הם ביקשו שתבואי
מאת tinacruel(שולטת)
16 בנובמבר 2009
היא סגרה את הטלפון וכבר התחרטה שהסכימה. היא כל כך נהנית כשהיא מכריחה אותם להתחנן בדואט, ליילל ולנבוח דרך הטלפון עד שהיא מסכימה שוב ללכת אליהם. לא שאין לזה גם יתרונות, הרי בסופו של דבר זה נחמד לצאת מהחור שהיא גרה בו ולהעביר את סוף השבוע בבית הגדול שלהם. התיק היה כבד ובקושי נסגר. ומה הפלא, היא תהתה, הם הרי כל הזמן טורחים להכניס לה לשם עוד צעצועים.
נהג המונית הוריד אותה ליד הווילה שלהם. מיד עצבן אותה שנהגי מוניות מסתכלים לה מתחת לחצאית. כאילו לא ראו בחורה מגולחת למטה. בעצם לא רק נהגי מוניות--כל מיני גברים ואפילו נשים בהזדמנויות שונות מסתכלות. אולי היא תתחיל ללבוש תחתונים, למרות שהיא לא סובלת את ההרגשה. כל הזמן שינויים, רטנה.
המארחים שלה חיכו לה בכניסה, ומיד אחרי ששילמו למונית ולקחו ממנה את התיק ירדו על ארבע כמו שמקובל. היא ראתה שנאווה לבשה את החולצה השקופה שאהבה, בלי חזייה, ושדיה השתפלו ברכות והיו מעוגלים ויפים, אבל התזכורת העדינה הזו של כוח המשיכה רק הרגיזה אותה. אז היא קראה לנאווה ומשכה לה חזק בפטמות, מרימה את הציצים שלה גבוה מעל אחיזתו של כוח המשיכה. נאווה נאנחה בקול שקט. היא ידעה שהאורחת לא סובלת יללות ותלונות. נאווה גם ידעה שאם תפנה את התחת לאורחת, כל הקימורים העגולים המושלמים האלו רק ירגיזו את האורחת שלה יותר. בלי להסס, נאווה הסתובבה, והגידלה לעשות וגם כשכשה בישבן, ולא ממש התפלאה כשהרגישה את הבעיטה, רק שהפעם לא יכלה להתאפק ויבבה קלה נפלטה.
בינתיים הגיע אורי, שהספיק להתפשט, והוא עמד ליד נאווה, ראש לישבן. האורחת, שלא היתה במצב רוח טוב כפי הנראה, פשפשה בתיקה, ושלפה מה שנראה כמו כלוב קטן. היא רכנה ליד אורי, עשתה שם שעה קלה, והרכיבה את הכלוב סביב הזין שלו. זה לא היה קל, כי לאורי כבר עמד. האורחת הראתה לאורי שהיא לא שבעת רצון מהגישה השלילית של הזין שלו. "בוא נראה איך תרגיש אם גם אני אתנהג אליך ככה", אמרה והוסיפה שני מצבטי פטמות לכל אחד מהמארחים, שבגלל מצבם התקשו לעמוד בחובות החברתיות של הגשת מזון ומשקה לאורחת שהגיעה מרחוק.
במאמצים משותפים של המארחים הזוחלים והאורחת הממריצה, הגיע התיק הכבד לחדרה של האורחת שהיה גדול, מואר ונקי. המיטה הייתה מוצעת, וכמו שאהבה, מים ושוקולד היו מונחים ליד המיטה. הם המשיכו לטייל ביחד בבית, כשמדי פעם שוכחים המארחים את נימוסיהם והאורחת נאלצת להזכיר להם למה מצפים מהם.
למרות שבדרך כלל אורי היה סובל יותר, הפעם נאווה נבחרה להיות הקורבן הראשי. אולי יהיה זה לקח לנאווה לא להרגיז ולהתחכם כשבאים אורחים. "כמה מפונקת את יכולה להיות?" שאלה האורחת. זה היה ממש אופייני לנאווה, היא חשבה בכעס. "את יודעת שזה מעצבן אותי כשאת מייללת". נאווה באמת ניסתה לשתוק, אבל האנחות לא הפסיקו להתגלגל לה מהפה.
אורי הסתכל מהצד בקנאה.למה הוא לא הרגיז אותה ראשון? תמיד נאווה גונבת את ההצגה. כאילו היא לא יכולה להתאפק, רטן. "היא בכוונה עושה את זה", שמע פתאום את עצמו אומר. "כן? ככה אתה חושב?", שאלה האורחת במתיקות לא אופיינית, "כן, אני מכיר אותה, היא הרי אשתי כבר עשר שנים", המשיך בהתלהבות. רק כשראה את החיוך שעלה על שפתי האורחת כבר לא היה בטוח שעשה בחוכמה.
הוא ניסה להציל את המצב בבדיחה שחוקה, אבל החיוך כבר נעלם. לבו שקע. "למה הייתי צריך את זה?" חשב. "מה אתה מציע שנעשה?" שמע אותה שואלת בקול קר, ולא ידע לאן להסתכל. גם נאווה הביטה בעניין. הוא ירד על ארבע וביקש סליחה. המצבטים התחפרו בתוך עורו והזין שלו איים להתפרק בתוך הסורגים שלו. אבל זה כבר עניין לסיפור אחר.
נהג המונית הוריד אותה ליד הווילה שלהם. מיד עצבן אותה שנהגי מוניות מסתכלים לה מתחת לחצאית. כאילו לא ראו בחורה מגולחת למטה. בעצם לא רק נהגי מוניות--כל מיני גברים ואפילו נשים בהזדמנויות שונות מסתכלות. אולי היא תתחיל ללבוש תחתונים, למרות שהיא לא סובלת את ההרגשה. כל הזמן שינויים, רטנה.
המארחים שלה חיכו לה בכניסה, ומיד אחרי ששילמו למונית ולקחו ממנה את התיק ירדו על ארבע כמו שמקובל. היא ראתה שנאווה לבשה את החולצה השקופה שאהבה, בלי חזייה, ושדיה השתפלו ברכות והיו מעוגלים ויפים, אבל התזכורת העדינה הזו של כוח המשיכה רק הרגיזה אותה. אז היא קראה לנאווה ומשכה לה חזק בפטמות, מרימה את הציצים שלה גבוה מעל אחיזתו של כוח המשיכה. נאווה נאנחה בקול שקט. היא ידעה שהאורחת לא סובלת יללות ותלונות. נאווה גם ידעה שאם תפנה את התחת לאורחת, כל הקימורים העגולים המושלמים האלו רק ירגיזו את האורחת שלה יותר. בלי להסס, נאווה הסתובבה, והגידלה לעשות וגם כשכשה בישבן, ולא ממש התפלאה כשהרגישה את הבעיטה, רק שהפעם לא יכלה להתאפק ויבבה קלה נפלטה.
בינתיים הגיע אורי, שהספיק להתפשט, והוא עמד ליד נאווה, ראש לישבן. האורחת, שלא היתה במצב רוח טוב כפי הנראה, פשפשה בתיקה, ושלפה מה שנראה כמו כלוב קטן. היא רכנה ליד אורי, עשתה שם שעה קלה, והרכיבה את הכלוב סביב הזין שלו. זה לא היה קל, כי לאורי כבר עמד. האורחת הראתה לאורי שהיא לא שבעת רצון מהגישה השלילית של הזין שלו. "בוא נראה איך תרגיש אם גם אני אתנהג אליך ככה", אמרה והוסיפה שני מצבטי פטמות לכל אחד מהמארחים, שבגלל מצבם התקשו לעמוד בחובות החברתיות של הגשת מזון ומשקה לאורחת שהגיעה מרחוק.
במאמצים משותפים של המארחים הזוחלים והאורחת הממריצה, הגיע התיק הכבד לחדרה של האורחת שהיה גדול, מואר ונקי. המיטה הייתה מוצעת, וכמו שאהבה, מים ושוקולד היו מונחים ליד המיטה. הם המשיכו לטייל ביחד בבית, כשמדי פעם שוכחים המארחים את נימוסיהם והאורחת נאלצת להזכיר להם למה מצפים מהם.
למרות שבדרך כלל אורי היה סובל יותר, הפעם נאווה נבחרה להיות הקורבן הראשי. אולי יהיה זה לקח לנאווה לא להרגיז ולהתחכם כשבאים אורחים. "כמה מפונקת את יכולה להיות?" שאלה האורחת. זה היה ממש אופייני לנאווה, היא חשבה בכעס. "את יודעת שזה מעצבן אותי כשאת מייללת". נאווה באמת ניסתה לשתוק, אבל האנחות לא הפסיקו להתגלגל לה מהפה.
אורי הסתכל מהצד בקנאה.למה הוא לא הרגיז אותה ראשון? תמיד נאווה גונבת את ההצגה. כאילו היא לא יכולה להתאפק, רטן. "היא בכוונה עושה את זה", שמע פתאום את עצמו אומר. "כן? ככה אתה חושב?", שאלה האורחת במתיקות לא אופיינית, "כן, אני מכיר אותה, היא הרי אשתי כבר עשר שנים", המשיך בהתלהבות. רק כשראה את החיוך שעלה על שפתי האורחת כבר לא היה בטוח שעשה בחוכמה.
הוא ניסה להציל את המצב בבדיחה שחוקה, אבל החיוך כבר נעלם. לבו שקע. "למה הייתי צריך את זה?" חשב. "מה אתה מציע שנעשה?" שמע אותה שואלת בקול קר, ולא ידע לאן להסתכל. גם נאווה הביטה בעניין. הוא ירד על ארבע וביקש סליחה. המצבטים התחפרו בתוך עורו והזין שלו איים להתפרק בתוך הסורגים שלו. אבל זה כבר עניין לסיפור אחר.
