איך הכרתי את עולם ה-BDSM
מאת Dear Balak
10 באוגוסט 2006
אז רק שתדעו אני סופר. עדיין לא פורסם אף ספר שלי ויתכן שלא יפורסם אף פעם, אבל זה לא מונע ממני להיות סופר.
אני מתגורר במרתף רקוב, לח וחשוך עם קורי עכביש, בעלת הבית הזקנה כועסת עלי בגלל שאני לא משלם בזמן. בקושי יש לי כסף לסגור את החודש. החבר הכי טוב שלי קוראים לו אלכוהול.
המפגש הראשון שלי עם עולם הבדס"מ היה אחרי שהגעתי לפגוש את המו"ל שלי. הייתי צריך לחשוד שמשהו לא בסדר כשהוא אמר שהוא גר בשכונת הרכבת בלוד והוא רוצה שאביא איתי 5,000 שקל.
"אתה משלם חמישים אחוז מההוצאות בספר שלך," הוא הסביר לי בטלפון.
"אני מבין," עניתי לו. "אביא גם כמה מכתבי יד הטובים ביותר שלי. אבחר משהו בשבילך."
"אין צורך," הוא השתעל מצדו השני של הקו, "העיקר תביא את הכסף."
אני רוצה להגיד לכם שגם את ה-5,000 שקל האלה השגתי בדם. פרסמתי מודעה מרגשת בעיתון שאני אישה לכודה בגוף של גבר, סובל משחר נעוריי ומשתוקק לעבור ניתוח מין. התחננתי לעזרה כלכלית וצירפתי שיר מרגש בשם "אישה, אישה, תמיד אישה."
ארגון בשם ל"ז (לסביות זועמות) קנה את הקשקוש שלי. דודות מעפנות הזמינו אותי למתנ"ס בקרית גת לערב הקראת שירה ווידויים קודרים על הקושי בלהיות גבר. באותו ערב הן גם ערכו מגבית ואספו עבורי את הסכום המבוקש.
"אני מקווה שתחזור אלינו בתור אישה," אמרה הסבתא שהייתה המפקדת של הלסביות הזועמות וטפחה לי על השכם. כמעט נפלתי, היה לה כוח.
ככה, בדם, יזע ודמעות, תוך שאני מנצל לרעה את אמונן של לסביות זועמות ותמימות, הרווחתי את ה-5,000 שקל שלי. היה קל לעבוד עליהן. טפי, נקבות מגעילות.
הגעתי לכתובת של המו"ל שלי עם הכסף הזה ודפקתי בדלת. בחורה מרוקאית צעירה, עצבנית ועם סיגריה ביד, פתחה לי.
"שלום, אני מונק והגעתי בנושא הוצאת הספר שלי לאור."
"אני מלי. הוא לא בבית, אבל כנס, אני כבר יטפל בצורה שלך יא מניאק," היא דפקה שחטה ושחררה סילון עשן סמיך לתוך עדשות המגע שלי.
ההזמנה של מלי נשמעה מוזר אבל בכל זאת צעדתי באומץ אל תוך הדירה. מכנסי הטייץ הצמודים שלבשה מלי היו סיבה שהוסיפה הרבה לאומץ הזה. אני אפילו לא יודע איך להביע את ההתרגשות שלי כשאני רואה טייץ כזה צמוד על אישה. הוא כל כך צמוד שאתה לא צריך להוריד לה אותו כדי לעשות אותה.
היא סגרה את הדלת על שלושה מנעולים, שתי שרשראות וקוד ודרשה את הכסף.
"מלי, למה ישר כסף? אנחנו צריכים לדבר על הספר. זה מה שחשוב לי ובשביל זה באתי לפה, ללוד."
היא לא נתנה לי לדבר. מלי העיפה לי סטירה, הרימה את רגלה השמאלית, הסתובבה בשלוש מאות שישים מעלות על רגלה הימנית והכניסה לי בעיטה קצת מעל הפופיק. שני אגרופים מהירים לנקודות משתקות בגוף שלי ואיבדתי את ההכרה. כשהייתי ילד למדתי קראטה, אני יודע שהיא עשתה עלי את "מעוף החילזון" הקטלני. כוסעמק, לנקבה בטח יש חגורה שחורה, חשבתי תוך כדי איבוד הכרה.
התעוררתי קשור לכסא עם ספר טלפונים תקוע בתוך הפה שלי כדי שלא אצעק. מלי ישבה מולי וספרה את הכסף. האצבעות העדינות שלה ליטפו את השטרות, מבטה היה מלא ערגה, היא העבירה את הלשון על שפתיה תוך כדי לחישת המספרים וטיפת זיעה קטנה וסקסית חיכתה ליפול מהמצח שלה. ברור לכם שהפטמות שלה בלטו לגמרי. מלי נדלקה מהשטרות.
ואני נדלקתי ממלי. ברגע הזה המלט (אני קורא לזין שלי המלט כי הוא טיפוס מתלבט - לעמוד או לעמוד, זו השאלה), המלט החליט להרים את הראש.
לא נעים לשבח את עצמי אבל אני חייב לעשות זאת. יש הרבה סיבות שבגללן אני גבר נחשק ונשים עומדות בתור בשביל לבלות איתי לפחות לילה אחד. אבל גם אם הייתי מוחק את הכל הסיבות האחרות ונשאר רק עם הנסיך דנמרק שלי זה היה מספיק. הזין שלי חטוב ושרירי, ומלי, סוסת פרא לודאית שכמותה, לא יכלה שלא להבחין בו.
זו הייתה בעצם ההכרות שלי עם עולם הבדס"מ. אחרי שקיבלתי מכות, שדדו אותי, דפקו אותי ורימו אותי, לא פרסמו שום ספר שלי, קשרו אותי לכסא מתקפל וזול - עשיתי את הסקס הסוער והפרוע ביותר אי פעם עם מלי הררי, לודאית מספר אחת. ארסית הרסנית, פרחולה פרחונית, אישה מכף רגל ועד ראש, נקבה מצודדת ושובת לב, כוסית על, כל האברים שלה היו כוסיים - הידיים, הרגליים, הכבד, הלב, הריאות, תנוך האוזן - הכל הכל הכל. כוסית כזאת לא פוגשים כל יום בלוד.
אני מתגורר במרתף רקוב, לח וחשוך עם קורי עכביש, בעלת הבית הזקנה כועסת עלי בגלל שאני לא משלם בזמן. בקושי יש לי כסף לסגור את החודש. החבר הכי טוב שלי קוראים לו אלכוהול.
המפגש הראשון שלי עם עולם הבדס"מ היה אחרי שהגעתי לפגוש את המו"ל שלי. הייתי צריך לחשוד שמשהו לא בסדר כשהוא אמר שהוא גר בשכונת הרכבת בלוד והוא רוצה שאביא איתי 5,000 שקל.
"אתה משלם חמישים אחוז מההוצאות בספר שלך," הוא הסביר לי בטלפון.
"אני מבין," עניתי לו. "אביא גם כמה מכתבי יד הטובים ביותר שלי. אבחר משהו בשבילך."
"אין צורך," הוא השתעל מצדו השני של הקו, "העיקר תביא את הכסף."
אני רוצה להגיד לכם שגם את ה-5,000 שקל האלה השגתי בדם. פרסמתי מודעה מרגשת בעיתון שאני אישה לכודה בגוף של גבר, סובל משחר נעוריי ומשתוקק לעבור ניתוח מין. התחננתי לעזרה כלכלית וצירפתי שיר מרגש בשם "אישה, אישה, תמיד אישה."
ארגון בשם ל"ז (לסביות זועמות) קנה את הקשקוש שלי. דודות מעפנות הזמינו אותי למתנ"ס בקרית גת לערב הקראת שירה ווידויים קודרים על הקושי בלהיות גבר. באותו ערב הן גם ערכו מגבית ואספו עבורי את הסכום המבוקש.
"אני מקווה שתחזור אלינו בתור אישה," אמרה הסבתא שהייתה המפקדת של הלסביות הזועמות וטפחה לי על השכם. כמעט נפלתי, היה לה כוח.
ככה, בדם, יזע ודמעות, תוך שאני מנצל לרעה את אמונן של לסביות זועמות ותמימות, הרווחתי את ה-5,000 שקל שלי. היה קל לעבוד עליהן. טפי, נקבות מגעילות.
הגעתי לכתובת של המו"ל שלי עם הכסף הזה ודפקתי בדלת. בחורה מרוקאית צעירה, עצבנית ועם סיגריה ביד, פתחה לי.
"שלום, אני מונק והגעתי בנושא הוצאת הספר שלי לאור."
"אני מלי. הוא לא בבית, אבל כנס, אני כבר יטפל בצורה שלך יא מניאק," היא דפקה שחטה ושחררה סילון עשן סמיך לתוך עדשות המגע שלי.
ההזמנה של מלי נשמעה מוזר אבל בכל זאת צעדתי באומץ אל תוך הדירה. מכנסי הטייץ הצמודים שלבשה מלי היו סיבה שהוסיפה הרבה לאומץ הזה. אני אפילו לא יודע איך להביע את ההתרגשות שלי כשאני רואה טייץ כזה צמוד על אישה. הוא כל כך צמוד שאתה לא צריך להוריד לה אותו כדי לעשות אותה.
היא סגרה את הדלת על שלושה מנעולים, שתי שרשראות וקוד ודרשה את הכסף.
"מלי, למה ישר כסף? אנחנו צריכים לדבר על הספר. זה מה שחשוב לי ובשביל זה באתי לפה, ללוד."
היא לא נתנה לי לדבר. מלי העיפה לי סטירה, הרימה את רגלה השמאלית, הסתובבה בשלוש מאות שישים מעלות על רגלה הימנית והכניסה לי בעיטה קצת מעל הפופיק. שני אגרופים מהירים לנקודות משתקות בגוף שלי ואיבדתי את ההכרה. כשהייתי ילד למדתי קראטה, אני יודע שהיא עשתה עלי את "מעוף החילזון" הקטלני. כוסעמק, לנקבה בטח יש חגורה שחורה, חשבתי תוך כדי איבוד הכרה.
התעוררתי קשור לכסא עם ספר טלפונים תקוע בתוך הפה שלי כדי שלא אצעק. מלי ישבה מולי וספרה את הכסף. האצבעות העדינות שלה ליטפו את השטרות, מבטה היה מלא ערגה, היא העבירה את הלשון על שפתיה תוך כדי לחישת המספרים וטיפת זיעה קטנה וסקסית חיכתה ליפול מהמצח שלה. ברור לכם שהפטמות שלה בלטו לגמרי. מלי נדלקה מהשטרות.
ואני נדלקתי ממלי. ברגע הזה המלט (אני קורא לזין שלי המלט כי הוא טיפוס מתלבט - לעמוד או לעמוד, זו השאלה), המלט החליט להרים את הראש.
לא נעים לשבח את עצמי אבל אני חייב לעשות זאת. יש הרבה סיבות שבגללן אני גבר נחשק ונשים עומדות בתור בשביל לבלות איתי לפחות לילה אחד. אבל גם אם הייתי מוחק את הכל הסיבות האחרות ונשאר רק עם הנסיך דנמרק שלי זה היה מספיק. הזין שלי חטוב ושרירי, ומלי, סוסת פרא לודאית שכמותה, לא יכלה שלא להבחין בו.
זו הייתה בעצם ההכרות שלי עם עולם הבדס"מ. אחרי שקיבלתי מכות, שדדו אותי, דפקו אותי ורימו אותי, לא פרסמו שום ספר שלי, קשרו אותי לכסא מתקפל וזול - עשיתי את הסקס הסוער והפרוע ביותר אי פעם עם מלי הררי, לודאית מספר אחת. ארסית הרסנית, פרחולה פרחונית, אישה מכף רגל ועד ראש, נקבה מצודדת ושובת לב, כוסית על, כל האברים שלה היו כוסיים - הידיים, הרגליים, הכבד, הלב, הריאות, תנוך האוזן - הכל הכל הכל. כוסית כזאת לא פוגשים כל יום בלוד.
