אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לידה

מאת נוי     23 באוגוסט 2003
ירח אפל מדמם אל תוך הלילה
אורו העצום בונה את צלליו
בין אבני אדמה כרוכה ודלילה
עירום נולד, מלקק את שפתיו

ושקט כבד רוחש בחשיכה המסנוורת
ורק נישמותיו נישמעות לאוזניה הענוגות
יודעת היא בלבד מסירותו העיוורת
של העולל הגברי ועיניו התועות

בשולי הרקיע ירח ענק תלוי
מושכת אותו לתוך גפיים נשיים
מלקה בו ואחר מלטפת בגלוי
לרגליה נשק, חש בלידת החיים