעליו על ידי האדון. הוא מכופף אותי, כך שהשדיים שלי נוגעים לא נוגעים בבטנו של הלקוח, אני שומעת את הצליל היפה של פתיחת מכנסיו, והאדון חודר לתוך חור התחת הקטן שלי, שלו. הוא חודר בכזו עוצמה וחוזק, שאני כמעט מסתחררת מעוצמת הכאב לרגע, ואז נרגעת ומתמכרת להנאה, לכאב, לתחושת הבעלות של האדון. אני מרגישה את הלקוח גומר מתחתי, מנסה להשתחרר, רוצה לגעת. אבל האדון שלי מתעלם ממנו. עכשיו זה רק האדון שלי ואני השפחה, הזונה שלו. תחושת ההנאה כל כך עצומה, כל כך חזקה, אני מבקשת בחוסר נשימה רשות מהאדון לגמור. "אני מרשה לך, זונה טובה שלי", הוא אומר, ואני מתפרצת, בקושי מסוגלת לעמוד במערבולת הזרימה של ההנאה של הכאב, ורגע אחר כך מרגישה את האדון גומר לתוך הישבן, ואני מתמלאת בו.
האדון יוצא מתוכי ואני מסתובבת לאחור, מתחילה לנקות אותו ביסודיות עם הלשון והפה, כמו שאני יודעת שהוא אוהב. לאחר שאני מנקה אותו טוב, האדון מורה לי לשבת על ברכיי, ולהמתין בזמן שהוא משחרר את הלקוח שממלמל: "גם אני רציתי לדפוק אותה בתחת, זה לא פייר". האדון שלי מסתכל עליו במבט מצמית. "תגיד תודה שאפשרו לך לגמור אפס קטן, מזל, שאני נדיב כל כך." אני מסתכלת על האדון ומתחממת, מרגישה אותו שומר ומגן עליי מכל הכיוונים. האדון מוביל את הלקוח החוצה. הוא חוזר, נותן לי נשיקה על השיער. אני מתכרבלת לתוכו והוא אומר לי: "אני גאה בך כלבה שלי", ואני מחייכת, מאושרת.
אני מתכוננת לגל הקור שעומד לאפוף אותי עם היציאה החוצה, אני צריכה להגיע אליו והשעה כבר מאוחרת. מגיעה לכניסה של היישוב וממתינה. הרוח חודרת מבעד לחצאית, הכוס מתכווץ מהקור, הפטמות כבר מזמן נהיו קשות כאבנים קטנות, ואני מחכה. מכונית לבנה עוצרת, הנהג מביט לעברי: "דרומה", אני מודה לו ועולה, מתיישבת כך שהחצאית נאספת מסביבי, משתדלת שלא לחשוף שום חלק מהירכיים.
אני מרגישה לפתע במבטו, נח עליי: "מה את מנסה להסתיר בדיוק?" הוא שואל, אני מסתכלת עליו במבט נבוך, לא כל כך יודעת כיצד להגיב. הוא ממשיך: "הרי אני יודע שאת זונה קטנה, את לא צריכה לשחק שום משחק איתי". המילים נעצרות בגרוני, אני לא יודעת מה לומר והראש מסתובב, כאשר הוא מושיט לי מכתב, אני מזהה את כתב ידו של האדון.
"זונה קטנה שלי,
היום החלטתי שאני רוצה שתגיעי אליי עם על הלקוח הראשון שלך, הרי תמיד ידעת שאת הזונה שלי ושל מי שאחליט, והגיע הזמן ליישם זאת. אבל יש לו הוראות מדויקות, הוא לא יכול לגעת בך עד אשר אתם מגיעים אליי. אני מצפה ממך לדאוג לזאת".
אני קוראת את המכתב מספר פעמים. הלב מתחיל להלום, הראש מתמלא במחשבות מבולבלות, והכוס, הכוס שלו מתחיל להירטב. אני שולחת מבט לעבר הנהג, מנסה לאמוד אותו במבטי, מה יקרה אם הוא יחליט ללכת כנגד ההוראות של האדון? אבל אני מרגיעה את עצמי, האדון שלי לא ירצה שאף אחד יפגע בכלבה שלו. הנסיעה ממשיכה תוך כדי שהוא ממטיר עלי שאלות: "כמה זמן את כבר זונה?, מה את יודעת לעשות באופן מיוחד? לקבל בתחת כבר קיבלת?" וכו'. אני מרגישה נבוכה, אבל מנסה הראות שלווה, אומרת לו שאני לא יכולה לשוחח על זאת ללא רשות האדון שלי, הוא מנסה להושיט יד ולגעת בי, ואני מתחמקת, מפתלת את גופי כך שמגעו מרפרף על גבי במקום על שדי. אני מכסה את עצמי במעילי, נחושה בדעתי לא לאפשר לו להמרות את פי האדון. הוא מגחך קלות, משועשע, ומרפה לא ממשיך. השימה שלי נעצרת כל פעם שאני מבחינה בידו זעה לכיוון ההילוכים, מקווה שהוא לא מתכוון להמשיך הלאה, והוא משתהה מדי פעם, כאילו נהנה מהמתח שהוא משרה עליי.
אנחנו מגיעים, הוא מחנה את האוטו, ושנינו יורדים, אני נזהרת לשמור על מרחק ממנו כאשר לפתע אני מרגישה את שיערי נלפת מאחור, ואני ממוסמרת לגוף שמאחורי. אני לא צריכה להסתובב כדי לדעת, ולהרגיש את אנחת הרווחה וההקלה שמתפשטת בכל גופי, זהו האדון. כל גופי מתרפה מהמתח שנוצר, אני בידיו. הוא אוחז בי בחוזקה, ציפורניו ננעצות בכתפיי. אני נצמדת אליו, שואבת ממנו את השלווה והביטחון, יודעת שמכאן והלאה אני תחתיו, תחת פיקודו והוראותיו, ואני נרגעת, משתחררת לקראת החוויה העתידית, לקראת הריצוי של האדון.
אנחנו עולים לכיוון הדירה, אני מהלכת אחרי צעדיו של האדון, הלקוח מלפנינו. מגיעים לדירה, האדון פותח את הדלת: "לכי לשירותים ותתארגני. תירגעי ותחזרי לכאן תוך חמש דקות", הוא מצווה, מכיר אותי, יודע שאני חייבת את החמש דקות האלו לאסוף את עצמי ולהתמכר סופית, שוב לרצונותיו שהופכים להיות רצונותיי.
אני מהדסת החוצה לאט, לאחר חמש דקות, לסלון החשוך. יש נורת פלורוסנט שבוהקת בחוזקה באמצע החדר. אנחנו בעיצומו של ניהול עסקה, לא יהיו כאן נרות ואווירה רומנטית. האדון יושב על הכורסא שלו, והלקוח יושב מולו, על הספה, מחייך חיוך של חרמנות. אני מגיעה לאדון, הוא זורק מבט לעבר רגליו, ואני כורעת ישר על ארבע, נצמדת אליו. הוא מלטף את ראשי, ומסביר ללקוח את פרטי העסקה: "יש דבר חשוב מאוד שאתה צריך להבין, אין לך פה מולך זונה רגילה שמחליטה מה היא כן מוכנה לעשות ומה לא, הכל נתון להחלטתי. אם אני אחליט שהיא תמצוץ לך, היא תעשה את זה; אם אני אחליט שאתה יכול לדפוק אותה, היא תפתח את הרגליים. אבל אם אני אחליט, שאני לא מוכן שהזונה שלי תעשה משהו או שאתה תשתמש בה לפי רצונותיך, הכל נפסק, מובן?" הלקוח מהנהן במהירות מרובה, אני כבר יכולה לראות במבט שאני מגניבה אליו, את הזקפה שהשתלטה עליו, "אה כן ועוד דבר אחד, אני נשאר כאן לאורך כל העסקה" מוסיף ואומר האדון.
הלקוח זורק אליו עוד מבט אחד לפני שהוא עט לעברי. אני קמה לאט ומתקרבת אליו, כל הזמן חשה ומתחממת ממבטו של האדון, העיניים שלו שרואות הכל, אותי, דרכי יודעות בדיוק איזו השפעה יש לדבריו עליי. אני הרי כבר כל כך רטובה, רק מלחשוב על כך שהאדון שלי גאה כל כך בגוף שלו שהוא מוכן לתת אותו לשימוש של אחר, יודעת שהוא ייהנה מלראות כיצד משתמשים בשפתיים שלו, בשדיים שלו, בכוס שלו, ובעכוז שלו.
הלקוח מושך אותי לעברו ומתחיל להפשיט אותי בחפזון, ממשש בלהיטות ובגסות את גופי, גופו. הוא מושך מעליי את החולצה כמעט קורע אותה, ושדיי נחשפים עם הכתמים היפים של כחול, צהוב וירוק שנותרו עדות למגעו המכאיב והמענג של האדון. הלקוח לא שם לב. הוא עסוק בלהעביר את פיו ולשונו על הגוף, כמעט בולע אותו. הוא צובט וממשש. כל אותו זמן אני עומדת ללא תגובה, לא זעה מיוזמתי, מחכה להוראותיו של האדון. הלקוח מוריד את החצאית ודוחף את אצבעותיו לכוס: "איזו נימפומנית את, ממש חתיכת זונה, הכוס שלך ממש רטוב". הוא הרי לא יכול לדעת שנוכחותו שווה כקליפת שום מבחינתי. כל ישותי מתנקזת לעברו של האדון, שהוא ייהנה, שיהיה גאה בכלבה שלו בזונה שלו.
"תתחילי למצוץ לו", האדון מורה, ואני מפעילה את גופי בהחלטיות שמפתיעה את הלקוח, דוחפת אותו לכיוון הספה, מפשיטה אותו ממכנסיו ומתחתוניו, לוקחת את הזין שלו לפי, ומדמיינת את הזין היפה של האדון בפי, עוצמת את עיני ומתחילה למצוץ כאילו היה זה הזין של האדון אותו אני מענגת. אני פותחת את פי עד הסוף, מוציאה את הלשון כמו שהוא לימד אותי ואוספת את כולו. הלקוח נאנק, תופס בשערי ומתחיל להניע אותו בפראות, בכאב, ממלמל שכזו זונה עוד לא הייתה לו. אני מתעלמת מדבריו וממשיכה למצוץ בחרדת קודש כמעט, נחושה לגרום לאדון שלי הנאה.
לפתע אני חשה בסטירה על פניי, אני קופצת. ומפנה את מבטי לעבר האדון: "מישהו נתן לך רשות להכאיב לרכוש שלי, לזונה שלי? " הוא שואל בקול מתון. הלקוח שולח לו מבט ואומר: "נו בחיית, אחי, היא בסך הכל זונה, מה אתה מתרגש?" אני רואה את האדון שלי נדרך. "בואי לפה, כלבונת" הוא אומר לי. אני מרפה מהזין של הלקוח מייד וזוחלת לעבר האדון, מסתופפת תחת חסותו. הלקוח נראה כאילו התעורר בפתאומיות: "נו, מה קרה לך?" הוא רוטן: "לפחות תן לי לדפוק אותה, שאני אוכל לגמור". אני חשה באדון חוכך בדעתו, מתלבט אם לאפשר לו, ואז אני רואה חיוך זדוני ויפה מתפשט על פניו. "טוב" הוא אומר , "נאפשר לך לדפוק את הזונה היפה שלי, אבל, בתנאי אחד, אני אקשור את כפות הרגליים שלך והידיים שלך, כדי שלא תוכל בטעות, (הוא מטעים את המילה בסרקסטיות ) שוב להרביץ לה, הרי מובן לך שרק אני יכול להכאיב לה, לא?" הלקוח נראה מופתע, חושב כמה שניות, בזמן הזה האדון פותח את רגליי לרווחה כך שהכוס שלי הוא מול עיניו, האדון דוחף את אצבעותיו פנימה, וביד השנייה לופת את הפטמות שלי בחוזקה, אני נאנחת מההנאה, מהכאב שהוא יודע להרעיף עליי, ופי נבלע בנשיקה עמוקה.
אני שומעת את אנחותיו קצרות הנשימה של הלקוח, והוא פולט במהירות: "בסדר, אני מוכן". האדון קם במהירות, משטיח את הלקוח על גבו, ומוציא את אזיקי המתכת שלו. הוא קושר את רגליו ואת ידיו של הלקוח, והוא נראה כמו דג מפרפר, עם הזין שלו שעומד. "עלי עליו" מצווה אדון, ואני עולה ומכניסה את הזין שלו לתוכי. "תתחילי לנוע, ואל תפסיקי עד שאני אומר לך, כלבה שלי, ואל תשכחי כמובן שאת לא יכולה לגמור בלי רשות." אני מתחילה לנוע מעל הלקוח באיטיות קלה, חושבת על כך שהייתי רוצה שזה יהיה האדון שדופק אותי, כאשר לפתע אני מרגישה את האדון מאחורי, בזמן שאני נעה מעל הלקוח, הוא דוחף אצבע לישבן שלי, שלו. תחושת העונג מתחילה להעפיל ולערפל אותי. אני חשה את הלקוח מתנענע מתחתיי, מנסה מתוך אינסטינקט להזיז את ידיו.
אני חשה שהוא על סף גמירה, כאשר אני נשלפת מעליו על ידי האדון. הוא מכופף אותי, כך שהשדיים שלי נוגעים לא נוגעים בבטנו של הלקוח, אני שומעת את הצליל היפה של פתיחת מכנסיו, והאדון חודר לתוך חור התחת הקטן שלי, שלו. הוא חודר בכזו עוצמה וחוזק, שאני כמעט מסתחררת מעוצמת הכאב לרגע, ואז נרגעת ומתמכרת להנאה, לכאב, לתחושת הבעלות של האדון. אני מרגישה את הלקוח גומר מתחתי, מנסה להשתחרר, רוצה לגעת. אבל האדון שלי מתעלם ממנו. עכשיו זה רק האדון שלי ואני השפחה, הזונה שלו. תחושת ההנאה כל כך עצומה, כל כך חזקה, אני מבקשת בחוסר נשימה רשות מהאדון לגמור. "אני מרשה לך, זונה טובה שלי", הוא אומר, ואני מתפרצת, בקושי מסוגלת לעמוד במערבולת הזרימה של ההנאה של הכאב, ורגע אחר כך מרגישה את האדון גומר לתוך הישבן, ואני מתמלאת בו.
האדון יוצא מתוכי ואני מסתובבת לאחור, מתחילה לנקות אותו ביסודיות עם הלשון והפה, כמו שאני יודעת שהוא אוהב. לאחר שאני מנקה אותו טוב, האדון מורה לי לשבת על ברכיי, ולהמתין בזמן שהוא משחרר את הלקוח שממלמל: "גם אני רציתי לדפוק אותה בתחת, זה לא פייר". האדון שלי מסתכל עליו במבט מצמית. "תגיד תודה שאפשרו לך לגמור אפס קטן, מזל, שאני נדיב כל כך." אני מסתכלת על האדון ומתחממת, מרגישה אותו שומר ומגן עליי מכל הכיוונים. האדון מוביל את הלקוח החוצה. הוא חוזר, נותן לי נשיקה על השיער. אני מתכרבלת לתוכו והוא אומר לי: "אני גאה בך כלבה שלי", ואני מחייכת, מאושרת.
