חניקות - סיכונים בריאותיים
מאת Demi
26 באוקטובר 2003
לקוח מהאתר: http://www.sexuality.org/l/fetish/aspydang.html
תורגם ע"י דמי
המציאות הרפואית של שליטה בנשימה / ג'אי וואיסמן
מזה זמן מה אני מרגיש שהמנהג הקרוי חנק ארוטי בעצם הרבה יותר מסוכן מכפי שהוא נתפס.
כבעל ידע וניסיון רפואי מזה שנים רבות אני יודע שאין שום דרך לחנוק בן אדם מבלי להסתכן בדום לב (של הנחנק), בנוסף יש עוד סיכונים רבים שעליהם אפרט בהמשך.
יותר מזה, למיטב ידיעתי אין שום דרך לדעת אם דום הלב עומד להתרחש.
בד"כ הסימן הראשון שמעיד על דום לב הוא דום הלב עצמו, יותר מזה, אם הנחנק יקבל התקפת לב הסיכוי להחיות אותו אפילו בעזרת ציוד החייאה מקצועי ובתנאים אופטימליים הוא נמוך ביותר. כך בעצם הנחנק יסיים את ה"סשן" כמת, והחונק ימצא את עצמו בסיטואציה משפטית מורכבת (בארה"ב זה נחשב לרצח מדרגה ראשונה עד שיוכח אחרת ע"י הנאשם). בנוסף ישנן רגשות האשם של ה"רוצח", והטראומה של החברים והמשפחה של שני הצדדים.
חובבי חניקות טוענים שהמשחק הוא מאוד בטיחותי מכיוון שהם לא חונקים עד לאיבוד הכרה, אני מוצא הצהרה זאת מדאיגה משתי סיבות: 1) לעולם אינך יכול לדעת מתי השותף יאבד את הכרתו. 2) איבוד הכרה הוא סימפטום לא תוצאה, הרבה דברים יכולים להיגרם החל מאיבוד הכרה ועד לדום לב ואין לדעת מראש איזו סיבה תגרום לאיבוד ההכרה.
התייעצתי עם רופאים נודעים שפעילים בתחום הבדסמ וכולם חלקו עמי את דאגתי. ניסינו למצוא דרך בה יתאפשר לשלוט בנשימה בלי סיכון חיים אך פשוט לא מצאנו כזאת. חיפשנו דרך להוריד את הסיכון אך לא מצאנו. ניסינו למצוא דרך לדעת מראש שהתקף לב מתקרב ובא אך לא מצאנו.
למען האמת עד היום אף לא אחד מהרופאים, אחריות, פרמדיקים, כירופרקטיים , פיזיולוגיים או אנשים אחרים בעלי הכשרה רפואית, אף לא אחד מהם לא הסכים להציג דרך בה שליטה בנשימה תהיה בטוחה ותשלול אפשרות של התקף לב או סיכון מוחשי למוות. אני מאמין שהעובדות מדברות בעד עצמן ויוצרות הצהרה חד משמעית.
פעילויות אחרות (שאותן המחבר מגדיר כ-"ללכת על הקצה") כמו בונד'ג וסספנשן, משחקי חשמל, חיתוך, פירסינג, ברנדינג, חוקנים, משחקי מים, סקאט וכדומה, את המשחקים הללו אפשר לבצע בצורה בטיחותית, אבל שליטה בנשימה אי אפשר. יותר מזה, ככל שלאנשים יש יותר ידע רפואי כך הם יותר מודעים לסכנות של שליטה בנשימה ועד כמה מעט ניתן לעשות כדי להפחית מהסיכון.
חמצן נחוץ לגוף האדם ובמיוחד למוח וללב (כפי ששמן נחוץ למנוע), להלן פתגם רפואי: "חוסר חמצן לא רק עוצר את הפעילות (המוטורית) אלא גם הורס את המנוע" ("hypoxia (becoming dangerously low on oxygen) not only stops the motor, but also wrecks the engine.").
מכיוון שכך השאלה – כיצד ניתן לעצור את הנשימה בבטיחות מקבילה לשאלה כיצד ניתן לנסוע במכונית בלי שמן מנוע.
ישנם אנשים שאומרים למכונאים – "אני בכל מקרה הולך לרוקן את השמן מנוע מהמכונית ולכן לא מתכוון לבדוק את מפלס השמן אז תגיד לי איך אני עושה את זה בצורה הבטיחותית ביותר", וחלקם עוד מוסיפים – "אני תמיד מכבה את המנוע לפני שהוא עולה באש". ואז המכונאי אומר – "אני לא יודע" ואז אותם אנשים עוד טוענים שהמכונאי "חסר השכלה".
קצת על הרקע האישי שלי: אני הייתי נהג אמבולנס במשך 8 שנים. נכחתי בבית ספר לרפואה במשך 3 שנים, אני חבר באקדמיה האמריקאית של רופאי המשפחה וחבר באגודת לתמיכה בבריאות הלב האמריקאית. יש לי חגורה שחורה בטקואן-דו, וכחלק מהכשרתי הצבאית יש לי קרע בג'ודו, רקע שככולל בין היתר חניקות.
לימדתי עזרה ראשונה, החייאה, ועוד טכניקות נוספות של עזרה ראשונה במשך 16 שנים. חניכי כללו רופאים, אחיות, פרמדיקים, שוטרים, כבאים, נותני שירותים נוספים לשעות חירום, אנשי צבא ואזרחים רגילים. בשלב זה בחיי אני נותן קורסי עזרה ראשונה והחייאה לקהילת הבדסמ.
במהלך עבודתי כנהג אמבולנס עניתי לפחות פעם אחת לקריאה שבה מת נער בגיל העשרה כתוצאה של משחקי חנק, ולעוד קריאות נוספות של מוות שבהן היה חשד למשחקים של "שליטה בנשימה" רק שאי אפשר היה להוכיח זאת (המשתתפים לעיתים קרובות מעלימים את הראיות לפני שהם קוראים לעזרה ראשונה). בנוסף שתי אנשים שאני מכיר אישית ושהם חברים בקהילת הבדסמ המקומית הגיעו לבית הסוהר בגלל מוות שנגרם כתוצאה ממשחקי חנק.
אחת הסכנות הגדולות שהגוף אינו יכול להתאים את עצמו להעצמה של משחקי חנק (בעוד שהלב נחלש עם הזמן). בנוסף ככל שהמשחק מתארך כך הסכנה להתקפת לב גדלה. לפעמים דקה של משחק עלולה לגרום לכך, לפעמים פחות לפעמים יותר.
כשהלב מקבל פחות חמצן הוא מתחיל לפעום במהירות גבוהה יותר, תופעה זאת מתרחשת בחדרי הלב ולכן נקראת: התכווצות מוקדמת של חדרי הלב (premature ventricular contractions) או בקיצור – PVC (מונח רפואי). אם PVS מתרחש בזמן שלילת קוטביות בזמן התכווצות הלב עלול להיגרם פרפור חדרים – עצירת פעימות הלב. ככל שהלב מקבל פחות חמצן כך PVC מתרחש, וככל שהרגישות לחוסר חמצן עולה כך עולה הסיכוי ל PVC-on-T וכך עולה הסיכוי לעצירת פעולת הלב.
[כמתרגם המאמר וללא ידע רפואי ברמה הנדרשת רצוי שאעתיק את הנוסח המדויק:]
Quick pathophysiology lesson # 1: When the heart gets low on oxygen, it starts to fire off "extra" pacemaker sites. These usually appear in the ventricles and are thus called premature ventricular contractions -- PVC's for short. If a PVC happens to fire off during the electrical repolarization phase of cardiac contraction (the dreaded "PVC on T" phenomenon, also sometimes called "R on T") it can kick the heart over into ventricular fibrillation -- a form of cardiac arrest. The lower the heart gets on oxygen, the more PVC's it generates, and the more vulnerable to their effect it becomes, thus hypoxia increases both the probability of a PVC-on-T occurring and of its causing a cardiac arrest.
תופעה זאת איננה ניתנת לחיזוי אלא אם האדם מחובר למוניטור.
בחוסר חמצן הגוף אינו יכול לסלק את דו תחמוצת הפחמן וכמות זאת בדם עולה – האיזון שנשמר בגוף מופר מה שגורם לדם להפוך לחומצי מעבר למידה וה-Ph צונח בהדרגה. לזה קוראים "חמצת הנשימה" (respiratory acidosis). תופעה הפוכה של נשימת יתר (עודף חמצן) מעלה את ה-Ph מה שנקרא: יתר אלקלי של הנשימה (respiratory alkalosis ) ובו יש את סכנות אחרות.
[הנוסח המקורי]
Quick pathophysiology lesson # 2: When breathing is restricted, the body cannot eliminate carbon dioxide as it should, and the amount of carbon dioxide in the blood increases. Carbon dioxide (CO2) and water (H2O) exist in equilibrium with what's called carbonic acid (H2CO3) in a reaction catalyzed by an enzyme called carbonic anhydrase. (Sorry, but I can't do subscripts in this program.)
Thus: CO2 + H20 <carbonic anhydrase> H2CO3
A molecule of carbonic acid dissociates on its own into a molecule of what's called bicarbonate (HCO3-) and an (acidic) hydrogen ion. (H+)
Thus: H2CO3 <> HCO3- and H+
Thus the overall pattern is:
H2O + CO2 <> H2CO3 <> HCO3- + H+
Therefore, if breathing is restricted, CO2 builds up and the reaction shifts to the right in an attempt to balance things out, ultimately making the blood more acidic and thus decreasing its pH. This is called respiratory acidosis. (If the patient hyperventilates, they "blow off CO2" and the reaction shifts to the left, thus increasing the pH. This is called respiratory alkalosis, and has its own dangers.)
בנוסף כתוצאה מחוסר חמצן מולקולות של גלוקוז נשברות בתאים בתהליך שנקרא – תמס גלוקוזה לשתי מולקולות שונות מה שיוצר כמות קטנה של ATP שבו הגוף משתמש לצורך אנרגיה. אבל אם אין מספיק חמצן לחילוף החומרים חומר בשם pyruvate מומר לחלב חומצי וזה יוצר חילוף חומרים מטבולי חמצתי. תהליך זה יגיע תוך מספר דקות לרמה של סיכון חיים.
[הנוסח המקורי]
Quick pathophysiology lesson # 3:
Again, if breathing is restricted, not only does carbon dioxide have a hard time getting out, but oxygen also has a hard time getting in. A molecule of glucose (C6H12O6) breaks down within the cell by a process called glycolysis into two molecules of pyruvate, thus creating a small amount of ATP for the body to use as energy. Under normal circumstances, pyruvate quickly combines with oxygen to produce a much larger amount of ATP. However, if there's not enough oxygen to properly metabolize the pyruvate, it is converted to lactic acid and produces one form of what's called a metabolic acidosis.
As you can see, either a build-up in the blood of carbon dioxide or a decrease in the blood of oxygen will cause the pH of the blood to fall. If both occur at the same time, as they do in cases of suffocation, the pH of the blood will plummet to life-threatening levels within a very few minutes. The pH of normal human blood is in the 7.35 to 7.45 range (slightly alkaline). A pH falling to 6.9 (or raising to 7.8) is "incompatible with life."
ניסיון קודם אפילו עם אותו פרטנר לא יועיל, בחינה של רמת ההכרה של הנחנק, צבע עור, דופק הם יתנו רק מידע חלקי. אפילו מדידת החמצן בהמוגלובין (בעזרת מכשיר שמיועד לכך) וגם חיבור למוניטור קרדיולוגי יתנו רק נתונים חלקיים.
קרדיולוג מומחה עשוי לזהות PVC ע"י הרגשת הדופק, אך בעצם הדרך היחידה לזהות PVC בוודאות היא ע"י מוניטור קרדיולוגי אבל מהרגע בו הוא החל גם הפסקת הפעילות (החנק) לא תעזור, ולעולם אי אפשר לדעת מתי PVC יפסק, זה יכול להפסק מייד או להמשך במשך שעות.
בנוסף יש ראיות מניסויים שערכו תלמידי לרפואה (על בע"ח) שקיים חשש סביר לנזק מוחי עם הפעילות חוזרת ונשנת בתכיפות. בניסויים שנערכו ניתקו תלמידי לרפואה את זרם הדם למוח מה שגרם לתופעה שנקראת: sleep apnea syndrome או בעברית – סינדרום השינה של חוסר הנשימה, תופעה שבה בם מפסיקים לנשום לעד שתי דקות בזמן השינה. התופעה מתועדת ומצביעה על נזק מוחי מצטבר שנגרם כתוצאה מהתופעה הזאת.
בנוסף ישנן סכנות נוספות כמו קרע בקנה הנשימה, שבר בגרון, נזקים לכלי הדם בצוואר, זרימה של פלק שומני מהצוואר למוח וכתוצאה מכך שבץ מוח, נזק לעמוד השדר הצווארי, התקפים, בליעת לשון, ושאיפת קיא. בנוסף מתועדים מקרים בהם הנחנק היה במצב מעולה לאחר החניקה אך נמצא מת כמה שעות לאחר מיכן.
איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי מעריך שמתוך מליון אנשים 250 ימותו כל שנה כתוצאה ממשחקי חנק, חלק מהמקרים הנ"ל התרחשו בחנק עצמי וחלקם במשחקי חנק עם שותף, מן הראוי לציין שנוכחותו של שותף לא יכולה למנוע אץ הנזק העיקרי ואולי ולפעמים אם בכלל את הנזקים המשניים.
יש כאלו שטוענים שחניקה יכולה להיות בטיחותית אם אין לחץ על קנה הנשימה, הם אומרים שלחץ על העורקים שמובילים דם למוח תוך כדי הימנעות מלחץ על קנה הנשימה יכול לגרום לחוסר הכרה בבטיחות, תופעה זאת נקראת: the carotid sinus bodies. , מה שקורה זה שהוורידים שבמוח מתרחבים, אין מספיק דם וחמצן והאדם מתעלף.
אבל בזמן שזה מתרחש נשלחת באופן אוטומטי הודעה ללב ע"י מערכת העצבים להוריד את קצב הפעימות בערך בשליש, אבל יתכן שהפעילות תרד לאפס ואין לדעת מתי זה יתרחש אם בכלל ובאיזו מהירות. מתועדים מקרים שבהם לאחר 5 שניות של לחץ על העורקים נגרם דום לב.
זאת אחת הסיבות שבמשטרה בארה"ב אוסרים על השוטרים להשתמש בלפיתת חנק ושוטר שהשתמש בה נקנס בסכום של 250000$ לאחר מות החשוד.
בנוסף אציין שכמורה להחייאה אני יודע שהחייאה עשויה לעזור בממוצע ב-10 אחוז להצלת חיים במקרים של משחקי חניקות.
אני לא מתכוון לשלול משחקי חנק באופן מוחלט, אני רק טוען שיש הרבה סיכונים שעלינו להיות מודעים להם ושהסיכון למוות הוא הרבה יותר גדול ממה שרוב האנשים חושבים.
ידוע לי שככל שמסבירים יותר את הסיכונים, יותר ויותר אנשים נמנעים מלשחק בכאלו משחקים ואלו שכן עושים זאת לעיתים פחות תכופות, בנוסף אני שם לב שבגלל הסכנות הקיימות במשחק יותר ויותר מועדונים ומסיבות SM קובעים בתקנון שמשחקי חנק אסורים בשטח המועדון.
והנה עוד מקורות לעיון בנושא השליטה בנשימה:
"Emergency Care in the Streets" by Caroline (I'd recommend starting here.) "Medical Physiology" by Guyton
"The Pathologic Basis of Disease" by Robbins "Textbook of Advanced Cardiac Life Support" by American Heart Association "The Physiology Coloring Book" by Kapit, Macey, and Meisami "Forensic Pathology" by DeMaio and Demaio "Autoerotic Fatalities" by Hazelwood
"Melloni's Illustrated Medical Dictionary" by Dox, Melloni, and Eisner
People with questions or comments can contact me at jaybob@crl.com or write to me at P.O. Box 1261, Berkeley, CA 94701.
Regards,
Jay Wiseman
תורגם ע"י דמי
המציאות הרפואית של שליטה בנשימה / ג'אי וואיסמן
מזה זמן מה אני מרגיש שהמנהג הקרוי חנק ארוטי בעצם הרבה יותר מסוכן מכפי שהוא נתפס.
כבעל ידע וניסיון רפואי מזה שנים רבות אני יודע שאין שום דרך לחנוק בן אדם מבלי להסתכן בדום לב (של הנחנק), בנוסף יש עוד סיכונים רבים שעליהם אפרט בהמשך.
יותר מזה, למיטב ידיעתי אין שום דרך לדעת אם דום הלב עומד להתרחש.
בד"כ הסימן הראשון שמעיד על דום לב הוא דום הלב עצמו, יותר מזה, אם הנחנק יקבל התקפת לב הסיכוי להחיות אותו אפילו בעזרת ציוד החייאה מקצועי ובתנאים אופטימליים הוא נמוך ביותר. כך בעצם הנחנק יסיים את ה"סשן" כמת, והחונק ימצא את עצמו בסיטואציה משפטית מורכבת (בארה"ב זה נחשב לרצח מדרגה ראשונה עד שיוכח אחרת ע"י הנאשם). בנוסף ישנן רגשות האשם של ה"רוצח", והטראומה של החברים והמשפחה של שני הצדדים.
חובבי חניקות טוענים שהמשחק הוא מאוד בטיחותי מכיוון שהם לא חונקים עד לאיבוד הכרה, אני מוצא הצהרה זאת מדאיגה משתי סיבות: 1) לעולם אינך יכול לדעת מתי השותף יאבד את הכרתו. 2) איבוד הכרה הוא סימפטום לא תוצאה, הרבה דברים יכולים להיגרם החל מאיבוד הכרה ועד לדום לב ואין לדעת מראש איזו סיבה תגרום לאיבוד ההכרה.
התייעצתי עם רופאים נודעים שפעילים בתחום הבדסמ וכולם חלקו עמי את דאגתי. ניסינו למצוא דרך בה יתאפשר לשלוט בנשימה בלי סיכון חיים אך פשוט לא מצאנו כזאת. חיפשנו דרך להוריד את הסיכון אך לא מצאנו. ניסינו למצוא דרך לדעת מראש שהתקף לב מתקרב ובא אך לא מצאנו.
למען האמת עד היום אף לא אחד מהרופאים, אחריות, פרמדיקים, כירופרקטיים , פיזיולוגיים או אנשים אחרים בעלי הכשרה רפואית, אף לא אחד מהם לא הסכים להציג דרך בה שליטה בנשימה תהיה בטוחה ותשלול אפשרות של התקף לב או סיכון מוחשי למוות. אני מאמין שהעובדות מדברות בעד עצמן ויוצרות הצהרה חד משמעית.
פעילויות אחרות (שאותן המחבר מגדיר כ-"ללכת על הקצה") כמו בונד'ג וסספנשן, משחקי חשמל, חיתוך, פירסינג, ברנדינג, חוקנים, משחקי מים, סקאט וכדומה, את המשחקים הללו אפשר לבצע בצורה בטיחותית, אבל שליטה בנשימה אי אפשר. יותר מזה, ככל שלאנשים יש יותר ידע רפואי כך הם יותר מודעים לסכנות של שליטה בנשימה ועד כמה מעט ניתן לעשות כדי להפחית מהסיכון.
חמצן נחוץ לגוף האדם ובמיוחד למוח וללב (כפי ששמן נחוץ למנוע), להלן פתגם רפואי: "חוסר חמצן לא רק עוצר את הפעילות (המוטורית) אלא גם הורס את המנוע" ("hypoxia (becoming dangerously low on oxygen) not only stops the motor, but also wrecks the engine.").
מכיוון שכך השאלה – כיצד ניתן לעצור את הנשימה בבטיחות מקבילה לשאלה כיצד ניתן לנסוע במכונית בלי שמן מנוע.
ישנם אנשים שאומרים למכונאים – "אני בכל מקרה הולך לרוקן את השמן מנוע מהמכונית ולכן לא מתכוון לבדוק את מפלס השמן אז תגיד לי איך אני עושה את זה בצורה הבטיחותית ביותר", וחלקם עוד מוסיפים – "אני תמיד מכבה את המנוע לפני שהוא עולה באש". ואז המכונאי אומר – "אני לא יודע" ואז אותם אנשים עוד טוענים שהמכונאי "חסר השכלה".
קצת על הרקע האישי שלי: אני הייתי נהג אמבולנס במשך 8 שנים. נכחתי בבית ספר לרפואה במשך 3 שנים, אני חבר באקדמיה האמריקאית של רופאי המשפחה וחבר באגודת לתמיכה בבריאות הלב האמריקאית. יש לי חגורה שחורה בטקואן-דו, וכחלק מהכשרתי הצבאית יש לי קרע בג'ודו, רקע שככולל בין היתר חניקות.
לימדתי עזרה ראשונה, החייאה, ועוד טכניקות נוספות של עזרה ראשונה במשך 16 שנים. חניכי כללו רופאים, אחיות, פרמדיקים, שוטרים, כבאים, נותני שירותים נוספים לשעות חירום, אנשי צבא ואזרחים רגילים. בשלב זה בחיי אני נותן קורסי עזרה ראשונה והחייאה לקהילת הבדסמ.
במהלך עבודתי כנהג אמבולנס עניתי לפחות פעם אחת לקריאה שבה מת נער בגיל העשרה כתוצאה של משחקי חנק, ולעוד קריאות נוספות של מוות שבהן היה חשד למשחקים של "שליטה בנשימה" רק שאי אפשר היה להוכיח זאת (המשתתפים לעיתים קרובות מעלימים את הראיות לפני שהם קוראים לעזרה ראשונה). בנוסף שתי אנשים שאני מכיר אישית ושהם חברים בקהילת הבדסמ המקומית הגיעו לבית הסוהר בגלל מוות שנגרם כתוצאה ממשחקי חנק.
אחת הסכנות הגדולות שהגוף אינו יכול להתאים את עצמו להעצמה של משחקי חנק (בעוד שהלב נחלש עם הזמן). בנוסף ככל שהמשחק מתארך כך הסכנה להתקפת לב גדלה. לפעמים דקה של משחק עלולה לגרום לכך, לפעמים פחות לפעמים יותר.
כשהלב מקבל פחות חמצן הוא מתחיל לפעום במהירות גבוהה יותר, תופעה זאת מתרחשת בחדרי הלב ולכן נקראת: התכווצות מוקדמת של חדרי הלב (premature ventricular contractions) או בקיצור – PVC (מונח רפואי). אם PVS מתרחש בזמן שלילת קוטביות בזמן התכווצות הלב עלול להיגרם פרפור חדרים – עצירת פעימות הלב. ככל שהלב מקבל פחות חמצן כך PVC מתרחש, וככל שהרגישות לחוסר חמצן עולה כך עולה הסיכוי ל PVC-on-T וכך עולה הסיכוי לעצירת פעולת הלב.
[כמתרגם המאמר וללא ידע רפואי ברמה הנדרשת רצוי שאעתיק את הנוסח המדויק:]
Quick pathophysiology lesson # 1: When the heart gets low on oxygen, it starts to fire off "extra" pacemaker sites. These usually appear in the ventricles and are thus called premature ventricular contractions -- PVC's for short. If a PVC happens to fire off during the electrical repolarization phase of cardiac contraction (the dreaded "PVC on T" phenomenon, also sometimes called "R on T") it can kick the heart over into ventricular fibrillation -- a form of cardiac arrest. The lower the heart gets on oxygen, the more PVC's it generates, and the more vulnerable to their effect it becomes, thus hypoxia increases both the probability of a PVC-on-T occurring and of its causing a cardiac arrest.
תופעה זאת איננה ניתנת לחיזוי אלא אם האדם מחובר למוניטור.
בחוסר חמצן הגוף אינו יכול לסלק את דו תחמוצת הפחמן וכמות זאת בדם עולה – האיזון שנשמר בגוף מופר מה שגורם לדם להפוך לחומצי מעבר למידה וה-Ph צונח בהדרגה. לזה קוראים "חמצת הנשימה" (respiratory acidosis). תופעה הפוכה של נשימת יתר (עודף חמצן) מעלה את ה-Ph מה שנקרא: יתר אלקלי של הנשימה (respiratory alkalosis ) ובו יש את סכנות אחרות.
[הנוסח המקורי]
Quick pathophysiology lesson # 2: When breathing is restricted, the body cannot eliminate carbon dioxide as it should, and the amount of carbon dioxide in the blood increases. Carbon dioxide (CO2) and water (H2O) exist in equilibrium with what's called carbonic acid (H2CO3) in a reaction catalyzed by an enzyme called carbonic anhydrase. (Sorry, but I can't do subscripts in this program.)
Thus: CO2 + H20 <carbonic anhydrase> H2CO3
A molecule of carbonic acid dissociates on its own into a molecule of what's called bicarbonate (HCO3-) and an (acidic) hydrogen ion. (H+)
Thus: H2CO3 <> HCO3- and H+
Thus the overall pattern is:
H2O + CO2 <> H2CO3 <> HCO3- + H+
Therefore, if breathing is restricted, CO2 builds up and the reaction shifts to the right in an attempt to balance things out, ultimately making the blood more acidic and thus decreasing its pH. This is called respiratory acidosis. (If the patient hyperventilates, they "blow off CO2" and the reaction shifts to the left, thus increasing the pH. This is called respiratory alkalosis, and has its own dangers.)
בנוסף כתוצאה מחוסר חמצן מולקולות של גלוקוז נשברות בתאים בתהליך שנקרא – תמס גלוקוזה לשתי מולקולות שונות מה שיוצר כמות קטנה של ATP שבו הגוף משתמש לצורך אנרגיה. אבל אם אין מספיק חמצן לחילוף החומרים חומר בשם pyruvate מומר לחלב חומצי וזה יוצר חילוף חומרים מטבולי חמצתי. תהליך זה יגיע תוך מספר דקות לרמה של סיכון חיים.
[הנוסח המקורי]
Quick pathophysiology lesson # 3:
Again, if breathing is restricted, not only does carbon dioxide have a hard time getting out, but oxygen also has a hard time getting in. A molecule of glucose (C6H12O6) breaks down within the cell by a process called glycolysis into two molecules of pyruvate, thus creating a small amount of ATP for the body to use as energy. Under normal circumstances, pyruvate quickly combines with oxygen to produce a much larger amount of ATP. However, if there's not enough oxygen to properly metabolize the pyruvate, it is converted to lactic acid and produces one form of what's called a metabolic acidosis.
As you can see, either a build-up in the blood of carbon dioxide or a decrease in the blood of oxygen will cause the pH of the blood to fall. If both occur at the same time, as they do in cases of suffocation, the pH of the blood will plummet to life-threatening levels within a very few minutes. The pH of normal human blood is in the 7.35 to 7.45 range (slightly alkaline). A pH falling to 6.9 (or raising to 7.8) is "incompatible with life."
ניסיון קודם אפילו עם אותו פרטנר לא יועיל, בחינה של רמת ההכרה של הנחנק, צבע עור, דופק הם יתנו רק מידע חלקי. אפילו מדידת החמצן בהמוגלובין (בעזרת מכשיר שמיועד לכך) וגם חיבור למוניטור קרדיולוגי יתנו רק נתונים חלקיים.
קרדיולוג מומחה עשוי לזהות PVC ע"י הרגשת הדופק, אך בעצם הדרך היחידה לזהות PVC בוודאות היא ע"י מוניטור קרדיולוגי אבל מהרגע בו הוא החל גם הפסקת הפעילות (החנק) לא תעזור, ולעולם אי אפשר לדעת מתי PVC יפסק, זה יכול להפסק מייד או להמשך במשך שעות.
בנוסף יש ראיות מניסויים שערכו תלמידי לרפואה (על בע"ח) שקיים חשש סביר לנזק מוחי עם הפעילות חוזרת ונשנת בתכיפות. בניסויים שנערכו ניתקו תלמידי לרפואה את זרם הדם למוח מה שגרם לתופעה שנקראת: sleep apnea syndrome או בעברית – סינדרום השינה של חוסר הנשימה, תופעה שבה בם מפסיקים לנשום לעד שתי דקות בזמן השינה. התופעה מתועדת ומצביעה על נזק מוחי מצטבר שנגרם כתוצאה מהתופעה הזאת.
בנוסף ישנן סכנות נוספות כמו קרע בקנה הנשימה, שבר בגרון, נזקים לכלי הדם בצוואר, זרימה של פלק שומני מהצוואר למוח וכתוצאה מכך שבץ מוח, נזק לעמוד השדר הצווארי, התקפים, בליעת לשון, ושאיפת קיא. בנוסף מתועדים מקרים בהם הנחנק היה במצב מעולה לאחר החניקה אך נמצא מת כמה שעות לאחר מיכן.
איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי מעריך שמתוך מליון אנשים 250 ימותו כל שנה כתוצאה ממשחקי חנק, חלק מהמקרים הנ"ל התרחשו בחנק עצמי וחלקם במשחקי חנק עם שותף, מן הראוי לציין שנוכחותו של שותף לא יכולה למנוע אץ הנזק העיקרי ואולי ולפעמים אם בכלל את הנזקים המשניים.
יש כאלו שטוענים שחניקה יכולה להיות בטיחותית אם אין לחץ על קנה הנשימה, הם אומרים שלחץ על העורקים שמובילים דם למוח תוך כדי הימנעות מלחץ על קנה הנשימה יכול לגרום לחוסר הכרה בבטיחות, תופעה זאת נקראת: the carotid sinus bodies. , מה שקורה זה שהוורידים שבמוח מתרחבים, אין מספיק דם וחמצן והאדם מתעלף.
אבל בזמן שזה מתרחש נשלחת באופן אוטומטי הודעה ללב ע"י מערכת העצבים להוריד את קצב הפעימות בערך בשליש, אבל יתכן שהפעילות תרד לאפס ואין לדעת מתי זה יתרחש אם בכלל ובאיזו מהירות. מתועדים מקרים שבהם לאחר 5 שניות של לחץ על העורקים נגרם דום לב.
זאת אחת הסיבות שבמשטרה בארה"ב אוסרים על השוטרים להשתמש בלפיתת חנק ושוטר שהשתמש בה נקנס בסכום של 250000$ לאחר מות החשוד.
בנוסף אציין שכמורה להחייאה אני יודע שהחייאה עשויה לעזור בממוצע ב-10 אחוז להצלת חיים במקרים של משחקי חניקות.
אני לא מתכוון לשלול משחקי חנק באופן מוחלט, אני רק טוען שיש הרבה סיכונים שעלינו להיות מודעים להם ושהסיכון למוות הוא הרבה יותר גדול ממה שרוב האנשים חושבים.
ידוע לי שככל שמסבירים יותר את הסיכונים, יותר ויותר אנשים נמנעים מלשחק בכאלו משחקים ואלו שכן עושים זאת לעיתים פחות תכופות, בנוסף אני שם לב שבגלל הסכנות הקיימות במשחק יותר ויותר מועדונים ומסיבות SM קובעים בתקנון שמשחקי חנק אסורים בשטח המועדון.
והנה עוד מקורות לעיון בנושא השליטה בנשימה:
"Emergency Care in the Streets" by Caroline (I'd recommend starting here.) "Medical Physiology" by Guyton
"The Pathologic Basis of Disease" by Robbins "Textbook of Advanced Cardiac Life Support" by American Heart Association "The Physiology Coloring Book" by Kapit, Macey, and Meisami "Forensic Pathology" by DeMaio and Demaio "Autoerotic Fatalities" by Hazelwood
"Melloni's Illustrated Medical Dictionary" by Dox, Melloni, and Eisner
People with questions or comments can contact me at jaybob@crl.com or write to me at P.O. Box 1261, Berkeley, CA 94701.
Regards,
Jay Wiseman