נסיעת חוויה
מאת Mooooon
21 בפברואר 2009
אומרת -
"תחליש את החימום, הוא ייבש לי את הפנים לגמרי. וסע קצת יותר לאט, בא לי להקיא מרוב הטלטלות".
אני עושה כבקשתה.
חושב -
“הלוואי שהיית מוצצת כמו שאת יודעת לתת הוראות. מזמן לא קבלתי מציצה הגונה."
התנועה מתל אביב לבאר שבע דלילה בשעות לילה מאוחרות. אני מת מעייפות. עייפות ממנה.
אומרת -
“למה אתה חייב לעקוף כל הזמן? אתה גם ככה במהירות מעל המותר.”
ואני חושב -
“מציצה טובה עושים עם הצד הפנימי של השפתיים. צריך להבליט את השפתיים החוצה, כמו בפרצוף של דג ואז לאחוז בהם את קצה הזין בעדינות. לנוע הלוך ושוב רק על החלק העליון. ככה עושים מציצה".
אומרת -
"תתרכז בכביש, אתה מרחף".
ואני חושב -
“לא לכווץ את השפתיים יותר מדי. ולא עם שיניים, שיניים זה turn-off רציני.”
הזין שלי מתחיל להתקשות.
אומר לה -
“אני אוהב לגמור בפה".
היא מסתכלת עלי. “לגמור מה בפה?”
אחרי כמה שניות מבינה ואומרת - “תוכל לבקש מהאחות בבית חולים למצוץ לך, אם תשרוד את התאונה. אני חושבת שזה כלול בביטוח כללי מושלם. אבל בינתיים תתרכז בנהיגה, כי משום מה לא בא לי להיהרג הלילה".
ואני חושב שמציצה אני הלילה לא אקבל. אני עצוב.
חושב -
“הנה אני נוסע על כביש תל אביב – באר שבע. ולידי, מעבר למעקה הביטחון זה כביש באר שבע – תל אביב, נכון? אותו דבר אבל הפוך. למה, הוא לא מגיע גם לבאר שבע? מעניין אם בכביש בארשבע – תל אביב ניתן להגיע דווקא מתל אביב לבאר שבע. זאת אומרת בהפוכה.”
חושב -
“ומה הטעם להגיע לבאר שבע אם לא קיבלתי מציצה?”
יש מעקה ביטחון בין שני הכבישים. אבל בצומת אין מעקה ביטחון. אז בצומת אני עובר לכביש בכיוון הנגדי. וממשיך לכיוון באר-שבע.
היא צורחת -
“מה אתה עושה!!! אתה נוסע נגד כיוון התנועה! אידיוט!!!”
ואני -
אני עדיין חושב על המציצה. אבל רוב תשומת הלב שלי נתונה כעת להתחמקויות מהמכונית שבאות מולי. נהיגה מאתגרת, אני חייב להתרכז.
לפחות עכשיו לא משעמם. זה מסית קצת את המחשבות שלי מהנושאים המיניים.
האישה שלידי צורחת. המכוניות שבאות מולי צופרות. גם מהבהבות בפנסים. אני מהבהב להם חזרה. יש כאלו חושבים שהפתרון הנכון זה להדליק אור גבוה. מסנוורים אותי. אני מסנוור חזרה.
ווווופפפף, מכונית חולפת לידי, מהירה כמו טיל, קרובה עד כדי נגיעה.
עוד אורות מולי, עוד מכוניות באות. אני פותח בתרגילי התחמקות, מנסה לזגזג ביניהן.
ווווופפפף, ווווופפפף. אחת חלפה מימין ואחת משמאל. זה היה קרוב. אין זמן לחשוב, יש עוד אורות פנסים מולי.
רעש בלתי פוסק מסביב. האישה במושב לידי צורחת בהיסטריה, ידיה נשלחות אוטומטית לסוכך על הפנים בכל פעם שמכונית נוספת חולפת בכיוון הנגדי. פתאום היא תופסת את ההגה ומושכת הצידה, מנסה להוריד אותנו לשוליים. האוטו מזגזג על הכביש, כמעט מתהפך, והיא עוזבת את ההגה בבהלה.
“תפסיק, בבקשה תפסיק, אנחנו ניהרג!” היא בוכה ואני שומע תחינה בקולה.
אני אשקול זאת בחיוב. כשאירגע. וכשיהיה לי זמן לחשוב. עכשיו אין לי זמן, אני עסוק בהתחמקויות מכל האורות האלו שמזנקים אלי.
ווווופפפף, ווווופפפף, ווווופפפף, מכוניות חולפות ועוד הרבה אורות חדשים באים מולי. זה מרגיש כמו משחק מחשב, הנהיגה הזאת. אני מרגיש בתוך המשחק. רק שאסור להיפסל ולו פעם אחת. יש רק "חיים" אחד.
האישה שלידי כבר לא היסטרית. היא בוכה, בכי מר של ייאוש.
אורות חזקים מולי, על כל רוחב הכביש, מתקרבים במהירות. עוד שניה עוברת ויש תמונת מצב ברורה - משאית בנתיב הימני ורכב נוסף בשמאלי. ארבע שניות להתנגשות. אני ממקם את האוטו באמצע בין הנתיבים בתקווה לעבור ביניהם. המשאית מתחילה לבלום בכבדות, תוך ירידה לשוליים. האוטו השני זז שמאלה, נותן לי מרווח לעבור. שתי שניות. אני מכוון למרווח ביניהם.
ווווווופפפפפפפף!
עברתי. אני מביט במראה ורואה את המשאית מתנדנדת על השוליים ומתהפכת על הצד. פחח, גם כן נהג מקצועי. לא יודע לרדת לשוליים.
אין זמן להביט במראה, יש עוד אורות מלפנים. הגיימר עם ג'ויסטיק בצורת הגה מתחמק בקלות מהנחיל של האורות העוינים המנסים לפסול אותו במשחק.
חושב -
“מה עם המציצה?”
שואל -
“מה עם המציצה?”
היא מסתכלת עלי, ייאוש על פניה, לא מבינה.
פתאום אני חש בניצוץ של הבנה.
אומרת -
“אתה רוצה שאמצוץ לך? אתה תפסיק אם אמצוץ?”
אני אומר -
“המציצה מרגיעה אותי".
היא מורידה את חגורת הבטיחות, מתכופפת לכיווני ומתחילה להתעסק עם רוכסן מכנסי. מדי פעם מרימה את הראש, לראות במה אנחנו עומדים להתנגש. אני חושב – זה לא בריא. היא חייבת להתמקד. אני אנהג, היא תמצוץ. כל אחד והתפקיד שלו, היא חייבת לסמוך עלי. אין לה מה להסתכל על הכביש. דוחף את ראשה בעדינות מטה, שתתרכז בעיקר.
משחק המכוניות המתנגשות גוזל ממני כמעט את כל תשומת הלב, אני רק בקושי מבחין שהזין שלי כבר זקור לגמרה והוא בפיה. שיניים! זה מלחיץ אותי, רגלי נופלת בכבדות על דוושת הגז והאוטו מזנק. מבוהלת עוד יותר היא מפסיקה לרגע, ואני משחרר מעט את דוושת הגז. אוקיי, הנה תמצית הכללים - ככל שתמצוץ טוב יותר ככה אהיה יותר רגוע. ובלי שיניים. היא מתרכזת.
אני מתחיל להרגיש שהנהיגה האתגרית היא כבר לא העיקר. העיקר ירד למטה, אל אגן חלצי. יש לי שם גירוי שמדווח ישירות למרכז העונג במוחי. זה יותר חשוב מהנהיגה, גם אם היא נגד כיוון התנועה. ראשה של אישה מונח על ברכי והזין שלי בפיה. היא מוצצת אותו בעדינות והיא רגועה. אני נרגע גם ומחייך. אני מלטף את ראשה ומרגיש את פיה מתעוות בחיוך.
משחק המכונית המתנגשות לא מעניין אותי עוד. אני כבר לא במשחק, אני בסרט. אני צופה בתנועת האורות מולי, מנדנד את ההגה קלות כדי להתחמק, אבל יותר צופה מאשר משתתף. היא מוצצת בעדינות ובמרץ ואני חושב - איך יכולתי לפקפק בה ככה, לחשוב שהיא לא מסוגלת, שלא אכפת לה. אני נזכר פתאום כמה אני אוהב אותה. באשכי מתחיל לרתוח דבר מה ומתפרץ אל פיה כמו לבה לוהטת.
אני נוסע בויה דולורוזה. אין עוד אורות מולי, הדרך פנויה והיא רק שלי, כיאה למי שזה עתה זכה במלכות. ראשה מונח על ברכי, היא רגועה ושמחה בחלקה. עיר האורות מופיעה באופק ואני מתקרב אליה בנסיעה מהירה. עיר האורות מקבלת את פני במחסום משטרתי מהבהב בשלל אורות בצבעים אדום וכחול. משמר כבוד של נציגי החוק במדים כחולים ממתין לי בקבלת פנים ממלכתית.
"תחליש את החימום, הוא ייבש לי את הפנים לגמרי. וסע קצת יותר לאט, בא לי להקיא מרוב הטלטלות".
אני עושה כבקשתה.
חושב -
“הלוואי שהיית מוצצת כמו שאת יודעת לתת הוראות. מזמן לא קבלתי מציצה הגונה."
התנועה מתל אביב לבאר שבע דלילה בשעות לילה מאוחרות. אני מת מעייפות. עייפות ממנה.
אומרת -
“למה אתה חייב לעקוף כל הזמן? אתה גם ככה במהירות מעל המותר.”
ואני חושב -
“מציצה טובה עושים עם הצד הפנימי של השפתיים. צריך להבליט את השפתיים החוצה, כמו בפרצוף של דג ואז לאחוז בהם את קצה הזין בעדינות. לנוע הלוך ושוב רק על החלק העליון. ככה עושים מציצה".
אומרת -
"תתרכז בכביש, אתה מרחף".
ואני חושב -
“לא לכווץ את השפתיים יותר מדי. ולא עם שיניים, שיניים זה turn-off רציני.”
הזין שלי מתחיל להתקשות.
אומר לה -
“אני אוהב לגמור בפה".
היא מסתכלת עלי. “לגמור מה בפה?”
אחרי כמה שניות מבינה ואומרת - “תוכל לבקש מהאחות בבית חולים למצוץ לך, אם תשרוד את התאונה. אני חושבת שזה כלול בביטוח כללי מושלם. אבל בינתיים תתרכז בנהיגה, כי משום מה לא בא לי להיהרג הלילה".
ואני חושב שמציצה אני הלילה לא אקבל. אני עצוב.
חושב -
“הנה אני נוסע על כביש תל אביב – באר שבע. ולידי, מעבר למעקה הביטחון זה כביש באר שבע – תל אביב, נכון? אותו דבר אבל הפוך. למה, הוא לא מגיע גם לבאר שבע? מעניין אם בכביש בארשבע – תל אביב ניתן להגיע דווקא מתל אביב לבאר שבע. זאת אומרת בהפוכה.”
חושב -
“ומה הטעם להגיע לבאר שבע אם לא קיבלתי מציצה?”
יש מעקה ביטחון בין שני הכבישים. אבל בצומת אין מעקה ביטחון. אז בצומת אני עובר לכביש בכיוון הנגדי. וממשיך לכיוון באר-שבע.
היא צורחת -
“מה אתה עושה!!! אתה נוסע נגד כיוון התנועה! אידיוט!!!”
ואני -
אני עדיין חושב על המציצה. אבל רוב תשומת הלב שלי נתונה כעת להתחמקויות מהמכונית שבאות מולי. נהיגה מאתגרת, אני חייב להתרכז.
לפחות עכשיו לא משעמם. זה מסית קצת את המחשבות שלי מהנושאים המיניים.
האישה שלידי צורחת. המכוניות שבאות מולי צופרות. גם מהבהבות בפנסים. אני מהבהב להם חזרה. יש כאלו חושבים שהפתרון הנכון זה להדליק אור גבוה. מסנוורים אותי. אני מסנוור חזרה.
ווווופפפף, מכונית חולפת לידי, מהירה כמו טיל, קרובה עד כדי נגיעה.
עוד אורות מולי, עוד מכוניות באות. אני פותח בתרגילי התחמקות, מנסה לזגזג ביניהן.
ווווופפפף, ווווופפפף. אחת חלפה מימין ואחת משמאל. זה היה קרוב. אין זמן לחשוב, יש עוד אורות פנסים מולי.
רעש בלתי פוסק מסביב. האישה במושב לידי צורחת בהיסטריה, ידיה נשלחות אוטומטית לסוכך על הפנים בכל פעם שמכונית נוספת חולפת בכיוון הנגדי. פתאום היא תופסת את ההגה ומושכת הצידה, מנסה להוריד אותנו לשוליים. האוטו מזגזג על הכביש, כמעט מתהפך, והיא עוזבת את ההגה בבהלה.
“תפסיק, בבקשה תפסיק, אנחנו ניהרג!” היא בוכה ואני שומע תחינה בקולה.
אני אשקול זאת בחיוב. כשאירגע. וכשיהיה לי זמן לחשוב. עכשיו אין לי זמן, אני עסוק בהתחמקויות מכל האורות האלו שמזנקים אלי.
ווווופפפף, ווווופפפף, ווווופפפף, מכוניות חולפות ועוד הרבה אורות חדשים באים מולי. זה מרגיש כמו משחק מחשב, הנהיגה הזאת. אני מרגיש בתוך המשחק. רק שאסור להיפסל ולו פעם אחת. יש רק "חיים" אחד.
האישה שלידי כבר לא היסטרית. היא בוכה, בכי מר של ייאוש.
אורות חזקים מולי, על כל רוחב הכביש, מתקרבים במהירות. עוד שניה עוברת ויש תמונת מצב ברורה - משאית בנתיב הימני ורכב נוסף בשמאלי. ארבע שניות להתנגשות. אני ממקם את האוטו באמצע בין הנתיבים בתקווה לעבור ביניהם. המשאית מתחילה לבלום בכבדות, תוך ירידה לשוליים. האוטו השני זז שמאלה, נותן לי מרווח לעבור. שתי שניות. אני מכוון למרווח ביניהם.
ווווווופפפפפפפף!
עברתי. אני מביט במראה ורואה את המשאית מתנדנדת על השוליים ומתהפכת על הצד. פחח, גם כן נהג מקצועי. לא יודע לרדת לשוליים.
אין זמן להביט במראה, יש עוד אורות מלפנים. הגיימר עם ג'ויסטיק בצורת הגה מתחמק בקלות מהנחיל של האורות העוינים המנסים לפסול אותו במשחק.
חושב -
“מה עם המציצה?”
שואל -
“מה עם המציצה?”
היא מסתכלת עלי, ייאוש על פניה, לא מבינה.
פתאום אני חש בניצוץ של הבנה.
אומרת -
“אתה רוצה שאמצוץ לך? אתה תפסיק אם אמצוץ?”
אני אומר -
“המציצה מרגיעה אותי".
היא מורידה את חגורת הבטיחות, מתכופפת לכיווני ומתחילה להתעסק עם רוכסן מכנסי. מדי פעם מרימה את הראש, לראות במה אנחנו עומדים להתנגש. אני חושב – זה לא בריא. היא חייבת להתמקד. אני אנהג, היא תמצוץ. כל אחד והתפקיד שלו, היא חייבת לסמוך עלי. אין לה מה להסתכל על הכביש. דוחף את ראשה בעדינות מטה, שתתרכז בעיקר.
משחק המכוניות המתנגשות גוזל ממני כמעט את כל תשומת הלב, אני רק בקושי מבחין שהזין שלי כבר זקור לגמרה והוא בפיה. שיניים! זה מלחיץ אותי, רגלי נופלת בכבדות על דוושת הגז והאוטו מזנק. מבוהלת עוד יותר היא מפסיקה לרגע, ואני משחרר מעט את דוושת הגז. אוקיי, הנה תמצית הכללים - ככל שתמצוץ טוב יותר ככה אהיה יותר רגוע. ובלי שיניים. היא מתרכזת.
אני מתחיל להרגיש שהנהיגה האתגרית היא כבר לא העיקר. העיקר ירד למטה, אל אגן חלצי. יש לי שם גירוי שמדווח ישירות למרכז העונג במוחי. זה יותר חשוב מהנהיגה, גם אם היא נגד כיוון התנועה. ראשה של אישה מונח על ברכי והזין שלי בפיה. היא מוצצת אותו בעדינות והיא רגועה. אני נרגע גם ומחייך. אני מלטף את ראשה ומרגיש את פיה מתעוות בחיוך.
משחק המכונית המתנגשות לא מעניין אותי עוד. אני כבר לא במשחק, אני בסרט. אני צופה בתנועת האורות מולי, מנדנד את ההגה קלות כדי להתחמק, אבל יותר צופה מאשר משתתף. היא מוצצת בעדינות ובמרץ ואני חושב - איך יכולתי לפקפק בה ככה, לחשוב שהיא לא מסוגלת, שלא אכפת לה. אני נזכר פתאום כמה אני אוהב אותה. באשכי מתחיל לרתוח דבר מה ומתפרץ אל פיה כמו לבה לוהטת.
אני נוסע בויה דולורוזה. אין עוד אורות מולי, הדרך פנויה והיא רק שלי, כיאה למי שזה עתה זכה במלכות. ראשה מונח על ברכי, היא רגועה ושמחה בחלקה. עיר האורות מופיעה באופק ואני מתקרב אליה בנסיעה מהירה. עיר האורות מקבלת את פני במחסום משטרתי מהבהב בשלל אורות בצבעים אדום וכחול. משמר כבוד של נציגי החוק במדים כחולים ממתין לי בקבלת פנים ממלכתית.
