חושים

החלון הפתוח מביא את קולות הסמטה. כלב מייבב מרחוק, אופנוע חולף. מקשיבה לקולות שבאים מפנים החדר, הזזת חפצים, פסיעות, קולה של החגורה שנחלצת מהמכנס, הנפתה באוויר. רואה בעיני רוחך את החיוך שעולה על פניה כשהיא מעבירה את החגורה על כף ידה, מלטפת רכות את המרקם הגס.

ריחות פוגעים בנחירייך. עשן הסיגריה המתלכד עם זה של השעווה המתכלה, הבושם שלך שמתערבב בשלה, ריח שיער שנחפף, ריח העור אליו כרעת מול נעליה.

אוצרת בך את מבטה לפני שהונח כיסוי העיניים. הנחישות, העדנה שבחיוך, התשוקה, החפצים המסודרים על המדף לשימושה.

עומדת כנגד הקיר, שדייך, ידייך גופך. עטופים בניילון הנצמד השקוף, שמעניק תחושה של הגנה ומנטרל את יכולתך לזוז. החום עולה בך. משעינה את מצחך על הקיר הקריר, שפתיה מטיילות על עורפך. גונחת.

גונחת כשהעור מצליף בישבן החשוף, בוערת כשהשעווה מטפטפת עליו. קורסת אל זרועותיה המשכיבות אותך על המיטה. רגלייך נפתחות ולשון מלטפת את הגוף הנפער.

שטה לך במרחבים של עונג בהם הכאב והתשוקה מערפלים את החושים. רוצה לגעת, ללטף, ומרגישה את הגוף נצמד אלייך מבעד לעטיפתך. "בואי אליי" את נדרשת, "בואי אליי, תני לי את כולך".