סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

להפיל את הממשלה-פרק 63

מאת ck​(שולט)     5 באוגוסט 2003
063 - ירושלים, יום שני 11 בנובמבר 2002 - שעה 22:30

לאה הגיעה לדירתו של חיימון כמה רגעים אחרי שכל המבקרים עזבו. לגביה, החברים שלו באו לחזק את ידו ולאחל לו הצלחה במשימה שהיה עליו לבצע למחרת. זאת תהיה הפעם הראשונה שהוא ייצא מהבית מאז התאונה.
אריה היה עייף מאוד מהמפגש עם חברי החממה. הדיונים היו קשים וסוערים. ברגע האחרון כל אחד רצה לעשות מעל ומעבר לנדרש, ואריה, שתכנן יחד עם מ.ל. כל פרט ופרט בפעולה, פחד שפעלתנות יתר תעורר בעיות. היה לו קשה להרגיע את חבריו ולשמור אותם במסלול שנקבע מראש.

לאה הבחינה מיידית שהוא מותש. זה היה ניכר על פניו. חשבה שאולי הוא לא ירצה לקיים את המפגש ביניהם ויבקש ממנה לחזור במועד מתאים יותר. אבל אריה היה רחוק מלבקש דחייה. אלה היו היומיים האחרונים שלו אתה.
"איך היה בפורום המחשבתי של החוג הצעיר?" התעניינה לאה.
"לי, היה קשה", השיב אריה. "בשל בעיית השכחה שעדיין פוקדת אותי, חצי מהנושאים שנידונו איני זוכר אותם כבר עכשיו וחצי מהסיכומים של הערב לא אוכל לזכור בעתיד, לפחות אני מקווה שחבריי לא ישכחו את מה שאני אמרתי להם!" אריה התבדח על חשבונה. "לא היית צריך להזמין כל כך הרבה אנשים, עדיין לא, זה מוקדם מדי."
"אבל הם ביקשו כל כך יפה לבוא לראות אותי, שלא יכולתי לסרב..."
אלה היו הקומפלימנטים הכי קשים שאריה היה יכול לשמוע. הוא הרגיש כמו בלעם, הבא לקלל ויוצא מברך. הוא הרגיש מזויף, מתחזה... בעצם הוא היה מתחזה.
"היגע זמן הרלקס שלך. אני מכינה לך אמבטיה חמה. תנוח עד שהיא תתמלא. בינתיים אכין את הדברים. אכין לך קפה ותנוח."
אריה קיבל את עצתה לאמבטיה חמה ומרגיעה ברצון רב. הוא היה זקוק להרפיית מתחיו במהירות. לאה עזבה את הסלון וניגשה לחדר האמבטיה. פתחה את הברזים ושפכה לתוכם מלחים ושמן מיוחד שמקציפים עם המים.
מהתיק שהביאה איתה, הוציאה כ20- נרות אדומות. היא הדליקה והדביקה אותם בצדי האמבט. כיבתה את האור של החדר וסגרה את הדלת.
"מי עוד היה במפגש?"
אריה לא רצה לענות לשאלות שאחר כך ניתן לבדוק את אמיתותם.
"נדמה לי שאמרת לי לא להתאמץ, עכשיו זמן הרלקס, נכון? הבטחת לי אמבטיה חמה ומרגיעה, נכון? איפה זה? אני מת כבר להיכנס למים!"
"או. קיי., בוא איתי, מצפים לך הערב כמה וכמה הפתעות." חייכה אליו והרימה גבות בשובבות.
מבעד לחלון חדר האמבט נצנצו אורות אדומים, אריה הסתכל על לאה ושאל אותה האם מצפה לו אמבט או טיול לגיהינום.
"קודם, אמבטיה חמה ורכה, מיוחדת בשבילך. אחר כך טיול לגיהינום!"
הם התפשטו ונכנסו יחד. המים היו חמים ונעימים שומניים. גופם הפכו במהירות לחלקלקים. נחו בחמימות המים כמה דקות ואחר כך כל אחד בתורו סיבן ושפשף את השני. אריה נמנם לפרקים במים. זאת הייתה התחנה הראשונה שלאה הכינה בשבילו בערב שעתיד להיות מלא ריגושים. כשיצאו, לאה ניגבה אותו היטב ולקחה אותו ישר לחדר העבודה.
אריה כבר התקשה לעמוד על הרגליים, הוא היה כמעט רדום. לא הבין למה היא לוקחת אותו לשם ולא לחדרו, אך כבר לא היה לו כוח להתנגד ולהתווכח. היא השכיבה אותו על המיטה הקטנה ששירתה את האורחים, ועשתה לו מסג' מאוד עדין בגב. לאחר כמה דקות, הודות לפעילות ידיה, הוא נרדם. שינה עמוקה. לאה הייתה מאוד נרגשת. התכנון המוקדם עבד מאה אחוז. היא ידעה שהוא יהיה עייף, אך לא תיארה לעצמה שכל כך עייף. גבר חסון, מטר תשעים, ישן עירום תחת השגחתה. היא התרגשה ממראהו והתחילה להיות מגורה. כל חלק בגופו הנו מוצק ביותר. האם זה ישפיע על המשך התכנית שלה? האם היא תוכל להתמודד עם זה, או שהיא אמורה לחכות עד שיתעורר ולבקש ממנו שישתף פעולה. האם הוא יסכים? סביר להניח שכן, אך לא רצתה לקחת סיכונים. היא נצמדה לתכנית המקורית שדמיינה. מהספרים שקראה, מהסרטים הרבים שצפתה, ומהשיוטים באינטרנט, היו שלושה נושאים שהדליקו אותה מאוד: לגלם תפקידים, החלפת בגדים ומשחקי שליטה.

מהראשון פינטזה באפשרות לגלם תפקידים שונים. בדרך כלל לגמרי הפוכים מאופייה. שחקנית קולנוע מפורסמת המנהלת רומן סוער עם נשיא של מעצמה, אשת עסקים עשירה ומושחתת שמנצלת מינית את העובדים שרוצים קידום, שופטת חזקה שפוקדת על הנאשמים לספק את רצונותיה המיניות בלשכתה ובהתאם לביצועיו הייתה גוזרת את גזר דינם, עוזרת בית סקסית שמתחילה עם בעל הבית ודמויות נוספות ככל שדמיונה אפשר לה.

מהנושא השני, נדלקה על הראיון שכל אחד יכול לשנות צורה ואופי על ידי לבוש פריטים שונים שלו או של השני. באחד מהסיפורים, היא קראה על אישה ששלחה את בעלה עם ההלבשה התחתונה שלה לעבודתו ושהייתה מתקשרת כל שעה כדי לשאול איך הוא חש, האם הוא לא הוריד את החזייה ואם גרבוני הפנטי עדיין במקום ואם הוא מרגיש אותה קרובה אליו, מתחת לעור. על נשים שהתלבשו עם חליפות ועניבות של גברים ואפילו הדביקו שפם. מאוד מצחיק ומדליק.

מהנושא שלישי אהבה את העובדה שזה נותן שליטה מוחלטת בבן זוגה. היא זו שקובעת מה קורה, היא זו שקובעת את קצב התקדמות העניינים מבלי שהוא יוכל להתערב, לראות מה מחכה לו, לשלוח ידיים ולגעת בה, ולפעמים אפילו לפתוח את הפה. היא זו שמחליטה האם לשחרר אותו בסוף המשחק אם לאו. בכל מקום איפה שהיא קראה על הנושא מי שולט במי במיטה, סופר כחוויה מלאת עוצמה עבור שני בני הזוג. לאה החליטה לקחת תבלין מכל דבר ולהכין 'קוקטיל' שיגרום לפיצוץ אדיר. היא בחרה לעצמה תפקיד של לוחמת מחתרת קשוחה. לצורך זה התלבשה עם כמה בגדי צבא מהמילואים שרוני השאיר בביתה והדביקה לעצמה שפם עבה שחור. לגביו, החליטה שיהיה דוגמנית מפורסמת של לבני נשים, שבעצם היא מרגלת המשתמשת ביופייה ובקסמה כדי להתוודות לסודות של מדינאים חשובים בחדר המיטות שלהם.
הארגון המחתרתי שהיא לאה, בעצם עכשיו הוא, עומד בראשה, חטף אותו, בעצם עכשיו אותה, כדי להוציא ממנה את המידע למי נמסרים הסודות שהיא משיגה. כדי שיהיה לו קל לגלם את התפקיד היא עמדה להלביש אותו על פי צו האפנה של ההלבשה התחתונה הנשית.
למשחק החטיפה, לגבי הקשירה, התלבטה בין האופציות הרבות: לכיסא, לשולחן, באמבטיה, לעמוד, בתוך ארון, לספה, ולמקום הטבעי ביותר, למיטה. העדיפה את הואריאציה האחרונה. עבור משחק ראשון, המיטה הייתה האלטרנטיבה הפחות מסובכת מכולן. את האופציות הנוספות היא תנסה בהזדמנות אחרות, אם בכלל יהיו לה כאלה.
היא יצאה מחדר העבודה וחזרה לסלון, שם השאירה את התיק שהכינה בביתה. הדליקה את הסטיריו והכניסה דיסק של מוצרט. קונצרט לחליל ונבל. לאה ידעה שחיימון מאוד אוהב לשמוע את המלחין הזה, לקחה את התיק וחזרה לחדר עבודה.
הביטה שוב 'בקורבן' שלה וניגשה לעבודה. בעדינות מרבית ומבלי שהוא יתעורר, הצליחה לאה להלביש על אריה הפריטים שהוא כל כך אהב לראות וללטף כשהיו עליה. החזייה השחורה, התחתונים הרכים ומעליהם הגרביונים השחורים, שקנתה במיוחד בשבילו והתאימו בדיוק למידותיו. היה קצת קשה להזיז אותו, למרות שהוא ישן כל כך חזק, נענה באינסטינקטיביות לתנועות שלה, כמו ילד שישן ומעירים אותו כדי לתת לו תרופה, ועושה מה שאומרים לו בלי להרגיש ואחר כך לא זוכר מה קרה. הוא לא גילה התנגדות למעשייה. איזו הפתעה מצפה לך אדוני השר כשתעורר! אבל זה לא הכל. מהתיק הוציאה לאה סט של צעיפי משי ארוכים ורכים, כמה חבלים וכמה חגורות.
היא לקחה בזהירות את שתי זרעתיו, מתחה אותם מאחורי גבו ועם הצעיף הראשון קשרה את ידיו. מספיק חזק כדי שלא ישתחרר, מספיק רופף כדי לא להכאיב. היא זכרה היטב איך עושים קשרים עוד מתקופת המחנאות בצופים.
לאחר שהבטיחה לעצמה שהוא לא יוכל להשתחרר, לקחה צעיף אחר וקשרה את רגליו בקרסוליים והעבירה חבל בין הרגליים שלו לרגליים של המיטה, את הצעיף השלישי היא קשרה מעל אזור הברכיים ואת האחרון סביב העיניים.
למרות שהיא הזיזה אותו כדי להלבישו ולקשור אותו, הוא המשיך לישון חזק מאוד ולא הרגיש את השינויים שהתרחשו בו. ללאה היו פרפרים חזקים בבטן. התרגשות גדולה אחזה בה. הגבר שלה, נמצא קשור למיטה עם החזייה, התחתונים והגרביונים הכי גדולים ורכים שקנתה במיוחד בשבילו. ואם היא הייתה פוקדת עליו להתלבש ככה בשבילה הוא היה עושה את זה? היא הרגישה ממש מטורפת. המעשה כבר נעשה, אין דרך חזרה. יחד עם הפרפרים בבטן וזיעה קרה על מצחה, היא הרגישה חום פנימי עז. איך הרוח הסקסית הופכת לטורנדו. היא שינתה את סוג התחמושת שהיא השתמשה, ומבקבוק תבערה עברה לשימוש של 'תחמושת לא קונונציונלית', תחמושת כבדה. איך הוא יגיב כשיתעורר? האם לא הרחיקה לכת הפעם עם משחקייה? רק יכלה לחכות ואז לגלות. איזו הפתעה גדולה מצפה לך כשתתעורר, אדוני השר!

מהתיק הוציאה מצלמה קטנה וצילמה אותו. כמה תמונות. תעודת ביטוח קוראים לזה בסרטים שהיא ראתה בטלוויזיה. מי יודע אולי יום אחד היא תצטרך אותם. עזבה את החדר וניגשה למטבח להכין לעצמה קפה חזק ואחר כך להמשיך את הכנותיה. היא האמינה שהוא יישן לפחות עוד שעה.

בהתחלה אריה לא הבין מה קורה. למה הוא לא יכול להסתובב במיטה. ניסה פעם, פעמיים ולא הצליח. כשרצה לפקוח את עיניו או להוריד את המטפחת שכיסו אותם, גילה שאין ביכולתו לעשות זאת, וכשניסה לשבת במיטה, שם לב שהוא לא יכול להזיז את הרגליים. לבסוף הבין את מצבו, הבין שנפל במלכודת שלאה טמנה לו, אך לא הצליח לפענח עדיין את התחושה המוזרה שהרגיש ברגליים ובחזה.

"לאה!, לאה!?" קרא בקול נמוך בהתחלה, כאילו מפחד שהשכנים יתעוררו ויבואו בריצה לראות מה קורה אצלו בחדר. היא לא שמעה אותו. היא הייתה בשירותים מתכוננת להמשך המשחק.
"לאאאההה!, לאאההה!!?" חזר אריה בקריאתו, הפעם מספיק חזק כדי שהיא תשים לב. חלף זמן מה מבלי שהוא שמע ממנה, וזה רק הגביר אצלו את המתח. לאה סיימה את הכנותיה ומבלי שהוא ירגיש התגנבה לחדר העבודה והסתכלה עליו. בסרטים תמיד הבחורה היפה היא הקורבן, הפעם בתסריט שהיא כתבתה זה ההפוך. אני מאוד מקווה שהוא אינו כועס, שלא יצעק עלי ויבקש לעצור מייד, שימשיך את המשחק.
היא הצמידה לראשו אקדח קטן מפלסטיק ופנתה אליו בנחרצות:
"אתה שבוי שלי, מייד תעבור סידרה של תחקירים ואם לא תשתף פעולה יש לנו דרך פשוטה: עינויים. אנחנו יודעים שאתה מתחזה. בעצם, את. לא נפסיק לטפל בך עד שלא תספרי לנו את כל אשר ידוע לך! הארגון המחתרתי שאני משתייכת יודע היטב שהעיסוק שלך בדוגמנות זה רק לצורך כיסוי, ושאת מעבירה מידע סודי למעפילייך ממקור בכיר במשרד ממשלתי. אנחנו רוצים לדעת למי. הבנת? ואני מתכוונת עכשיו!" אמרה לאה בקול לא שלה.
אריה לא יכל להאמין למה שהוא שמע. הוא היה מאוד מבולבל ובמצב של חוסר אונים. ייתכן שלאה גילתה משהו על התכנית? שהיא בעצם שייכת לארגון מחתרתי שפועל כנגד החממה? אם כן, הוא חייב להיפטר ממנה עוד הערב למרות שזה יכול לגרום לשיבושים קשים בתכנית העבודה שלו. הוא ניסה להשתחרר, אך לשווא. היא קשרה אותו היטב. רק לא קלט מה היה הסיפור של הדוגמנות? על איזה דוגמנות היא מדברת? בהיסוס רב החליט להמשיך בקו הזה ולראות לאן זה מוביל אותו.
"אני רואה שאת מנסה לברוח, עונש חמור מוטל רק על ניסיונות. אני מציעה לך לחדול מייד!"
"איני יכול לספר כלום, איני יודעת דבר. אני רק דוגמנית..." המשיך אריה את המשחק.
"את משקרת, אנחנו יודעים מי את ומה מטרותייך."
אריה בלע רוק והבלבול גבר אצלו. אם באמת היא יודעת משהו עליו, למה היא לא הסגירה אותו? איך ניתן להסביר את תחושת הלבוש שלו? הוא הגיע למסקנה שזה סתם צירוף מקרים.
"אם לא תגלי את כל המידע לגבייך ושותפייך, אצטרך להתחיל לטפל בך מייד."
"אני נשבעת שאני לא יודעת כלום, רחמים בבקשה, רחמים! אני רק דוגמנית!"
לאה שמחה על כניעתו והתקרבה אליו. הוא הרגיש זאת כי שיערותיה דגדגו לו בפנים. מטפחת המשי הוסרה מהעיניים שלו.
"נכון שנלחצת?" אמרה לו במתיקות של ילדה.
"וואווווו!!" פלט אריה. זאת הייתה תגובתו כשראה אותה עומדת מולו.

היא הייתה מהממת. בלי תחתונים, עם טריקו שחור שקוף, הדוק לגוף מתחת לחולצה צה"לית, עם חגורה שחורה דקה שהיה טיפה מעל לקו שיער הערווה ושהדגישה בצורה משגעת את שדייה העגולות, גרבי בירית שחורים שהגיעו עד למפשעות, ונעליים שחורות עם עקבות גבוהים. שפתיה היו אדומות כאש. והיא נראתה מאוד חמודה עם השפם בפנייה.
ליבו הלם בחזקה. זאת לאה? המזכירה החמודה, הצנומה, המופנמת והיעילה שסיפרו לי עליה בתחקירים המוקדמים? שיסלחו לי כל אנשי המודיעין שבמדינה, זאת לא אותה אישה, זאת אישה שעברה מהפכה, זאת אישה יפה, חמה, מטורפת ומהממת! מולו ניצבה אישה משוחררת, שופעת מיניות, שולטת במצב. זאת המזכירה האידיאלית. מוכנה לכל תפקיד. בבוקר מדפיסה ובערב... נערת החודש.

מייד הגיע הזעזוע הבא, כשגילה איך הוא לבוש, ועד כמה היה מיותר לנסות להשתחרר. היא באמת מטורפת. עם לאה היא אפשר להשתעמם לרגע, אבל בכל זאת הרגיש מוזר. אריה לא הצליח להבין את הניגודים שחש גופו באותו רגע.
מצד אחד קשור למיטה, עם לבני אישה, הוא הרגיש שהמצב לא מתאים לו. ההיגיון שלו אמר שהוא זה שאמור לרכז את כל הכוח והעצמה. שלא ייתכן שפתאום הוא ישתייך לצד של החלשים, ואינו שולט בגורלו. הרי הוא מצ'או ישראלי, נכון?
כל מה שהיה צריך להגיד זה 'די', אני לא רוצה לשחק את המשחק הזה, וה'גיים' היה נגמר. אך משום מה, לא עשה זאת. כי מצד שני, הגוף שלו התנהג בדיוק הפוך. גילה סימנים ברורים של הנאה, חום וזקפה קשה. ככל שהוא השתפשף עם הגרביונים על המצעים, וניסה להשתחרר, נהיה יותר קשה. ככל שהסתכל עלייה יותר, השתכנע שהיה לו אסור להפסיק את ה'גיים'. זה תורה והיא קובעת הפעם את כללי המשחק. למה לקלקל לה?
"אין לך מה לדאוג, אצלנו במרתף העינויים כולם נהנים." אמרה לאה, שלא הסתירה את התרגשותה, עיניה נצנצו, הבריקו. "לא דאגתי לרגע, ידוע לי שאני נמצא בידיים טובות." בלי האמון העיוור ששום רע לא יעונה לו, אריה לא היה מסכים לקטע של ה'משחקים'. הוא ידע שהיא לא תזיק לו.
"אני רואה שנחטפתי מייד אחרי התצוגה, נכון?"
"אני מצטערת, היה שיבוש קל במבצע. מיהרנו לצאת מחדר ההלבשה בתצוגת האפנה בה השתתפת, לכן כשנחטפת לא הספקנו להביא לך בגדים כדי שתתלבשי ועדיין יש עלייך את הלבוש האחרון שדגמנת. הם עוד מחכים שתצאי למסלול... אבל יצטרכו לחכות לתצוגה הבאה..." היא צחקה בקול רם.
"למה את צוחקת?" הוא שאל.
"בפעם הבא תדע." השיבה לו לאה שעלתה על ביטנו והתיישבה עליו. הורידה את השפם ואת החולצה הצה"לית הירוקה. מהתיק שלה נשמע בעמעום הזימונית שלה מצפצף וקורה לה. היא לא טרחה לגשת לבדוק מי מפריע לה באמצע החטיפה. אחר כך תבדוק מי זה היה.
"החל מרגע זה, אני אוסרת עליך לדבר." פקדה לאה. היא התחילה ללטף אותו בזרועת, הלוך ושוב. עולה ויורדת.
נותנת לו נשיקות צרפתיות ארוכות, בפה, בחזה ובפנים, ומשאירה עליו בכל מקום את סימני השפתון האדום.
"את ממש מהממת, אם תשחררי אותי אני אוכל אותך כולך."
"נדמה לי שאמרתי שאסור לך לדבר, תציית לי או ש..."
אריה היה כל כך נרגש שהיה קשה לו להתאפק. "יש לך גוף משגע, התלבשת מאוד יפה, למה שלא נשחק חתול וחתולה?"
באופן בלתי מודע, הוא ביקש להעביר את השליטה לידיו. אך הפעם זה היה התור של לאה, והיא לא התכוונה לוותר בקלות.
"זאת האזהרה האחרונה, אם תמשיך לדבר אני אעניש אותך."
"כן? ומה תעשי, תסתמי לי את הפה?", התגרה בה, "איך תסתדרי בלי הלשון שלי?"
"אני כבר אסתדר בלי הפה שלך, כי זה בדיוק מה שאני מתכוונת לעשות עכשיו!"
אמרה, ולקחה שוב הצעיף הפנוי שהשתמשה קודם לעיניים. עשתה משולש וקיפלה אותו עד שהייתה לרצועה עבה שאיתה סתמה את פיו. הכל היא עשתה כפי שלמדה מדפי האינטרנט.
"לא, לא. אני מבקש ממך. אני אהיה ילד טוב. ילד טוב ירושלים!"
"מאוחר מדי." העבירה את הצעיף סביב הפה וקשרה אותו מאחורי ראשו בחוזקה.
"אם תרגיש שאתה במצוקה אמיתית, תעשה מממ, מממ, מממ. ככה, 3 פעמים, אז אני אשחרר אותך.
אבל אם סתם תבלף, מצבך יחמיר עוד יותר."
"מרפף בררפממ קשחרפפף סחטרום...." היו הצלילים שהוציא אריה מפיו. הוא היה חסר אונים. לאה שלטה בו באופן מוחלט, וזה הדליק אותה מאוד. הוא נכנע והתמסר.
"הבנת אותי?" שאלה לאה ואריה הניד בראשו והשמיע משהו כמו: הןן..., הןן.
הוא התגרה בה ושילם את המחיר. לא העריך נכון את נחישותה. היא שלטה במצב ביד רמה ולא נתנה לו אפילו הזדמנות קטנה להשפיע עלייה. "עכשיו תתחיל החגיגה האמיתית." ירדה מעליו ויצאה מהחדר. הלכה לתיק, קראה את מסר הזימונית, מחקה את הודעה והמשיכה למטבח.

הוא היה לבד כ- 6-7 דקות. בהם ניסה לשווא לחלץ את עצמו מהמצב. המתח העלה את לחץ דמו. בשל הבגדים שלבש, ככל שהיה זז, כל תנועה קלה על המיטה הייתה גורמת לעליה ברגישותו ובטמפרטורה שלו. לאה חזרה מוכנה לקרר אותו.

בקערית קטנה הביאה קוביות קרח שלקחה מהפריזר. כשאריה ראה אותם התחיל שוב בקונצרט בלתי מובן של צלילים. "לאא אלתעשהה .. ני לוכל למוד בששההה מאמו..."
הוא ניסה להביע את התנגדותו הלא כל כך חזקה ממעשייה.

לאה התחילה באזור הבטן. העבירה קוביה קרה של קרח וטיפות קטנות נפלו לתוך התבור. משם עלתה במסלול מתפתל שהתעכב בצלעותיו והסתיים בצוואר. הכל בשילוב נשיקות והחדרת לשונה לתוך אוזניו. כל נגיע של הקרח בעורו גרמו לו להתכווץ, להתפתל ולהתנשף. היא הניחה שתי קוביות קרח על שערות חזהו ואם הטיפות הקרות התחילה ללטף ולשחק ופיטמתיו מעל החזייה. כשלאה הרימה את החזייה והעבירה את הקוביות ושמה אותם על פטמותיו, הוא עצם את העיניים והרגיש איך כל הגוף שלו רועד ומתכווץ. הקור הקפיא אותו. חום גופו המיס את הקוביות במהירות.
לאה שאבה עם השפתיים האדומות שלה את הטיפות שנשארו על חזהו ונתנה ללשונה לשחק בכפתורים הקטנים והקשים שלו. כשסיימה את הטיפול באזור החזה שוב טיפסה מעליו, אבל הפעם עם הגב כלפי פניו.
שיערות רגליו נראו מבעד הגרביון השחור ומאוד הצחיקו אותה. אולי היה כדאי לגלח אותם?
מצב רוחה היה מרומם. אנה אני, יושבת מעל גבר חסון ושר חזק בממשלה שנכנע לי. שר בממשלה שבועד כמה שעות יקבל לידיו את מפתחות המדינה ויסמל את הממשלה כולה. גבר שאוהב לשחק איתי משחקים משוגעים ולא משעממים, גבר שלא נרתע משום דבר. אנה אני שולטת בו כרצוני, מתרגשת ומגורה ללא היכר. אני שתמיד האמנתי שסצינות כאלה יכולות להתרחש בקולנוע בלבד, רק בסרטים, כמו בסצינה של הסרט ירח מר. בימים האחרונים היא כל כך אהבה לראות שוב ושוב איך השחקנית עמנואל סיגנר היפה מזיינת את בן זוגה פיטר קויוטה כשהוא כפות לכיסא, ומה להגיד על שרון סטון ומייקל דגלס באינסטינקט בסיסי שהקפיצו את מכירת צעיפי המשי בכל העולם? סצינות לוהטות בין שחקנים שהם מאוד 'קול' אפילו ברגעים הכי חמים. תמיד חשבתי שמצבים כאלה הם סתם פרי הדמיון של תסריטיי הוליווד או תיאורים מגרים שנכתבים ברומנים של סופרי רבי המכר, או בספרי הדרכה למין או בסיפורים שמתפרסמים באינטרנט שתמיד מישהו אחר כותב. אבל הפעם אני זאת שכותבת את התסריט וגם מגלמת את התפקיד הראשי!
אני? לאה? שאני אסכים למשחקים כאלה? מי היה אומר! שאני אחרוג מהמוסכמות? מי היה חושב? לא חלמתי שניתן להגשים פנטזיות ולא להרגיש אשמה. חשבתי שזה בזוי, זול, מלוכלך, מזמין אלימות או נעשה על ידי טיפוסים סוטים עם ראש מלא סטיות סאדו מזוכיסטיות. אבל להשלטת עליו, זו בעצם אהבה, רק שעושים את זה בטכניקה שונה בלבד. ובאהבה כמו במלחמה: כל הדרכים כשרות. הרי בסך הכל זה משחק.

לאה המשיכה בטיפול שלה. כמו בהתחלה, כדי לגרום לאזור מסוים של הגוף רגישות, היא החלה ללטף את רגליו הקשורות מלמעלה עד למטה. באיטיות. עולה ויורדת. עולה ויורדת. עולה ויורדת... אריה הוציא שוב מהפה החסום כמה צלילים שנשמעו בדיוק ההפך מקראיות מצוקה. גניחות ומלמולים שנבעו מתחושת זרימת דמו שעבר בעוצמה רבה בורידיו מתחת למטפחות המשי שהחזיקו אותו קשור. הוא פתח את העיניים וראה את ישבנה העגלגל והיפה שלה מולו, את רגליה המקופלות לאחור עם גרביונים שחורים רכים ומאוד סקסיים. אפילו שם לב שהיא הבריקה את הנעליים. הכל בשבילו.
אך כשלאה הכניסה את ידה מתחת לתחתונים ותפסה אותו, ניער את עצמו כמו סוס פראי, ושוב עצם את עיניו.
לאה לקחה קובית קרח חדשה, טרייה, מוכנה לפעולה. בלי הקדמות, נתנה לאשכיו ולפין הזקוף והקשה שלו טיפול דומה לזה שקיבלו פיטמתיו. בהתחלה עם הידיים, אחר כך עם הפה. הוא התפתל מתחתיה והרגיש שרגע השיא שלו קרב. היא שמה לב למצבו והפסיקה את הטיפול לשניות לפני שהמשיכה לקראת ה'גרנד פינאלה'.

בשלב זה הייתה לה המון בטחון עצמי. ידעה שהיא יכולה לעשות איתו כרצונה. אינו מתנגד. אינו מפסיק את ה'גיים'. משתף פעולה. המוסיקה הקלה של מוצרט התערבבה עם מלמוליו. המתח באוויר עלה. הכל הלך לה לפי התכנון. היא הייתה מעליו כמו בסיפורים שקראה באינטרנט. כמו בסרטים שהיא ראתה. נשים חולמות להיות מעל הגברים. להפוך אותם 'לילדות קטנות וטובות'. לשלוט במצב ולא לאפשר להם להיות עם יד על העליונה. היא הלכה עם זה עד הסוף, וזכתה בינתיים בכל הקופה. כשהקוביה כמעט נמסה והיא סיימה לשאוב כל טיפה, לאה הסתובבה מולו, ופתחה בסדרה אחרונה של נשיקות. ואז הורידה מעט את הגרביונים ואת התחתונים שכיסו אותו כדי לחשוף את הסמל היחידי שהבליט את גבריותו, והתיישבה עליו.
"...מרפף, שרפפת, ברטתת." גנך אריה.
"כן, כן, אני מעל. אני מעליך ואינך יכול למנוע זאת ממני." חיוך רחב מקצה לקצה היו על פנייה.
הטריקו השחור היה כל כך אדוק על הגוף שלה ששדיה ופיטמתיה הבולטות הטריפו את אריה עוד יותר. אפילו שהיא לא הייתה ערומה, זה שיגעה אותו לגמרי. היא עלתה וירדה בקצב איטי, אחיד. לא לקח זמן רב עד שאריה התפוצץ בתוכה.
כולו רעד, שריריו התכווצו בעצמה רבה, השמיע קולות חזקים מבעד לפה החסום. לאה כמעט הגיעה יחד אתו לאורגזמה חזקה. תחושה של שיכרון חושים אמיתית עטפה אותם. זה לא כמו בסרטים, זה יותר טוב! כי זה קורה לי! וזה אמיתי!
היא שכבה מעליו עוד רגע קט עד ששחררה אותו מקשריו. קודם כל את המטפחת שחסמה את פיו. רק אחרי סידרה ארוכה נוספת של נשיקות צרפתיות היא סיימה לשחרר אותו, להוריד ממנו את בגדיה ולהביא לו חלוק כדי שיתכסה.
הם המשיכו להתנשק ולהתחבק שעה קלה. השעה הייתה מאוחרת. לאה לא רצתה לעזוב, אבל הפעם הייתה צריכה ללכת לביתה. למחרת צפתה לה יום עמוס של עבודה במשרד. אריה היה צריך להתכונן ליומו הגדול. הם לא יכלו לישון יחד. בשקט, הם התלבשו ויצאו מהחדר. לא דיברו בנהיים. לא רצו לשבור את הרגע הקסום. לא רצו לתרגם למילים את הרגשות של מה שזה עתה חוו יחד. לאה ניגשה למטבח ומזגה לעצמם משהו מרענן כדי לקרר את הגוף. הם לא דיברו. רק הסתכלו זה לזו בעיניים ובפניהם היה חיוך גדול. רך. היא אספה את כל הציוד שלה, הכניסה אותו בתיקה והתכוונה לצאת, כמו תמיד בדלת האחורית. אריה כחכך בגרונו כמי שעומד להגיד משהו, אבל לפני שהוא הספיק להגיד מילה, היא נישקה אותו חזק ואמרה לו: "תודה."
"תודה?" הוא שאל. "כן תודה!" אמרה לאה תוך כדי שהיא ממשיכה להסתכל לו בעיניים.
"תודה שהמשכת ולא הפסקת את המשחק. תודה שאפשרת לי לפתח את הדמיון ולהגשים אחת מהפנטזיות הרבות שלי ותודה על אורגזמה נהדרת."
"כל זה אני עשיתי?, לכל זה גרמתי בהשתתפותי הצנוע כדוגמנית חטופה?"
"כן, היית פרטנר נהדר!". לחשה לו באוזן. "במפגש הבא זהו תורך, יש לך משהו מיוחד לבקש ממני?" היא הייתה עדיין מלאת רגש מה'גיים' ששיחקו. משב הרוח הסקסית שהפכה לטורנדו עדיין עטפה אותה. מסחררת אותה.
"לא, אין לי כרגע שום דבר בראש, עברתי חוויה יוצאת דופן ואיני יכול לחשוב קדימה. אבל תהי בטוחה שאחזיר לך באותה מטבע. עוד תראי מה זה להיות קשורה...אליי. אני כבר הודיע לך מה לעשות.
את יודעת כבר איך אני עושה את זה."
"או. קיי., נחייה ונראה, נכון?" אמרה לאה בנימת ניצחון.
"נכון, נחייה ונראה." ענה אריה, כשהתקרבה השעה הגורלית עבורו.
הם נפרדו בנשיקה מתוקה. ה'גיים' השלישי נגמר. התוצאה בינתיים: 2-1 לטובת לאה.

* * *