קידושין
מאת tango
12 ביולי 2007
אני על מיטה בחדר זר, אולי מלון.
אני לבד, לא שומע דבר. עיני מכוסות.
אני מצפה שתיכנסי.
אני שומע את הדלת נפתחת. שומע אותך נכנסת אל החדר.
את מביטה בי לראשונה. דממה – איני יכול לראותך. אני רק יודע שאת קרובה, מקבלת החלטה.
זו עומדת להיות הפעם הראשונה בה אהיה נתון לחסדך.
את יכולה ללכת ממני בשתיקה אם לא תמצאי אותי מושך,
מותירה אותי לבד בשלווה פנימית – בידיעה שהייתי אמיץ כדי להתחייב לאושרך גם אם הזמן היה קצר עד מאוד.
דרך אושרך נובע אושרי.
אבל את מחליטה להישאר בחדר. אני יכול להרגיש את קרבתך אלי.
עוד לא נגענו. עוד לא ראיתי את מראך. את עדיין יכולה להחליט בכל רגע שאת מסתובבת והולכת.
העזיבה שלך תהיה פתאומית וחסרת כל הסבר – או הדרגתית ומנומקת.
אבל את אינך עוזבת. את נשארת קרוב. חושבת.
אני שותק עד שאת מחליטה לדבר אלי. קולך מפתיע ברכותו.
אומרת לי שתי מילים בלבד:
קדש אותי.
איני עונה לך חזרה. העיניים שלי עדיין קשורות. עוד לא נגענו.
אני יורד לאט מהמיטה ורוכן על ברכיי אל מולך.
את מתקרבת אל פניי. אני יכול להריח את נשיותך – את הרחם המקודש שלך לפני.
אני מתיר את הקשר המכסה על עיניי, אך איני מביט למעלה כדי לראותך.
כל שדה הראייה שלי חסום על ידי הירכיים שלך. עיניי משירות מבט אל גרעין נשיותך.
אני מושיט את לשוני ולפני הנגיעה אומר:
"הרי את מקודשת לי בלשון זו כדת משה וישראל."
מחכה שניות לאישורך השותק ואז אומר:
"מקודשת"
- ונוגע עם קצה לשוני בהווייתך, מניע את לשוני לאט וברוך מלמטה למעלה על פני נשיותך הנפתחת.
"מקודשת"
- ומלקק שוב ברוך וביסודיות, הפעם מלמעלה למטה, ואומר שוב, בשלישית ובאחרונה:
"מקודשת"
- וטועם אותך בשלישית מלמטה למעלה, רווה כל טיפת מתיקות מלוחה מבין שפתי הערווה שהצבת לפני.
משמעות הטקס ברורה לשנינו. גברים רבים מספור אומרים מילים קדושות ועתיקות כאלו מדי יום לכלתם המקודשת והטהורה, אלא שמילות הקודש איבדו את משמעותן המקורית. משמעות שבה נשיות האישה מוחזקת כקדושה ונעלה. נשיות שנועדה להיות מכובדת, נאהבת ומשורתת על ידי הגבר המשויך לה.
שנינו הבנו את המשמעות האמיתית. ידענו שזו הבעת המחויבות שלי לשרת ולכבד אותך, לאהוב ולהגן עלייך, לדאוג למלא את רצונך ואת תשוקותייך בכל דרך שאוכל.
את כוח החיים. אני הזרע אך את האישה שבה גלומה האפשרות לתת לזרעי מפלט. רחמך אוצר בתוכו את העתיד. פטמותייך נושאות את תקוות ההמשך. כוח החיים שבנשיותך ראוי למסירות נפש.
ריחמת עלי. לאחר שקידשתי אותך לאישה, אספת את ידי אל ידך-שלך.
משכת בי וקמתי להיות ניצב מולך. הבטתי אל תוך עינייך בפעם הראשונה בנשימה עצורה.
ידעתי שאסור לי להניד עפעף או למצמץ מול מבטך. היה עלי להישיר מבט ולהכיל אותך ככל יכולתי.
עד שכשלתי וסגרתי עיניים.
דרך ההקשבה ותשומת הלב לך, לאישה שבחרה בי, אינה קלה. דרך ארוכה ולעיתים כואבת של חינוך ולימוד מתמשכים. דרך שבה אני עוקב אחרי חוכמתך והאינטלקט שבך ללא עוררין. דרך של נתינת אמון חסר פשרות וידיעה שאת רואה את טובתי בעת שאת מובילה את שנינו במסלול החיים המשותף.
יהיו פעמים שבהן אטעה או לא אוכל לעמוד בציפיותייך לשביעות רצונך המלאה. לעיתים תדריכי ברוך ופעמים אחרות תכווני ביד קשה על מנת שאלמד לשרת את אושרך טוב יותר.
אני לבד, לא שומע דבר. עיני מכוסות.
אני מצפה שתיכנסי.
אני שומע את הדלת נפתחת. שומע אותך נכנסת אל החדר.
את מביטה בי לראשונה. דממה – איני יכול לראותך. אני רק יודע שאת קרובה, מקבלת החלטה.
זו עומדת להיות הפעם הראשונה בה אהיה נתון לחסדך.
את יכולה ללכת ממני בשתיקה אם לא תמצאי אותי מושך,
מותירה אותי לבד בשלווה פנימית – בידיעה שהייתי אמיץ כדי להתחייב לאושרך גם אם הזמן היה קצר עד מאוד.
דרך אושרך נובע אושרי.
אבל את מחליטה להישאר בחדר. אני יכול להרגיש את קרבתך אלי.
עוד לא נגענו. עוד לא ראיתי את מראך. את עדיין יכולה להחליט בכל רגע שאת מסתובבת והולכת.
העזיבה שלך תהיה פתאומית וחסרת כל הסבר – או הדרגתית ומנומקת.
אבל את אינך עוזבת. את נשארת קרוב. חושבת.
אני שותק עד שאת מחליטה לדבר אלי. קולך מפתיע ברכותו.
אומרת לי שתי מילים בלבד:
קדש אותי.
איני עונה לך חזרה. העיניים שלי עדיין קשורות. עוד לא נגענו.
אני יורד לאט מהמיטה ורוכן על ברכיי אל מולך.
את מתקרבת אל פניי. אני יכול להריח את נשיותך – את הרחם המקודש שלך לפני.
אני מתיר את הקשר המכסה על עיניי, אך איני מביט למעלה כדי לראותך.
כל שדה הראייה שלי חסום על ידי הירכיים שלך. עיניי משירות מבט אל גרעין נשיותך.
אני מושיט את לשוני ולפני הנגיעה אומר:
"הרי את מקודשת לי בלשון זו כדת משה וישראל."
מחכה שניות לאישורך השותק ואז אומר:
"מקודשת"
- ונוגע עם קצה לשוני בהווייתך, מניע את לשוני לאט וברוך מלמטה למעלה על פני נשיותך הנפתחת.
"מקודשת"
- ומלקק שוב ברוך וביסודיות, הפעם מלמעלה למטה, ואומר שוב, בשלישית ובאחרונה:
"מקודשת"
- וטועם אותך בשלישית מלמטה למעלה, רווה כל טיפת מתיקות מלוחה מבין שפתי הערווה שהצבת לפני.
משמעות הטקס ברורה לשנינו. גברים רבים מספור אומרים מילים קדושות ועתיקות כאלו מדי יום לכלתם המקודשת והטהורה, אלא שמילות הקודש איבדו את משמעותן המקורית. משמעות שבה נשיות האישה מוחזקת כקדושה ונעלה. נשיות שנועדה להיות מכובדת, נאהבת ומשורתת על ידי הגבר המשויך לה.
שנינו הבנו את המשמעות האמיתית. ידענו שזו הבעת המחויבות שלי לשרת ולכבד אותך, לאהוב ולהגן עלייך, לדאוג למלא את רצונך ואת תשוקותייך בכל דרך שאוכל.
את כוח החיים. אני הזרע אך את האישה שבה גלומה האפשרות לתת לזרעי מפלט. רחמך אוצר בתוכו את העתיד. פטמותייך נושאות את תקוות ההמשך. כוח החיים שבנשיותך ראוי למסירות נפש.
ריחמת עלי. לאחר שקידשתי אותך לאישה, אספת את ידי אל ידך-שלך.
משכת בי וקמתי להיות ניצב מולך. הבטתי אל תוך עינייך בפעם הראשונה בנשימה עצורה.
ידעתי שאסור לי להניד עפעף או למצמץ מול מבטך. היה עלי להישיר מבט ולהכיל אותך ככל יכולתי.
עד שכשלתי וסגרתי עיניים.
דרך ההקשבה ותשומת הלב לך, לאישה שבחרה בי, אינה קלה. דרך ארוכה ולעיתים כואבת של חינוך ולימוד מתמשכים. דרך שבה אני עוקב אחרי חוכמתך והאינטלקט שבך ללא עוררין. דרך של נתינת אמון חסר פשרות וידיעה שאת רואה את טובתי בעת שאת מובילה את שנינו במסלול החיים המשותף.
יהיו פעמים שבהן אטעה או לא אוכל לעמוד בציפיותייך לשביעות רצונך המלאה. לעיתים תדריכי ברוך ופעמים אחרות תכווני ביד קשה על מנת שאלמד לשרת את אושרך טוב יותר.
