בובה

של מי את, בובת טלאים מיוחדת
של מי המבט המחשמל שאת זורקת
של מי השמלה, אמנם מרופטת
אך בתוכה פרחים שזורים
של מי התלתלים הפרועים שאת פנייך עוטים
של מי את בובת קרעים מיוחדת
על מדף בפינה את יושבת
האם הדובי האימתני דפק לך סטירה?
בובת פלאים,למה את פרומה?
האם במרתף מישהו שלח יד
וקרע את שמלתך? הוא פרם אותך, את כבר לא עצמך
הוי בובה, אל תשכחי ששנים שיחקו בך זרים
בובה עם פני חרסינה, ידיים קטנות וקפוצות
על הלחיים שלך, אני רואה לפתע דמעות
בובה שהיית בלילות ארוכים, חברה לסודות שלי
היום את עזובה, מונחת ללא אהבה, ללא לטיפה
בובה אני כל כך מצטערת, כי שיחקתי איתך
וכעת את לבד, חתיכת בד עזובה, מיותמת
אולי אכבס אותך בובה, אפיח בך חיים
אצבע את פנייך, אסדר לך את התלתלים
את עוד תראי אחרת ותריחי לא כמו בובה מרופטת
עוד ישחקו איתך, וישלבו איתך ידיים
ואולי גם יקריאו לך סיפור אחד, או שניים
בובה של בד, שהנחתי מזמן על מדף אחר
מישהו עוד יצחק איתך, וייקח אותך לעולמו המיוחד