אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

באה מאהבה (3)

מאת Queencie​(שולטת)     11 באפר 06 3331
הן באו מאהבה. יום הבילוי המשותף שלהן התקרב לשיאו. שתיהן חשו את ליבן פועם בקצב מואץ בשעה שהתקרבו ליעדן. התרגשותן ותשוקתן גאו. רון שב ונישק את ידה של יעל במסירות שהביעה את נכונותו לקראת הבאות. רון הרגיש שהרגע עליו חלם שנים עומד להתממש. הוא לא ידע למה לצפות, והצפייה הייתה מלווה בחשש מסוים מהלא נודע. בעבר היה בו פחד מצמית כשחשב על הפעם הראשונה בה יתמסר לגבירה שתלטנית, אבל היכרותו הוירטואלית עם יעל הפיגה כל חשש. תחושת הביטחון והאהבה כלפי אדוניתו סילקו כל פחד מליבו. הוא בטח בגברתו לחלוטין ורק קיווה שלא יאכזב את מלכתו הנערצת.

המכונית עצרה בחניית החצץ של בקתת עץ מטופחת. תיקי הציוד נשלפו מתא המטען ונישאו על ידי רון אל הבקתה. תוהה מה צפוי לו, פתח את הדלת ונפעם למראה החדר המפואר, שנתן תחושת ירח דבש רומנטי, כאילו היה אי ירוק בלב המדבר העירוני.

רון הניח את התיקים ובתחושת הכרת התודה והאהבה לגברתו שפרצו מתוכו, כרע על ברכיו במבט מושפל. כל מחסומי החשש וההיגיון נעלמו כלא היו. מוחו התרוקן מכל מחשבה זרה, והתמקד בדבר אחד – ביעל. דמותה של רונית השתלטה עליו.

יעל התיישבה על כורסא בפינת החדר שילבה רגליה והביטה בשפחתה הטירונית במבט מתנשא.
"זחלי לכאן" ציוותה.
רונית זחלה על ארבע לכיוון יעל. כמה פעמים עשתה זאת בשיחות וירטואליות... זו הייתה הפעם הראשונה שעשתה זאת במציאות, ועם זאת ההרגשה היתה כה טבעית, כאילו כל חייה התאמנה לרגע זה. כשהגיעה לגברתה ידעה מה מצופה ממנה – גחנה מטה ונשקה לקצה מגפה של אדוניתה.

יעל הגישה לה את רגלה ורונית החלה במשימת הסגידה למגף השחור והמבריק. היא נישקה סביבו, ליקקה באיטיות מאצבעות המגף ועד קצהו, הנמיכה את ראשה ומצצה את העקב, שכבה על גבה וליקקה את הסוליה.

יעל הביטה בה מלמעלה, מעשנת. הסגידה של רונית הייתה מגושמת משהו וטעונה שיפור, אבל ניכר היה שהיא עושה ככל יכולתה. יעל הופתעה לראות אותה מלקקת את הסוליות מיד וללא היסוס, שבעת רצון ממסירותה הבתולית, ועם זאת חסרת המעצורים, של הזנזונת הקטנה שאספה.

***
“על בירכייך זונה" ציוותה יעל בשקט.

רונית צייתה מייד וכרעה על בירכיה לרגלי אדוניתה, ידיה מאחורי גבה, מבטה מושפל.
יעל שלפה מתיקה קולר. הוא היה עשוי עור שחור שזור ברצועת זמש סגולה. טבעות מתכת נוצצות היו קבועות בו. היא הרימה את סנטרה של רונית באצבעותיה, משחקת עם הקולר מולה.

"אני עומדת להעניק לך כבוד גדול יקירתי – לענוד לצווארך את הקולר הזה" אמרה.
רונית נשקה לקולר, עיניה עצומות.
"תודה לך גברתי" לחשה בהתרגשות.

יעל ענדה לצווארה את הקולר, היא הידקה את הרצועה דרך האבזם, מוודאת שהיא הדוקה אך לא מפריעה לנשימה. רונית נרעדה.
"תודה גברתי" לחשה, "לכבוד הוא לי שמצאת אותי ראויה לענוד את קולרך". יעל הביטה בה בשביעות רצון, מלטפת את פניה.
"את הזונה שלי, השפחה שלי, הכלבה שלי והאהובה שלי, רונית" אמרה לה יעל כשהיא זוקפת את סנטרה של רונית פוגשת את מבטה הנכנע.
"שלך מלכתי", ענתה רונית בחום.

***
"התלבשי, זונתי" קטע הציווי את ריכוזה של רונית. יעל יצאה מהחדר ורונית נשארה על הרצפה והתפשטה עד לחזייה ולתחתונים הסגולים שלבשה. מנעול המתכת נקש על כלובון הפלסטיק שכלא את איברה הרופס עם כל תנועה שלה. היא לבשה את השמלה שהביאה – שמלת לייקרה שחורה צמודה ביותר עם חזה סגול ושרוולי תחרה ארוכים. השמלה הגיעה עד מעט מתחת לישבנה והבליטה את חיטוביה. עודה יושבת, נעלה במהירות את סנדליה השחורים וחבשה את הפאה הבלונדינית הארוכה, לא לפני שסירקה אותה.

כשחזרה יעל כעבור דקות ספורות המתינה לה רונית בתנוחת הכניעה החביבה עליה.
"עמדי על ברכייך שאראה אותך" הורתה.
רונית הזדקפה משפילה מבטה, נרגשת, ויעל בחנה אותה, מעבירה ידיה על גופה. מעבירה בגבה של רונית צמרמורת מענגת.

"אני מתנצלת שלא הגעתי חלקה למשעי גברתי", אמרה כשיעל ליטפה את שיער ידיה ורגליה בחוסר שביעות רצון מופגן.
"בפעם הבאה אתלוש לך אותן בעצמי בשעווה" אמרה יעל מחייכת, ספק באיום ספק בהבטחה.
"כן גברתי" ענתה רונית, חושבת על הכאב הצפוי לה אך נהנית לחשוב על הנאתה הצפויה של גברתה מכך.
יעל העבירה את ידה על ישבנה של רונית מלטפת וסוטרת חליפות, נהנית ממגע התחרה של שמלתה של רונית.
"תודה גברתי על מגע ידייך הענוגות" מלמלה רונית, ושקעה בעיניים עצומות למעקב אחרי ידה של גברתה המטיילת על גופה.

***
"על ארבע כלבה, זחלי אל בין רגליי" העיר אותה ציוויה של יעל משרעפיה.
"כן, גברתי", לחשה רונית, מצייתת לציווי. בזוית עינה ראתה את תיק הצעצועים של מלכתה וצמרמורת של פחד וציפייה עברה בה.רונית מיקמה עצמה בין רגליה של מלכתה, ישבנה פונה לכיוון גברתה וחזרה לנשק וללקק את מגפיה.

יעל משכה את שמלתה הצמודה של רונית כלפי מעלה, מגלה את תחתוני התחרה, מחדירה אותם לחריץ הישבן. יעל שרטה מעט את הבשר בציפורניה ואז החלה להכות בו בכף ידה.
“תודה גברתי" לחשה רונית אחרי כל מכה, בעודה מלקקת את מגפיה של גברתה. יעל הגבירה את הקצב והעוצמה. העור הצחור הפך בהדרגה אדום תחת מכותיה. מדי פעם ליטפה בהנאה את העור החם לפני שהכתה בו שוב, בעוצמה רבה יותר.

"הסירי את מגפיי כלבה", ציוותה יעל והגישה את רגלה הימנית לשפחה הכורעת בין רגליה.
רונית הושיטה ידה לרוכסן המגף אך מכה חזקה על ישבנה עצרה אותה.
"בפיך, זונה" נזפה בה גברתה.
"כן, מלכתי", לחשה רונית.

היא סובבה את ראשה וניסתה לתפוס את הרוכסן בשיניה. לאחר מספר ניסיונות הצליחה, ומשכה את הרוכסן מטה. היא פיתלה את גופה רוכנת קדימה, תפסה את העקב הדק בשיניה ומשכה עד שהמגף הוסר מן הרגל. יעל הביטה בניסיונותיה המגושמים של שפחתה, חיוך דק ומשועשע על פניה. מדי פעם הכתה באצבעותיה על אשכיה של רונית, סוחטת אנקת כאב מפיה העסוק.

סוף סוף הצליחה רונית להסיר את המגף. היא חשבה שסיימה אבל מיד התברר לה שעליה להסיר גם את הגרב הדקה והעדינה שלרגל גבירה. בזהירות רבה השתמשה בלשונה לגלגל את הגרב מטה ואז הסירה אותה בזהירות בשיניה, חוששת לגעת בעורה של מלכתה בשיניה.

משסיימה עם רגל ימין, מיהרה לנשק את כף רגלה של גברתה. יעל הגישה לה מיד את רגל שמאל ללא מילים. רונית לא נזקקה הפעם לנזיפה כדי להסיר את המגף והגרב מרגלה של יעל, כשהיא גאה במיומנות החדשה שרכשה.

***
כעת החלה רונית לסגוד לכפות רגליה של מלכתה. נשיקות ארוכות לכל אצבע ואצבע, ליקוקים עדינים ורטובים, מחדירה לשונה בין האצבעות. היא פתחה את פיה ומצצה את אצבעותיה של אדוניתה. יעל גנחה בעונג, נהנית מהאופן בו אצבעותיה פונקו בפיה החם, הרך והאוהב של שפחתה החדשה. היא חזרה להפליק על הישבן שלפניה, העונג העולה בה מעצים את עוצמת המכות.

***
"אני רעבה", אמרה יעל כעבור מספר דקות, "הגישי לי את האוכל".
"כן, גברתי" לחשה רונית.

לידן היה שולחן קטן ונמוך עליו היו מונחים כריכים שקנו בדרך ובקבוק יין. היא פתחה את הבקבוק, מזגה לכוס והניחה אותה ליד גברתה, סידרה את הכריכים על צלחת וזחלה שוב אל בין רגליה של יעל, ישבנה מופנה לכיסאה של מלכתה. יעל הניחה את הצלחת על גבה של רונית והחלה לאכול בעוד שפחתה חוזרת לסגוד לכפות רגליה.

"האם את רעבה זונתי?" שאלה.
"מעט, גברתי", אמרה רונית בין נשיקה לנשיקה שהמטירה על אצבעותיה של מלכתה.
יעל השליכה כמה פרורים על הרצפה. רונית אספה אותם בפיה, בלעה ולחשה: "תודה, גברתי".
"בבקשה כלבה" גיחכה יעל. היא התכופפה מעט והניחה עגבניית שרי בין בהונותיה והגישה לשפחה הכורעת לרגליה.
"תודה מלכתי" ענתה רונית, והנמיכה ראשה אל רגלה של גברתה, מתאמצת לא להפיל את הצלחת מעל גבה. היא החדירה את האצבעות הכולאות את העגבנייה לפיה, אספה את העגבנייה העסיסית בלשונה, הרימה ראשה ולעסה. צמרמורת של השפלה עברה בגופה על שהיא מואכלת בצורה כזו.

יעל לגמה מהיין, מביטה בכלבתה אוכלת מהרצפה ומרגליה. היא חייכה לעצמה בהנאה, התכופפה ושפכה מעט יין על רגלה. היין האדום זלג במורד רגלה היפה, מותיר שובל אדום על עורה הצחור.

"לקקי כלבה" ציוותה, והתרווחה לאחור, שוב לוגמת מהיין, מביטה מטה בעניין. היא הסיטה את צלחת האוכל הצידה, והניחה את רגלה השנייה על גבה של רונית. רונית החלה ללקק את היין מרגלה של גברתה. היא החלה מהקרסול,לשונה עולה מעלה מעלה. ליקוקה העביר צמרמורת חושנית של עונג ביעל, והיא לחשה: "לקקי כל טיפה, גם מהרצפה!"

רונית ליקקה בתודה מהרצפה ומרגליה העדינות של יעל, בין לבין שהיא מלקקת, מוצצת ומנשקת את בהונותיה, מידי פעם מטפסת מעט מעל לקרסולה. יעל המהמה בהנאה גלויה, דבר שהגביר את התלהבותה של רונית שליקוקיה הפכו נלהבים יותר ויותר. "הבריקי את הרצפה, אל תשאירי פרור", הורתה יעל כשהשליכה עוד פיסת טוסט ועגבנייה.

***
בזמן שרונית לעסה וחזרה ללקק ולסגוד לרגליה כשישבנה מופנה כלפיה, הניחה יעל על ידיה זוג כפפות ומרחה מעט KY על אצבעה. היא משכה את שמלתה של רונית מעלה אל מותניה ואת תחתוני התחרה הסגולים הפשילה אל ברכיה. היא עיסתה מעט את פי הטבעת שלה ואז חדרה לתוכו, לאט אך בביטחון, עד שכל אצבעה חדרה פנימה. רונית גנחה, נרגשת. יעל החלה מניעה את אצבעה פנימה והחוצה, דופקת את הזונה החדשה שלה. רונית נאנקה. היא הנמיכה את חזה מטה, מבליטה את ישבנה גבוה באוויר. היא הניעה את אגנה בקצב הדפיקה של יעל, נענית לדחיפותיה.

"אני רואה שאת אוהבת את זה, הנה עוד".
היא החדירה עוד אצבע והגבירה את קצב תנועתן, מזיינת את החור שלפניה, במהירות ובכוח. רונית גנחה בקול, "זייני אותי גברתי, דפקי אותי טוב, בבקשה!".
"או, אני בהחלט אזיין אותך, זונה" ענתה יעל.

ישבנה הלבנבן הזקור של רונית ומילותיה המופקרות גירו את יעל להגביר את הקצב והעוצמה של תנועת ידה, ולכך התווספו הצלפות במגלב עור רחב שאחזה בידה הפנויה. אנקות הכאב של רונית התערבבו בגניחות תשוקה. היא המשיכה לדחוף את גופה לאחור, משפדת את עצמה על אצבעותיה של מלכתה.

"תראו את זה!" צחקקה יעל כשהיא מעסה את ערמוניתה של רונית בתוכה, "את מטפטפת!" זרם דקיק ושקוף נזל מאיברה הכלוא של רונית אל הרצפה. "את ממש אוהבת את זה, זונה!" יעל שלפה את אצבעותיה מאחוריה של רונית.

***
לאחר שוידאה באצבעותיה ששרירי הזונה מורחבים דים, היא לקחה את הפלאג האדום והגדול משכה עליו קונדום ושימנה אותו בקרם. היא הניחה את קצהו על החור שלפניה, פעור מעט והחלה לדחוף אותו פנימה.

"אוהבת את זה, זונה?" שאלה בהתרסה, בעודה מחליקה את איבר הסיליקון הגדול באיטיות לחור הנרגש של רונית.
"כן, גברתי" לחשה רונית, דוחפת את ישבנה כנגדו, מנסה לקחת עוד ועוד ממנו.

לאחר שהפלאג החליק לחור המתרחב בקלות יחסית, ולאחר שעורה של רונית האדים היטב מההצלפות הנלוות, החלה יעל להניע את הפלאג פנימה והחוצה, מתפלאת שלא חשה כמעט התנגדות בשריריה של רונית. קצב התנועה גבר. יעל נהנתה מהזיון הידני שנתנה לשפחתה. היא דפקה אותה חזק, עמוק ומהר. רונית נהמה, כואבת אבל מוטרפת ומיוחמת. יעל הגבירה את עוצמת ההצלפות ואת קצב הזיון.

זו הייתה רק ההתחלה, היא עמדה לדפוק את הזונה המופקרת עוד ועוד היום, לפתוח אותה היטב.

Toxic Princess
עוד עוד ועוד!!
מחכה בקוצר רוח גם לחלק הבא..:) אהבתי את כל החלקים כמובן אבל זה מתחיל להיות יותר ויותר מעניין. הסיפור הזה ממש עשה לי חשק לתפוס לי איזה זנזונת קטנה ולדפוק אותה כראוי..גררר תודה לך.
11/04/06 15:40
מטא פיזי​(שולט){Arafell}
אל תצחקו בבקשה
אך, "מדי פעם הכתה באצבעותיה על אשכיה של רונית". לא ידעתי שגם לבנות יש... או שזה סוג של התבטאות? סיפור יפה. נותן חשק להיות לסבית... איפה נרשמים? :(
11/04/06 16:44
רצסיבי​(נשלט)
הבנת הנקרא
לפסיכולוג הממהר לדרכו - מספיק לקרוא את הפסקאות הראשונות כדי להבין שרונית היא רון, ולא מדובר במפגש לסבי, לפחות לא מהסוג המקובל... ולקווינסי - אחלה סיפור, כמובן.
11/04/06 20:05
קלייר​(נשלטת){Simone D.B}
אני מתה על הסיפור
בהמשכים הזה. קוראת כל חלק בו. הוא סקסי להדהים :)
11/04/06 20:29
מטא פיזי​(שולט){Arafell}
חחח אופס
זה מה שקורה כשמחפשים את הקטעים של החרמנות... פויה פסיכו'! מקריאה שניה אכן הכל מסתדר, ועכשיו הסיפור אפילו יפה יותר :)
11/04/06 23:56
שרון סיסי​(נשלט){Queencie}
ממגנט
זה שוב אותו הגעגוע כמו דיבוק, כמו שריפה הוא מתפשט בי ונוגע בכל מקום - רק את ואת ואת ואת
21/04/06 04:58