שיחות ארוטיות
מאת The Purest
26 באפריל 2006
"הלו ..." ("רק חצי שעה עברה מאז תחילת המשמרת.")
"הלו? האם זו התלמידה האהובה עליי?"
"אדוני המנהל?" ("איך קוראים לו? שיט! שכחתי!")
"כן! את טובה! נו? מה שלומך? התנהגת יפה?"
"לא, אדוני המנהל! בשביל זה קראת לי לבוא למשרדך, לא?"
"שמעתי מהמורה תמר שעשית קצת בעיות בכיתה? לא עשית שיעורי בית וגם המצאת סיפור מגוחך". ("עוד לא המצאתי כלום, אבל תן לי שנייה לחטט בזיכרוני")
"כן, אדוני המנהל! קיבלתי מחזור בדרך לבית הספר. הייתי חייבת לחזור לבית, להחליף את המכנסיים."
"או! קיבלת מחזור? מעניין!" ("כן,כן! עכשיו אני זוכרת אותך!")
"אדוני המנהל! עדיין כואבת לי על הבטן, אני יכולה לשבת?"
"כן, בואי תשבי עלי! אני אעשה לך נעים בבטן הקטנה שלך". ("בלי דגדוגים!")
"כן, אני בא".
"כן, את בא, מה?!" ("שקט יא דביל! מה אתה צועק?")
"כן! אדוני המנהל!"
"בואי מהר, שבי ותהיי בשקט. איזו בטן יפה, לבנה ורכה ישלך. נעים לך?"
"כואב לי, אדוני המנהל!" ("אני מרגישה את הזין שלך עומד בתוך האוזן שלי!")
"כן, נטלי שלי, אני ארגיע לך אותו. בואי תשעני על השולחן. תני לראות את הטוסיק הקטן שלך. וואו! איזה חור קטן. הכל קטן אצלך. לוליטה שלי!" ("נכון אם מסתכלים על החור של התחת מקרוב, יש לזה צורת שפתיים בנשיקה?")
"או, אדוני המנהל! מה זה? אצבע שלך? אי! זה כואב!"
"מה רצית שאני אכניס לך אצבע לכוס המדמם שלך?"
"יש שם טמפון, אדוני המנהל! מלא דם! אני חושבת שאני צריכה להחליף".
"כן. יש לך טמפון אתך? פה?"
"בטח! בכיס! הייתי בדיוק בדרך לשירותים". ("באמת הגיע זמן להחליף")
"שבי על השולחן! ועוד פעם תפספסי 'כן, אדוני המנהל', אני אעניש אותך".
"כן, אדוני המנהל, אני על שולחן".
"אני מרים לך את החצאית. או! תחתונים לבנים!"
"כן, אדוני המנהל. פותח לי את הרגליים? ("אני אומנם לא הכי נורמלית, אבל זה.....")
"תוציאי את הטמפון מהכוס שלך! כן! כן! וואו! איזה צבע מדהים! כזה אדום!"
"אדוני המנהל! מה זה? בנוסף לדם אני כל כך רטובה למטה!" ("די! תגמור כבר!")
"כן, אני רואה. ילדה רעה! את מתה לקבל זין, אה?"
"אדוני המנהל, אבל אני בתולה!" ("גם אני! גם אני!")
"אז נעשה אחרת! שימי את הטמפון החדש! כן! או! איך הוא נכנס! אני מת על הכוס הקטן שלך! אני מריח אותו!" ("איפה הפליצה כשצריכים אותה?")
"אני חושבת שכדאי שאלך, שלא יחפשו אותי בכיתה!"
"את לא הולכת לשום מקום! שרמוטה קטנה!" ("דווקא את המילה הזאת אני אוהבת!")
"כן, אדוני המנהל! אני נשארת, רק אל תכעס עליי!"
"אני כבר כועס! תעמדי על ארבע, כלבה! אני אראה לך מה זה! בתחת אני אזיין אותך!" ("ולך יש מזל שזה רק בטלפון!")
"לא, אדוני המנהל! בבקשה, לא! זה יכאב לי מאוד!"
"טוב! אני אוהב לראות אותך סובלת מכאבים! זה מחרמן אותי מאוד!" ("ועוד פעם אני אקח אתכם לטיול ברחבי המוח האנושי: לא רואים כלום! ננסה בפעם אחרת!")
"לא, לא ! אני מתחננת!"
"איפה 'אדוני המנהל'? על ארבע, כלבה! אני אזיין אותך! תפתחי את התחת! כן! ככה! לא להוציא מילה".
("למה אתה מזיין אותי בפה?")
"אני... כן... אדוני המנהל! אי! אי! זה כואב!"
"כן! אני מזיין אותך! תבכי, יא זונה! תבקשי ממני לגמור לך בתחת!"
"כן! אדוני המנהל! תגמור לי בתחת! בבקשה!" ("תשחרר אותי כבר!")
"כן! אני גוווווומר כן! קבלי הכל!"
"תודה! תודה, אדוני המנהל!"
"לכי עכשיו! אני אקרא לך שוב, אצטרך אותך!" ("המאזין עזב את השיחה".)
("תסלחו לי! אין עוד מה להגיד!")
"הלו? האם זו התלמידה האהובה עליי?"
"אדוני המנהל?" ("איך קוראים לו? שיט! שכחתי!")
"כן! את טובה! נו? מה שלומך? התנהגת יפה?"
"לא, אדוני המנהל! בשביל זה קראת לי לבוא למשרדך, לא?"
"שמעתי מהמורה תמר שעשית קצת בעיות בכיתה? לא עשית שיעורי בית וגם המצאת סיפור מגוחך". ("עוד לא המצאתי כלום, אבל תן לי שנייה לחטט בזיכרוני")
"כן, אדוני המנהל! קיבלתי מחזור בדרך לבית הספר. הייתי חייבת לחזור לבית, להחליף את המכנסיים."
"או! קיבלת מחזור? מעניין!" ("כן,כן! עכשיו אני זוכרת אותך!")
"אדוני המנהל! עדיין כואבת לי על הבטן, אני יכולה לשבת?"
"כן, בואי תשבי עלי! אני אעשה לך נעים בבטן הקטנה שלך". ("בלי דגדוגים!")
"כן, אני בא".
"כן, את בא, מה?!" ("שקט יא דביל! מה אתה צועק?")
"כן! אדוני המנהל!"
"בואי מהר, שבי ותהיי בשקט. איזו בטן יפה, לבנה ורכה ישלך. נעים לך?"
"כואב לי, אדוני המנהל!" ("אני מרגישה את הזין שלך עומד בתוך האוזן שלי!")
"כן, נטלי שלי, אני ארגיע לך אותו. בואי תשעני על השולחן. תני לראות את הטוסיק הקטן שלך. וואו! איזה חור קטן. הכל קטן אצלך. לוליטה שלי!" ("נכון אם מסתכלים על החור של התחת מקרוב, יש לזה צורת שפתיים בנשיקה?")
"או, אדוני המנהל! מה זה? אצבע שלך? אי! זה כואב!"
"מה רצית שאני אכניס לך אצבע לכוס המדמם שלך?"
"יש שם טמפון, אדוני המנהל! מלא דם! אני חושבת שאני צריכה להחליף".
"כן. יש לך טמפון אתך? פה?"
"בטח! בכיס! הייתי בדיוק בדרך לשירותים". ("באמת הגיע זמן להחליף")
"שבי על השולחן! ועוד פעם תפספסי 'כן, אדוני המנהל', אני אעניש אותך".
"כן, אדוני המנהל, אני על שולחן".
"אני מרים לך את החצאית. או! תחתונים לבנים!"
"כן, אדוני המנהל. פותח לי את הרגליים? ("אני אומנם לא הכי נורמלית, אבל זה.....")
"תוציאי את הטמפון מהכוס שלך! כן! כן! וואו! איזה צבע מדהים! כזה אדום!"
"אדוני המנהל! מה זה? בנוסף לדם אני כל כך רטובה למטה!" ("די! תגמור כבר!")
"כן, אני רואה. ילדה רעה! את מתה לקבל זין, אה?"
"אדוני המנהל, אבל אני בתולה!" ("גם אני! גם אני!")
"אז נעשה אחרת! שימי את הטמפון החדש! כן! או! איך הוא נכנס! אני מת על הכוס הקטן שלך! אני מריח אותו!" ("איפה הפליצה כשצריכים אותה?")
"אני חושבת שכדאי שאלך, שלא יחפשו אותי בכיתה!"
"את לא הולכת לשום מקום! שרמוטה קטנה!" ("דווקא את המילה הזאת אני אוהבת!")
"כן, אדוני המנהל! אני נשארת, רק אל תכעס עליי!"
"אני כבר כועס! תעמדי על ארבע, כלבה! אני אראה לך מה זה! בתחת אני אזיין אותך!" ("ולך יש מזל שזה רק בטלפון!")
"לא, אדוני המנהל! בבקשה, לא! זה יכאב לי מאוד!"
"טוב! אני אוהב לראות אותך סובלת מכאבים! זה מחרמן אותי מאוד!" ("ועוד פעם אני אקח אתכם לטיול ברחבי המוח האנושי: לא רואים כלום! ננסה בפעם אחרת!")
"לא, לא ! אני מתחננת!"
"איפה 'אדוני המנהל'? על ארבע, כלבה! אני אזיין אותך! תפתחי את התחת! כן! ככה! לא להוציא מילה".
("למה אתה מזיין אותי בפה?")
"אני... כן... אדוני המנהל! אי! אי! זה כואב!"
"כן! אני מזיין אותך! תבכי, יא זונה! תבקשי ממני לגמור לך בתחת!"
"כן! אדוני המנהל! תגמור לי בתחת! בבקשה!" ("תשחרר אותי כבר!")
"כן! אני גוווווומר כן! קבלי הכל!"
"תודה! תודה, אדוני המנהל!"
"לכי עכשיו! אני אקרא לך שוב, אצטרך אותך!" ("המאזין עזב את השיחה".)
("תסלחו לי! אין עוד מה להגיד!")