ערגה

איך להביא את האסור אל גבול המותר?
איך להפסיק לערוג
אל מה שהיה
ואל מה
שיכול היה
אולי
להיות...

תשוקות מבעבעות, תוססות בי
האם כבר הבשלתי?
כל שידעתי
כאילו נמחה באחת

איבחה חדה של כאב
ותשוקה
כל כך הרבה תשוקה

ואינני יודעת מה לעשות בה.

אצבעותיי וחושיי מתעטפים
צמרמורת קלה..
רוח מהעבר
מעלה תחושות
ששכחתי
יוצרת געגוע
אינסופי
תהומי

כמיהה לחצות גבול נוסף
בתוכי
מחוצה לי
אליך

בשבילך.

לכאוב
לערוג
להשתוקק
למענך.

וככלות ימי התום,
תמיד אשאר זונתך
בתולה נפשית
שחומותיה
במוחה
בנפשה
לא נפרצו
מחסום הבושה
הכאב
הרעד
מטיל בי אימה

אל מול אותו
צורך תמידי, מציק, מהדהד
לרצות
אותך.