והצבעים שרציתי שיראו
מאת crazy_toast(שולט){אליס}
22 בספטמבר 2003
והצבעים שרציתי שיראו. הצבעים שרצית שיראו. אבל את לא ראית. 4 בבוקר ואיפה היית בשלוש השנים האחרונות. הכרה תהומית. הקלות, הקלות הזאת. את שאלת לאן אני פוסע. מתוך הכרה ברורה. ההכרה התהומית. הזעקה. ושוב הפסיעה. את ידעת. כרוניקה של פלאנטה אחרת. וגם אני. כרוניקה של פלאנטה אחרת.
אבל בכל זאת אני לא הייתי. ואת? להמשיך. לעצור. להמשיך. לעצור. לעצור. לחזור. לא. לעצור.
הבלעדיות עלי? היא כולה שלי. ואני אמרתי לעצור. דחיפה. תמשיך. הלילה עדיין אפל. וכוכב יספר את הכרוניקה שלי. כפי שסיפרת את. להמשיך.
רק הגב, אלוהים, רק הגב. מה שנשאר. חוסר השלמות מושל בעולם. ואני המנהיג. השעון מתקתק. אני הולך. השעה העשרים וחמש מתקרבת. חוסר השלמות. חוסר ההגיון. ואני חלק מזה. מהמקום בו כל שבריר רגע סובב על גלגלי זמן אחר. חוסר השלמות. במקום כזה את לא יכולה להתקיים. השעה העשרים וחמש. שם. אני מושל. אני מנהיג עולם של חוסר השלמות. ואת - את לא לצידי.
ככלות הכל.
אבל בכל זאת אני לא הייתי. ואת? להמשיך. לעצור. להמשיך. לעצור. לעצור. לחזור. לא. לעצור.
הבלעדיות עלי? היא כולה שלי. ואני אמרתי לעצור. דחיפה. תמשיך. הלילה עדיין אפל. וכוכב יספר את הכרוניקה שלי. כפי שסיפרת את. להמשיך.
רק הגב, אלוהים, רק הגב. מה שנשאר. חוסר השלמות מושל בעולם. ואני המנהיג. השעון מתקתק. אני הולך. השעה העשרים וחמש מתקרבת. חוסר השלמות. חוסר ההגיון. ואני חלק מזה. מהמקום בו כל שבריר רגע סובב על גלגלי זמן אחר. חוסר השלמות. במקום כזה את לא יכולה להתקיים. השעה העשרים וחמש. שם. אני מושל. אני מנהיג עולם של חוסר השלמות. ואת - את לא לצידי.
ככלות הכל.