הפינה של נריסה - עולמות מתמזגים
מאת nerissa(אחרת)
31 באוגוסט 2007
אז מה זה נותן לך כל הבדסמ הזה?
רק לאחר זמן בעולם הזה לאחר שנכנסתי ושקעתי בתוכו הבנתי עד כמה הוא יכול להשפיע חיובית על העולם הונילי. אין ספק שהוא יכול גם להשפיע לרעה.
נתחיל מהטוב או מהרע?
אני כותבת, כמובן, מזווית ראייה של כנועה. איך השפיע עלי "לרעה" בחיי היומיום החיים המקבילים בבדסמ? הדבר הראשון הוא המעבר חזרה. לצאת מהסטטוס שלך במקום העמוק והנמוך ההוא, לעיתים בטווח זמן של דקות – ולחזור ולעטות עליך את השריון, להרכיב חזרה כלי זין, לטהר מבט, לזקוף קומה, ולחזור לשבלוניות הדהויה של היומיום.
היה קשה מאוד לצאת מסשנים עמוקים ולחזור ליומיום כאילו לא קרה דבר.
הצניחה לאחר ההיי של הסשן אל תוך עולם סטנדרטי לעיתים היתה לוקחת לי ימים. לא רק שעות. לומדים לעטות את המסכה הנדרשת ולחזור ולהיות המוכרת לכולם. לגמרי לא פשוט. הסוויץ' הזה לעיתים הוא חד וסודק.
כשאישה נשואה מנהלת מערכת יחסים מקבילה עם דום שאינו בעלה, ישנו מומנט נוסף של כיסוי הסערה כשנכנסים הביתה. צריך המון כוח בשביל זה.
תחושת השחרור שהרגשתי בזמנו כשסיפרתי לברק ונחשפתי בפניו היתה עצומה.. ולו רק בגלל החלק הזה.
עם הזמן, הניסיון והלמידה החיים תחת כנפי הבדסמ נתנו לי כלים להתמודדות הכל כך מתבקשת בבית, בעבודה, בעולם "החיצוני".
איפוק. חלק מהלמידה היתה הרחבת תחום האיפוק שלי. לא ממש היה לי הרבה ממנו. כשיפחה למדתי למתוח את הסבלנות והסובלנות שלי הרבה מעבר למה שהיה בי אז. דבר בסיסי כמו "לספור עד עשר" המחוייב בתגובות מול דום נשאב אל היומיום והפך להיות כלי עזר מדהים בעיקר בעבודה אבל גם בהתנהלות מול הילדים למשל. סף ההתפוצצות כשהחבורה העליזה לוחצת על כל הנרווים התרחק מאוד. כשהוא התחיל להופיע לי באופק אותו הסף, לימדתי לשאול את עצמי "מי אני". "מה מצופה ממני".
כשהייתי במערכת יחסים בדסמית – זה היה עבור המאסטר שלי דאז. לא לבייש/להביך/לאכזב. מישהו אמר שליטה מנטאלית ולא קיבל?
ההתנהלות היומיומית שלי קיבלה מעצורים. מרוץ החיים המטורף נצבע בצבעים שקטים יותר והוריד הילוך וטונים.
כשלא הייתי במערכת יחסים בדסמית למדתי שאת הדין והחשבון אני נותנת רק לעצמי ולא לאחר. המחוייבות שינתה כיוון ופנתה פנימה. מחוייבות כלפי עצמי התנהלות כלפי עצמי. לא לבייש/להביך/לאכזב את עצמי.
תגידו מה זה שונה מהתבגרות אישית ומהתפתחות האינטליגנציה הרגשית שלי באופן "טבעי"?
כלום.
אבל כבר אמרנו שעולם הבדסמ נותן כלים להגיע לעומק. לשפר את עצמך. כלים שהעולם הונילי אולי נותן אבל פורש אותם לפעמים על חיים שלמים.
עולם הבדסמ המרוכז כל כך, הממוקד כל כך – "מאלץ" אותך להרים מראה ולהתמודד עם עצמך בצורה שהעולם הונילי לא תמיד מאפשר.
אז קיבלתי איפוק מורחב.
לעולם החיצוני לוקחים גם מהעולם הפנימי של הדום. קווי התנהגות והתנהלות שלו נלקחו אל העולם האישי שלי.
מצאתי עצמי פתאום לא מגיבה כרגיל אלא מתוך עוצמה אדנותית שלא היתה בי קודם. ההזנה ההדדית בין הדומיננט לבין הכנוע/ה שמולו משאירה "שאריות" חיוביות. אל תהססו להשתמש בה ביומיום.
אם לפני המסע בעולם הבדסמ הגבתי אל הרמת טונים בשיחת טלפון סוערת ב.. הרמת טונים משלי – זה השתנה.
פתאום שמתי לב שככל שהטון עולה בצד השני, שלי פתאום יורד. מעמיק. קול שקט ו"אתה צועק" חד וברור עשו מה שדקות ארוכות של צווחות וניסיונות להגיע לצד השני לא הצליחו.
בקיצור? למדתי לשלוט על הקפיצים הג'ינג'יים שלי, זאת לאחר ששנים רבות וארוכות הם אלה ששלטו בי.
מילת ביטחון: כמה פשוט – כמה חכם. יש לכם מושג כמה זה עוזר בתקשורת בבית? תחשבו על זה.
אתם מלמדים את הילדים מילת ביטחון. הם משתמשים בה כשלא טוב להם. כשהם במרכז סערה וקשה להם למצוא את המילים לבטא את הסערה.
אתם מקבלים את השדר ונסוגים. נותנים זמן.
זה כלי מדהים גם ב'סתם' מריבות בין בני זוג. בין חיכוכים אצל הילדים, בינם לבין עצמם.
פעם היה לנו "פוס" במשחקים. בדיוק אותו הדבר.
עוצרים לרגע את החיים, מעכלים, מוצאים מילים, מתקררים, מבינים את הצד השני. ממשיכים הלאה.
הלמידה הבלתי פוסקת במסע שלנו דרך עולם הבדסמ הוא כמו.. משחק פעולה במחשב. גיבור המפלס דרכו בין מקומות אפלים ומפותלים בדרכו אל המטרה. בדרך הוא אוסף לתרמילו חפצים הנקרים בדרכו.
לרובנו האינסטינקט אומר להישמר. לכלוא את העולם הבדסמי הפנימי שלנו שם בפנים. שהוא לא קשור.
הוא קשור. הוא מזין. הוא מלמד המון. הוא כלי מדהים לחיים.
אנחנו אוספים לנו כלים רבים. הן כדומיננטים – הן ככנועים. אל תשמרו את הכלים האלה רק לעולם הבדסמ, הם יכולים לחולל פלאים בחיי היומיום שלכם. בבית. בעבודה. עם חברים ומשפחה. בעולם הונילי.
קחו מה שניתן לכם ומה שאתם מוצאים בדרך. שדרגו זאת וראו איך אתם יכולים להשתמש בזה כדי להעשיר את עצמכם ואת הסביבה הקרובה, כדי להקל על עצמכם, כדי להשתנות לטובה.
המהילה של שולי העולמות יכולה להיות מופלאה. הגבולות לא חייבים להיות חדים וכואבים. למדו למזג ביניהם ופתאום תראו שמשני חצאים – אם מקבלים מיזוג הרמוני שלם יותר.
רק לאחר זמן בעולם הזה לאחר שנכנסתי ושקעתי בתוכו הבנתי עד כמה הוא יכול להשפיע חיובית על העולם הונילי. אין ספק שהוא יכול גם להשפיע לרעה.
נתחיל מהטוב או מהרע?
אני כותבת, כמובן, מזווית ראייה של כנועה. איך השפיע עלי "לרעה" בחיי היומיום החיים המקבילים בבדסמ? הדבר הראשון הוא המעבר חזרה. לצאת מהסטטוס שלך במקום העמוק והנמוך ההוא, לעיתים בטווח זמן של דקות – ולחזור ולעטות עליך את השריון, להרכיב חזרה כלי זין, לטהר מבט, לזקוף קומה, ולחזור לשבלוניות הדהויה של היומיום.
היה קשה מאוד לצאת מסשנים עמוקים ולחזור ליומיום כאילו לא קרה דבר.
הצניחה לאחר ההיי של הסשן אל תוך עולם סטנדרטי לעיתים היתה לוקחת לי ימים. לא רק שעות. לומדים לעטות את המסכה הנדרשת ולחזור ולהיות המוכרת לכולם. לגמרי לא פשוט. הסוויץ' הזה לעיתים הוא חד וסודק.
כשאישה נשואה מנהלת מערכת יחסים מקבילה עם דום שאינו בעלה, ישנו מומנט נוסף של כיסוי הסערה כשנכנסים הביתה. צריך המון כוח בשביל זה.
תחושת השחרור שהרגשתי בזמנו כשסיפרתי לברק ונחשפתי בפניו היתה עצומה.. ולו רק בגלל החלק הזה.
עם הזמן, הניסיון והלמידה החיים תחת כנפי הבדסמ נתנו לי כלים להתמודדות הכל כך מתבקשת בבית, בעבודה, בעולם "החיצוני".
איפוק. חלק מהלמידה היתה הרחבת תחום האיפוק שלי. לא ממש היה לי הרבה ממנו. כשיפחה למדתי למתוח את הסבלנות והסובלנות שלי הרבה מעבר למה שהיה בי אז. דבר בסיסי כמו "לספור עד עשר" המחוייב בתגובות מול דום נשאב אל היומיום והפך להיות כלי עזר מדהים בעיקר בעבודה אבל גם בהתנהלות מול הילדים למשל. סף ההתפוצצות כשהחבורה העליזה לוחצת על כל הנרווים התרחק מאוד. כשהוא התחיל להופיע לי באופק אותו הסף, לימדתי לשאול את עצמי "מי אני". "מה מצופה ממני".
כשהייתי במערכת יחסים בדסמית – זה היה עבור המאסטר שלי דאז. לא לבייש/להביך/לאכזב. מישהו אמר שליטה מנטאלית ולא קיבל?
ההתנהלות היומיומית שלי קיבלה מעצורים. מרוץ החיים המטורף נצבע בצבעים שקטים יותר והוריד הילוך וטונים.
כשלא הייתי במערכת יחסים בדסמית למדתי שאת הדין והחשבון אני נותנת רק לעצמי ולא לאחר. המחוייבות שינתה כיוון ופנתה פנימה. מחוייבות כלפי עצמי התנהלות כלפי עצמי. לא לבייש/להביך/לאכזב את עצמי.
תגידו מה זה שונה מהתבגרות אישית ומהתפתחות האינטליגנציה הרגשית שלי באופן "טבעי"?
כלום.
אבל כבר אמרנו שעולם הבדסמ נותן כלים להגיע לעומק. לשפר את עצמך. כלים שהעולם הונילי אולי נותן אבל פורש אותם לפעמים על חיים שלמים.
עולם הבדסמ המרוכז כל כך, הממוקד כל כך – "מאלץ" אותך להרים מראה ולהתמודד עם עצמך בצורה שהעולם הונילי לא תמיד מאפשר.
אז קיבלתי איפוק מורחב.
לעולם החיצוני לוקחים גם מהעולם הפנימי של הדום. קווי התנהגות והתנהלות שלו נלקחו אל העולם האישי שלי.
מצאתי עצמי פתאום לא מגיבה כרגיל אלא מתוך עוצמה אדנותית שלא היתה בי קודם. ההזנה ההדדית בין הדומיננט לבין הכנוע/ה שמולו משאירה "שאריות" חיוביות. אל תהססו להשתמש בה ביומיום.
אם לפני המסע בעולם הבדסמ הגבתי אל הרמת טונים בשיחת טלפון סוערת ב.. הרמת טונים משלי – זה השתנה.
פתאום שמתי לב שככל שהטון עולה בצד השני, שלי פתאום יורד. מעמיק. קול שקט ו"אתה צועק" חד וברור עשו מה שדקות ארוכות של צווחות וניסיונות להגיע לצד השני לא הצליחו.
בקיצור? למדתי לשלוט על הקפיצים הג'ינג'יים שלי, זאת לאחר ששנים רבות וארוכות הם אלה ששלטו בי.
מילת ביטחון: כמה פשוט – כמה חכם. יש לכם מושג כמה זה עוזר בתקשורת בבית? תחשבו על זה.
אתם מלמדים את הילדים מילת ביטחון. הם משתמשים בה כשלא טוב להם. כשהם במרכז סערה וקשה להם למצוא את המילים לבטא את הסערה.
אתם מקבלים את השדר ונסוגים. נותנים זמן.
זה כלי מדהים גם ב'סתם' מריבות בין בני זוג. בין חיכוכים אצל הילדים, בינם לבין עצמם.
פעם היה לנו "פוס" במשחקים. בדיוק אותו הדבר.
עוצרים לרגע את החיים, מעכלים, מוצאים מילים, מתקררים, מבינים את הצד השני. ממשיכים הלאה.
הלמידה הבלתי פוסקת במסע שלנו דרך עולם הבדסמ הוא כמו.. משחק פעולה במחשב. גיבור המפלס דרכו בין מקומות אפלים ומפותלים בדרכו אל המטרה. בדרך הוא אוסף לתרמילו חפצים הנקרים בדרכו.
לרובנו האינסטינקט אומר להישמר. לכלוא את העולם הבדסמי הפנימי שלנו שם בפנים. שהוא לא קשור.
הוא קשור. הוא מזין. הוא מלמד המון. הוא כלי מדהים לחיים.
אנחנו אוספים לנו כלים רבים. הן כדומיננטים – הן ככנועים. אל תשמרו את הכלים האלה רק לעולם הבדסמ, הם יכולים לחולל פלאים בחיי היומיום שלכם. בבית. בעבודה. עם חברים ומשפחה. בעולם הונילי.
קחו מה שניתן לכם ומה שאתם מוצאים בדרך. שדרגו זאת וראו איך אתם יכולים להשתמש בזה כדי להעשיר את עצמכם ואת הסביבה הקרובה, כדי להקל על עצמכם, כדי להשתנות לטובה.
המהילה של שולי העולמות יכולה להיות מופלאה. הגבולות לא חייבים להיות חדים וכואבים. למדו למזג ביניהם ופתאום תראו שמשני חצאים – אם מקבלים מיזוג הרמוני שלם יותר.
