לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איזה קור!

מאת לארה     25 בספטמבר 2003
פתאום נורא קר לי.
ולבד לי.
ועצוב לי.

והערב ממנו נפרדתי, ואמרתי שדי לי.
שלא מתאים לי.
ורציתי לרוץ אליך...

והתקשרתי.
ולא ענית.
ושלחתי הודעה
ולא חזרת.
וחזרתי הביתה לחדר הריק
והלב שלי בואקום נוראי
ואין מי שיחבק.

לא מאשימה אותך על שהלכת.
הייתי עושה את אותו הדבר.
אבל למה זה נראה לי גורל אכזר...
למה עכשיו הלב שלי נסדק,
וכמעט נשבר...

זאלופון​(שולט)
נגעת בי
הרגעים הריקים הללו שדורשים חיבוק שאפשר יהיה להתעטף בו ולשקוע בו ולא לחשוב על שום דבר חוץ מהחום שהוא מעניק... האמפתיה זורמת ממני חופשי.
25 בספט׳ 2003, 15:28