סונטה לגבר ולאישה - פרק שלישי

את הסיפור המלא ניתן לקרוא ב http://blog.tapuz.co.il/sonata
------------------------------------------------------

Part III: Presto agitato

הוא:
כשהתעוררתי היא כבר לא היתה לצידי במיטה. שמעתי קולות עולים מן המקלחת, של מים זורמים. נתתי למוח שלי להתעורר לגמרי לאט לאט. היא יצאה מהמקלחת, שערה רטוב, עטוף במגבת, לבושה בחולצה קצרת שרוולים הגדולה ממידותיה באופן שערורייתי, ומכנסיים קצרים. אפילו בסמרטוטים הבלתי מחמיאים האלה בעליל היא היתה מפתה כל כך.
"בוקר טוב" אמרתי.
"בוקר טוב", אמרה בעליצות. מחווה לכיוון השידה ומחייכת.
הסתכלתי גם אני לכיוון. השעון הורה על חצות היום. אכן, בוקר...
התיישבתי על המיטה.
"איך את מרגישה אחרי הלילה?" שאלתי.
היא ניגשה אלי, פיסקה רגליה, והתיישבה עלי.
"הרבה יותר טוב. מישהו אתמול ניחם אותי ככה..." אמרה, וליטפה שערי, "ושכנע אותי שיהיה בסדר... אז אני מרגישה יותר טוב", אמרה, נשקה לי על שפתי נשיקה עליצה, וקמה ממני.
קמתי, היא התקרבה אלי שוב, חיבקה אותי.
"ו..יומולדת שמח לנו" אמרה, והתנשקנו שוב.
"יומולדת שמח"

היא:
ישנתי חזק, וכשהתעוררתי הכל נראה הרבה יותר קל. כבר היה אחת עשרה וחצי בבוקר, ושי עוד ישן לידי. התבוננתי בו כמה רגעים.
כשיצאתי מהמקלחת הוא בדיוק התעורר. הוא כזה חמוד, לא יכולתי שלא לנשק אותו כששאל איך אני מרגישה.
יומולדת שמח לנו...
והוא נכנס למקלחת.

חיכיתי שהדלת תסגר אחריו, וניגשתי לעבודה:
הוצאתי ארבע מטפחות סגולות מהמגירה, ואת ארבעת החבלים שהשתעשענו איתם כבר בעבר. חבלים רכים, עבים יחסית, ו...חזקים, את זה כבר ידענו... ליפפתי את החבלים יחד. אחר כך לקחתי שתי פיסות נייר מהמכתבה. על אחד כתבתי "אל תשכח את המטפחות שעל הוו מול המקלחת...", וליד המילים ציירתי סמיילי קורץ. על השני כתבתי "הממ... בא לך לקיים את הבטחתך?". את הראשון גלגלתי אל בין החבלים, ותליתי הכל על ידית הדלת של המקלחת מבחוץ. את השני גלגלתי אל בין שתיים מהמטפחות הסגולות, ותליתי אותן על הוו מול המקלחת.
סידרתי קצת את המיטה. קיפלתי מטפחת סגולה והנחתי אותה על הכרית.
הסרתי באחת את החולצה שלי, ואת המכנסיים, וחיכיתי עירומה, מאחורי הדלת, עם המטפחת הסגולה האחרונה בידי.

הוא:
כמה טובה היתה המקלחת. חשבתי לעצמי, שלקראת ערב אני אפתה את נועה לקחת איתי מקלחת בשניים, רגעים שובבים לפני שאקח אותה למיטה ואבצע בה את זממי – כפי שתכננתי...
סובבתי את הידית ופתחתי את הדלת, ומשהו נפל לרגליי. הייתי מופתע.
היו אלה החבלים מגולגלים, ובתוכם פיסת נייר. כן – "החבלים" בה' הידיעה.
הרמתי אותם, ועל פיסת הנייר היה כתוב: "אל תשכח את המטפחות שעל הוו מול המקלחת...".
"אילו מט..." חשבתי לעצמי, ואז נתקלו עיני במטפחות סגולות על הוו מול דלת המקלחת, וביניהן קשורה, עוד פיסת נייר.
נטלתי אותן מעל הוו, וקראתי את המילים הכתובות: "הממ... בא לך לקיים את הבטחתך?".
חייכתי לעצמי.
נטלתי את המטפחות והחבלים ביד שמאל, ופניתי לכיוון חדר השינה, מחזיק את המגבת שעטפה אותי בידי הימנית. למה לא לשחק משחק, חשבתי לעצמי.
"נועה! קראתי. "את לא תאמיני מה מצאתי ליד המקלחת"...
אין קול.
נכנסתי לחדר השינה, הסתכלתי רגע לצדדים, ואז הדלת נסגרה מאחוריי..

היא:
בד"כ אנחנו מבקשים זה מזו וזו מזה כל מיני דברים שהיינו רוצים במיטה. כל מיני גיוונים קטנים. כל מיני רעיונות שובבים שעלו לנו בראש, והדליקו אותנו. גילינו שלא זו בלבד שזה לא מונע את הספונטניות, אלא אפילו מעצים אותה, כי תמיד זה מעורר כל מיני רעיונות נוספים, לפני – ובזמן סקס, ותמיד יש אלתורים ורעיונות של אותו הרגע, מפתיעים וכיפיים מאוד. הפעם הכל נשמר כזה בסוד, וכל מה שידעתי זה שהוא מתכנן להיות דומיננטי.
האמת – אני נורא אוהבת שהוא דומיננטי, אם כי לפעמים אני ממש אוהבת להיות דומיננטית בעצמי...
בכל מקרה, החלטתי לשחק קצת במישחקי פיתויי. אני אוהבת לפתות אותו, ואני גם אוהבת את הרגע הזה שבו הוא נוטל ממני את השליטה שלי בפיתויי, ופשוט... "לוקח אותי".
שמעתי אותו יוצא מהמקלחת. נדרכתי.
שמעתי אותו אומר "את לא תאמיני מה מצאתי ליד המקלחת", אבל לא עניתי. מה קרה, רק לו מותר לארוב לי?
ואז הוא נכנס, עם החבלים והמטפחות שהשארתי לו ביד אחד, ומחזיק את המגבת שעטפה את חלציו ביד השניה.
הוא היה בגבו אלי. סגרתי את הדלת בדחיפה.

הוא:
הסתובבתי. נועה עמדה שם עירומה לחלוטין, יד אחת על מותנה, יד שניה חופשיה, אוחזת בעוד מטפחת סגולה, גופה מוטה מעט לצד. אם יש עמידה סקסית, זו העמידה הזו. שיערה עוד רטוב, עיניה מביטות ישר בעיני.
"אני רואה שמצאת את מה שהשארתי לך בדרך". היא אמרה בקול מתגרה.
"כן..."
היא צעדה לעברי, וכשהיתה במרחק של כמעט נגיעה זרקה לעברי את המטפחת.
תפסתי, רק שקצה אחד של המגבת נשמט לי.
בזריזות חתולית היא אחזה בקצה ההוא של המגבת. ואז שחררה את ידי בעדינות מהקצה השני.
שלחתי יד כדי לגעת בה, אך היא אמרה "אה", באזהרה כזו של "לא". אספתי ידי חזרה. המשחק דוקא מאוד מצא חן בעיני.
"אנחנו לא רוצים שהטרמפיסט הבן גלקטי הזה יאבד את המגבת שלו, לא כן?" אמרה. "והלא ידוע שמגבת היא הפריט החשוב ביותר לטרמפיסט בן גלקטי..."
"אנחנו לא..?" שאלתי.
היא קרצה לי.
היא החליפה את אחיזתה בקצוות המגבת, כך, שיד ימין החזיקה את הקצה שהולך לשמאל, ולהיפך.
היא התקרבה אלי לאט, ואז באותה זריזות של קודם העבירה יד מעל לראשה, כשהיא מסתובבת חצי סיבוב. ונצמדת אלי בגבה, גופה נוגע בכולי. כל קצה של המגבת עדיין בכל יד, אבל היא פתוחה לרווחה. היא נעה לרגע, מתחככת בי, תוך דגש די ברור על איזור החלציים שלי. ואז הטתה ראשה אחורנית מעט, כשגבה עדיין אלי, השעינה ראשה על כתפי, והתבוננה בי.
"אוי מתוק" אמרה בקול שובב. היא עזבה את המגבת, שנפלה על הרצפה. "אתה כזה קל... וליקקה את שפתיה... ואני אוהבת ורוצה רק אותך..."

היא:
הפיתוי הלך אפילו טוב מהמתוכנן... התכוונתי ליטול את קצוות המגבת שעטפה אותו, אך כשזרקתי לו את המטפחת שהיתה בידי, אחד מהקצוות נשמט מידו, ואני הצלחתי לתפוס אותו. פשוט קלאסי.
זה נגמר בזה שאמרתי לו שהוא כזה קל, מתגרה בו, מתחככת בו, חשה בזיקפתו כנגד גופי... נהניתי מאוד לעורר את תשוקתו כך, וזה שידעתי שהאינסטינקטים שלו להכניע אותי עכשיו כבר בקנה, רק גירה אותי עוד יותר. הציפיה המתוקה הזו להיפוך היוצרות דרכה כל עצב בגופי.
הרגשתי את נשימתו על כתפי. היא הפכה פתאום איטית יותר, שקטה יותר, עמוקה... הגבר שלי נכנס למצב ציד, ואני הטרף...
הוא זרק את החבלים והמטפחות שבידיו על המיטה מאחורינו. הרגשתי את זרועותיו עוטפות אותי בחוזקה מאחור, מתחת לזרועותי, ומונחות על החזה והבטן שלי. גופינו צמודים, אני חשה בהבל נשימתו כל כך קרוב. יד אחת מלטפת לי את הבטן, יורדת עוד ועוד למטה, מאיטה על משולש הערווה שלי, יד שניה עולה למעלה, מלטפת לי שד, ואז האצבעות מתקשחות קצת, ונמשכות באיטיות, מגרות כל כך, מדגדגות כל כך, מהערווה כלפי מעלה, ומהשד בתנועה עגולה כלפי מטה, נפגשות באיזור הבטן שלי. התפתלתי בצחקוק באחיזתו, אך זרועותיו כלאו אותי בתחושה המתוקה-חזקה הזו, וצמרמורת אחזה בי. זהו, הטרף הפך טורף. הרגשתי לחות בין הרגליים. הריגוש רק התגבר כשאצבעותיו החלו לנוע יותר מהר, מתמקדות בכמה נקודות באמת רגישות אצלי לדיגדוגים, מהמותניים, לאורך צידי הגוף, לחזה ולבטן. צווחתי קצת, והתפתלתי, והרגשתי את הזין שלו מתקשח עוד יותר.
ואז הוא סובב את שנינו, והטיל אותי בעדינות על המיטה, רגליי עוד מחוצה לה, והוא עומד מולי. התיישבתי על המיטה, ואני בדיוק בגובה שזכרותו מול הפנים שלי. הוא סימן לי לסגת אחורנית, אל המיטה. צייתי.
עכשיו היה תורו לזנק. כשנסוגתי, וגבי לכיוון מראשות המיטה, והוא תפס לי בזריזות את הרגל.

הוא:
היא כל כך סקסית, וכל כך תמימה. היא יודעת להפתיע אותי, לפתות אותי, לקרוא אותי, להוליך אותי שולל במתיקות מתגרה, ועם זאת כשהיא הופכת לסאבמיסיבית, היא טרף כל כך קל בעצמה, מופתעת, לא יודעת לצפות את המהלך הבא שלי ומה אעשה לה.
כשנסוגה אחורנית לכיוון מראשות המיטה, תפסתי לה את הרגל, וכמובן, שהתחלתי לדגדג אותה. יש לה כפות רגליים קטנות, רכות, מעוצבות להפליא, ורגישות מאוד לדיגדוגים, פשוט תאוה לאצבעות. הן מסוג הנקודות בגופה שלא צריך ממש לדגדג אותה כדי שזה ידגדג אותה, מספיק פשוט לגעת. זה בלבד מספיק כדי לגרום לה למשוך את הרגל, ולצחקק. וכשכוונת המשורר, או שמא אומר – נגן – או שמא פשוט אומר – אני – לדגדג אותה, היא פשוט נמסה לערימה של צחוק.
וזה מה שהיה. עברתי מכף רגל לכף רגל, מחזיק ומדגדג אותן לסירוגין, והיא עם ה"לא, לא...די" הזה, והצרחות הקטנות האלה בין צחוק לצחוק שאני כל כך אוהב...
טיפסתי לאורך השוקיים, עוצר לרגע מאחורי הבירכיים, ואז מאט קצת את התנועה, לאורך הצד הפנימי של יריכיה – חלקות, מדהימות. תנועות משתנות, בין דגדוג להתגרות לליטוף, מתקרב למערה שלה, ונסוג, פעם, ועוד פעם, רואה אותה מתאווה שכבר אגע בה שם, בגן העדן הלח והחם... החלקתי אצבע על השפתיים החמות האלו, מלמטה למעלה. פעם, ועוד פעם – מרפרף, שואב תגובה מכל נקודה בדרך, חלקה ולחה, שלא לומר רטובה – בשבילי – עד הדגדגן שלה, אבל לא מתעכב עליו. עדייין. פי מנשק, לרוחב הבטן, ויורד לנקודה הנפלאה הזו, בחיבור בין הרגל לגוף, מרצד בה עם הלשון, סוחט גניחה חלושה של עונג, המהולה בהתפתלות קלה באותה מידה של... כן, גם שם זה מדגדג..
ואז אני ממשיך במסע, בליטוף את המותן, דרך מרכז גופה, ובחזרה דרך שדה לצידי גופה. היא צוחקת, ידה נמצדת לגופה. אני נושק לפיטמתה, מלקק אותה בתנועה עגולה, דוחף אותה עם לשוני, ומוצץ ברכות בשפתיי, מלטף ואז ועולה עם הלשון לצוואר, תוך שאני נוטל את ידה, ומחזיק אותה אל מעל לראשה.
ושוב אותה גניחה, והמתחות מעונגת של הגוף המושלם הזה, מעורבבים בפיתול של דיגדוג אירוטי.
אני נושק לשפתיה, עינינו עצומות, והיד שלה, שליטפה את חזי יורדת למטה, ממששת את הזין העומד שלי, אוחזת בו, מגרה אותו לאורכו; וגם אני שולח יד אל בין רגליה, מניח לאצבעותי ללטף, מסביב, בדפנות הרטובות כל כך, ואז בתנועות עגולות מסביב לדגדגן, לתור ולהתגרות, בזו אחר זו.

היא:
"זוזי למרכז המיטה", הוא לחש לי, ונטל את ארבע המטפחות הסגולות שהמתינו בסבלנות לידנו.
הוא קיפל אותן לרצועות (פחות או יותר) ארוכות, נטל אחת, וקשר פעמיים סביב מפרק כף היד שלי, לא חזק, כששני הקשרים מרווחים מעט זה מזה. ואז עוד חצי ליפוף וקשר בצד השני. כך עוד יד, ובשני הקרסולים שלי. לא התאפק כניראה, והעביר עוד דיגדוג מזדמן לאורך כף הרגל, שבאופן די מתבקש ברחה לו מהידיים – ברפלקס.
הוא התבונן ישר לתוך עיני, מורה לי ללא מילים להחזיר אותה לידיו. החזרתי. הוא שוב דיגדג אותי, ושוב צחקוק, ומשכתי את הרגל, ושוב המבט, ואז הוא קרץ לי, וסיים לקשור.
הוא התבונן רגע במעשה ידיו, ואמר "הממ... יפה לך בסגול", ואני חייכתי – שוכבת שם עירומה על המיטה, מקושטת במטפחות סגולות, מגורה וב"היי" מהחירמונים והדיגדוגים של לפני רגע.
הוא גהר מעלי במטה, ונשק לי בתשוקה, נוטל את פרקי ידי, וממקמם לעל לראשי, ואז גולש בנגיעה רכה עם האצבעות כלפי מטה. התנתקתי מהנשיקה בצווחה, והצמדתי את הידיים לגוף. הוא חייך אלי, נטל שוב את פרקי ידי, ושוב מיקם אותם מעל ראשי, נשק לי קלות, ואמר "ועכשיו, תשאירי את הידיים למעלה". ושוב הדיגדוג המטורף הזה, כשהוא גולש לאורך הזרועות שלי, שמתעצם ככל שהוא מתקדם, וטרקתי את הידיים לצידי הגוף כמה ס"מ לפני שהגיע לבית השחי שלי.
שלחתי יד בחוצפה לדגדג אותו בחזרה, אבל הוא תפס לי את הידיים.

הוא:
כשהיא פתחה במלחמת דיגדוגים, זה היה הרגע המושלם בשבילי. הסתערתי באצבעות זריזות, גומע את הגוף שלה, מנגן על כלי הנגינה הכי מדהים וסקסי, שצווח וצורח בצחוק - שבעולם. היא ניסתה להחזיר, אבל היתה יותר מידי עסוקה בלהתפתל ולצווח, ולא קשה למצוא אצלה נקודה חשופה לגמרי: כי היא ממש רגישה, ויש גבול לכמות העור שהיא יכולה להגן עליו בשתי ידיה ברגע נתון.
פיתלתי אותה איזה דקותיים או שלוש, שותה לשוכרה מצחוקה המתגלגל, ואז עצרתי, עובר לליטופים על כל הגוף, הצוואר והחזה, נותן לה לנוח, ולתפוס נשימה, להרגיע אותה קצת..
ואז אמרתי לה – "עכשיו נעשה את אותו הדבר, אבל יותר ארוך, ואני אקשור אותך קודם".
נטלתי את החבלים, והעברתי כל חבל בין שני הקשרים המרווחים שהכנתי במטפחות – וקשרתי לפינה של המיטה. טייבתי את הכרית מתחת לראשה.
"נוח לך?" שאלתי.
"כן..." חייכה.
הלכתי למגירה של השידה, והוצאתי משם מטפחת נוספת, שחורה. קיפלתי אותה לרצועה, וקשרתי לה אותה על העיניים.

היא:
אני כל כך אוהבת שהוא מדגדג אותי. אני כל כך אוהבת איך שהוא מדגדג אותי. לעיתים מתגרה, לעיתים מסתער, ומפיל אותי שדודה בצווחות. כבר בתחילת הקשר הסכמנו על מילת ביטחון, "סויה", ולו רק כדי שלא להתקע כל פעם שאני מתחילה לצעוק "לא... דיי... בבקשה" וכאלה. כי אז הוא הפסיק מייד כשהתחלתי "להתחנן", ולמרות שהוא מצא את זה מחרמן לאללה כשביקשתי תיכף אחרי זה בקול מתוק "תמשיך...", זה קצת תקע את הזרימה, ולא הלך רחוק כמו ששנינו רצינו. אז החלטנו על "סויה", כי זה קצר, טבעוני, ואפשר לעשות מזה קרמים פנטסטיים למרוח זה על זו... ומאז אני לא חושבת פעמיים אם להתחנן שיפסיק, והוא לא חושב לרגע להתייחס לזה כיותר מאשר חלק מהמשחק, כשברור לשנינו, שמילת הביטחון היא הדבר היחיד שצריך באמת להתייחס אליו. ובאמת שהשתמשתי בה רק פעם אחת בינתיים. הוא קןרא את התגובות שלי היטב, ומרגיש מתי זה כבר מגדיש את הסאה (אפילו בשבילי).
הניסיון שלי לדגדג אותו בחזרה היה די פאטתי בנסיבות האלו. לא ממש חשבתי על מה שאני עושה, אני חושבת שפשוט בתת מודע רציתי לגרום לו להסתער – וזה עבד... אני לא יודע כמה זמן הוא בדיוק דגדג אותי ככה, אבל הוא עצר אחרי כמה זמן... בשביל לקשור אותי למיטה. הרגשתי את הרטיבות שלי נוזלת כשאמר לי "עכשיו נעשה אותו הדבר – אבל יותר ארוך, וכשאת קשורה".

הוא:
"את רעבה? זה יקח הרבה זמן... אולי בא לך מישמישים? לי בא מישמישים"
היא קצת הופתעה, אני חושב, שפתאום העליתי את זה, תיכף אחרי שקשרתי אותה למיטה, וכיסיתי את עיניה.
"אההה..." היא אמרה. "תאכיל אותי?"
הלכתי למטבח. רציתי לקחת כמה מישמישים מעל המקרר, ואז נזכרתי – שיש כמה מישמישים בתוך המקרר, והבאתי אותם במקום. הוצאתי בקבוק של מים קרים, וקערה, מזגתי מים לקערה, ואת המישמישים שמתי בפנים.
חזרתי לחדר.
"שלום" אמרתי בעליצות.
"היי"
"הזמנת מישמישים?"
"כן... מישמישים ואז זיון. האם אתה עירום?"
"הכי עירום שיש, בייבי", אמרתי.
התיישבתי לידה, ובצעתי מישמיש אחד לשניים.
הגשתי חצי אחד לפיה, ואת השני לפי.
"עוד", היא דרשה.
בצעתי עוד מישמיש, ואז הנחתי, והחזקתי כל חצי על פיטמתה.

היא:
טעם מישמיש עוד בפי, ואני מחכה לבא אחריו, ופתאום הקרירות הזו על הפטמות ביום החם הזה, וגופי התקמר.
"נעים?" הוא שאל.
"כן..." אמרתי.
"קוראים לזה פיטמה במישמיש, אני אתן לך את המרשם בהזדמנות..", אמר.
הוא שיחרר אחד החצאים מהפיטמה שלי, שהגיבה לקרירות בהתקשות, והגיש אותו לשפתיי.
הרגשתי שוב את לשונו על הפיטמה שלי, ונשיפה ארוכה עליה, שהעבירה בכולי צמרמורת נעימה, והתאוות שיגע בי עוד שם למטה...

הוא:
עוד מישמש אחד, קר ורטוב הישר מהקערה, הונח הפעם בשלמותו על ביטנה, כשאני מגלגל אותו כלפי מטה, עד לקו העוורה. ועוד אחד, הונח בין רגליה, קריר ורטוב, מגולגל על שפתיה. היא נאנקה.

הגוף המושלם הזה שלה, קשוב לכל נגיעה, עדין, פועם, מהפנט... "תגידי לי נועה... את רגישה לדיגדוגים?"
אין כמו שאלה רטורית להעלאת מצב הרוח.
התחלתי בשריטות עדינות לאורך גופה, והיא התפקעה והתמסרה לגמרי למגע שלי. כל כך התחרמנתי. מנשק את גופה, מלקק ומדגדג אותו בלשוני, מנגן את צלילי צחוקה וצווחותיה, מענג אותה בגן העדן הרטוב.

היא:
התחושות היו מעבר לכל תיאור. צחקתי, צרחתי, צווחתי, נאנקתי, גנחתי; יצאתי מקיום פיזי, ובו בעת גופי הפיזי שלח לראשי אלפי אותות זעירים, מכל מקום, גירוי, דיגדוג, עינוג. הוא פרט על כל גופי, פועם בין ליטופים מחרמנים, לדיגדוגים מטריפים, יד אחת מתרוצצת, יד שניה נעה בין להצטרף אליה, לבין לגרות לי את הדגדגן, ולרוץ מסביב בקדחתנות. גם שם למטה, הכל פועם: לאט ומהר, בתנועות עגולות, עקומות, ישרות; תנועה ארוכה שסוחטת ממני צעקה של עונג, מעורבת בהתפתלות מהצחוק שסוחטת היד השניה או הלשון, ואז תנועות קטנות, מטריפות, שבונות את הגירוי, לבנה לבנה, עד שמגיע לשחקים.
הרגשתי את לשונו מתקרבת יותר ויותר, כל הגוף שלי צעק והתאווה לאורגזמה, הרגשתי שהוא משנה תנוחה, והוא התרכז כולו שם למטה. לא עוד לבנות ארמונות של חרמנות. ידעתי שהוא הולך לתת לי את מה שכל כך רציתי. הלשון שלו ריקדה לי על הדגדגן, השפתיים נישקו, מצצו, התחככו, אצבעותיו בתוכי, אחת מגרה בתנועות מתגברות את נקודת ה-G שלי, אחת מעסה את הדפנות – אין נשק בעולם שיביא לפיצוץ שהרגשתי כמה רגעים מופלאים אחר כך.

הוא:
הקולות שבקעו ממנה הטריפו את חושיי. גניחותיה התגברו, והפכו כמעט לצעקות, מתארכות, נערגות, כל גופה טיפס, והרגשתי כל כך טוב, להביא אותה לטיפוס הזה. הרגשתי את ההתכווצויות של הגוף, ובצעקה אחת אחרונה, ארוכה, מלוא הריאות, היא גמרה.
התרתי באחת את החוטים שקשרו את קרסוליה, ורק המטפחות עוד עיטרו אותם. התמקמתי מחדש מעליה. זכרותי מול מערתה, מתחככת בירכיה, גופי נוגע בגופה. הנחתי שתי כפות ידיי על מרפקיה, שעדיין היו קשורות. "אני רוצה אותך בתוכי", היא לחשה.
חדרתי אליה, לאט לאט, מתענג על החיבוק החם שלה עוטף אותי. נישקתי, ליטפתי, את גופה, שפתותיה, בחשתי בתוכה, כל תנועה מלפפת אותנו זה בזו.

היא:
תנועותיו בתוכי התגברו, ידיו מרפרפות על גופי, ואני מתפתלת-מתענגת. הגירוי שלא פג עוד מקודם, נבנה בגל חדש – ואני מתמסרת לתחושות שיתן בי שי. מחבקת את זכרותו בתוכי, מכווצת אחיזתי בו כל בכל נסיגה, חשה נשימותיו מתגברות, הופכות לגניחות דקות – ואני כבר יודעת שזה מגרה אותו נורא. אנחנו נעים כך, הוא מתאים תנועותיו לטיפוס מתון בסולם העונג, נהנה מכל שלב בו – ואני כבר מוכנה לגמור שוב, מפתה אותו בכיווצים לטפס מהר יותר.
גניחותיו מתעצמות, הוא בוחש בי במהירות עולה, וסדרת פיצוצים בכל הגוף מקדמת עוד אורגזמה. שומעת גניחותיו המתגברות, מתארכות, עוטפות אותי. הגעתי לשם רגע לפניו, הוא עוד הספיק לשלוח יד ברגע השיא לבית השחי שלי, דיגדוג, שולח גם משם גל חשמל בכל הגוף, מעצים את השיא – ואני חושבת שממש צעקתי כשגמרתי.
הצעקה שלי התערבלה באויר שבחדר, וזו שלו הצטרפה אליה , מרגישה את התכווצויותיו בתוכי, ויללתו - יללה של דרקון - ארוכה, משחררת, חזקה.

נשימותינו מהירות. הייתי עייפה כל כך. הוא נישק לי, התיר את ידיי, ושכבנו לנו נחים לרגע, חבוקים, תופסים נשימה. נישקתי אותו, חיבקתי אותו.
אמרתי לו, שזה היה... כל כך טוב... ולא מצאתי מילה שתתאר את זה יותר טוב, ולכן הוספתי גניחה בצמוד ל"כל כך טוב".
"גם לי, מתוקה", הוא אמר, וחיבק אותי.
"היה מדהים... בעצם".. אמרתי לו ושלחתי חיוך הרוס מעייפות, אבל מרוצה באופן בלתי מתפשר בעליל.

"נורא אהבתי להיות בכזו שליטה", אמר. זה נורא עשה לי את.
"נורא אהבתי להיות בשליטתך, זה נורא עשה לי את זה... כפי שמתואר בתמונה המצורפת", חייכתי חיוך מלא ערגה.
"פעם הבאה, אני רוצה שתרגיש את מה שעשית לי. זה פשוט מהמם". אמרתי. "אתה רוצה?"
"כן", חייך, "אני מאוד רוצה..."
"ופעם אחרי זה – יש לי כבר רעיון לעוד משהו" חייכתי בשובבות.
"גם לי יש" אמר והחזיר לי חיוך מרוצה.
חיבקתי אותו.
"אנחנו נסתדר טוב מאוד", אמרתי.
"כן, גם אני חושב ככה".
"גם במיטה וגם מחוץ לה", אמרתי.
"אני אוהב אותך", אמר ונישק אותי.