באה מאהבה (2)

היא באה מאהבה. רק ככה רצתה לקחת אותה. מזה שבועיים שיעל חככה בדעתה איך לתכנן את יומה עם שפחתה המיועדת. היא ידעה שרונית מוכנה מבחינה מנטאלית לשליטה ברמה גבוהה מאוד אלא שמצד שני, בפועל, היא הייתה זונה מתחילה, לא מנוסה כלל בשליטה או בכאב. משתוקקת למגעה של הסיסי שריגשה אותה יום יום בחודשיים האחרונים היא רצתה להפוך את זמנן המשותף ליום שלא ישכח במהרה על-ידי שתיהן. לזרום עם תחושות הלב והבטן. “מה שאראה בעיניה, יספר לי על מה שעובר בליבה. מה שתראה בעיניי יאמר לה את שבליבי”. זו הייתה החלטתה, וכך יצאה לדרכה.

***
מכוניתה עצרה לידו. בהביטו בחלון הדבר הראשון שראה היו עיניה. עיניים חתוליות, חודרות, שרכות מעורבת בהן בקשיחות ועוצמה, מציצות עליו מעל מסגרת משקפי השמש. התיישב לידה ללא אומר. השתיקה העידה על התרגשותו שלו כמו גם על התרגשותה שלה. היא הושיטה ידה. הוא אחזה בשתי ידיו, קירב לפיו הצמיד שפתותיו ושאף את ריחה לקרבו.

לאחר דקה ארוכה, חזרו שתיהן לנשימה סדירה. והביטו זו בעיניה של זו.
"אני שמחה לפגוש אותך, אדוניתי", אמרה רונית בלחש מגומגם.
"שמחה שאת פה, זונתי" ענתה לה יעל. "את כל מה שדמיינתי ויותר מזה".
"תודה גברתי", ענתה לה, "איני יודעת אם מותר לי להביט בעינייך, גברתי, אך איני יכולה להסיר מבטי".
"אלא אם אורה לך אחרת, זונתי, תפעלי ותעשי את מה שאת מרגישה נכון ואמיתי". זו היתה הוראתה הקבועה של יעל לעבדיה. בלי הצגות, ללא גינונים מצועצעים. אמיתי וטבעי לפי תחושות הלב.

רון הושיט ליעל דובון פרווה מתוק. הדובון דמה להפליא לדובון שהחזיק בידיו בתמונה ששלח לה כשהוא במראהו הגברי. אז, כשיעל ביקשה לראותו כפי שהיא ביום יום, חשש שמראהו הגברי ירתיע את יעל, ולכן בחר להסית את תשומת ליבה לדובון החמוד שהחזיק בידיו בתמונה. "אני רואה את רונית גם בלבושו של רון" אמרה יעל. "אין צורך בהסחת דעת", חייכה. "אבל אשמח להתרפק עליו בהעדרך ממני, הוא יחזיר לי את החיבוק כשתחסרי לי בנוכחותך", הודתה לה.

***
יעל בחרה שולחן קטן בפינת בית הקפה, מוחבא מאחורי קיר קטן. רונית משכה את הכסא עבורה, המתינה שגברתה תתיישב, ואז ישבה בעצמה, לא לפני שהיססה אם לבקש רשות או לא. יעל שלפה מתיק היד שלה מצית וסיגריות, וכשרונית לא הציתה עבורה את המצית העירה לה: "זה התפקיד שלך". רונית הסמיקה, מלמלה התנצלות בעיניים מושפלות.

הן ישבו זו מול זו, משוחחות. יעל הניחה את ידה על השולחן ושיפחתה הנרגשת ליטפה את היד הענוגה, הרכה, נפעמת מחומה ורכותה. מדי פעם גחנה ונשקה לידה של גברתה, ניחוחה העדין מרגש אותה. בכל פעם שהרימה את מבטה אל פניה של גברתה, מצאה את יעל מביטה בעיניה, עיני החתול האקזוטיות שלה ננעצות בה, מבט ספק מלגלג ספק מתגרה על פניה. רונית הייתה משפילה מבטה בהכנעה כעבור מספר שניות, חשה שכוחה של גברתה כופה עליה להרכין את ראשה.

"איזה תחתונים את לובשת היום, זונה קטנה שלי?" שאלה יעל.
"תחרה סגולה גברתי, עם חזייה תואמת, גברתי" רונית השיבה, שמץ של גאווה בקולה.
ללא אומר גחנה יעל קדימה, פתחה את שני הכפתורים העליונים בחולצתו של רון ומשכה בחוזקה את גופייתו מטה, מגלה את החזייה החדשה שקנה עבורה, צמודה לחזהו החלק.
יעל גרגרה בהנאה מהולה בשביעות רצון: "אוי מה שאעשה לך... ".
רון לא העז לסגור את החולצה והשאיר את הכפתורים פרומים.
יעל הביטה בו, חורכת דרכו במבטה החודר.
"איפה הכלובון?" שאלה.
רונית הסמיקה מעט "עליי גברתי, אני נעולה".
יעל הושיטה את ידה "תני לי את המפתח".

רונית שלפה את המפתח לחגורת הצניעות מארנקה והושיטה לגברתה. ללא אומר הגישה לה יעל את צרור המפתחות שלה, ורונית השחילה את המפתח הקטן על טבעת האחיזה.

ישיבתן בפינה המרוחקת בבית הקפה הקטן שעל הרחוב הסואן לוותה בשתיקות ארוכות רכות, מבטים מבוישים עורגים וליטופי ידיים הדדים. מהצד הן נראו כאילו הן יושבות על ענן גבוה וצמרירי, מעל להמולת היום יום. אפילו המלצרית נבוכה משהו מהאינטימיות שלתוכה פרצה כשלקחה את הזמנתן וכשהגישה להן את הקפה או את החשבון לפני לכתן. בידיים שלובות אצבעות הן יצאו משם בחזרה למכונית ולהרפתקה נוספת של אינטימיות בתוך שיגרת הקהל שסביבן.

***
רונית לא ידעה לאן הן נוסעות משם, אבל זה לא היה חשוב. היא לקחה את ידה של יעל לנשקה. יעל הגישה לה אצבע אחת, מחדירה אותה לפיה של רונית. ללא היסוס החלה רונית למצוץ וללקק את אצבעה של גברתה, החל מהציפורן הסגולה והארוכה, ובמורד האצבע עד לכף היד. יעל הניעה את אצבעה בפיה של שיפחתה, דוחפת אותה עמוק פנימה. גניחות חרישיות של עונג בקעו מפיה, מדרבנות את רונית. "את מוצצת לא רע, זונה קטנה שלי", לחשה יעל. רונית המשיכה למצוץ בלהט. כשעצרו ברמזור רונית הרימה את ראשה וראתה את הנהגת במכונית לידם מביטה בהן, ארשת מהופנטת של תימהון על פניה.

***
יעל החנתה את המכונית מול חנות נעליים גדולה. רונית הזדרזה לפתוח לגברתה את דלת המכונית. שלובות ידיים הן נכנסו לחנות. עשרות, אם לא מאות זוגות של מגפיים, פיארו את חלל החנות. רונית הרגישה טיפות נרגשות דולפות מבעד לכלובון שכלא את איברה, מרטיבות את פנים ירכיה.

היא צעדה בעקבות גברתה, נרגשת למראה המגוון המסחרר. היא בחנה את הגדלים, מחפשת גודל שיתאים עבורה. יעל סובבה ראשה לאחור הביטה בה, מתגרה בה.
"תרצי למדוד משהו?".
רונית לחשה לה בחזרה, מחייכת בביישנות "מאוד גברתי, אבל איני מעיזה".

יעל בחנה מספר זוגות של מגפיי ברך, ובחרה זוג אחד למדוד. היא התיישבה על ספסל קטן כדי להסיר את מגפיה. רונית לא היססה לרגע וכרעה ברך לצד גברתה. יעל הביטה משועשעת בשפחתה החדשה פותחת את הרוכסן של מגפה השמאלי ומסירה אותו בחרדת קודש. רונית הביטה כמכושפת בכף רגלה של כבירתה, עטופה בגרב שקופה. כל כך הרבה פעמים סגדה לרגלה של גברתה וירטואלית, והנה היא כאן, על ברכיה, רגלה של מלכתה בידה. כמה רצתה באותו רגע להשפיל את ראשה ולנשק לרגל היפה שבידיה.

רגלה של יעל החליקה לתוך המגף שהשפחה הנרגשת אחזה עבורה. רונית רכסה את המגף ונשארה על בירכיה בזמן שיעל נעמדה ופסעה מספר צעדים, בוחנת את נוחות המגף על רגלה. יעל לא הייתה מרוצה. היא התיישבה שוב ורונית הסירה את המגף.
"הביאי לי אותו במידה גדולה יותר וגם את המגף עם הפס הבהיר שראינו קודם".
"כן, גברתי", ענתה רונית והזדרזה לחפש את שגברתה ביקשה.
אחת הזבניות עזרה לה למצוא את מבוקשה ולסחוב את קופסאות הנעליים ליעל.
הזבנית רצתה לעזור אבל רונית הזדרזה לקחת את הקופסאות מידיה ולכרוע שוב ברך לצד גברתה כדי לעזור לה למדוד את המגפיים.
המוכרת הביטה ברון, משועשעת משהו. "אתה לוקח לי את העבודה!" אמרה בחיוך. רון חש שהיא מבינה את משמעות התנהגותו, והסמיק.

יעל הביטה מטה על רונית וחייכה בשביעות רצון למראה הלהיטות שגילתה שפחתה להפגין את מסירותה לעיניי הזבנית. רונית הנעילה לרגלה של יעל מגף אחר מגף בעודה כורעת על בירכיה. הריגוש בשרות מלכתה לראשונה, בפעולה כביכול תמימה אך מעט משפילה זו, העביר בה רטט של עונג.

***
יעל לא מצאה מגפיים כלבבה, ורונית שוב הנעילה לרגליה את מגפה. הן יצאו החוצה, ויעל הוליכה את רונית הנרגשת לחנות בגדים. יעל בחרה עבור רונית עליונית ורודה עשויה בד רך ונעים עם סרט קשירה ואפודה עם עיטורי פרווה סגולה.

"אני רוצה שתמדדי אותן" אמרה לה והפנתה את רונית לתא מדידה. שתיהן נכנסו פנימה ויעל סגרה את הווילון ונעמדה לפניו. בחיוך שובב ומתגרה על פניה אמרה לרונית: "את הוורודה קודם. התפשטי!".רונית פרמה את כפתורי חולצתה הסגולה, הסירה אותה ואחריה את הגופייה שלבשה תחתיה. היא ניצבה לפני יעל כשפלג גופה העליון והמגולח חשוף, ורק חזייה עשויה תחרה סגולה מפארת את חזה.

"זונה סקסית שלי" לחשה יעל.
היא התקרבה אל רונית והניחה ידיה על חזה. מעכה מעט את החזה ואז דחפה את ידיה מתחת לחזייה. אצבעותיה מצאו את פטמותיה הכמהות של רונית והחלו צובטות אותן, מסובבות וסוחטות אותן.
רונית נאנקה בשקט ולחשה: "תודה, גברתי".
"הייתי אונסת אותך כאן ועכשיו, זונה שלי", אמרה רונית, ובטרם הספיקה רונית לענות נשקה לה גברתה – בתובענות, בתשוקה, בצורה שהביעה בעלות, כאילו הטביעה את חותמה על פיה של רונית.

רונית לבשה את העליונית הוורודה. הבד הרך והנעים נצמד לגופה ויעל קשרה את החגורה הורודה סביב מותניה. "קטן מדי" ציינה יעל, "הסתובבי". רונית חגה על עקביה, מנסה לעשות זאת בצורה רכה ונשית. "תצטרכי למדוד מידה אחת גדולה יותר. נסי עכשיו את האפודה". רונית הסירה את החולצה ויעל הגישה לה את האפודה הסגולה, לא לפני שהעניקה לפטמותיה של רונית תשומת לב נוספת בדמות צביטה חזקה.

רונית אהבה את מגע הבד על עורה. יעל עזרה לה לכפתר את הבגד ווידאה שחזייתה של רונית מבצבצת מבעד למחשוף. "אני רוצה שתנסי גם את זו במידה גדולה יותר" ציינה. "התלבשי – זו הזדמנות עבורך גם להראות לי את תחתונייך".רונית הסירה את האפודה ופתחה את מכנסיה, מגלה את קצה תחתון הביקיני הסגול שלבשה. עוד היא מפשילה את מכנסיה, ניסה מישהו לפתוח את הוילון הסוגר את התא. רונית מהרה לזעוק "תפוס!" בקול נשי כביכול, ויעל פרצה בצחוק. היא פסעה לכיוון רונית ומשכה את מכנסיה מטה. "יאמי", גירגרה בשקט.

הכלובון הכולא את איברה של רונית בצבץ מבעד לתחרה הסגולה. יעל סובבה את רונית ונעצה את ציפורניה הארוכות בבשר ישבנה הרך של רונית, מותירה סימנים על העור הלבן.
"זונה שלי" לחשה באוזנה של רונית, טרם נשקה לה שוב, לשונה כמו בועלת את פיה של כלבתה.

רון לבש שוב את גופייתו וחולצתו ויצא לחפש את הפריטים שיעל דרשה במידה גדולה יותר. הוא חזר ומצא את גברתו בוחרת למדידה חולצה שחורה. שוב נכנסו לתא. יעל דרשה מרונית לעזור לה למדוד את החולצה. רונית כרעה על בירכיה לצד גברתה, מסייעת לה למדוד את הבגד החדש. היא חשה כי יעל נהנית מההתרגשות שבמשחק במקום פומבי, כשל כל רגע הן יכולות להתגלות, כשכל רגע מישהו יכול לתפוס את רון מודד את הבגדים הסקסיים שבחרה עבורו.

לבסוף החליטה יעל על חולצה שחורה עבורה ועל החולצה הוורודה עבור השפחה הסיסית שלה. הן ניגשו לקופה. יעל ליטפה את גבה של רונית, ובעוד הן משוחחות שמה רונית לב שאחת הזבניות נועצת בהן מבטים. "המוכרת במכנסיי הג`ינס נועצת בנו מבטים גבירתי, היא מנסה להבין מה אנו אומרות.". יעל גיחכה. "היא זו שניסתה לפתוח את הוילון, יתכן שהיא יודעת שאת מדדת שם את הבגדים, זונה שלי..."

***
כשיצאו מהחנות סיפרה רונית ליעל על התרגשותה והנאתה מהחוויה. למרות שהייתה זו היא ששילמה על הקנייה, חשה כאילו יעל היא זו שקנתה לה את המתנה. מתנת החולצה, מתנת המדידה המרגשת, מתנת החוויה.