רציתי שתהיה לי
מאת נעמה5
13 באוגוסט 2006
רציתי שתקנה לי רוקט פוקט. מעולם לא קניתי לעצמי. רציתי שתקנה לי כסמל לאפשרויות העונג בלתי מוגבלות, שנמצאות בהישג ידי. מתנה קטנה ממך, שתגיש לכף ידי, בכף ידך החמימה והגדולה. לא רציתי לקנות לעצמי. מה הטעם?
הכרנו בצ'אט. התחלת לדבר איתי, עם שם שובב, ואני בלתי מנוסה לחלוטין. רציתי מישהו שיכניס אותי ברזי המשחק הזה, הארץ הענקית הזו. שאלתי אותך וסיפרת שלך יש ניסיון של כמה חודשים. אהבתי את זה. פחדתי ממישהו עם ניסיון רב מידי. בשיחה עצמה לא נידבת פרטים מיותרים. אך גם היית מאוד רומנטי ולא שאלת שאלות לפי הספר. ידענו שאנחנו בשמות בדויים, אך לא היה לנו איכפת. ידענו שאנו יכולים לסמוך אחד על השני. אחרי בערך שלוש שעות של שיחה, שנמשכה אל תוך הלילה, במהלכה דיברנו המון על עצמנו וקצת על מה זה שליטה, התחלנו לדבר בטלפון. הקול שלך, קול עדין ורגיש, קול שנשמע צעיר כל כך... היה קשה להאמין שאתה מעל גיל 30, אבל ידעתי שאתה דובר אמת.
היה כל כך כיף לדבר, בכנות מלאה, על הרגשות והרצונות שלי בתחום, על הרצון להיות נשלטת, מובלת. מעט מושפלת. מפחיד ומושך כאחד. הפכת את זה לעונג מובן מאליו. אין במה להתבייש. ואין מה להסתיר. והכנות המוחלטת רק מוסיפה לעונג שמתחיל בשיפולי הבטן ונימשך עד לאוזן שמאזינה לך, קורא לי בשמי, נעמה. וכמה שאתה אוהב את השם הזה.
***
הגעתי אליך הביתה בשעות הערב המאוחרות. פתחת לי את הדלת. מיד חיבקת אותי, מאשר לי שהכל בסדר. נצמדתי אליך. הייתי כל כך מתוחה והחיבוק שלך כל כך הרגיע. הבטתי בך, מנסה להכיל ברגע את כל כולך לעומת כל מה שהתרוצץ בדמיוני לגביך. ישבנו ושתינו קצת, נרגעים מהמתח. רציתי לאהוב אותך. מושיטה יד ללטף ולהרגיש את הירך, השיער, הכתף. הורדת את ידי וסימנת: לא עכשיו. הקמת והולכת אותי. עמדתי מולך למרגלות המדרגות.
"רדי על הברכיים" אמרת לי. ואני, בהלם, לא מבינה את המעבר החד. מוזר וגם כל כך... אמיתי. כמו שחלמתי זמן ממושך, ממושך. "אבל", ניסיתי לומר, "אתה בטוח?". הנהנת אלי במבט עמוק. לא ויתרת. חשבתי שאני יכולה לצחוק, לבטל את הכל, להפוך את זה לרגע של כלום. לא רציתי. כל כך רציתי לחוות את זה איתך. לא העזתי. הייתי כבר יותר מדי בפנים. אתה יודע את רצוני. את משאלותיי הכמוסות. מה הטעם להסתיר?
"רדי על הברכיים, נעמה" חזרת ואמרת. הייתי חסרת אונים. "נעמה", אתה ממתין. מפשיל את מכנסייך ומתוכן יוצא איבר ענק. האיבר שלך, דרוך, זקוף. אין לי דרך אחרת. אתה מחכה שאבצע את שהורית. אני יורדת על הברכיים. המומה מעצמי. מביטה בזין שלך מול הפרצוף שלי. זין עבה במיוחד, יפיפה וקשה מאוד. אתה לא עושה הרבה. עומד איתו מולי. בטוח בעצמך. יודע שאני מרדנית אך גם מצפה, נותן לרגשות המבעבעים שבתוכי לעשות את העבודה.
"תמצצי אותו", אתה אומר לי, יודע שעל שפתי ליפסטיק אדום עז. יודע שאני מתה להרגיש אותו. אני מתחילה. מוצצת את הקצה. עדיין בהססנות. אני? כזאת? ככה? מתחילה להכניס אותו לתוכי וכבר הליפסטיק נמרח עליו לגמרי. מרוב התרגשות אני לא מרגישה בטעמו החזק. אני מוצצת את הזין שלך, מכניסה אותו עוד ועוד לתוכי. אתה עומד, נהנה ומרוצה. עשיתי כדברייך. אני רוצה לספק אותך ומכניסה מה שיותר ממנו, אף על פי שזה קשה, מגיע עד הגרון ולתוכו. "עד הסוף", אתה אומר. ואני מכניסה. "טוב מאוד. קומי".
אני קמה, מביטה בעינייך למצוא בהן אישור או ספקנות, אתה מביט בי במבט שלא מסגיר דבר, מוביל אותי למיטה. אני מאושרת ומפחדת, מתרגשת עד מאוד, נמלאת רגשות עזים וציפייה. זהו אושר מסוג שלא חוויתי עדיין. האושר שבלמלא את רצונותייך.
על המיטה אני נשכבת. מאי שם אתה שולף מצבטים די חזקים. אתה מסביר לי הכל ומביט בי תוך כדי. אני כמעט צורחת בכאב, אך הכאב נסבל. אתה מחבק אותי. זה גם מתחיל להיות נעים. "זה טוב לי", אני גונחת. "את אוהבת את זה?" אתה מביט בי בעיניים נוצצות. אוי כן....
אנחנו מתמזמזים המון ואני כל הזמן רוצה להרגיש אותו, עומד לי בין הידיים. גולשת למטה ומוצצת אותו. כל כך חם בפי, ומדי פעם מגיר נוזלים מגרים. אני יכולה למצוץ אותו שעות. הוא גדול ואני רוצה להכניס אותו עמוק לפי. יותר משאני יכולה אני רוצה. אתה אוחז בראשי. לעיתים מלטף לעיתים בכוח. מכניס בכוח ואני לא יכולה לזוז. מושך לי בשיער, מכוון את פי עלייך. אתה נאנח. אני כלבה טובה, נכון? אתה פשוט אוהב את זה ככה. אני מתפלאת מכמה שזה פשוט, כמה שזה טוב ליהנות מהחלומות הכמוסים ביותר. אני יונקת לך אותו עוד ועוד. רוצה לבלוע אותו, להכניס לתוכי. לא שבעה ממנו. אני יונקת ומלקקת אותו, מביאה מים קרים בפי ומכניסה אותו. אתה נאנח בשיכרון חושים. כן, כלבה טובה. כלבה טובה שלי. אתה כל כך מתוק. אני כל כך רוצה לספק אותך. להיות הזונה שלך. הזונה הקטנה שלך...
אתה גומר כמות אדירה בתוך פי. אני בולעת את חלקה, אבל פשוט לא מצליחה להשתלט על הכל. אתה שמח אבל דורש שאנשק את הקצה, שארגיש את הלבן הסמיך הזה, ומרים אותי לנשיקה. נשיקה ארוכה. מוצץ את פי, את שדי, את ירכי. ולפתע לשון משייטת בין רגלי. אתה מלקק אותי. מוצץ את מיצי האהבה. מלקק ומחדיר אצבעות. פתאום אתה מחליק משהו קטן לידי, רוקט פוקט באריזת מתנה, וממהר לקחת אותו ממני ולשים ליד הלשון, שיענג אותי יחד איתך.
הכרנו בצ'אט. התחלת לדבר איתי, עם שם שובב, ואני בלתי מנוסה לחלוטין. רציתי מישהו שיכניס אותי ברזי המשחק הזה, הארץ הענקית הזו. שאלתי אותך וסיפרת שלך יש ניסיון של כמה חודשים. אהבתי את זה. פחדתי ממישהו עם ניסיון רב מידי. בשיחה עצמה לא נידבת פרטים מיותרים. אך גם היית מאוד רומנטי ולא שאלת שאלות לפי הספר. ידענו שאנחנו בשמות בדויים, אך לא היה לנו איכפת. ידענו שאנו יכולים לסמוך אחד על השני. אחרי בערך שלוש שעות של שיחה, שנמשכה אל תוך הלילה, במהלכה דיברנו המון על עצמנו וקצת על מה זה שליטה, התחלנו לדבר בטלפון. הקול שלך, קול עדין ורגיש, קול שנשמע צעיר כל כך... היה קשה להאמין שאתה מעל גיל 30, אבל ידעתי שאתה דובר אמת.
היה כל כך כיף לדבר, בכנות מלאה, על הרגשות והרצונות שלי בתחום, על הרצון להיות נשלטת, מובלת. מעט מושפלת. מפחיד ומושך כאחד. הפכת את זה לעונג מובן מאליו. אין במה להתבייש. ואין מה להסתיר. והכנות המוחלטת רק מוסיפה לעונג שמתחיל בשיפולי הבטן ונימשך עד לאוזן שמאזינה לך, קורא לי בשמי, נעמה. וכמה שאתה אוהב את השם הזה.
***
הגעתי אליך הביתה בשעות הערב המאוחרות. פתחת לי את הדלת. מיד חיבקת אותי, מאשר לי שהכל בסדר. נצמדתי אליך. הייתי כל כך מתוחה והחיבוק שלך כל כך הרגיע. הבטתי בך, מנסה להכיל ברגע את כל כולך לעומת כל מה שהתרוצץ בדמיוני לגביך. ישבנו ושתינו קצת, נרגעים מהמתח. רציתי לאהוב אותך. מושיטה יד ללטף ולהרגיש את הירך, השיער, הכתף. הורדת את ידי וסימנת: לא עכשיו. הקמת והולכת אותי. עמדתי מולך למרגלות המדרגות.
"רדי על הברכיים" אמרת לי. ואני, בהלם, לא מבינה את המעבר החד. מוזר וגם כל כך... אמיתי. כמו שחלמתי זמן ממושך, ממושך. "אבל", ניסיתי לומר, "אתה בטוח?". הנהנת אלי במבט עמוק. לא ויתרת. חשבתי שאני יכולה לצחוק, לבטל את הכל, להפוך את זה לרגע של כלום. לא רציתי. כל כך רציתי לחוות את זה איתך. לא העזתי. הייתי כבר יותר מדי בפנים. אתה יודע את רצוני. את משאלותיי הכמוסות. מה הטעם להסתיר?
"רדי על הברכיים, נעמה" חזרת ואמרת. הייתי חסרת אונים. "נעמה", אתה ממתין. מפשיל את מכנסייך ומתוכן יוצא איבר ענק. האיבר שלך, דרוך, זקוף. אין לי דרך אחרת. אתה מחכה שאבצע את שהורית. אני יורדת על הברכיים. המומה מעצמי. מביטה בזין שלך מול הפרצוף שלי. זין עבה במיוחד, יפיפה וקשה מאוד. אתה לא עושה הרבה. עומד איתו מולי. בטוח בעצמך. יודע שאני מרדנית אך גם מצפה, נותן לרגשות המבעבעים שבתוכי לעשות את העבודה.
"תמצצי אותו", אתה אומר לי, יודע שעל שפתי ליפסטיק אדום עז. יודע שאני מתה להרגיש אותו. אני מתחילה. מוצצת את הקצה. עדיין בהססנות. אני? כזאת? ככה? מתחילה להכניס אותו לתוכי וכבר הליפסטיק נמרח עליו לגמרי. מרוב התרגשות אני לא מרגישה בטעמו החזק. אני מוצצת את הזין שלך, מכניסה אותו עוד ועוד לתוכי. אתה עומד, נהנה ומרוצה. עשיתי כדברייך. אני רוצה לספק אותך ומכניסה מה שיותר ממנו, אף על פי שזה קשה, מגיע עד הגרון ולתוכו. "עד הסוף", אתה אומר. ואני מכניסה. "טוב מאוד. קומי".
אני קמה, מביטה בעינייך למצוא בהן אישור או ספקנות, אתה מביט בי במבט שלא מסגיר דבר, מוביל אותי למיטה. אני מאושרת ומפחדת, מתרגשת עד מאוד, נמלאת רגשות עזים וציפייה. זהו אושר מסוג שלא חוויתי עדיין. האושר שבלמלא את רצונותייך.
על המיטה אני נשכבת. מאי שם אתה שולף מצבטים די חזקים. אתה מסביר לי הכל ומביט בי תוך כדי. אני כמעט צורחת בכאב, אך הכאב נסבל. אתה מחבק אותי. זה גם מתחיל להיות נעים. "זה טוב לי", אני גונחת. "את אוהבת את זה?" אתה מביט בי בעיניים נוצצות. אוי כן....
אנחנו מתמזמזים המון ואני כל הזמן רוצה להרגיש אותו, עומד לי בין הידיים. גולשת למטה ומוצצת אותו. כל כך חם בפי, ומדי פעם מגיר נוזלים מגרים. אני יכולה למצוץ אותו שעות. הוא גדול ואני רוצה להכניס אותו עמוק לפי. יותר משאני יכולה אני רוצה. אתה אוחז בראשי. לעיתים מלטף לעיתים בכוח. מכניס בכוח ואני לא יכולה לזוז. מושך לי בשיער, מכוון את פי עלייך. אתה נאנח. אני כלבה טובה, נכון? אתה פשוט אוהב את זה ככה. אני מתפלאת מכמה שזה פשוט, כמה שזה טוב ליהנות מהחלומות הכמוסים ביותר. אני יונקת לך אותו עוד ועוד. רוצה לבלוע אותו, להכניס לתוכי. לא שבעה ממנו. אני יונקת ומלקקת אותו, מביאה מים קרים בפי ומכניסה אותו. אתה נאנח בשיכרון חושים. כן, כלבה טובה. כלבה טובה שלי. אתה כל כך מתוק. אני כל כך רוצה לספק אותך. להיות הזונה שלך. הזונה הקטנה שלך...
אתה גומר כמות אדירה בתוך פי. אני בולעת את חלקה, אבל פשוט לא מצליחה להשתלט על הכל. אתה שמח אבל דורש שאנשק את הקצה, שארגיש את הלבן הסמיך הזה, ומרים אותי לנשיקה. נשיקה ארוכה. מוצץ את פי, את שדי, את ירכי. ולפתע לשון משייטת בין רגלי. אתה מלקק אותי. מוצץ את מיצי האהבה. מלקק ומחדיר אצבעות. פתאום אתה מחליק משהו קטן לידי, רוקט פוקט באריזת מתנה, וממהר לקחת אותו ממני ולשים ליד הלשון, שיענג אותי יחד איתך.
