שעות נוספות
מאת Queencie(שולטת)
19 באוקטובר 2006
פרק א'
רוני נכנס למשרדו כשהוא עדיין מהרהר בחוויות ליל אמש עם יעל. החיוך החולמני שעל פניו הסגיר את רגשותיו ומחשבותיו.
"בוקר טוב, רוני", אמרה שרית מזכירתו, ורוני ענה לה בהיסח הדעת, עיניו סורקות כביכול את המכתבים שאסף מדלפק הקבלה.
"בוקר טוב גם לך, שרית", הפטיר.
"מירי, המועמדת להחליף אותי, ממתינה לך במשרדך" הודיעה לו, תוך שהוא חולף על פניה ללא סימן שאפילו שמע אותה.
ואמנם, דבריה של שרית חלפו ליד אזנו מבלי שקלט את שאמרה. מחשבותיו שבו ונדדו אל יעל כשהיא רוכבת על פניו, מצליפה בישבנו, חודרת אליו בפראות חמושה בדילדו הכתום שלה, נושכת את שפתיו, קושרת אותו למיטה, צובטת את פטמותיו, שורטת את גבו. כמו פלאשים של מצלמה, הכל התערבב יחד לתמונות שהופיעו בזכרונו לאו דווקא בסדר שבו הדברים התרחשו. איש מהסובבים אותו לא ידע על ייחודיותו המינית של רוני. עם יעל הוא לא היה רוני אלא רונית, לבושה בגדים נשיים סקסיים, מאופרת איפור נשי כבד ונעולה בנעלי עקב מחודדים.
רוני נכנס למשרדו ממשיך לעיין במכתבים, והתיישב בכיסאו מחוייך.
"בוקר טוב, מר נוריאל", העיר אותו משרעפיו קול נשי עמוק. רוני הרים את עיניו מהניירת ונתקל להפתעתו בפנים יפהפיות, עדינות וחלקות בצבע מוקה, שעיני איילה חומות וגדולות משובצות בהן, ותלתלים זהובים מעטרים את מסגרתן. נשימתו נעתקה. יפהפייה! חלפה במוחו המחשבה, תוך שהוא מושיט את ידו לעברה.
"נעים מאוד, אהה.... רוני", מלמל.
"מירי" ענתה קצרות, חושפת שיניים צחורות בחיוך חושני.
צרות, צרות, צרות - הדהד במוחו פעמון אזעקה נסתר - וכמה שהיא יפה.
"אני המחליפה של שרית לתקופת חופשת הלידה שלה, מר נוריאל" הסבירה מירי את נוכחותה במשרדו.
"אהה... " הגיב בחוסר ריכוז ניכר, ואז התעשת. "ברוכה הבאה מירי, שרית תראה לך את מבנה המשרד ותסביר לך את משימותייך היומיומיות. לדעתי כל העסק לא ייקח יותר מכמה שעות, ואת יכולה לקרוא לי רוני, מירי".
הוא תהה אם רק לו נדמה היה שקולו רעד כשאמר את שמה. עיניו נדדו אל עומק מחשופה, אשר משני צדדיו היו כלואים שדיה העגלגלים, מפתים.
"כן מר נוריאל, רוני", השיבה בחיוך שובבי.
מירי קמה מכיסאה, צועדת בעיכוס קל על עקבים גבוהים וחושפת זוג רגלים ארוכות וחטובות בגרבי ניילון שחורים. עיניו של רוני עקבו אחרי ישבנה המתרחק, המתנדנד מתחת לחצאית העור השחורה הקצרה. אלוהים, היא מגרה, הייתי עושה אותה בעונג רב, חשב לעצמו, תחתוני התחרה שלגופו נרטבים קלות בשל הגירוי הנעים שחש כשחשב על כך. בדקות הבאות עדיין מצא את עצמו שקוע בהרהורי זימה, שנדדו מאירועי אמש עם יעל לפנטזיות על מירי. צלצול הטלפון החזירו למציאות.
"רונית, יקירתי", נשמע הקול מעברו השני של הקו, "לכי לשירותי הנשים, והחדירי לעצמך את הפלאג הגדול. הכיני את עצמך לערב שלנו, זונה שלי!" ציוותה עליו יעל.
"כן גברתי", לחש לה בתשובה, חושש שמא ישמעו את קולו.
"מר נוריאל, אהה... רוני, אפשר להכין לך כוס קפה?" ראשה של מירי הציץ בדלת משרדו, גורם לו להסמיק עד שורשי שערותיו.
"כן גברתי" ענה לה בפיזור נפש, שם לב באיחור לטעותו ותיקן: "תודה, מירי".
"מי זו שם, רונית?" שאלה יעל בתמיהה מעבר לקו הטלפון.
"מירי, המחליפה של שרית, גברתי" ענה לה.
"וכבר את קוראת לה 'גברתי', זונה? כנראה שהיא שווה את זה" נזפה בו, מוכיחה אותו על רשלנותו. "טוב עשיתי שנעלתי הבוקר את הדגדגן העלוב שלך בכלובון", צחקקה באוזנו.
"כן גברתי", מלמל במבוכה.
פרק ב'
יושב ליד שולחנו כשהפלאג תקוע באחוריו, התקשה רוני, תרתי משמע, לבצע את משימותיו. נוכחותה של מירי במשרדיו, נכנסת ויוצאת, מגישה לו קפה, מסלקת את הכוס הריקה, מתייקת (במיוחד כשתייקה את החשבוניות במדף העליון), הסיחו את דעתו שוב ושוב מהחוזה החדש שהיה אמור לקרוא ולחתום עליו. בזמן ארוחת הצהריים הרגיש שהוא חייב לצאת מהמשרד ולנשום מעט אוויר צח. הוא צעד ברגל אל דוכן הפלאפל, חושב ששם יזכה למעט פרטיות ושקט נפשי. כשכבר היה בסוף המנה, הופיעה שם, להפתעתו, יעל.
"מה את עושה פה?" שאל בתהייה.
"את סיימת כעת, רונית", לחשה יעל באוזנו, לוקחת מידו את הביס האחרון שהיה בדרכו אל פיו. "אני מבינה שאת לא ממש שמחה לראות אותי, זונה" נזפה בו. "את עונשך על ההתנשאות הזו שלך תקבלי כבר בערב. אני מקווה שהפלאג באחורייך", הוסיפה, צובטת בעכוזו של רוני ואספה את המנה שהוכנה לה והתרחקה משם.
***
"מירי תתחיל מחר במשרה מלאה, רוני" הודיעה לו שרית כשנכנס למשרד, מיידעת אותו שחופשת הלידה שלה מתחילה מחר, וכן ששחררה את מירי לביתה לאחר שזו הוכיחה כי למדה במהירות את המשימות הדרושות.
למרות השקט ששרר במשרדו, לא הצליח רוני להתרכז בחוזה שהיה עליו לבחון. מחשבותיו נדדו בין זיכרון רגליה החטובות של מירי, מקדשה של גברתו האהובה, יעל, עכוזה של מירי, בהונותיה של יעל, שדיה של מירי, עיניה של מירי, של יעל, של מירי... עדיף שאלך הביתה להיענש כראוי, זה בהחלט מגיע לי, חשב לעצמו.
***
"על ארבע, זונה", ציוותה יעל ברגע שפתח את דלת ביתם. רוני כרע על ברכיו, מרגיש ביתר שאת את הפלאג בישבנו, והגיש את לשונו אל רגלה המושטת של גברתו. דקות ארוכות סגד לבהונותיה כשהוא מלקק, מנשק, מוצץ ומלטף את עור כפות רגליה.
"תתלבשי, כלבה שלי", ציוותה יעל, משליכה לעבר רוני בגד גוף אדום עשוי רשת שקופה וחושף ישבן. רוני פשט את בגדיו במהירות ולבש את בגד הגוף. הוא אהב את מגע הבד הרך על גופו החלק. הנשיות שבו פרצה ממנו והשתלטה על הווייתו. בהרף עין הוא היה לרונית, השפחה של הגבירה יעל. נעולה במגפי הויניל האדומים שהתנוססו עד גובה ירכיה, מאופרת באיפור ערב כבד, ובפאה אדמונית לראשה, היא נראתה והרגישה נשית, זנותית וסקסית.
"כיפה אדומה עלובה, זה מה שאת", צחקה יעל כשהיא צובטת את פטמותיה של רונית במצבטים בעלי משקולת. היא הורתה לרונית להיצמד אל שטיח הקיר האומנותי כשפניה אליו, וכבלה אותה פשוקת ידיים ורגליים לארבעת הווים המקבעים את השטיח לקיר. יעל נצמדה אל גבה של רונית מאחור, מעבירה את ציפורניה על חזה ובטנה של רונית, יוצרת בעורה צמרמורת נעימה.
"מצאת לך גבירה משרדית וחדשה זונה, הא?" הזכירה לה יעל את פליטת הפה האומללה מהבוקר, תוך שהיא מאדימה את ישבנה החשוף של רונית בסדרת הצלפות בשוט זנבות ולאחר מכן בסדרה כואבת יותר בשוט רכיבה. "הגבירה המשרדית הזו הוציאה אותך מריכוז הא?" אמרה בחדות.
"לא, גברתי, אני מתנצלת. זה היה חוסר תשומת לב מצידי, אני מצטערת על כך", ענתה רונית בין אנקות הכאב שלה.
"את לא נשמעת לי מצטערת מספיק, זונה בוגדנית" ענתה יעל בארסיות.
"סליחה, גברתי, אאוץ'...", גנחה רונית בקול כשיעל הנחיתה על ישבנה את המחבט המכונה "רישעון".
"'אאוץ'' כלבה? זו תודתך על החינוך שלי?" נזפה בה.
"לא גברתי, תודה גברתי", ענתה רונית.
"בת כמה המירי הזו, זבל בוגדני?" שאלה במפתיע.
"אה.. אני לא יודעת גברתי, אולי בת 25", ענתה.
"אוקי, את תשלמי על כל אחת משנותיה בכל אחד מישבנייך זונה עלובה. חמישים מלקות רישעון בסך הכל", אמרה. "יש לך מזל שהיא צעירה", הוסיפה בגיחוך.
"כן גברתי, תודה על החינוך שאת מעניקה לי, גברתי" מלמלה רונית, חוששת מהכאב המתקרב.
יעל הניפה את המחבט פעם אחר פעם, בכל פעם מגבירה מעט את עצמת החבטה, סוחטת מרונית אנחות וגניחות שתאמו את מראה הזנותי. משסיימה, ליטפה את ישבנה האדום של שפחתה, מתענגת על להט עורה, מוסיפה טפיחה מצלצלת של הנאה, וסוחטת משפחתה עוד אנחה מיוסרת. "את כוסית באדום, זונה שלי, בא לי עלייך הלילה", לחשה באוזנה של רונית, מתירה אותה מהכבלים. "על ארבע, כלבה" ציוותה כשהיא חוגרת את הסטראפ און הכתום למתניה ועוטה כפפות.
רונית שלפה את הפלאג והצמידה אותו, באמצעות כרית הוואקום שלו, אל הרצפה מתחת לפניה של רונית. "תמצצי, זונה" הורתה לה, מורחת את החור בנוזל סיכה. רונית היססה מעט ויעל דחפה את ראשה אל הפלאג בנזיפה. "נתתי לך הוראה כלבה עלובה, תמצצי, ואני רוצה לשמוע אותך גונחת בקצב הנכון, ברור?" רונית הנהנה, גרונה עולה ויורד על הפלאג. "תראי לי שאת זונה ראויה, כדאי לך!" אמרה יעל וחדרה עם הדילדו לישבנה של שפחתה.
"כן, גברתי", נאנקה רונית, "תודה שאת מוצאת אותי ראויה ל... אאוץ'..."
הצלפת שוט חדה קטעה את נאומה.
"אמרתי לך למצוץ, זונה – תמצצי, אל תדברי! מובן?!"
"ממם...", הנהנה רונית כשהיא מוצצת את הפלאג ומהנהנת.
קצב החדירה ועוצמתה הלכו וגברו. יעל הפעילה את הרטט בבסיס הדילדו, מענגת את עצמה ומטריפה את חושיה של זונתה, שמצצה עכשיו באדיקות ובמרץ.
"אחח... אני אוהבת לטחון אותך, שרמוטה שלי, אוהבת לדפוק את הכוס הלוהט שלך, ונהנית לראות שאת מוצצת כמו מקצוענית. אולי אוכל לעשות עלייך כמה גרושים, זונה".
"ממם..." המהמה רונית והנהנה בהסכמה, מבלי להפסיק למצוץ.
לפתע שלפה יעל את הדילדו מישבנה של זונתה.
"לא!" נזעקה רונית. "זייני אותי גברתי, דפקי את הזונה העלובה שלך, בבקשה! אני צריכה את הזין הגדול שלך בתוכי". רונית נענעה בישבנה מול יעל, מחפשת את מגע הדילדו.
יעל צחקקה והצליפה בישבנה של רונית בחוזקה.
"אמרתי לך למצוץ, זונה! לא קיבלת רשות להפסיק למצוץ!"
רונית החזירה את שפתיה אל הפלאג, מהמהמת את תחינתה בעוד שפיה מוצץ ושואב את הפלאג הצמוד לרצפה, ישבנה מונף אל על, ופתח החור שלה לח נוצץ ורוטט.
"את אוהבת שאני טוחנת את הכוס המיוחם שלך, מופקרת שלי, אוהבת שאני דופקת אותך, הא?" שאלה יעל בהתרסה, זוכה להנהון נמרץ כתשובה.
"אני אתן לך את הזין שלי, זונת אשפתות מיוחמת" אמרה יעל וירקה על החור.
רונית השמיעה אנחות ייחום נוספות מבעד לשפתיה היונקות.
יעל החדירה את הסטראפ און בבת אחת לכל אורכו, זוכה לשמוע גניחת סיפוק, שהגבירה את הנאתה.
"קבלי אותו עמוק וחזק, שרמוטה מופקרת שלי" אמרה יעל והניעה את אגנה נמרצות.
בתגובה לכל חדירה רונית גנחה וקירבה את ישבנה אל מפשעתה של יעל עוד יותר. הרטט של הדילדו עורר ביעל זרמי עונג ראשוניים, ואלה שחררו כמויות גדולות של מיצי תאווה אשר זלגו על החלק הפנימי של ירכיה.
"אני אגמור בכוס החם שלך, זונה שלי". יעל יצאה ממנה, ירקה שוב על החור וחדרה בחוזקה לחור הפעור הרוטט.
"כ---ן... בבקשה, מלכתי" התחננה הזונה, יודעת שתחטוף הצלפה נוספת על הפסקת המציצה, וזו לא אחרה לבוא.
"את תמצצי זונה, אני אזיין", אמרה יעל והנחיתה את שוטה על העור האדום, סוחטת מרונית אנקת כאב.
הגניחות של רונית מחד, והרטט במפשעתה מאידך, שלהבו את יעל. הדילדו נע פנימה והחוצה לכל אורכו, חופר בישבנה של כלבתה, ועם כל חדירה, ירכיה ההולמות בישבנה של רונית גירו את הדגדגן שלה הצמוד למקור הרטט בבסיס הדילדו. הגירוי של יעל התקרב לנקודת שיא, והיא שרטה וצבטה את עורה של שפחתה באקסטאזת חושים. הנאתה של גברתה הטריפה את רונית אשר הקפיצה את ישבנה ושיפדה אותו על הדילדו, מגורה ומטפטפת דרך הכלובון הכולא את אברה.
יעל הגיעה לשיא בגניחות תשוקה, ורונית חשה סיפוק על שהייתה לגברתה מקור הנאה. "על גבך, כלבה. התאמצת רבות ועכשיו את ודאי צמאה". רונית נשכבה על גבה, פותחת את פיה בהמתנה לקראת השמפניה המלכותית שגברתה עומדת להעניק לה. "אל תבזבזי אף טיפה, זונה. פה גדול - תבלעי הכל". רונית הנהנה בפה פעור, קולטת את הזרם החמים והמלוח בפיה, מתאמצת שלא תחמוק לה אף טיפה, בולעת ומשתנקת.
משהתרוקנה ונרגעה מעט, חייכה יעל בסיפוק אל שפחתה תוך שהיא משחררת את מצבטי הפטמות וסוחטת אנקת כאב מגרונה של רונית.
"עשית עבודה טובה, זונה שלי, את מראה מיומנות זנותית מופלאה, שאני אבחן בקרוב באופן מיוחד" אמרה.
"תודה גברתי, לכבוד הוא לי לשרתך ולענגך". ענתה רונית בהכנעה, עדיין מתנשפת מהמאמץ והגירוי.
"את נשארת עם הכלובון לעוד יממה, זונה שלי. גם ככה שחררת מספיק נוזלים. לקקי אותם מהכלובון".
"כן גברתי, למענך אשאר עם הכלובון גם לנצח" אמרה רונית כשמבט כנוע ומבויש על פניה.
יעל ליטפה את פניה של שפחתה באהבה.
"כעת לכי והכיני לי את ארוחת הערב, שפחה. נהייתי רעבה מלזיין אותך".
את שארית הערב הן העבירו בנועם בעוד שרונית לובשת את בגדיה הזנותיים ומשרתת את יעל כשהיא מהדסת על מגפיה הגבוהים, מעכסת ומענטזת. את הלילה הן העבירו חבוקות בשנתן, יעל לובשת את כותונת הסאטן הסגלגלה שלה ורונית בבייבי דול לבנבן וסקסי.
עם בוקר, בטיפוף על כפכפי סטילטו גבוהים וכשהיא עדיין לבושה בבייבי דול הלבן, הגישה רונית ליעל את כוס הקפה, ולאחר מכן כרעה וסגדה לרגליה מתחת לשולחן כשזו שתתה את הקפה וקראה בעיתון.
"לכי להתכונן ליומך, שפחה. לבשי היום את החוטיני הוורודים מתחת לבגדייך, וקחי איתך גם היום את הפלאג לעבודה. את הוראות ההפעלה תקבלי בהמשך", שילחה יעל את שפחתה מעל פניה והמשיכה בענייניה. רוני פשט את דמותו הנשית, לבש את הג'ינס מעל לתחתוני החוטיני הוורודים, הוסיף חולצה משובצת מעל גופיה לבנה, תחב את הפלאג לתיקו, ויצא ליום עבודה חדש.
בעבודה - מנהל חברת פרסום, בבית - זונה מופקרת... חשב לעצמו בחיוך.
פרק ג'
כבר כשהתקרב למשרד, התחילו ההתרגשות והציפייה לקראת יום העבודה הצפוי לו בחברתה של מירי לפעפע בוורידיו. אברו נלחץ בכלובון, נותן לו תזכורת כואבת למצבו העדין.
מירי קיבלה את פניו בחיוך.
"בוקר טוב, מר נוריאל, אהה... רוני", אמרה בשובבות.
"בוקר אור גם לך, מירי" אמר, נעצר שלא כמנהגו ליד שולחן הקבלה, מבטו נמשך כמו מגנט אל מחשופה הנדיב. רוני חכך בדעתו איזה תרוץ הוא יכול להמציא כדי להישאר לידה עוד כמה דקות.
"אלו פגישות צפויות לי הבוקר, מירי?" שאל, קונה עוד כמה שניות לצידה.
"יש לך רק את הפגישה בתשע עם מנהל הפרסום של חברת המשקאות, ואחר כך ארוחת צהריים עסקית עם רואה החשבון", ענתה בביטחון והוסיפה: "יש משהו שתרצה שאעשה עבורך לקראת הפגישה?"
"אני רוצה שתעזרי לי בליטוש המצגת שעליי להציג לו" ניצת בו רעיון למשימה שתדרוש את קרבתה אליו "את מכירה את תוכנת המצגות, נכון?"
"ודאי, רוני", ענתה, "זאת אחת מן המומחיויות שלי! מיד אכנס למשרדך. אכין לך קודם כוס קפה".
שניות לאחר שהתיישב במשרדו צלצל הטלפון הנייד שלו, ויעל ציוותה עליו קצרות להתיישב על הפלאג. הוא הגניב את הפלאג לכיס מכנסיו והלך לשירותים, לבצע את הוראת גברתו. בדרכו חזרה חלף במהירות ליד המטבח שבו עמדה מירי והכינה לו קפה, מקווה שהיא לא תבחין בהליכתו המשונה.
דקות ספורות לאחר מכן מירי היתה כבר ישובה בכיסאו אל מול מסך המחשב, כשהוא רוכן מעליה, מריח את הבושם העדין שלצווארה, לחיו מתחככת בתלתליה. מדי פעם גהר לקחת את כוס הקפה, חזהו מתחכך בכתפה, וצמרמורת עוברת בגופו עם כל מגע.
"אני חושבת שזה מוכן", היא אמרה בשלב שגם הוא כבר לא יכול היה למצוא פגמים במצגת. היא קמה מכיסאו, יוצרת קרבה אינטימית בין גופה הזקוף לגופו שעדיין גהר לעבר שולחנו, ופניו כמעט התנגשו בחזה המרשים. במפתיע, במקום לקחת צעד לאחור, קרבה מירי את גופה אל רוני, קוברת את ראשו בין שדיה ומצמידה אותו אליה באמצעות אחיזה איתנה בעורפו. מופתע ומסוחרר, לא הראה רוני כל סימני התנגדות. במקום זאת נשלחו ידיו אל מתניה לחיבוק מלטף, ואצבעותיו רפרפו על גופה החטוב.
"ראיתי שאהבת את מראה חזי, רוני" אמרה לו בהתרסה, מטלטלת את שדייה על אפו ופניו.
"כ---ן..." הודה במלמול מגורה, אברו מחשב להתפוצץ בכלובו, מזכיר לו שהרבה לא יוכל לעשות, ויחד עם תחושת הלחץ באחוריו, מחזיר אותו למחויבותו ליעל.
"אני מצטער מירי, זה לא היה בתכנון" התעשת, "הממם... יש לי אהה... חברה" מלמל, מנסה להתרחק מגופה המתריס מולו בעמידה מזמינה.
"מעניין איך יעל הייתה מגיבה אם היא הייתה רואה אותנו ככה" אמרה מירי והצמידה את שפתיה לשפתיו בנשיקה לוהטת, לשונה חודרת בין שפתיו, שיניה נושכות את שפתו התחתונה. בידה היא הצמידה את גופו אל גופה, כמעט אונסת אותו בנשיקתה.
במאמץ ניכר הוא ניתק את שפתיו משפתיה ופלט בתדהמה: "מאיפה את יודעת ששמה יעל?"
"היא עברה פה אתמול כשיצאת לארוחת הצהריים. יפהפייה, יש לך טעם טוב", אמרה והצמידה את פיה שוב אל פיו.
הפעם נענה לנשיקתה בהחדרת לשונו לפיה ובליטוף גבה. ציפורניה ננעצו בבשר גבו בתשוקה שעוררה את תשוקתו שלו. נעולה בסנדלי העקב הדקיקים היא הייתה נמוכה ממנו רק במעט, ופניה היו כמעט בגובה פניו.
"יפה, יפה", נטרקה דלת משרדו. "אני רואה שלא בזבזת הרבה זמן, כלבה עלובה".
יעל ניצבה בגבה אל דלת משרדו, לבושה בבגד לייטקס מלא, נעולה במגפיים תואמים עד גובה ברכיה, שוט חד זנבי בידה ומבטה יורה אל רוני חיצי זעם.
רוני התנתק משפתיה ומגופה של מירי, משפיל את מבטו, מובך על שנתפס בקלקלתו, ועוד יותר מכך, על החשיפה של סוג קשריו עם יעל בפני מזכירתו הזמנית.
"על ארבע, כלבה סוררת ובוגדנית" ציוותה יעל בלוויית הצלפת שוט על אחוריו.
"יעל!", נזעק, מביט בגברתו באימה. מבטו הופנה לשנייה אל פניה של מירי אשר חייכה בהנאה בלתי מוסווית. היא בסוד העניינים - הדהדה במוחו ההכרה - היא אפילו לא מופתעת - חשב בליבו, יורד באיטיות אל ברכיו ומשפיל את ראשו.
"יש לך בעיה, זונה חרמנית? מתביישת בפני מירי?" שאלה יעל.
"התביישתי גברתי", ענה רוני בלחש, "זה עבר לי".
מירי צחקקה בקול והתיישבה על גבו של רוני.
"דווקא נחמד לרכב על גבו של הבוס" אמרה, "קדימה בוס, דיו!"
גופו של רוני היה כמו משותק. מצד אחד הוא היה מגורה בצורה לא רגילה מרכיבתה של מירי על גבו, מהמעמד המשפיל, מיעל שתמיד "עשתה לו את זה", ומצד שני ההיגיון עוד ניסה להחזירו אל עשתונותיו.
"יש לי פגישה עוד כמה דקות, אי אפשר עכשיו..." מלמל בחוסר בטחון.
"זו הפגישה שלך להיום, בוס" אמרה מירי, יורדת מעל גבו. "זה תואם עם יעל אמש", צחקה.
רוני הסמיק, מבין שנפל בפח, שהבנות טמנו לו מלכודת, ושהוא נפל לתוכה כמו זבוב שנדבק למלכודת דבש.
"אני מבינה שנדלקת על מירי, זונה", ציינה יעל. "אם ככה תשמחי לדעת שסיכמתי איתה שהיום ניבחן שתינו את יכולותייך לתת שרותי מין. תתכונני שפחה", אמרה, והטילה לעברה של רונית שקית ובה חצאית מיני מלייטקס וורוד, גופיית תחרה לבנה, צמודה, חזייה מרופדת וורודה, תואמת לחוטיני הוורודים שלבש, פאה בלונדינית וסנדליי סיכה בעלי רצועות דקיקות לבנות. עוד היו בשקית תיק כלי איפור ומברשת שער.
רוני לקח את השקית ועמד ללכת לשירותים כשקולה של מירי עצר אותו.
"תתלבש כאן רוני, אני רוצה לראות אותך עושה זאת".
רוני עצר, ממתין להוראותיה של יעל.
"אמרו לך להתלבש פה, כלבה מופקרת. אל תאמרי לי שהפכת לביישנית", עלבה בו יעל.
"לא גברתי", ענה במבוכה, פורם את כפתורי מכנסיו ואת הרוכסן ופושט את חולצתו.
במבוכתו ניסה לכסות על מבושיו כשעמד עירום למול שתי הנשים היפות. הצלפת שוט הבהירה לו שזו הייתה טעות. פס אדום נמשך לרוחב ישבנו במקום נשיקת השוט.
"התלבשי, זונה" נזפה בו יעל, "ועשי זאת בצורה סקסית. תראי לנו אם את שווה שנירק לכיוונך".
"כן, גברתי", מלמל רוני, מושך את החצאית הצמודה לאורך ירכיו תוך כדי ענטוז. לאחר מכן לבש את החזייה והגופייה, נעל את הסנדלים והניח את הפאה במקומה.
כשסיים השפיל מבטו, מבחין בכך שיעל ומירי שקועות בנשיקה לוהטת, מתלטפות, וכמו אינן מבחינות בקיומו.
"לכי להתאפר, זונה", סיננה יעל מבין שפתיה של מירי.
רוני ליקק את שפתיו כטועם את טעם נשיקתן, ויצא אל החדר הסמוך להכין את עצמו לקראתן, מדמיין את שתי הנשים מתענגות זו על זו.
פרק ד'
כשרונית חזרה למשרד, לבושה ומאופרת, זנותית וסקסית, נעתקה נשימתה למראה שתי הנשים הנאות המתלטפות בחושניות. חזה של מירי היה חשוף. היו אלה השדיים המושלמים ביותר שראתה מעולם. עורם החלק בצבע מוקה, צורתם עגלגלה עד שלמות, ופטמותיהם זקורות. אצבעותיה של יעל רפרפו עליהן בקלילות.
יעל עמדה בפישוק, נעולה במגפיה המבריקים. בנוסף למגפיה היו לגופה רק חזיית לייטקס שחורה וסטראפ-און.
"מה את עומדת בפתח ומביטה בנו ככה בעיני עגל, זנזונת?" החזירה אותה יעל למציאות. "זחלי לפה!" אמרה, מצביעה על נקודה דמיונית בין שתי רגליה הפשוקות. רונית ירדה אל ברכיה והתקדמה לעברה של יעל, מעכסת באופן מגושם שעורר את צחוקן של הנשים. כשחלפה על פניה של מירי זכתה לטפיחה חזקה על ישבנה ולליטוף חצוף על אשכיה, שבצבצו מתחת לכלובון ומבעד לחוטיני.
"ניסיון לא רע להראות נשית, רונית" הקניטה אותה מירי.
רונית הסמיקה והמשיכה לעכס בזחילתה לעבר יעל. השוט נחת על גבה.
"אני אצטרך לחכות לך עוד הרבה זמן, זונה?" דרבנה אותה יעל, ורונית החישה את זחילתה, מוותרת על העיכוס המגושם.
"סליחה, גברתי", מלמלה.
משהגיעה אל גברתה, צוותה אותה רונית ללקק את מגפיה ולטפס במעלה ירכיה אל הדילדו המוצמד לאגנה. רונית ליקקה במרץ, עוטפת בלשונה את גזע הסיליקון, שולחת את לשונה אל האשכים המלאכותיים ואל שפתי מקדשה של גברתה, החבויות מתחתיהם. יעל ליוותה את הוראותיה בהצלפות ובצביטת פטמות, שגררו המהומים ואנקות של כאב וגירוי גם יחד. כל אותו זמן המשיכו יעל ומירי להתנשק ולהתלטף מעל לראשה של רונית, משחררות מגרונן גרגורי עונג. הקלות שנשמעו מעל ראשה גירו את רונית עוד יותר, והיא החלה למצוץ את הדילדו בתאווה, מטלטלת את ישבנה מצד לצד.
"אני רוצה שהזונה תמצוץ גם לי", אמרה מירי בהתחנחנות, ופשטה את חצאיתה.
רונית נשאה את עיניה אל יעל וראתה בהן ניצוץ משועשע. "קדימה זונה, תענגי את מירי", הורתה לה.
רונית הסתובבה ופנתה אל עבר מירי. המחזה שניגלה לעיניה שיתק אותה לשנייה. מירי הייתה בעלת זין אמיתי. גברי. היא קוקסינלית - הכתה ברונית ההכרה.
"קדימה זונה, תמצצי, תוכיחי שאת זונה ראויה", עודדה אותה יעל.
רונית ניגשה בהיסוס מה אל מירי, חוששת להרים את מבטה אל העיניים היפות שודאי חייכו לעברה בזדוניות.
כשהיא מקרבת את שפתיה אל האבר הרפוי, מגורה ביותר מעצם המחשבה שהנה היא עומדת להגשים את אחת הפנטזיות הכמוסות שלה, אברה, לחוץ וכואב בתוך הכלובון, החל מטפטף.
"את מרטיבה, כלבה מיוחמת" גיחכה יעל, "את מכירה את הריטואל, לקקי".
רונית הושיטה ידה אל מפשעתה, אוספת באצבעותיה את נוזליה ומלקקת אותן, מביטה מושפלת בבהונותיה המטופחים של מירי.
"קדימה לעבודה, זנזונת! נראה עד כמה את מוצצת מיומנת" התריסה יעל, מלווה את דבריה בהצלפת שוט על גבה של רונית.
רונית אספה בידה את אברה של מירי, ליקקה את עטרתו בלשונה, ליקקה לאורכו, ליקקה את הביצים החלקות שבבסיסו, חזרה אל כותרתו והכניסה אותו אל פיה, שואבת אותו בתאווה. בעוד שרונית מוצצת את אברה של מירי, התיישבה יעל על גבה של רונית, ושוב, מעל לראשה של רונית, נישקה את מירי וליטפה את שדיה, כשמדי פעם היא שולחת לרונית תזכורת בדמות הפלקה על ישבנה, רומזת לה שהיא מצפה לשמוע את מירי נהנית.
מירי החלה להניע את אגנה אחורה וקדימה, אברה מתקשה בפיה של רונית, שיניקותיה התעצמו.
"את לא עומדת לגמור עדיין מירי, נכון?" שאלה יעל. "החגיגה רק מתחילה", הוסיפה בקול מתגרה.
"אני אחזיק מעמד, יקירתי", ענתה לה מירי בקול מחויך.
יעל ירדה מגבה של רונית ומירי התיישבה על כסא המנהלים של רוני, מורה לזונתה להמשיך במלאכה. רונית נעמדה בפישוק, ברכיה כפופות וראשה טמון בין ירכיה החלקות של מירי, פיה עולה ויורד על אברה. יעל הסיתה את החוטיני מחריץ ישבנה של רונית, שלפה את הפלאג ומרחה נוזל סיכה על חור ישבנה הפעור. לאחר מכן קירבה את קצה הדילדו שלה אל פתח החור, ירקה על החור וחדרה אליו בבת-אחת, כשרונית פולטת אנקת הפתעה.
"אתמול אימנתי אותך להמשיך ולמצוץ גם כשאני מזיינת אותך, זונה. תראי לי שלמדת טוב את השיעור. אבוי לך אם תפסיקי למצוץ", אמרה יעל והדגישה אץ דבריה בהצלפת שוט. רונית הנהנה וצללה שוב אל אברה של מירי, מלקקת, מוצצת, יונקת. מירי גנחה בהנאה, מניעה את אגנה בתנועות סיבוביות על פיה של רונית. וכך דפקה יעל דקות ארוכות את זונתה המוצצת למירי, אוחזת במותניה של רונית ומכה באגנה על ישבניה.
"עדיין אל תגמרי מירי" אמרה יעל, "החגיגה רק מתחילה" הוסיפה שוב ושלפה את הדילדו מישבנה של רונית.
"מה את זוממת יעל?" שאלה מירי בציפייה.
"מיד תדעי", ענתה יעל, מסירה את הסטארפ און ומתיישבת על קצה השולחן המשרדי.
"בואי כלבה" הורתה לרונית, מושיטה לעברה קונדום. "שימי אותו על מירי", הורתה לה.
רונית משכה את הקונדום לאורך אברה הזקור של מירי תוך שהיא מלקקת את אשכיה ומביאה אותה לפלוט המהומי הנאה.
"עכשיו משהכנת את מירי עבורי, התפקיד שלך הוא להביט למה זין ראוי זוכה!"
"כן, גברתי", ענתה רונית בהכנעה, כורעת על ברכיה לצידן.
יעל משכה את מירי אליה, ליטפה את שדיה וזכתה לטיפול דומה. חזייתה של יעל נפתחה, ופיה של מירי נצמד לשדיה, יונק ומוצץ את פטמותיה בתאווה. אגנה של מירי נדחק אל בין ירכיה של יעל, מתחכך במפשעתה. ידיה של יעל כיוונו את האבר שחדר אל מקדשה, כשיעל אוחזת את ישבניה של מירי ומושכת אותה כלפיה, קובעת את קצב החדירה ועוצמתה. תנועות החדירה הלכו וגברו תוך ששתיהן גונחות בתשוקה.
"לקקי את מגפיי", הורתה יעל לרונית, "כך תוכלי לבחון מקרוב כיצד זין אמיתי פועל".
"כן, גברתי", ענתה רונית, מבוישת.
היא קרבה את פניה אל המגפיים כפי שהצטוותה, ליקקה את עור המגף ומצצה את העקב אל פיה, עיניה מרותקות אל מפשעתה של גברתה המתנשאת מעליה, מתענגת על אברה של מירי, גונחת ומתכווצת על האבר הזכרי החודר אל מקדשה.
"נקי את מקדשי, זונה עלובה", הורתה לה יעל משגמרה, דוחקת את ראשה של רונית אל בין רגליה, כשאברה הזקור של מירי מתחכך בפניה של רונית הכורעת ביניהן.
רונית צללה בהתרגשות אל מקדשה של גברתה. היא ליקקה את השפתיים ומצצה אותן, והתקרבה בלשונה אל הדגדגן המגורה. נגיעה קלה בקצהו הקפיצה את יעל, רומזת לרונית עד כמה גברתה מגורה.
"מירי", אמרה יעל לפתע, "אני רוצה לראות אותך מזיינת את הזונה שלי".
רונית הייתה המומה. אמנם הייתה זו פנטזיה שלה, להידפק על ידי זין אמיתי, פנטזיה כמוסה וארוכת-שנים, אבל מעולם לא תארה לעצמה שתגיע לממש אותה. ההתרגשות גאתה בה, יחד עם החשש.
"את תתרכזי בלענג אותי, זונה", נזפה יעל ברונית שפסקה ללקק למשמע ההוראה.
רונית אהבה לענג את יעל, אהבה את ריחה וטעמה, ולכך נוספה כעת ההתרגשות והחשש שבמימוש הפנטזיה. היא שלחה את לשונה עמוק יותר אל בין קפלי שפתי המקדש, מגלגלת אותה בתוכו, מוצצת ויונקת את עור הדפנות ואת הדגדגן המגורה.
מירי החלה מלטפת את ישבנה של רונית. היא מרחה על אברה ועל החור שלה נוזל סיכה, וכשהיא מחייכת אל יעל מעל גבה של רונית, חדרה אל ישבנה. רונית נאנקה, מגבירה את יניקת הדגדגן של גברתה ומתקשה להחליט במוחה במה להתרכז.
"קדימה זונה, תרקדי על הזין", ציוותה עליה יעל, ורונית, בתגובה, טלטלה את ישבנה כנגד אגנה של מירי, מגבירה את קצב החדירה ואת עומקה.
גניחותיה של יעל בשעה שהגיעה לשיא נוסף התערבבו בגניחותיהן של רונית ושל מירי. "שלא תגמרו זונות!" נזעקה יעל.
מירי שלפה את אברה מקרבה של רונית. "הייתי קרובה, יעל", הודתה.
"אני מתה לזיין אותך כשאת מזיינת את הזונה" אמרה יעל למירי ולבשה שוב את הסטראפ און.
"אני רוצה לקבל אותך לתוכי, יעל" ענתה מירי.
רונית נעמדה על ברכיה והבליטה את ישבנה עוד יותר, טיפות של נוזל שקוף ממשיכות לטפטף מקצה הכלובון. היא אספה את הנוזל, ליקקה את אצבעותיה והביטה בהתגרות בעיניה של מירי. ההתגרות לא חמקה מעיניה של יעל והיא סטרה על לחיה של רונית בתגובה.
"שרמוטה, אני רואה שבא לך על מירי, הא? למזלך גם לי בא עליה, וגם למירי בא עלייך. פשקי את הכוס הרטוב שלך, זונה. הזין שלך בדרך".
כשרונית על ברכיה, חדרה מירי לתוכה והמתינה לחדירתה של יעל לתוכה. יעל חדרה אל מירי והכתיבה את קצב התנועה כשהיא רוכבת על גבה של מירי. שלושתן נעו בקצב אחיד, אוחזות גוף בגוף, נאנקות וגונחות בתשוקה. תנועות החדירה של מירי גברו ככל שהתקרבה לשיאה, ובכל פעם שהעמיקה לחדור אל רונית, העמיקה חדירתה של יעל לתוכה.
"אני גומרת, יעל", נאנקה מירי, ירכיה סוגרות על ישבנה של רונית.
"תגמרי בכוס של הזונה שלי, מירי", אישרה לה יעל והגבירה את עוצמת חדירותיה ואת קצבן.
חזה של מירי נצמד אל גבה של רונית, כשהיא דוחקת את אברה עמוק יותר ויותר לתוכה, סוחטת ממנה אנקות ייחום.
לאחר שגמרה, שלפה מירי את אברה מישבנה של רונית, פשטה את הקונדום והתיישבה על גבה.
יעל פשטה את הסטראפ און והתיישבה אף היא על גבה של רונית, פניה אל מירי.
"היה מדהים", חייכה מירי ונשקה ליעל."יש לך זונה מדהימה".
"את נהדרת, מירי", ענתה לה יעל בנשיקה.
"את חושבת שהזונה תצליח לתפקד בשארית היום במשרד או שכדאי לתת לה חופש לכמה שעות?" התריסה יעל, חשה איך גבה של רונית מתקשח תחתיה.
"שתיקח חופש להיום. סך הכל היא עבדה קשה למדי. מחר היא תשלים שעות נוספות", ענתה מירי, "וגם אני".
רוני נכנס למשרדו כשהוא עדיין מהרהר בחוויות ליל אמש עם יעל. החיוך החולמני שעל פניו הסגיר את רגשותיו ומחשבותיו.
"בוקר טוב, רוני", אמרה שרית מזכירתו, ורוני ענה לה בהיסח הדעת, עיניו סורקות כביכול את המכתבים שאסף מדלפק הקבלה.
"בוקר טוב גם לך, שרית", הפטיר.
"מירי, המועמדת להחליף אותי, ממתינה לך במשרדך" הודיעה לו, תוך שהוא חולף על פניה ללא סימן שאפילו שמע אותה.
ואמנם, דבריה של שרית חלפו ליד אזנו מבלי שקלט את שאמרה. מחשבותיו שבו ונדדו אל יעל כשהיא רוכבת על פניו, מצליפה בישבנו, חודרת אליו בפראות חמושה בדילדו הכתום שלה, נושכת את שפתיו, קושרת אותו למיטה, צובטת את פטמותיו, שורטת את גבו. כמו פלאשים של מצלמה, הכל התערבב יחד לתמונות שהופיעו בזכרונו לאו דווקא בסדר שבו הדברים התרחשו. איש מהסובבים אותו לא ידע על ייחודיותו המינית של רוני. עם יעל הוא לא היה רוני אלא רונית, לבושה בגדים נשיים סקסיים, מאופרת איפור נשי כבד ונעולה בנעלי עקב מחודדים.
רוני נכנס למשרדו ממשיך לעיין במכתבים, והתיישב בכיסאו מחוייך.
"בוקר טוב, מר נוריאל", העיר אותו משרעפיו קול נשי עמוק. רוני הרים את עיניו מהניירת ונתקל להפתעתו בפנים יפהפיות, עדינות וחלקות בצבע מוקה, שעיני איילה חומות וגדולות משובצות בהן, ותלתלים זהובים מעטרים את מסגרתן. נשימתו נעתקה. יפהפייה! חלפה במוחו המחשבה, תוך שהוא מושיט את ידו לעברה.
"נעים מאוד, אהה.... רוני", מלמל.
"מירי" ענתה קצרות, חושפת שיניים צחורות בחיוך חושני.
צרות, צרות, צרות - הדהד במוחו פעמון אזעקה נסתר - וכמה שהיא יפה.
"אני המחליפה של שרית לתקופת חופשת הלידה שלה, מר נוריאל" הסבירה מירי את נוכחותה במשרדו.
"אהה... " הגיב בחוסר ריכוז ניכר, ואז התעשת. "ברוכה הבאה מירי, שרית תראה לך את מבנה המשרד ותסביר לך את משימותייך היומיומיות. לדעתי כל העסק לא ייקח יותר מכמה שעות, ואת יכולה לקרוא לי רוני, מירי".
הוא תהה אם רק לו נדמה היה שקולו רעד כשאמר את שמה. עיניו נדדו אל עומק מחשופה, אשר משני צדדיו היו כלואים שדיה העגלגלים, מפתים.
"כן מר נוריאל, רוני", השיבה בחיוך שובבי.
מירי קמה מכיסאה, צועדת בעיכוס קל על עקבים גבוהים וחושפת זוג רגלים ארוכות וחטובות בגרבי ניילון שחורים. עיניו של רוני עקבו אחרי ישבנה המתרחק, המתנדנד מתחת לחצאית העור השחורה הקצרה. אלוהים, היא מגרה, הייתי עושה אותה בעונג רב, חשב לעצמו, תחתוני התחרה שלגופו נרטבים קלות בשל הגירוי הנעים שחש כשחשב על כך. בדקות הבאות עדיין מצא את עצמו שקוע בהרהורי זימה, שנדדו מאירועי אמש עם יעל לפנטזיות על מירי. צלצול הטלפון החזירו למציאות.
"רונית, יקירתי", נשמע הקול מעברו השני של הקו, "לכי לשירותי הנשים, והחדירי לעצמך את הפלאג הגדול. הכיני את עצמך לערב שלנו, זונה שלי!" ציוותה עליו יעל.
"כן גברתי", לחש לה בתשובה, חושש שמא ישמעו את קולו.
"מר נוריאל, אהה... רוני, אפשר להכין לך כוס קפה?" ראשה של מירי הציץ בדלת משרדו, גורם לו להסמיק עד שורשי שערותיו.
"כן גברתי" ענה לה בפיזור נפש, שם לב באיחור לטעותו ותיקן: "תודה, מירי".
"מי זו שם, רונית?" שאלה יעל בתמיהה מעבר לקו הטלפון.
"מירי, המחליפה של שרית, גברתי" ענה לה.
"וכבר את קוראת לה 'גברתי', זונה? כנראה שהיא שווה את זה" נזפה בו, מוכיחה אותו על רשלנותו. "טוב עשיתי שנעלתי הבוקר את הדגדגן העלוב שלך בכלובון", צחקקה באוזנו.
"כן גברתי", מלמל במבוכה.
פרק ב'
יושב ליד שולחנו כשהפלאג תקוע באחוריו, התקשה רוני, תרתי משמע, לבצע את משימותיו. נוכחותה של מירי במשרדיו, נכנסת ויוצאת, מגישה לו קפה, מסלקת את הכוס הריקה, מתייקת (במיוחד כשתייקה את החשבוניות במדף העליון), הסיחו את דעתו שוב ושוב מהחוזה החדש שהיה אמור לקרוא ולחתום עליו. בזמן ארוחת הצהריים הרגיש שהוא חייב לצאת מהמשרד ולנשום מעט אוויר צח. הוא צעד ברגל אל דוכן הפלאפל, חושב ששם יזכה למעט פרטיות ושקט נפשי. כשכבר היה בסוף המנה, הופיעה שם, להפתעתו, יעל.
"מה את עושה פה?" שאל בתהייה.
"את סיימת כעת, רונית", לחשה יעל באוזנו, לוקחת מידו את הביס האחרון שהיה בדרכו אל פיו. "אני מבינה שאת לא ממש שמחה לראות אותי, זונה" נזפה בו. "את עונשך על ההתנשאות הזו שלך תקבלי כבר בערב. אני מקווה שהפלאג באחורייך", הוסיפה, צובטת בעכוזו של רוני ואספה את המנה שהוכנה לה והתרחקה משם.
***
"מירי תתחיל מחר במשרה מלאה, רוני" הודיעה לו שרית כשנכנס למשרד, מיידעת אותו שחופשת הלידה שלה מתחילה מחר, וכן ששחררה את מירי לביתה לאחר שזו הוכיחה כי למדה במהירות את המשימות הדרושות.
למרות השקט ששרר במשרדו, לא הצליח רוני להתרכז בחוזה שהיה עליו לבחון. מחשבותיו נדדו בין זיכרון רגליה החטובות של מירי, מקדשה של גברתו האהובה, יעל, עכוזה של מירי, בהונותיה של יעל, שדיה של מירי, עיניה של מירי, של יעל, של מירי... עדיף שאלך הביתה להיענש כראוי, זה בהחלט מגיע לי, חשב לעצמו.
***
"על ארבע, זונה", ציוותה יעל ברגע שפתח את דלת ביתם. רוני כרע על ברכיו, מרגיש ביתר שאת את הפלאג בישבנו, והגיש את לשונו אל רגלה המושטת של גברתו. דקות ארוכות סגד לבהונותיה כשהוא מלקק, מנשק, מוצץ ומלטף את עור כפות רגליה.
"תתלבשי, כלבה שלי", ציוותה יעל, משליכה לעבר רוני בגד גוף אדום עשוי רשת שקופה וחושף ישבן. רוני פשט את בגדיו במהירות ולבש את בגד הגוף. הוא אהב את מגע הבד הרך על גופו החלק. הנשיות שבו פרצה ממנו והשתלטה על הווייתו. בהרף עין הוא היה לרונית, השפחה של הגבירה יעל. נעולה במגפי הויניל האדומים שהתנוססו עד גובה ירכיה, מאופרת באיפור ערב כבד, ובפאה אדמונית לראשה, היא נראתה והרגישה נשית, זנותית וסקסית.
"כיפה אדומה עלובה, זה מה שאת", צחקה יעל כשהיא צובטת את פטמותיה של רונית במצבטים בעלי משקולת. היא הורתה לרונית להיצמד אל שטיח הקיר האומנותי כשפניה אליו, וכבלה אותה פשוקת ידיים ורגליים לארבעת הווים המקבעים את השטיח לקיר. יעל נצמדה אל גבה של רונית מאחור, מעבירה את ציפורניה על חזה ובטנה של רונית, יוצרת בעורה צמרמורת נעימה.
"מצאת לך גבירה משרדית וחדשה זונה, הא?" הזכירה לה יעל את פליטת הפה האומללה מהבוקר, תוך שהיא מאדימה את ישבנה החשוף של רונית בסדרת הצלפות בשוט זנבות ולאחר מכן בסדרה כואבת יותר בשוט רכיבה. "הגבירה המשרדית הזו הוציאה אותך מריכוז הא?" אמרה בחדות.
"לא, גברתי, אני מתנצלת. זה היה חוסר תשומת לב מצידי, אני מצטערת על כך", ענתה רונית בין אנקות הכאב שלה.
"את לא נשמעת לי מצטערת מספיק, זונה בוגדנית" ענתה יעל בארסיות.
"סליחה, גברתי, אאוץ'...", גנחה רונית בקול כשיעל הנחיתה על ישבנה את המחבט המכונה "רישעון".
"'אאוץ'' כלבה? זו תודתך על החינוך שלי?" נזפה בה.
"לא גברתי, תודה גברתי", ענתה רונית.
"בת כמה המירי הזו, זבל בוגדני?" שאלה במפתיע.
"אה.. אני לא יודעת גברתי, אולי בת 25", ענתה.
"אוקי, את תשלמי על כל אחת משנותיה בכל אחד מישבנייך זונה עלובה. חמישים מלקות רישעון בסך הכל", אמרה. "יש לך מזל שהיא צעירה", הוסיפה בגיחוך.
"כן גברתי, תודה על החינוך שאת מעניקה לי, גברתי" מלמלה רונית, חוששת מהכאב המתקרב.
יעל הניפה את המחבט פעם אחר פעם, בכל פעם מגבירה מעט את עצמת החבטה, סוחטת מרונית אנחות וגניחות שתאמו את מראה הזנותי. משסיימה, ליטפה את ישבנה האדום של שפחתה, מתענגת על להט עורה, מוסיפה טפיחה מצלצלת של הנאה, וסוחטת משפחתה עוד אנחה מיוסרת. "את כוסית באדום, זונה שלי, בא לי עלייך הלילה", לחשה באוזנה של רונית, מתירה אותה מהכבלים. "על ארבע, כלבה" ציוותה כשהיא חוגרת את הסטראפ און הכתום למתניה ועוטה כפפות.
רונית שלפה את הפלאג והצמידה אותו, באמצעות כרית הוואקום שלו, אל הרצפה מתחת לפניה של רונית. "תמצצי, זונה" הורתה לה, מורחת את החור בנוזל סיכה. רונית היססה מעט ויעל דחפה את ראשה אל הפלאג בנזיפה. "נתתי לך הוראה כלבה עלובה, תמצצי, ואני רוצה לשמוע אותך גונחת בקצב הנכון, ברור?" רונית הנהנה, גרונה עולה ויורד על הפלאג. "תראי לי שאת זונה ראויה, כדאי לך!" אמרה יעל וחדרה עם הדילדו לישבנה של שפחתה.
"כן, גברתי", נאנקה רונית, "תודה שאת מוצאת אותי ראויה ל... אאוץ'..."
הצלפת שוט חדה קטעה את נאומה.
"אמרתי לך למצוץ, זונה – תמצצי, אל תדברי! מובן?!"
"ממם...", הנהנה רונית כשהיא מוצצת את הפלאג ומהנהנת.
קצב החדירה ועוצמתה הלכו וגברו. יעל הפעילה את הרטט בבסיס הדילדו, מענגת את עצמה ומטריפה את חושיה של זונתה, שמצצה עכשיו באדיקות ובמרץ.
"אחח... אני אוהבת לטחון אותך, שרמוטה שלי, אוהבת לדפוק את הכוס הלוהט שלך, ונהנית לראות שאת מוצצת כמו מקצוענית. אולי אוכל לעשות עלייך כמה גרושים, זונה".
"ממם..." המהמה רונית והנהנה בהסכמה, מבלי להפסיק למצוץ.
לפתע שלפה יעל את הדילדו מישבנה של זונתה.
"לא!" נזעקה רונית. "זייני אותי גברתי, דפקי את הזונה העלובה שלך, בבקשה! אני צריכה את הזין הגדול שלך בתוכי". רונית נענעה בישבנה מול יעל, מחפשת את מגע הדילדו.
יעל צחקקה והצליפה בישבנה של רונית בחוזקה.
"אמרתי לך למצוץ, זונה! לא קיבלת רשות להפסיק למצוץ!"
רונית החזירה את שפתיה אל הפלאג, מהמהמת את תחינתה בעוד שפיה מוצץ ושואב את הפלאג הצמוד לרצפה, ישבנה מונף אל על, ופתח החור שלה לח נוצץ ורוטט.
"את אוהבת שאני טוחנת את הכוס המיוחם שלך, מופקרת שלי, אוהבת שאני דופקת אותך, הא?" שאלה יעל בהתרסה, זוכה להנהון נמרץ כתשובה.
"אני אתן לך את הזין שלי, זונת אשפתות מיוחמת" אמרה יעל וירקה על החור.
רונית השמיעה אנחות ייחום נוספות מבעד לשפתיה היונקות.
יעל החדירה את הסטראפ און בבת אחת לכל אורכו, זוכה לשמוע גניחת סיפוק, שהגבירה את הנאתה.
"קבלי אותו עמוק וחזק, שרמוטה מופקרת שלי" אמרה יעל והניעה את אגנה נמרצות.
בתגובה לכל חדירה רונית גנחה וקירבה את ישבנה אל מפשעתה של יעל עוד יותר. הרטט של הדילדו עורר ביעל זרמי עונג ראשוניים, ואלה שחררו כמויות גדולות של מיצי תאווה אשר זלגו על החלק הפנימי של ירכיה.
"אני אגמור בכוס החם שלך, זונה שלי". יעל יצאה ממנה, ירקה שוב על החור וחדרה בחוזקה לחור הפעור הרוטט.
"כ---ן... בבקשה, מלכתי" התחננה הזונה, יודעת שתחטוף הצלפה נוספת על הפסקת המציצה, וזו לא אחרה לבוא.
"את תמצצי זונה, אני אזיין", אמרה יעל והנחיתה את שוטה על העור האדום, סוחטת מרונית אנקת כאב.
הגניחות של רונית מחד, והרטט במפשעתה מאידך, שלהבו את יעל. הדילדו נע פנימה והחוצה לכל אורכו, חופר בישבנה של כלבתה, ועם כל חדירה, ירכיה ההולמות בישבנה של רונית גירו את הדגדגן שלה הצמוד למקור הרטט בבסיס הדילדו. הגירוי של יעל התקרב לנקודת שיא, והיא שרטה וצבטה את עורה של שפחתה באקסטאזת חושים. הנאתה של גברתה הטריפה את רונית אשר הקפיצה את ישבנה ושיפדה אותו על הדילדו, מגורה ומטפטפת דרך הכלובון הכולא את אברה.
יעל הגיעה לשיא בגניחות תשוקה, ורונית חשה סיפוק על שהייתה לגברתה מקור הנאה. "על גבך, כלבה. התאמצת רבות ועכשיו את ודאי צמאה". רונית נשכבה על גבה, פותחת את פיה בהמתנה לקראת השמפניה המלכותית שגברתה עומדת להעניק לה. "אל תבזבזי אף טיפה, זונה. פה גדול - תבלעי הכל". רונית הנהנה בפה פעור, קולטת את הזרם החמים והמלוח בפיה, מתאמצת שלא תחמוק לה אף טיפה, בולעת ומשתנקת.
משהתרוקנה ונרגעה מעט, חייכה יעל בסיפוק אל שפחתה תוך שהיא משחררת את מצבטי הפטמות וסוחטת אנקת כאב מגרונה של רונית.
"עשית עבודה טובה, זונה שלי, את מראה מיומנות זנותית מופלאה, שאני אבחן בקרוב באופן מיוחד" אמרה.
"תודה גברתי, לכבוד הוא לי לשרתך ולענגך". ענתה רונית בהכנעה, עדיין מתנשפת מהמאמץ והגירוי.
"את נשארת עם הכלובון לעוד יממה, זונה שלי. גם ככה שחררת מספיק נוזלים. לקקי אותם מהכלובון".
"כן גברתי, למענך אשאר עם הכלובון גם לנצח" אמרה רונית כשמבט כנוע ומבויש על פניה.
יעל ליטפה את פניה של שפחתה באהבה.
"כעת לכי והכיני לי את ארוחת הערב, שפחה. נהייתי רעבה מלזיין אותך".
את שארית הערב הן העבירו בנועם בעוד שרונית לובשת את בגדיה הזנותיים ומשרתת את יעל כשהיא מהדסת על מגפיה הגבוהים, מעכסת ומענטזת. את הלילה הן העבירו חבוקות בשנתן, יעל לובשת את כותונת הסאטן הסגלגלה שלה ורונית בבייבי דול לבנבן וסקסי.
עם בוקר, בטיפוף על כפכפי סטילטו גבוהים וכשהיא עדיין לבושה בבייבי דול הלבן, הגישה רונית ליעל את כוס הקפה, ולאחר מכן כרעה וסגדה לרגליה מתחת לשולחן כשזו שתתה את הקפה וקראה בעיתון.
"לכי להתכונן ליומך, שפחה. לבשי היום את החוטיני הוורודים מתחת לבגדייך, וקחי איתך גם היום את הפלאג לעבודה. את הוראות ההפעלה תקבלי בהמשך", שילחה יעל את שפחתה מעל פניה והמשיכה בענייניה. רוני פשט את דמותו הנשית, לבש את הג'ינס מעל לתחתוני החוטיני הוורודים, הוסיף חולצה משובצת מעל גופיה לבנה, תחב את הפלאג לתיקו, ויצא ליום עבודה חדש.
בעבודה - מנהל חברת פרסום, בבית - זונה מופקרת... חשב לעצמו בחיוך.
פרק ג'
כבר כשהתקרב למשרד, התחילו ההתרגשות והציפייה לקראת יום העבודה הצפוי לו בחברתה של מירי לפעפע בוורידיו. אברו נלחץ בכלובון, נותן לו תזכורת כואבת למצבו העדין.
מירי קיבלה את פניו בחיוך.
"בוקר טוב, מר נוריאל, אהה... רוני", אמרה בשובבות.
"בוקר אור גם לך, מירי" אמר, נעצר שלא כמנהגו ליד שולחן הקבלה, מבטו נמשך כמו מגנט אל מחשופה הנדיב. רוני חכך בדעתו איזה תרוץ הוא יכול להמציא כדי להישאר לידה עוד כמה דקות.
"אלו פגישות צפויות לי הבוקר, מירי?" שאל, קונה עוד כמה שניות לצידה.
"יש לך רק את הפגישה בתשע עם מנהל הפרסום של חברת המשקאות, ואחר כך ארוחת צהריים עסקית עם רואה החשבון", ענתה בביטחון והוסיפה: "יש משהו שתרצה שאעשה עבורך לקראת הפגישה?"
"אני רוצה שתעזרי לי בליטוש המצגת שעליי להציג לו" ניצת בו רעיון למשימה שתדרוש את קרבתה אליו "את מכירה את תוכנת המצגות, נכון?"
"ודאי, רוני", ענתה, "זאת אחת מן המומחיויות שלי! מיד אכנס למשרדך. אכין לך קודם כוס קפה".
שניות לאחר שהתיישב במשרדו צלצל הטלפון הנייד שלו, ויעל ציוותה עליו קצרות להתיישב על הפלאג. הוא הגניב את הפלאג לכיס מכנסיו והלך לשירותים, לבצע את הוראת גברתו. בדרכו חזרה חלף במהירות ליד המטבח שבו עמדה מירי והכינה לו קפה, מקווה שהיא לא תבחין בהליכתו המשונה.
דקות ספורות לאחר מכן מירי היתה כבר ישובה בכיסאו אל מול מסך המחשב, כשהוא רוכן מעליה, מריח את הבושם העדין שלצווארה, לחיו מתחככת בתלתליה. מדי פעם גהר לקחת את כוס הקפה, חזהו מתחכך בכתפה, וצמרמורת עוברת בגופו עם כל מגע.
"אני חושבת שזה מוכן", היא אמרה בשלב שגם הוא כבר לא יכול היה למצוא פגמים במצגת. היא קמה מכיסאו, יוצרת קרבה אינטימית בין גופה הזקוף לגופו שעדיין גהר לעבר שולחנו, ופניו כמעט התנגשו בחזה המרשים. במפתיע, במקום לקחת צעד לאחור, קרבה מירי את גופה אל רוני, קוברת את ראשו בין שדיה ומצמידה אותו אליה באמצעות אחיזה איתנה בעורפו. מופתע ומסוחרר, לא הראה רוני כל סימני התנגדות. במקום זאת נשלחו ידיו אל מתניה לחיבוק מלטף, ואצבעותיו רפרפו על גופה החטוב.
"ראיתי שאהבת את מראה חזי, רוני" אמרה לו בהתרסה, מטלטלת את שדייה על אפו ופניו.
"כ---ן..." הודה במלמול מגורה, אברו מחשב להתפוצץ בכלובו, מזכיר לו שהרבה לא יוכל לעשות, ויחד עם תחושת הלחץ באחוריו, מחזיר אותו למחויבותו ליעל.
"אני מצטער מירי, זה לא היה בתכנון" התעשת, "הממם... יש לי אהה... חברה" מלמל, מנסה להתרחק מגופה המתריס מולו בעמידה מזמינה.
"מעניין איך יעל הייתה מגיבה אם היא הייתה רואה אותנו ככה" אמרה מירי והצמידה את שפתיה לשפתיו בנשיקה לוהטת, לשונה חודרת בין שפתיו, שיניה נושכות את שפתו התחתונה. בידה היא הצמידה את גופו אל גופה, כמעט אונסת אותו בנשיקתה.
במאמץ ניכר הוא ניתק את שפתיו משפתיה ופלט בתדהמה: "מאיפה את יודעת ששמה יעל?"
"היא עברה פה אתמול כשיצאת לארוחת הצהריים. יפהפייה, יש לך טעם טוב", אמרה והצמידה את פיה שוב אל פיו.
הפעם נענה לנשיקתה בהחדרת לשונו לפיה ובליטוף גבה. ציפורניה ננעצו בבשר גבו בתשוקה שעוררה את תשוקתו שלו. נעולה בסנדלי העקב הדקיקים היא הייתה נמוכה ממנו רק במעט, ופניה היו כמעט בגובה פניו.
"יפה, יפה", נטרקה דלת משרדו. "אני רואה שלא בזבזת הרבה זמן, כלבה עלובה".
יעל ניצבה בגבה אל דלת משרדו, לבושה בבגד לייטקס מלא, נעולה במגפיים תואמים עד גובה ברכיה, שוט חד זנבי בידה ומבטה יורה אל רוני חיצי זעם.
רוני התנתק משפתיה ומגופה של מירי, משפיל את מבטו, מובך על שנתפס בקלקלתו, ועוד יותר מכך, על החשיפה של סוג קשריו עם יעל בפני מזכירתו הזמנית.
"על ארבע, כלבה סוררת ובוגדנית" ציוותה יעל בלוויית הצלפת שוט על אחוריו.
"יעל!", נזעק, מביט בגברתו באימה. מבטו הופנה לשנייה אל פניה של מירי אשר חייכה בהנאה בלתי מוסווית. היא בסוד העניינים - הדהדה במוחו ההכרה - היא אפילו לא מופתעת - חשב בליבו, יורד באיטיות אל ברכיו ומשפיל את ראשו.
"יש לך בעיה, זונה חרמנית? מתביישת בפני מירי?" שאלה יעל.
"התביישתי גברתי", ענה רוני בלחש, "זה עבר לי".
מירי צחקקה בקול והתיישבה על גבו של רוני.
"דווקא נחמד לרכב על גבו של הבוס" אמרה, "קדימה בוס, דיו!"
גופו של רוני היה כמו משותק. מצד אחד הוא היה מגורה בצורה לא רגילה מרכיבתה של מירי על גבו, מהמעמד המשפיל, מיעל שתמיד "עשתה לו את זה", ומצד שני ההיגיון עוד ניסה להחזירו אל עשתונותיו.
"יש לי פגישה עוד כמה דקות, אי אפשר עכשיו..." מלמל בחוסר בטחון.
"זו הפגישה שלך להיום, בוס" אמרה מירי, יורדת מעל גבו. "זה תואם עם יעל אמש", צחקה.
רוני הסמיק, מבין שנפל בפח, שהבנות טמנו לו מלכודת, ושהוא נפל לתוכה כמו זבוב שנדבק למלכודת דבש.
"אני מבינה שנדלקת על מירי, זונה", ציינה יעל. "אם ככה תשמחי לדעת שסיכמתי איתה שהיום ניבחן שתינו את יכולותייך לתת שרותי מין. תתכונני שפחה", אמרה, והטילה לעברה של רונית שקית ובה חצאית מיני מלייטקס וורוד, גופיית תחרה לבנה, צמודה, חזייה מרופדת וורודה, תואמת לחוטיני הוורודים שלבש, פאה בלונדינית וסנדליי סיכה בעלי רצועות דקיקות לבנות. עוד היו בשקית תיק כלי איפור ומברשת שער.
רוני לקח את השקית ועמד ללכת לשירותים כשקולה של מירי עצר אותו.
"תתלבש כאן רוני, אני רוצה לראות אותך עושה זאת".
רוני עצר, ממתין להוראותיה של יעל.
"אמרו לך להתלבש פה, כלבה מופקרת. אל תאמרי לי שהפכת לביישנית", עלבה בו יעל.
"לא גברתי", ענה במבוכה, פורם את כפתורי מכנסיו ואת הרוכסן ופושט את חולצתו.
במבוכתו ניסה לכסות על מבושיו כשעמד עירום למול שתי הנשים היפות. הצלפת שוט הבהירה לו שזו הייתה טעות. פס אדום נמשך לרוחב ישבנו במקום נשיקת השוט.
"התלבשי, זונה" נזפה בו יעל, "ועשי זאת בצורה סקסית. תראי לנו אם את שווה שנירק לכיוונך".
"כן, גברתי", מלמל רוני, מושך את החצאית הצמודה לאורך ירכיו תוך כדי ענטוז. לאחר מכן לבש את החזייה והגופייה, נעל את הסנדלים והניח את הפאה במקומה.
כשסיים השפיל מבטו, מבחין בכך שיעל ומירי שקועות בנשיקה לוהטת, מתלטפות, וכמו אינן מבחינות בקיומו.
"לכי להתאפר, זונה", סיננה יעל מבין שפתיה של מירי.
רוני ליקק את שפתיו כטועם את טעם נשיקתן, ויצא אל החדר הסמוך להכין את עצמו לקראתן, מדמיין את שתי הנשים מתענגות זו על זו.
פרק ד'
כשרונית חזרה למשרד, לבושה ומאופרת, זנותית וסקסית, נעתקה נשימתה למראה שתי הנשים הנאות המתלטפות בחושניות. חזה של מירי היה חשוף. היו אלה השדיים המושלמים ביותר שראתה מעולם. עורם החלק בצבע מוקה, צורתם עגלגלה עד שלמות, ופטמותיהם זקורות. אצבעותיה של יעל רפרפו עליהן בקלילות.
יעל עמדה בפישוק, נעולה במגפיה המבריקים. בנוסף למגפיה היו לגופה רק חזיית לייטקס שחורה וסטראפ-און.
"מה את עומדת בפתח ומביטה בנו ככה בעיני עגל, זנזונת?" החזירה אותה יעל למציאות. "זחלי לפה!" אמרה, מצביעה על נקודה דמיונית בין שתי רגליה הפשוקות. רונית ירדה אל ברכיה והתקדמה לעברה של יעל, מעכסת באופן מגושם שעורר את צחוקן של הנשים. כשחלפה על פניה של מירי זכתה לטפיחה חזקה על ישבנה ולליטוף חצוף על אשכיה, שבצבצו מתחת לכלובון ומבעד לחוטיני.
"ניסיון לא רע להראות נשית, רונית" הקניטה אותה מירי.
רונית הסמיקה והמשיכה לעכס בזחילתה לעבר יעל. השוט נחת על גבה.
"אני אצטרך לחכות לך עוד הרבה זמן, זונה?" דרבנה אותה יעל, ורונית החישה את זחילתה, מוותרת על העיכוס המגושם.
"סליחה, גברתי", מלמלה.
משהגיעה אל גברתה, צוותה אותה רונית ללקק את מגפיה ולטפס במעלה ירכיה אל הדילדו המוצמד לאגנה. רונית ליקקה במרץ, עוטפת בלשונה את גזע הסיליקון, שולחת את לשונה אל האשכים המלאכותיים ואל שפתי מקדשה של גברתה, החבויות מתחתיהם. יעל ליוותה את הוראותיה בהצלפות ובצביטת פטמות, שגררו המהומים ואנקות של כאב וגירוי גם יחד. כל אותו זמן המשיכו יעל ומירי להתנשק ולהתלטף מעל לראשה של רונית, משחררות מגרונן גרגורי עונג. הקלות שנשמעו מעל ראשה גירו את רונית עוד יותר, והיא החלה למצוץ את הדילדו בתאווה, מטלטלת את ישבנה מצד לצד.
"אני רוצה שהזונה תמצוץ גם לי", אמרה מירי בהתחנחנות, ופשטה את חצאיתה.
רונית נשאה את עיניה אל יעל וראתה בהן ניצוץ משועשע. "קדימה זונה, תענגי את מירי", הורתה לה.
רונית הסתובבה ופנתה אל עבר מירי. המחזה שניגלה לעיניה שיתק אותה לשנייה. מירי הייתה בעלת זין אמיתי. גברי. היא קוקסינלית - הכתה ברונית ההכרה.
"קדימה זונה, תמצצי, תוכיחי שאת זונה ראויה", עודדה אותה יעל.
רונית ניגשה בהיסוס מה אל מירי, חוששת להרים את מבטה אל העיניים היפות שודאי חייכו לעברה בזדוניות.
כשהיא מקרבת את שפתיה אל האבר הרפוי, מגורה ביותר מעצם המחשבה שהנה היא עומדת להגשים את אחת הפנטזיות הכמוסות שלה, אברה, לחוץ וכואב בתוך הכלובון, החל מטפטף.
"את מרטיבה, כלבה מיוחמת" גיחכה יעל, "את מכירה את הריטואל, לקקי".
רונית הושיטה ידה אל מפשעתה, אוספת באצבעותיה את נוזליה ומלקקת אותן, מביטה מושפלת בבהונותיה המטופחים של מירי.
"קדימה לעבודה, זנזונת! נראה עד כמה את מוצצת מיומנת" התריסה יעל, מלווה את דבריה בהצלפת שוט על גבה של רונית.
רונית אספה בידה את אברה של מירי, ליקקה את עטרתו בלשונה, ליקקה לאורכו, ליקקה את הביצים החלקות שבבסיסו, חזרה אל כותרתו והכניסה אותו אל פיה, שואבת אותו בתאווה. בעוד שרונית מוצצת את אברה של מירי, התיישבה יעל על גבה של רונית, ושוב, מעל לראשה של רונית, נישקה את מירי וליטפה את שדיה, כשמדי פעם היא שולחת לרונית תזכורת בדמות הפלקה על ישבנה, רומזת לה שהיא מצפה לשמוע את מירי נהנית.
מירי החלה להניע את אגנה אחורה וקדימה, אברה מתקשה בפיה של רונית, שיניקותיה התעצמו.
"את לא עומדת לגמור עדיין מירי, נכון?" שאלה יעל. "החגיגה רק מתחילה", הוסיפה בקול מתגרה.
"אני אחזיק מעמד, יקירתי", ענתה לה מירי בקול מחויך.
יעל ירדה מגבה של רונית ומירי התיישבה על כסא המנהלים של רוני, מורה לזונתה להמשיך במלאכה. רונית נעמדה בפישוק, ברכיה כפופות וראשה טמון בין ירכיה החלקות של מירי, פיה עולה ויורד על אברה. יעל הסיתה את החוטיני מחריץ ישבנה של רונית, שלפה את הפלאג ומרחה נוזל סיכה על חור ישבנה הפעור. לאחר מכן קירבה את קצה הדילדו שלה אל פתח החור, ירקה על החור וחדרה אליו בבת-אחת, כשרונית פולטת אנקת הפתעה.
"אתמול אימנתי אותך להמשיך ולמצוץ גם כשאני מזיינת אותך, זונה. תראי לי שלמדת טוב את השיעור. אבוי לך אם תפסיקי למצוץ", אמרה יעל והדגישה אץ דבריה בהצלפת שוט. רונית הנהנה וצללה שוב אל אברה של מירי, מלקקת, מוצצת, יונקת. מירי גנחה בהנאה, מניעה את אגנה בתנועות סיבוביות על פיה של רונית. וכך דפקה יעל דקות ארוכות את זונתה המוצצת למירי, אוחזת במותניה של רונית ומכה באגנה על ישבניה.
"עדיין אל תגמרי מירי" אמרה יעל, "החגיגה רק מתחילה" הוסיפה שוב ושלפה את הדילדו מישבנה של רונית.
"מה את זוממת יעל?" שאלה מירי בציפייה.
"מיד תדעי", ענתה יעל, מסירה את הסטארפ און ומתיישבת על קצה השולחן המשרדי.
"בואי כלבה" הורתה לרונית, מושיטה לעברה קונדום. "שימי אותו על מירי", הורתה לה.
רונית משכה את הקונדום לאורך אברה הזקור של מירי תוך שהיא מלקקת את אשכיה ומביאה אותה לפלוט המהומי הנאה.
"עכשיו משהכנת את מירי עבורי, התפקיד שלך הוא להביט למה זין ראוי זוכה!"
"כן, גברתי", ענתה רונית בהכנעה, כורעת על ברכיה לצידן.
יעל משכה את מירי אליה, ליטפה את שדיה וזכתה לטיפול דומה. חזייתה של יעל נפתחה, ופיה של מירי נצמד לשדיה, יונק ומוצץ את פטמותיה בתאווה. אגנה של מירי נדחק אל בין ירכיה של יעל, מתחכך במפשעתה. ידיה של יעל כיוונו את האבר שחדר אל מקדשה, כשיעל אוחזת את ישבניה של מירי ומושכת אותה כלפיה, קובעת את קצב החדירה ועוצמתה. תנועות החדירה הלכו וגברו תוך ששתיהן גונחות בתשוקה.
"לקקי את מגפיי", הורתה יעל לרונית, "כך תוכלי לבחון מקרוב כיצד זין אמיתי פועל".
"כן, גברתי", ענתה רונית, מבוישת.
היא קרבה את פניה אל המגפיים כפי שהצטוותה, ליקקה את עור המגף ומצצה את העקב אל פיה, עיניה מרותקות אל מפשעתה של גברתה המתנשאת מעליה, מתענגת על אברה של מירי, גונחת ומתכווצת על האבר הזכרי החודר אל מקדשה.
"נקי את מקדשי, זונה עלובה", הורתה לה יעל משגמרה, דוחקת את ראשה של רונית אל בין רגליה, כשאברה הזקור של מירי מתחכך בפניה של רונית הכורעת ביניהן.
רונית צללה בהתרגשות אל מקדשה של גברתה. היא ליקקה את השפתיים ומצצה אותן, והתקרבה בלשונה אל הדגדגן המגורה. נגיעה קלה בקצהו הקפיצה את יעל, רומזת לרונית עד כמה גברתה מגורה.
"מירי", אמרה יעל לפתע, "אני רוצה לראות אותך מזיינת את הזונה שלי".
רונית הייתה המומה. אמנם הייתה זו פנטזיה שלה, להידפק על ידי זין אמיתי, פנטזיה כמוסה וארוכת-שנים, אבל מעולם לא תארה לעצמה שתגיע לממש אותה. ההתרגשות גאתה בה, יחד עם החשש.
"את תתרכזי בלענג אותי, זונה", נזפה יעל ברונית שפסקה ללקק למשמע ההוראה.
רונית אהבה לענג את יעל, אהבה את ריחה וטעמה, ולכך נוספה כעת ההתרגשות והחשש שבמימוש הפנטזיה. היא שלחה את לשונה עמוק יותר אל בין קפלי שפתי המקדש, מגלגלת אותה בתוכו, מוצצת ויונקת את עור הדפנות ואת הדגדגן המגורה.
מירי החלה מלטפת את ישבנה של רונית. היא מרחה על אברה ועל החור שלה נוזל סיכה, וכשהיא מחייכת אל יעל מעל גבה של רונית, חדרה אל ישבנה. רונית נאנקה, מגבירה את יניקת הדגדגן של גברתה ומתקשה להחליט במוחה במה להתרכז.
"קדימה זונה, תרקדי על הזין", ציוותה עליה יעל, ורונית, בתגובה, טלטלה את ישבנה כנגד אגנה של מירי, מגבירה את קצב החדירה ואת עומקה.
גניחותיה של יעל בשעה שהגיעה לשיא נוסף התערבבו בגניחותיהן של רונית ושל מירי. "שלא תגמרו זונות!" נזעקה יעל.
מירי שלפה את אברה מקרבה של רונית. "הייתי קרובה, יעל", הודתה.
"אני מתה לזיין אותך כשאת מזיינת את הזונה" אמרה יעל למירי ולבשה שוב את הסטראפ און.
"אני רוצה לקבל אותך לתוכי, יעל" ענתה מירי.
רונית נעמדה על ברכיה והבליטה את ישבנה עוד יותר, טיפות של נוזל שקוף ממשיכות לטפטף מקצה הכלובון. היא אספה את הנוזל, ליקקה את אצבעותיה והביטה בהתגרות בעיניה של מירי. ההתגרות לא חמקה מעיניה של יעל והיא סטרה על לחיה של רונית בתגובה.
"שרמוטה, אני רואה שבא לך על מירי, הא? למזלך גם לי בא עליה, וגם למירי בא עלייך. פשקי את הכוס הרטוב שלך, זונה. הזין שלך בדרך".
כשרונית על ברכיה, חדרה מירי לתוכה והמתינה לחדירתה של יעל לתוכה. יעל חדרה אל מירי והכתיבה את קצב התנועה כשהיא רוכבת על גבה של מירי. שלושתן נעו בקצב אחיד, אוחזות גוף בגוף, נאנקות וגונחות בתשוקה. תנועות החדירה של מירי גברו ככל שהתקרבה לשיאה, ובכל פעם שהעמיקה לחדור אל רונית, העמיקה חדירתה של יעל לתוכה.
"אני גומרת, יעל", נאנקה מירי, ירכיה סוגרות על ישבנה של רונית.
"תגמרי בכוס של הזונה שלי, מירי", אישרה לה יעל והגבירה את עוצמת חדירותיה ואת קצבן.
חזה של מירי נצמד אל גבה של רונית, כשהיא דוחקת את אברה עמוק יותר ויותר לתוכה, סוחטת ממנה אנקות ייחום.
לאחר שגמרה, שלפה מירי את אברה מישבנה של רונית, פשטה את הקונדום והתיישבה על גבה.
יעל פשטה את הסטראפ און והתיישבה אף היא על גבה של רונית, פניה אל מירי.
"היה מדהים", חייכה מירי ונשקה ליעל."יש לך זונה מדהימה".
"את נהדרת, מירי", ענתה לה יעל בנשיקה.
"את חושבת שהזונה תצליח לתפקד בשארית היום במשרד או שכדאי לתת לה חופש לכמה שעות?" התריסה יעל, חשה איך גבה של רונית מתקשח תחתיה.
"שתיקח חופש להיום. סך הכל היא עבדה קשה למדי. מחר היא תשלים שעות נוספות", ענתה מירי, "וגם אני".