סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתנת יום הולדת

מאת רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)     17 בספטמבר 2003
זה התחיל בפניה לא מקורית בצ'אט והפך לשיחה מלאת הומור עם המשך מפתיע.
הוא, דום חדש במחוזותינו, אך לא בתחום, פנה אלי, כמו כל אלו הטועים בפירוש שמי ומשייכים אותו לצד השני.
לאחר הבהרה צינית הומוריסטית מצידי, התפתחה ביננו שיחה קולחת וזורמת.
דיברנו על עולם הבדסמ, על סאבים סאביות, ואז הגענו לנושא הדומ/יות. על אותם חלק מהאנשים בעולם הזה, המכנה את עצמו דום, ופונה לדומית בפנייה הכל כך לא מקורית כגון:
"תמיד היה בי רצון חבוי להישלט על ידי האישה הנכונה, האם את חושבת שאת היא אותה אישה".
צחקנו על זה, ואף העלנו תיאור מצב היפותטי בו, דום ודומית מתאהבים וכמה מעניינת מערכת יחסי השליטה ומאבקי הכוחות בינהם.
הייתה שתיקה.
ואז עולה לפני השורה הבאה: "את יודעת, יש לי פנטזייה, שהייתי רוצה לכתוב עליה."
"והיא"? - שאלתי בהתענינות.
"תראי, יש לי עוד מעט יומולדת והפנטזיה שלי היא שדומית תעניק לי את עצמה,
כמתנה ליום הולדתי לילה אחד, על כל המשתמע מכך".
צחקתי וכתבתי לו, פנטזייה מעניינת, אך אכן בגדר פנטזייה. ואז, הפתיע אותי בכותבו-הייתי רוצה שתעזרי לי לכתוב אותה, מהצד הדומי שבך. שוב צחקתי, ועניתי שקשה לי למאוד להתחבר לזה משתי סיבות: אחת- שאין אני יכולה להתחבר לצד הנשלט,
והשניה-שאין אני מכירה אותו, על כן לא יכולה להתחבר אליו. כמו שמתחברת למישהו שמכירה ונמשכת אליו.
אמר לי "אתקשר אליך. תקשיבי לקולי. תדמייני שאני מישהו שאת מכירה. שנראה טוב. פצצה במיטה. אתם מכירים כבר כמה זמן. יש בינכם משיכה מינית מוטרפת אשר אתם משתדלים להתעלם ממנה. היות ושניכם דומים ואין אתם מוכנים לוותר אחד לשני במאבקי הכוחות.ואז, את מחליטה להפתיע אותו ליום הולדתו."
שתקתי לרגע ואמרתי לו - תתקשר!
והוא התקשר.
כבר בהלו הראשון של קולו הצטמררתי, היה לו קול עמוק, מלטף וחם. קול שלא קשה להתחבר אליו. ואז ביקש בשקט-הכניסי אותי לעולמך, קחי אותי אל הדומיות שבך, העניקי לי מתנת יומולדת.עצמתי עיניי, התחברתי והתחלתי להפליג בקול לוחש.

"שרון, יש לך יומולדת מחר מזל טוב", ככה פתחתי את השיחה הטלפונית עם שרון,
חבר טוב ודום במהותו.
"זכרת! אני לא מאמין!" ענה לי שרון בקול מופתע ושמח. בוודאי שזכרתי, חייכתי אליו בקולי, ואז, לחשתי לו: "יש לי מתנה מיוחדת עבורך לליל הולדתך" היה שקט על הקו לרגע ואז שמעתי אותו שואל בקול זהיר ושקט: "והיא?"
לחשתי שוב ישירות לתוך אוזנו בקולי הסקסי, "החלטתי לתת לך אותי כמתנה,
היום בלילה, ליום הולדתך, ללילה חד פעמי, תוכל לעשות בי כל מה שתרצה וחולם,
על כל המשתמע מכך"
שמעתי את התנשמותו העמוקה מעבר לקו, השקט היה מתוח, טעון, מלא בחשמל.
ואני המשכתי ללחוש ישירות לאוזנו הצמודה לשפורפרת. "אגיע בחצות, בדיוק כאשר התאריך מתחלף לתאריך הולדתך, הבית יהיה מואר רק באור נרות, באויר ינשא ריח הקטורת מהסוג שאוהבת, ומוזיקה הגורמת לרצות לרחף, ואני מבטיחה לך שתרחף. התנשמתי רכות באוזנו והמתנתי לתגובתו. קולו נשמע כמו אחד שמתאמץ לבלוע את רוקו, עת שלחש לי "מה שתבקשי" ואני הרגשתי שכמעט הוסיף את המילה מלכתי.

הגיעה שעת הלילה. לאחר אמבטייה מפנקת וארוכה מרחתי על עורי קרם גוף יוקרתי בעל ניחוח מטריף. בישמתי את כל פינות גופי החבויות יותר והחבויות פחות, גילגלתי לאט במעלי רגלי גרביוני רשת שחורים, העלתי עלי חצאית עור שחורה, חזיה שחורה מעור ומעליה חולצה דקה שקופה מתחרה שחורה, ועל רגלי נעלתי מגפיים ארוכים ושחורים.

סירקתי סירוק אחרון של שיערי, שהיווה ניגוד מהמם לשחור,
הבטתי באיפור המושלם ויצאתי בדרכי אליו, לתת לו את מתנת יום ההולדת.

כאן הפסקתי את תיאורי, שכן לא שמעתי סימני חיים מעבר לקו.
"אתה חי" שאלתי בקולי הרגיל, שגם הוא לא נופל בסקסיותו מקולי הלוחשני
"הכל בסדר איתך"?
לאחר שניה של שקט הוא ענה "כן, כן, תמשיכי, אני שבוי בך, את מדהימה". קולו נשמע לי מוזר, כמי שמתאמץ לנשום. אך לא התעכבתי על כך והמשכתי להפליג.
"נכנסתי לבית שהיה מואר באור נרות רך כמו שדרשתי, צלליהם מתארכים על הקירות, ריח הקטורת האהובה עלי נישא באויר, והמוזיקה שכל כך אוהבת, אפפה ועטפה אותי מהרגע שפסעתי פנימה." "הוא עמד במרכז החדר, גבוה ויפה מביט ישירות לתוך עיני."
"ניגשתי אליו, שלחתי את כף ידי לצווארו, ליטפתי בציפורני המטופחות את העורק הפועם בחוזקה בצידו, הרגשתי את הדופק משתולל , ולחשתי. הנה אני, כמו שהבטחתי, יום הולדת שמח. וידי המשיכה לרפרף על גופו בריחוף והתעכבה מעט על איברו אשר תויו נראו בבירור עת נצמד בחוזקה לקידמת מכנסיו."
"הוא נשם עמוקות, תפס את ידי, הביט בי בעיני האש שלו ואמר בקול קשוח: "ת שלי עכשיו, גופך, נפשך, כל הווייתך, שלי הם ללילה אחד!". לא הזזתי את עיני ממנו, עת שיחררתי בעדינות את ידי מאחיזתו, חייכתי חיוך מסתורי, הושטתי את ידי לאחור, פתחתי את רוכסן החצאית ונתתי לה ליפול למרגלותי."

"מבטו הורד והביט על החצאית המונחת למרגלותי והתחיל לטפס על רגלי עטויות המגפיים,
המשיך לטפס בעיניו על ירכי העטופות בגרביוני הרשת ואז נשימתו נעצרה פתאום כאשר הביט לבין רגלי מהופנט. שם, גלוי ולא גלוי, מציץ בעדינות ובתמימות בין חורי הרשת. נגלה לעיניו איברי החלק מכל שיער. חף מכל תחתון."
"שפתיו המצויירות כמו הזמינו אותו ולחשו בוא, נשום, טעם. שלחתי את ידי והורדתי את חולצת התחרה השקופה. נשארתי בחזייתי אשר בקושי כיסתה את פיטמותי הזקורות והקטנות, אשר הציצו מעט בכל נשימה רכה שלי."
"עיניו טיפסו למעלה והוא בלע את רוקו בקושי. הבטתי בו בחיוך מתגרה, השפלתי מבט לעבר מכנסיו. שם הזין שלו איים לקרוע את המכנס."
"לחשתי לו בקולי הסקסי: הראה לי כמה רוצה לכבוש אותי, כמה רוצה שאהיה שלך, רד על ברכיך!
ללא היסוס ירד על ברכיו, קרבתי אליו עד כי איברי הריחני החלק והלוהט היה מרחק של סנטימטר מפניו."

כאן שוב עצרתי את התיאור, שכן שמעתי התנשמויות מעבר לקו.
חייכתי לעצמי חיוך שטני ובקול לוחש שאלתי: "הכל בסדר איתך"?
"תמשיכי", התחנן ידידי הדום בקול חסר נשימה מעבר לקו, "אל תפסיקי אני מוטרף!"
"לא!" עניתי בהחלטיות, "זהו!", "נתתי לך מספיק חומר עבור סיפורך!"
היתה התנשמות עמוקה,שקט מתוח מלא מיניות, ופתאום לחשתי "רוצה אותי?"
והוא ענה לי ללא היסוס בקול נמוך מתשוקה מוטרפת, "כן! כן! לעזאזל כן! קחי אותי, אני שלך, עשי בי כרצונך, קחי אותי כמתנה ליום הולדתך. קחי אותי מלכתי!"

חייכתי חיוך מנצחים לשפורפרת הטלפון ואמרתי בקול קר:

"מצטערת, יום הולדתי רק בעוד חצי שנה"

והנחתי לאט את שפורפרת הטלפון על כנה.



למעלה

אריאנה​(שולטת)
((:
העלית חיוך של סיפוק על פניי.. כתיבה איכותית. אריאנה.
18 בספט׳ 2003, 8:52
Adonasuy​(שולט)
מאבקי כוחות.
שוב דומית מנסה להוכיח משהו? שבעצם כל דום הוא עבד חבוי? אני לא אוהב את ההצהרות הכוללניות -"אין דבר כזה שליטה גברית / נשית". יצר השליטה או הכניעה אינו תלוי במין, אלא באופי. אני לא אוהב את הטון המיסיונרי שבו ,לעיתים, משכנעות אותי דומיננטיות "לנסות" את הצד השני. ותנסו להבין פעם, שעצם זה שיש דומיננט ממין אחד, לא מאיים על קיום הדומיננטים מהמין השני. אני מחבב מאוד דומיות שמבינות את זה.... :)
18 בספט׳ 2003, 14:29
מל​(נשלט)
אהבתי..
אהבתי את הסיפור, לדעתי הוא צריך להמשיך עד הסוף , לדומיות צדדים רבים , אחד מהם הוא שניתן להניח בצד את את המסגרות , בשליטה כמובן , וזה לא גורע מאום , רק מוסיף , מי שלא יודע להשתחרר מפסיד את החיים בסופו של דבר ונשאר לחיות בכלא שהוא עצמו יצר.
19 בספט׳ 2003, 13:07
בריז חולף
בהקשר למאבקי כוחות Adonasuy אני מבין לגמרי את ההבהרה שלך... בעיני זה אפילו לא תלוי באופי אלא בתקופות, לפחות ככה זה אצלי... יש תקופות שאני מרגיש כ''כ טוב עם עצמי כ''כ חזק שאני יכול לדאוג למישהו אחר בעצם להרחיב את השליטה שלי בחיים על אדם אחר, ויש תקופות שאני מרגיש כ''כ גרוע עם עצמי וחסר ביטחון ככה שאני צריך לקבל ת זה ממישהו אחר.. אבל גם לי חורה האי אמון הזה שיש לדומיות מסויימות בעוצמה שיש לגברים.
4 באפר׳ 2020, 2:55
Qcandy​(נשלטת)
מושלם...כל כך היה לי ברור שההפך יקרה זה פשוט צפוי. כתוב בצורה משובחת.
13 במאי 2020, 7:05