צלובה
מאת nerissa(אחרת)
31 בינואר 2006
לבושה רק זיעה
אזיקי עור על ידיה
אזיקי עור על קרסוליה
שערה פרוע משעות של כאב ותאווה ובכי וצחוק
ספוג ריחות תשוקה
ספוג בנשיקותיו
ספוג באחיזת ידו האיתנה
הזיעה מבהיקה על עורה
הנשימה המואצת ממלאה ריאותיה
מרימה שדייה בקצב אחיד
פניה מופנות אל הצלב. צלב עץ גבוה
קשה
מזמין
עוגן
מריץ עוד יותר את דמה בורידיה
זרועותיה מורמות
אזיקי העור נקשרים אל שרשראות המתכת הקצרות.
ירכיה מפושקות,
קרסוליה מקובעים מטה
הגבעה בין רגליה נלחצת אל העץ הקשה
היא נאנקת
עוטפת את עמוד העץ עם ירכיה הרכות
הלחות
החמות
עמוד העץ נלחץ הלאה, אל בין שדיה
אל לחיה הלוהטת
כאילו מאליו
מתחיל גופה לחולל עם הצלב
אל הצלב
נלחץ
ועוזב
הלהט מבקיע דרכו אל העץ
וחזרה
אל העור המאדים
היא נאנקת עוד
אגנה רוקד
רועד אל מול העץ
לוחץ
מבקש להיות לאחד
מאחור נשלחות זרועות אדונה
נוגעות
צובטות
עוטפות
מלטפות
מכוונות את הריקוד הלאה.. אל תוך אקסטזה
לכודה בין תשוקת הצלב
ללהט אדונה הגואה מאחוריה
באחוריה
האנושי מאחוריה - מפלס דרכו לתוכה
בכאב חד
בעונג כובש
הצלב הדומם - מקבל חיים בין שדיה
בין ירכיה
דבק בזיעתה
לשונה מטיילת על מרקם קשה
כובשת עץ
נכבשת איש
בין עץ לשפתיה הלחות חודרות אצבעות
לחות
ספוגות עסיסה הפורץ
מגששות אחר סערת לשונה
והיא צורחת עצמה לדעת
צונחת לאחור אל זרועות מחבקות
מנחמות
העץ סופג אותה
היא את אדונה אליה
ואדונה עוטף הכל אליו
מרגיע
מרגיע..
אזיקי עור על ידיה
אזיקי עור על קרסוליה
שערה פרוע משעות של כאב ותאווה ובכי וצחוק
ספוג ריחות תשוקה
ספוג בנשיקותיו
ספוג באחיזת ידו האיתנה
הזיעה מבהיקה על עורה
הנשימה המואצת ממלאה ריאותיה
מרימה שדייה בקצב אחיד
פניה מופנות אל הצלב. צלב עץ גבוה
קשה
מזמין
עוגן
מריץ עוד יותר את דמה בורידיה
זרועותיה מורמות
אזיקי העור נקשרים אל שרשראות המתכת הקצרות.
ירכיה מפושקות,
קרסוליה מקובעים מטה
הגבעה בין רגליה נלחצת אל העץ הקשה
היא נאנקת
עוטפת את עמוד העץ עם ירכיה הרכות
הלחות
החמות
עמוד העץ נלחץ הלאה, אל בין שדיה
אל לחיה הלוהטת
כאילו מאליו
מתחיל גופה לחולל עם הצלב
אל הצלב
נלחץ
ועוזב
הלהט מבקיע דרכו אל העץ
וחזרה
אל העור המאדים
היא נאנקת עוד
אגנה רוקד
רועד אל מול העץ
לוחץ
מבקש להיות לאחד
מאחור נשלחות זרועות אדונה
נוגעות
צובטות
עוטפות
מלטפות
מכוונות את הריקוד הלאה.. אל תוך אקסטזה
לכודה בין תשוקת הצלב
ללהט אדונה הגואה מאחוריה
באחוריה
האנושי מאחוריה - מפלס דרכו לתוכה
בכאב חד
בעונג כובש
הצלב הדומם - מקבל חיים בין שדיה
בין ירכיה
דבק בזיעתה
לשונה מטיילת על מרקם קשה
כובשת עץ
נכבשת איש
בין עץ לשפתיה הלחות חודרות אצבעות
לחות
ספוגות עסיסה הפורץ
מגששות אחר סערת לשונה
והיא צורחת עצמה לדעת
צונחת לאחור אל זרועות מחבקות
מנחמות
העץ סופג אותה
היא את אדונה אליה
ואדונה עוטף הכל אליו
מרגיע
מרגיע..