בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

השכנה ממול (2)

מאת עוף חול     18 באוג 06 4683
אחרי שסיימה לגזור לי את הבגדים בלי טיפת רחמים, היא חילצה את הקרעים מגופי כך שנשארתי שם שכובה, עירומה, קשורה, חייבת לשירותים, עם גרון צורב, דמעות חנוקות, קפואה מקור, רעבה, צמאה, והכי נורא - כל כך מושפלת. כמו איזו זונה שלה, ככה הרגשתי.

היא לא נגעה, רק עמדה והסתכלה, על העור שלי שנעשה ברווזי מהקור, ועל הנשימות שלי שנעתקו, מנסות לשמור את התפרצות הבכי בפנים.

היד עברה על העור, מרעידה בכל פעם שנוגעת - לרגע בגב, לאט לאט לכיוון הישבן. הרגשתי את ידה השנייה מתקרבת לפנים שלי, וניסיתי להרחיק אותה במידת מה של הצלחה למרות הכבלים. למרות זאת היא ליטפה את לחיי בעדינות בידה האחת, נוגעת בשתי לחיי באצבעותיה, מלטפת.

"את ילדה יפה, עדינה, כשאת לא מנסה לשחק אותה קשוחה. את ילדה טובה כשאת שותקת ורגועה. את ממש יכולה להיות מותק.. תשתדלי להישאר ככה, ילדה טובה, כי יש לי סבלנות, את מבינה, ילדה, אם צריך את תישארי פה עוד כמה ימים, עד שתלמדי לעשות מה שאני אומרת לך, ולהתנהג יפה, בלי משחקי כוח מיותרים".

היא הרחיקה את ידה אבל ההרגשה נשארה, ואני הייתי קצת בשוק. לא כעסתי, דווקא לא. הרגשתי רגשות שלא הכרתי. לא יודעת האמת מה הרגשתי כשהיא אמרה את זה.

משהו עטף את פני, והתהדק סביב העורף, חוסם את פי. לא חושבת שהייתי מסוגלת לדבר גם בלי זה, אבל זה חיזק את הרגשות שהרגשתי קודם.

דקה לבד. דממה.

ואז הרגשתי טיפות קרות מטפטפות על גבי, מים, מים קרים, קפואים. כל כך רעדתי, הכפור כמו חתך את גבי, מפלס את דרכו במורד גווי ועד אחורי.

היא ניתקה את השרשראות והפכה אותי על גבי. יכולתי להתקומם, הייתי משוחררת, אבל לא התנגדתי. נתתי לה לעשות בי כרצונה. אפילו לא ניסיתי לפצות פה או למתוח את שרירי שכאבו מ-12 ומשהו השעות האחרונות, פשוט נעניתי לידיה, שסובבו אותי על גבי.

השרשראות לא כבלו מחדש. הייתי משוחררת, נשארתי שכובה.

היא נגעה בי, חדרה אלי מלפנים עם אצבעותיה. לא הייתי מוכנה לזה ונרתעתי, אבל היא החזירה אותי למקומי בעדינות, והמשיכה להעמיק את החדירה עם אצבעה, מוסיפה בעדינות אחת נוספת.

הרגשתי אותה מטפסת למיטה כשעודנה חופרת באצבעותיה בדממה, ואז - כמו השקט שלפני הסערה טיפסה וחדרה אלי. זין היה מחובר לגופה. לא ידעתי את זה עד שהרגשתי. היא חדרה לשנייה אחת, אבל נעצרה באמצע ויצאה, קצת בהפתעה.

"את בתולה", אמרה, קצת כלא מאמינה. אני חושבת שהסמקתי כמו שמעולם לא הסמקתי בחיי. "מי היה מאמין..." היא חייכה שאמרה את זה, וזה נשמע בקולה היטב. ואני התביישתי. היא נכנסה שוב, העמיקה את החדירה, ולחצה. הקרום נקרע בכאב עמום ומשהו אצלי התרגש בבת אחת. היא התקרבה אלי לאוזן לחשה: "כבר לא, ילדונת", ואז, בלי הכנה מיוחדת, פשוט זיינה וחדרה, יצאה ונכנסה, התנשפויותיי מתגברות להן ברקע.

כשאני על סף גמירה, היא עצרה.
"את רוצה לגמור ילדה?"
לא השמעתי קול.
"שאלתי אותך שאלה".
דממה.
היא יצאה מתוכי.
"אני מבינה שלא... אוקי, אז לילה טוב".
"הממם..." ניסיתי להוציא קול.
לא יכולתי להסביר את זה, אבל מעבר לגמירה לא רציתי שתלך, לא רציתי שתשאיר אותי ככה לבד. יכולתי ללכת לביתי, לא הייתי קשורה, אבל פשוט לא רציתי.

"לא הבנתי אותך, זונה".
ניסיתי שוב.
"הממם מה? את רוצה לגמור?"
ושוב אני מנסה.
"את צריכה להתחנן שאני אתן לך לגמור, זונה. את רוצה שאני אזיין אותך, שפחה קטנה?"
מהנהנת, לא מאמינה שראשי בוגד בי ככה.
"מתחננת שאני אזיין את הזונה הקטנה שלי, שאני אתן לה לגמור?"
שוב מהנהנת.

היא טיפסה שוב, חודרת בבת אחת, הפעם בלי שום מחסומים, ואני גמרתי כמו שמעולם, באף אוננות שאי פעם חוויתי, לא גמרתי כך.

היא יצאה, אך עוד לא ירדה מגופי. רציתי להירגע, גופי היה עייף, אבל לה כנראה היו תוכניות אחרות, כי היא סילקה מפניי את כיסוי העיניים ואת מחסום הפה. ראיתי את גופה המדהים רק לרגע, כאשר הסירה את הזין ממותנייה וטיפסה על פניי.

"לקקי, שפחה. אני רוצה לגמור שלוש פעמים ברצף, ואת לא מפסיקה עד שזה קורה, ברור?" למרות שפי היה כבר חופשי לא דיברתי, רק הנהנתי בראשי לכן, שלפתי לשון ברגע של טירוף ופשוט ליקקתי את אברה המדהים שזיין את פני.

היא גמרה שלוש פעמים, היא גמרה גם יותר, ואני, אני נהניתי מכל רגע.

היא ירדה מפני, דחפה אותי בעדינות לצד השני של המזרון והתיישבה לצידי על המיטה כשאני עוד שוכבת. היא הוציאה מהמגירה שליד המיטה מטליות לחות וניגבה בעדינות את פני העייפות והרטובות, כמו אם שמנקה את ילדתה. "כל הכבוד, תינוקת שלי". היא נשקה לי על שפתי וזו הייתה הפעם הראשונה שהשפתיים האלו חוו מגע נשי, אף שתמיד כל כך חשקו בו. היא ניתקה את שפתיה ופתחתי את פי לדבר:

"א-אני מ-מצטערת ש..."
"ששש.. שקט עכשיו, ילדה. אני חושבת ששילמת את חובך."
היא כיסתה אותי בשמיכה ונשקה לי שוב.
"את תשני פה הלילה, ילדה, ומהיום, מהיום את השפחונת שלי, ורק שלי".

BelGoat​(שולט)
מדהים
הכתיבה מעוררת הערצה - אני כל פעם שמח לקרוא פרסום שלך
18/08/06 11:45
Ana Goge
הכתיבה באמת מעוררת הערצה.
אני יכולה להתקטנן על פרטים לא הגיוניים, אבל ממש אין צורך בכך. נהדר.
18/08/06 15:36
עוף חול
:)
תודה רבה :):)
18/08/06 16:56
פרחונית בלוג קטן​(נשלטת)
פשוט נהדר :-)
כתיבה יפה וזורמת
19/08/06 07:25
@לוטוס@​(נשלטת)
נהניתי...
זה פשוט עשה לי את זה! כל מילה נוספת מיותרת:-)
21/08/06 20:47
עבודת מאסטר{lori}
:-)
נחמד מאוד! ממתין לפרסומים נוספים.
21/08/06 22:59
Mary Jane
סיפור
ממש ממש מחרמן.
25/08/06 02:33
עוף חול
:)
תודה רבה :) ובעיקר לך אחראית אחת... :)
04/09/06 00:35
feetslave
סיפור מדהים
כתוב יפה, מגרה ביותר... ובלי מילה מיותרת.
14/10/06 01:23
שם מתחתיו
מאלף
עזבו מגרה עזבו מחרמן אני בעד מאלף וכל מילה נוספת מיותרת ( רצוי להחליף את השכנה בשכן)
23/10/06 22:09
משתמושים
כפיים
כפיים.
26/01/07 00:05