לילה לא שקט

אני מתעוררת ומתהפכת במיטה, זורקת מבט אל עבר השעון - 03:13 לפנות בוקר. הבנתי שלישון כבר לא ייצא לי היום. קמתי, הכנתי קפה, הדלקתי סיגריה והתיישבתי מול המחשב. רק שמשון, יובב, אני, ועוד כמה סוטים בצ'ט ערים עכשיו. מישהו פנה אליי, עוד אחד. די, נשבר כבר מהשיחות הסתמיות האלו: "את מלכה?", "רוצה ללקק לך את המגפיים" וכו'. פתחתי את הפרופיל שלו. בן 30. אם זו התמונה שלו, אז יש מצב להמשיך לדבר... בתמונה ראו חזה רחב, כתפיים רחבות, בחור גבוה, שיער קצר. אין שום ספק שיש פוטנציאל.

"מה אתה עושה עכשיו?" שאלתי אותו.
"כלום, לא מצליח להירדם" הוא ענה לי.
"למה פנית אלי?" שאלתי אותו.
"האמת היא שאני מאלה שנורא רוצים שיקרה משהו אבל אף פעם לא יוזמים אותו. את מכירה את זה?" הוא שאל.
"האמת היא שאני מכירה את זה מצוין, או יותר נכון הכרתי את זה מצוין. תראה, למדתי משהו בחיים האלו, שאם אתה רוצה משהו תיקח אותו. אל תחכה שייקחו אותו ממך."
"אני מניח שאת צודקת" הוא ענה.
"תן לי את המספר שלך" אמרתי לו, לאחר כמה שניות מצאתי את עצמי מחייגת לבחור שאני לא מכירה.

"הלו?" הוא ענה.
"היי, אני איזבו" אמרתי לו.
"נעים מאוד אני..." הוא ענה בטון מבויש.
"תגיד, אתה מכיר את הסיפור על דג הזהב ושלוש המשאלות?" שאלתי.
"כן, ברור" הוא ענה.
"אוקי, אז בוא תחשוב עלי כעל הפייה שלך שמגיעה אלייך ככה – פוף – עם משאלה אחת שהיא מוכנה להגשים לך" אמרתי לו.
"הממם... באמת?" הוא שאל. אין שום ספק שהוא לא מבין מאיפה נחתי לו, ככה באמצע החיים, אבל שוב, החרמנות הביאה אותי כבר למקומות רחוקים יותר.

"בוא לפה" המשכתי למתוח את החבל.
"אבל אנחנו לא מכירים" הוא אמר.
"בדיוק, אתה לא חושב שזה יותר מעניין ככה ?" שאלתי. "תחשוב שאתה מגיע, ואתה לא נמשך אליי. עכשיו אתה יודע גם שאין מצב שאתה הולך - אתה חייב להישאר, ואז, אז... אתה נמצא במצב של חוסר אונים. אתה צריך לספק אישה שאתה לא נמשך אליה".

שקט מצידה השני של האפרכסת.
"אתה עוד איתי?" שאלתי אותו.
"סקרנת אותי", הוא אמר.
"יש לך אפשרות להגיע לכאן עכשיו. בעוד שלוש שניות האופציה הזו תיעלם כשהייתה" אמרתי.
"מה הכתובת?" הוא שאל עוד לפני שהספקתי לקחת אוויר. נתתי לו את הכתובת והוריתי לו להתייצב אצלי עוד עשרים ושבע דקות בדיוק.

הלכתי להתקלח. שמתי את סט הלבנים החדש שקניתי למקריי חירום. לבשתי טרנינג מהוה וחולצה דהויה שכבר הספיקה לעשות את שלה, אספתי את השיער במראה המרושל, גרביים, ואין שום ספק שברגע שהוא יראה אותי ככה, הוא לא ממש יתלהב, אבל התחשק לי לשחק איתו קצת, מה גם שיכול להיות שהוא עוד מכוער.

הדלקתי סיגריה, דפיקות בדלת. תמיד זה נחמד להיות בצד של העינית שרואים דרכה משהו. הוא נראה בדיוק כמו בתמונה, רק שהפנים שלו היו פני מלאך. יופי. איך אפשר להרביץ למישהו עם פנים של גור לברדור קטן? האמת היא שפתחתי לו את הדלת בהתרגשות עד שנזכרתי מה אני לובשת. אין שום ספק שלא ציפיתי לחתיך כזה באמצע הלילה.

"היי" אמרתי לו ולחצתי לו את היד. הוא נישק לי את היד. שפתיו היו רכות, לחות במידה המושלמת. סימנתי לו שיבוא אחריי. הוא סגר את הדלת והלך אחרי.
"לשתות?" שאלתי אותו.
"כן, משהו חם" הוא אמר.
"אוקי, בוא אחרי". הוא נכנס אחרי למטבח. "כאן הקומקום. סוכר קפה ושאר ירקות בארון שלמעלה פה. הכפיות פה. חלב מן הסתם במקרר".
"מין זה לא סתם" התחכם איתי החתיך. הסתובבתי אליו, חייכתי חיוך רחב ובשנייה העפתי לו סטירה.
"על משפטים מיותרים מקבלים תגובות מיותרות" אמרתי כשאני מלטפת את לחיו הבוערת. אין שום ספק שהבחור לא ציפה שזה יבוא לו.

"אחרי שתסיים עם הקפה, תבוא לסלון. לא חזק, מתוק במידה הנכונה, ורבע חלב" אמרתי לו כשאני הולכת לסלון. כבר עברו לי בראש מחשבות מה אני הולכת לעשות לו. האמת היא שאני אפילו לא יודעת מה הוא אוהב, מה הוא רוצה, אין שמץ ... אולי עדיף ככה, חשבתי לעצמי.

הוא הגיע לסלון עם שתי כוסות קפה והתיישב לידי. הוצאתי סיגריה והוא ישר שלף מצית להדליק אותי. "תודה, אבל אל. זה לא ממש מעניין אותי שתעשה בשבילי את הפעולות הטריוויאליות שאני יכולה לעשות. מה שמעניין אותי יותר זה מה אתה לא מוכן לעשות, ומה אתה מת לעשות ולעולם לא תעשה". נשפתי מהסיגריה שלי, הוא היה פעור פה, לשנייה נזכרתי איך אני נראית. "תעבור לספה שממול" אמרתי לו. הוא עבר והתיישב מולי. "תיכף אחזור".

הלכתי לחדר, הוצאתי את האזיקים, את הגאג, את כיסוי העיניים ואת החבלים. בינתיים נסתפק בזה . חזרתי לסלון. הוא לגם מהקפה. כל כך יפה... כזה גבר... הוא הסתכל על האביזרים והסמיק קלות. "תיראי, אני לא בעל ניסיון, אז אני מניח שהכל פתוח" הוא אמר ולגם מהקפה.

קמתי נעמדתי מולו. פרעתי את שיערי, הורדתי את החולצה ולאחר מכן את המכנסיים. אין שום ספק שעבר בו הלם, הוא לא ציפה לראות אותי ככה. לפי תזוזות המפשעה הוא הופתע לטובה. מאוד לטובה. עמדתי שם מולו בחזייה שחורה מתחרה ובתחתוני תחרה שחורים קטנטנים, ונתתי לו להתבשל.

הוריתי לו עם האצבע להתקרב אליי. "על הברכיים" אמרתי לו. הוא ירד על ברכיו בגובה החזה שלי. כמובן שנשימותיי הפכו עמוקות יותר, ועם כל נשימה קצות פטמותיי רפרפו על שפתיו. התחושה נעמה לו. נעלתי עליו את קולר המתכת החדש שכה רציתי לחנוך.

"תוריד את הכל" אמרתי לו. הוא התרומם והוריד את החולצה, הוריד את המכנסיים, ונשאר בתחתונים. "לא הייתי ברורה מספיק או שאתה צריך תרגום סימולטאני?" שאלתי. הוא חייך. סטירה מספר שתיים נחתה עליו. הוא לא ממש הבין. "לא התכוונתי להצחיק אותך, פשוט רציתי להבין אם אתה קשה קליטה או שאתה משחק איתי?" שאלתי.
"אני..."

הנחתי עליו את הסטירה השלישית ולאחר מכן ליטפתי אותו. משהו זז במכנסיים שלו. ליטפתי את לחיו.
"אתה אוהב שאני סוטרת לך?" שאלתי אותו.
"כן", הוא אמר.
סטירה רביעית נחתה עליו. "כן, מה?" שאלתי.
"כן, לא אמרת לי איך לקרוא לך", הוא התקומם והרים את קולו במעט. המשכתי ללטף אותו.
"ואני אשמה שלא דאגת לזה לפני כן?" הוא השפיל את ראשו. "אוקי, אתה רשאי לקרוא לי המנהלת. באותה הזדמנות, בוא נקבע גם את מילת המפתח שלך. כשתרצה להפסיק לא משנה מאיזו סיבה, תגיד בננה. אוקי, יש הבנה?" שאלתי.
"כן המנהלת", הוא אמר. אין שום ספק שלשמוע אותו קורא לי כך העביר בי רטט נעים.

הוא הוריד את התחתונים. הורדתי מבטי לראות מול מי אני מלחמת, ואין שום ספק שאכן ספינת מלחמה אלוהית כיוונה את תותחה היישר אליי. הוריתי לו לרדת על ארבע והוא זחל אחריי לעבר פינת האוכל. "תפנה את השולחן", אמרתי לו. הוא פינה את השולחן וחיכה למוצא פי. "ידיים על השולחן", אמרתי לו. התחת שלו היה מולי, לבנבן, מושלם. ליטפתי אותו. לקחתי את שוט הזנבות והצלפתי קלות. לא ממש הזיז לו. חייכתי ועברתי לפלוגר. הפעם כבר הזיז לו. המשכתי עם עוד כמה הצלפות על כל לחי, כשאני דואגת ללטף אותו בין לבין, וללטף גם את איברו שמאיים לפרוץ גבולות. המשכתי להצליף בו. עורו הלבנבן האדים ושטפי דם סגלגלים הופיעו עליו.

"על השולחן על הגב". הוא עלה על השולחן. נישקתי אותו קלות ליטפתי והרגעתי אותו. לאחר מכן חיברתי את האזיקים למפרקי הידיים והרגליים כשהדבר היחידי שעובר לי בראש זה עוד כמה זמן ייקח עד שאני אטחן לספינה הזו את הצורה. קשרתי את החבלים לרגלי השולחן, חיברתי אותם לידיים ולרגליים, ווידוא הריגה אחרון שהוא לא יכול להשתחרר. אין שום ספק, הספינה הזו עוגנת במפרץ שלי הלילה.

הוא היה שקט.
"אתה רוצה להגיד משהו?" שאלתי אותו.
"סליחה, אבל כן. יש לי משהו להגיד, המנהלת."
"כן, והוא...?" שאלתי.
"בדמיון הכי פרוע שלי לא חשבתי שתהיי כל כך יפה, סקסית וסמכותית" הוא אמר.
"חנופה לא תעזור לך הלילה, אבל אין שום ספק שאתה יודע ללקק" אמרתי לו.

לא הייתי צריכה יותר מזה. הבאתי את כיסוי העיניים ואת הנר מהסלון. עליתי על השולחן, נעמדתי מעליו, הורדתי את התחתונים וירדתי לכיוונו. הזין שלו כל כך התפרע שבקושי הצלחתי להלביש עליו את הגומי המזעזע הזה. כיסיתי את עיניו. העברתי את אצבעותיי על הזין שלו שפילל להתפוצץ כבר בתוכי. לקחתי את הנר ולאט לאט כיסיתי את פטמותיו בשעווה ריחנית. הוא צעק לפתע, זה בדיוק מה שחיכיתי לו. דחפתי לו את הגאג לפה, סגרתי אותו וסטרתי בחוזקה על איברו. הוא נאנק מכאב, מתקשח לו עוד קצת. "זה שלא תשכח שיש לי שכנים. הם לא צריכים לדעת שאני הולכת לטחון אותך" אמרתי לו.

הוא השתתק ולא זע. הייתי כל כך סמכותית איתו שהדלקתי אפילו את עצמי, ובאותה שנייה חיככתי את מפשעתי במפשעתו התפוחה. "אהה"... הוא ניסה להגיד משהו. משכתי את הגאג מעט החוצה. "תזייני אותי כבר, בבקשה, אני מתחנן. תזייני אותי, אני הולך להתפוצץ". התחינה נשמעה בקולו, הייתי מרוצה מעצמי.

הידקתי חזרה את הגאג לפיו והחלטתי שעל זה אני לא אעניש אותו, אני פשוט אתן לו להתבשל עוד, עוד קצת. חפנתי את אשכיו בידיי ומשכתי אותם. הוא זע באי נוחות, אגלי זיעה מופיעים על פניו. העברתי את ידי על פי הטבעת שלו, עולה אט אט לאשכיו, נושקת את איברו. מציצה אחת חמה וארוכה, שואבת אותו לתוכי תוך כדי הוצאתו. הוא ניסה להשתחרר, ראיתי שהוא מחייך. צבטתי את פטמותיו כל כך חזק שהוא נאנק.

"משהו מצחיק אותך?" שאלתי. הוא הנהן בראשו לכיוון הזין השלו. הסתכלתי על הזין שלו וראיתי שאני מריירת עליו. די, יש גבול. תוך שניות הוא היה תקוע במקום הכי עמוק אצלי בגוף. אם היתה לי אפשרות פיזיולוגית, הייתי דוחפת אותו יותר חזק, יותר עמוק, שיגיע לי לגרון. נתתי לו שניית עונג ויצאתי החוצה. הוא התחנן על נפשו שלא אעשה זאת שוב. הזיעה כבר כיסתה את גופו. חדרתי אליו שוב בכל הכוח, דוחפת את כולי לתוכו, בולעת אותו ויוצאת שוב, מתחככת בקצה איברו עם שפתיי. בביטחון מלא שהוא מקלל אותי עכשיו, נכנסתי שוב לתוכו ולא יצאתי עד שהוא התפוצץ בתוכי, מה שקרה כמה שניות אח"כ.

"סליאה" הוא ניסה למלמל מבעד לגאג. חייכתי אליו ליטפתי אותו ונשקתי את שפתיו.
"צפוי ומובן, יקירי" אמרתי לו.

קמתי מעליו ושחררתי לו את הגאג. התהפכתי עליו ושחררתי לו את הכיסוי. עוד לפני שהוא הספיק להבין מה נמצא מעליו, לשונו כבר היתה תחובה בתוכי. התיישבתי עליו.

"עכשיו תגרום לי להרגיש בדיוק מה שאתה הרגשת עכשיו".
"כן, המנהלת" הוא אמר.

הוא הכיר את הכוס שלי כאילו הוא עושה שם סיורים לציבור הרחב כל החיים שלו. הוא הצליח אפילו להגיע למקומות שאיש לא ביקר בהם לפני כן. התפוצצתי לו על הפרצוף. כוס עאמק, מי היה צריך גאג בסוף? הגעתי למסקנה שהוא גם צריך לנשום, וקמתי מהפרצוף שלו. הוא חייך חיוך רחב. שחררתי אותו ולקחתי אותו אחרי לאמבטיה. השכבתי אותו באמבטיה כשאני יושבת על הדופן ומשחקת עם אצבעות רגלי באיברו שהתחיל להתקשות שוב.

"גבולות?" שאלתי.
"לא שמעת שאין מילה כזו בבאדולינית?" הוא אמר וחייך.

נעמדתי מעליו ולראשונה הגשמתי פנטזיה. זרם חמים וצהבהב החל לטפטף לו על הזין, על המפשעה, על הבטן. חייכתי אליו. "אין שום ספק שאת המלכה, המנהלת" הוא אמר. הוריתי לו להתרומם. שטפנו את עצמנו, התנגבנו. הוא עוד הכין לי קפה ודיברנו, אבל את מי זה מעניין?